ניסיון אברהם אבינו וגם יצחק בעקידת יצחק
בגלל מה שנפוץ בזמנם להקריב קורבנות אדם- ראה עבודת המולך- לכן היה ציווי להקריב את הבן. וזה לפי מה שהבין אברהם , כי הציווי להעלות לי לעולה את יצחק הוא דו משמעי , או להקריב או להעלות אותו פיזית על המזבח ואח"כ להורידו.
לפי מדרש חז"ל גם השטן ניסה לפתות את אברהם בדרך ואמר לאברהם ששמע מאחורי הפרגוד שהכוונה רק להעלות פיזית את יצחק ולא ממש להקריבו.
לבסוף מלאך מהשמים אומר לאברהם ,אל תשלח ידך אל הנער ולא לעשות ליצחק מאומה ולא להקריב אותו לקרבן, כי ה' לא רוצה ומואס בקורבנות אדם . יש עונש במקרא במיתת בית דין על עבודת המולך , ושה' ישים פניו באיש ההוא- מה שאין כן בשאר עבירות שבתורה.
מה היה עיקר הניסיון של אברהם ?
1. הרי אברהם לימד את הרבים לא לעבוד עבודה זרה ולא להקריב קורבנות אדם- וכרגע הוא מקבל ציווי ההפך ממה שלימד והוא נמצא בקונפליקט, הרי כל חייו אמר ההפך ומה יגידו עכשיו הבריות - שדעתו נטרפה עליו לעת זקנותו? שאברהם חזר בו מהדברים שלימד? והחשש היותר גדול שמאמיניו שהלכו בדרכו , יחזרו לדרכם הישנה של עבודת אלילים.
2.הרי ה' הבטיח לאברהם "כי ביצחק יקרא לך זרע " ואם יש ציווי להורגו -היכן ההבטחה בפרט שהבטחה חיובית של ה' לא מתבטלת לעולם ולא תלויה במעשיו הטובים או הרעים של האדם ?
3. מה לגבי שרה? הרי אם שרה תשמע שהבן היחיד שנולד לזקנתה נשחט לעולה,הרי היא תבוא לכלל סכנה ואף תמות (כמו שקרה בסוף).
בכל זאת אברהם לא שאל שאלות ולא עלה ספק בליבו על המעשה, וגם לא טען את הטענות האלו לפני ה'. אם היה טוען יתכן שה' היה אומר לאברהם שעקב טענות אלו ,הוא לא צריך לקיים את הציווי. חוסר ביצוע הציווי לא נובע מכך שאברהם לא רוצה לקיים את הציווי אלא עקב הטענות האלו שקשורות גם לה'. בלשון חז"ל – אברהם אבינו לא הרהר אחר מידותיו של הקב"ה.
מה היה הניסיון של יצחק אבינו בעקידה?
מובא בחז"ל בסוף פרק אלו הן הנחנקין במסכת סנהדרין שהניסיון העקידה היה גם של יצחק ואף גדול יותר מאברהם - כי אברהם קיבל ציווי מה' ע"י מראה נבואה, ואילו יצחק שמע את הציווי מבשר ודם שיתכן שיש ספק בדבריו, אבל מכיוון שאברהם היה נביא אמת יש מצווה לשמוע לו (וזה ענין תורה שבעל פה).
גם יצחק הרגיש בתחילה שהוא הנעקד, והראיה משאלת יצחק איפה השה לעולה? עונה לו אברהם אלוהים יראה לו השה לעולה בני. מסבירים לפי פיסוק הטעמים בפסוק- אם אין עולה- העולה יהיה יצחק, וכאילו קוראים כך " יראה לו השה- לעולה בני ". ולכן כתוב פעמיים וילכו שניהם יחדיו לפני השאלה ואחרי השאלה , לומר שגם יצחק וגם אברהם בדעה אחת לעקידת יצחק.
כאשר עוקדים אדם או מנסים לעוקדו- עקידה היא קשירת הידים והרגליים כאחד,וגם המזבח ליד ואין שה לעולה, מראים את התוצאה הסופית שהיא שחיטת\הריגת יצחק והקרבתו למזבח ,גם ללא תשובת אברהם לשאלת יצחק.
לא כתוב כלל שיצחק התנגד בצורה כלשהי לעקידתו ע"י אביו אברהם ,אלא הסכים - הוא יכל לצעוק לעזרה,בפרט שהנערים היו קרובים אליהם ויכלו להגיע במהרה. יצחק יכל לבקש ולומר לאביו אברהם לא לעשות זאת ולעלות את הטענות שאמרנו קודם לגבי עבודת המולך, לגבי שרה.
הברירה של יצחק הייתה מרידה- הוא היה צעיר שכוחו במתניו (לא מקובל דעה כלשהי שיצחק היה ילד קטן בעקידה) ואפילו לתת מכות או להרוג את אברהם שהיה זקן בגיל 137 שנה ולדעת אחרת 126, ויצחק לא עשה זאת, אלא איפשר לאברהם אביו לעקוד אותו ולשחוט אותו .(וכמו שאמרו במדרש)
