קול באישה ערוה ושירת נשים ביהדות

קול באישה ערוה ושירת נשים ביהדות  

בלשון הקודש שנכתב התנ"ך (שהיא לא עברית משובשת של בן יהודה והאקדמיה ללשון שמעורבבת מלשונות רבים) אין שמות כלל לאברי המין ולא לדברים אחרים אלא יש כינוי,בשונה מלשונות אחרים של בני אדם (וזו אחת הסיבות שנקראת לשון קודש  ולא חול לפי הרב יעב"ץ). ערוה זה כינוי לאבר המין הנשי וגם הזכרי.

ערוה היא כל אישה, ולכן השמאל שמתריס ואומר לדתיים  ערוה אמא שלך-כאילו שאמהות השמאל הן לא ערוה ורק אמהות ונשות הדתיים ערוה, ולא היא כמו שביארתי.

בנוסף ערוה מובנה גם בלשון הקודש- גילוי. ההפך מהנסתר. כמו שכתוב בספר בראשית פרשת מקץ פרק מב שאמר יוסף לאחיו שבאו למצרים וחשדם כמרגלים: "כי ערות הארץ באתם לראות" ופירש רש"י שם: ערות הארץ - גלוי הארץ, מהיכן היא נוחה ליכבש, כמו (ויקרא כ יח) את מקורה הערה, וכמו (יחזקאל טז ז) ערום ועריה. וכן כל ערוה שבמקרא לשון גילוי.  ולמרות שלשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד, כאן יש את אותו מובן.

קול באישה ערוה  מובא ומשמעות גילוי ומשמעות ערווה באה כאחד. זה לא רק קול באישה ערווה, זה גם שער (הראש) האישה ערווה , יד באישה ערוה, רגל באישה ערוה .

לאישה מותר לשיר ומותר להיות גלויה מול נשים (במו במקוה או בחוף הים) אבל לא מול גברים. זה לא משנה אם הגבר מהרהר או לא מהרהר. מסתכל או לא מסתכל. זה הדין עצמו. (מלבד השירה שתלויה בשמיעה ולא במקום)

בחז"ל במסכת ברכות פרק 3. לא רק שיש איסור קול באישה ערוה, אלא גם יש איסור של שער באישה ערוה, יד באישה ערוה,רגל באישה ערוה. ומשמעות גילוי וערוה באים כאחד. שגם לשער או ליד או לרגל האישה יש דין כמו ערוה ממש (אבר מין הנשי עצמו)האסורה לגבר.  

הכללים האלו רלבנטים לגברים בלבד עם נשים, לנשים עם נשים אין כללים אלו. ולכן נשים יכולות לשמוע קול ושירת נשים והם יכולות לראות נשים לא לבושות ואף ערומות כמו בחוף הים או במקווה וטיפול רפואי וכיוצא, ואף יכולות ללמוד תורה ולהתפלל כנגד אישה גלויה וערומה.

וכך עושות נשים חילוניות שחזרו בתשובה וגם זמרות דתיות שמופיעות בפני נשים בלבד ולא גברים. וגם להיפך,גברים לא יכולים להשתתף בערב נשים או לשמוע שירת נשים, וזה לא בכלל הדרת גברים,כשם שאין הדרת נשים אצל גברים. יש הפרדה.

קול באישה ערוה הוא לא רק בשירה אלא גם בקול עצמו במקרים מסוימים (האישה לא תדבר בקול רם מאד ברשות הרבים) , כמו שמובא במסכת קידושין פרק אחרון, שאישה לא תשלח לבעלה שלום מאדם\חבר .

הכלל קול באישה ערוה היא גם ליהודיה וגם לגויה  לא יהודיה.ולכן אסור לשמוע שירת נשים יהודיות וגם לא יהודיות. הגיל של אישה שנחשב כקול באישה ערוה בוודאי היא בסימנים של בגרות האישה כמו שכתוב ביחזקאל פרק טז פסוק ו' :"שדים נכונו ושערות צמח", לערך בגיל 8-9 ובהתאם למבנה הגוף של האישה גם מגיל צעיר יותר.  

איסור הגלוי על האישה נובע מטעם של צניעות,ולכן היא צריכה פחות לגלות ולחשוף את גופה וקולה.צניעות האישה צריכה להיות יותר מגבר ולכן האישה נבראה מהצלע על מנת שתהיה צנועה (כתוב במדרש פרשת בראשית). גם גבר צריך להיות צנוע, ורובם כולל החילונים לא הולכים ברשת הרבים במכנסים קצרות ובגופיה ובבגד צמוד וכיוצא,ואני לא מדבר על קיבוצניקים שרגילים בכך.

איסור הגילוי כלפי  גבר נובע בעיקר מהרהור אחרי האישה. בחטא העריות  יש הרהור בין אם האישה לפניו ובין אם האישה לא לפניו. לעומת גזל שאדם חושב לגזול רק כאשר הגזילה לפניו ולא כאשר החפץ לא לפניו (לא מדובר על גזלנים שזו הפרנסה שלהם). כאשר גבר שומע שירת אישה הוא מהרהר אחרי אותה אישה בעיקר (וגם לעיתים בנשים אחרות- מעלה אסוציאציה)וגם חוטא לבסוף.

 ולכן שירת ילדה בגיל קטן שאין חשש להרהור כי לא ראויה כלל לביאה מותרת לגבר. ומכאן לתשובה לשאלה האם מותר בכנס בית ספר או בחגיגת סוף שנה (השאלה בכל אך כתבתי דברים שבהווה ומצויים) לאבות לשמוע שירת בנות הכיתה צעירות.  

חז"ל במסכת סוכה נתנו כלל: "כל הגדול מחברו ,יצרו גדול ממנו", ולכן לדתי-חרדי יש יצר עריות יותר גדול מאשר חילוני. ולכן חילוני לא יכול לשער מה היצר הרע שיש לחרדי,כי לחילוני יש יצר קטן יותר.ולכן חרדי צריך להקפיד יותר לא ליפול בידי היצר הרע.    

הדינים שאמרנו הם העיקר ולא הטעם. גם אם גבר (צדיק או חושב שהוא צדיק) יאמר שאין לו הרהור אישה וכיוצא, גם זה אסור.

איסור לפני עור- כאמור שירת נשים הוא לא איסור גמור אלא אסור על הדבר ומותר לאישה, ולכן כל איסור שאני גורם לאחר לעבור עליו, אני גם עובר על איסור שנקרא "לפני עור לא תתן מכשול, ובלשון חז"ל לפני עור בקיצור. ולכן אישה ששרה מול גברים,היא מכשילה אותם באיסור שמיעה, ועוברת על לפני עור.

שירת דבורה ושירת הים - כאשר מדובר על נבואה ועל השראת שכינה כמו שהיה אצל דבורה הנביאה בשירת דבורה וגם אצל קריעת ים סוף בשירת הים של כל ישראל לא חוששים מראש להרהור של הגברים לשירת הנשים ולכן היה מותר. כיום אין נבואה ואין השראת שכינה כלשהי, כך שזה לא רלבנטי להיום .

ובדרך אגב לא מביאים דוגמא מאישה אחת או מספר נשים של שירת נשים וללמוד מכאן על הכלל שזה מותר, אלא בדיוק להפך שזה אסור וזה הותר לשעתו עקב היתר מסוים.

למשפחה גרעינית- יש היתר לבעל,בן ואח לשמוע שירה של אשתו, אמא אחות ובת. לגבי סבא ונכדה ,סבתא ונכד יש מחלוקות האם הנכד יכול לשמוע את הסבתא שרה או הסבא את נכדתו שרה,אך אפשר להקל. בד"כ גם המשפחה גברים ונשים  שרה יחד ולא רק הנשים והגברים שומעים, אז גם אפשר להקל.  יחד עם זאת ,כאשר יש שירת נשים והגבר שומע את השירה, הגבר לא יכול ללמוד תורה ולהתפלל במקביל.

כאשר יש שירה מעורבת של מקהלה של גברים ונשים ביחד (אין היתר לכך לגברים ולנשים עצמם ששרים יחד) ,אך לגבי איסור השמיעה של השירה מותר, כי קול הנשים נבלע בקול הגברים. אולם אם שומעים יותר את הנשים ופחות את הגברים, יש לאסור על הגברים (נשים מותרות כאמור), וכל שכן אם יש רק קטעי שירה שמיוחדים לנשים ללא שיתוף עם הגברים השרים.  

יש מספר תנאים מקלים לשמיעת שירת נשים,לא להיתר גמור אלא לשמיעה עראית ולא קבועה:

0.כאשר מתעבים וסובלים מהשירה של האישה ולא נהנים כלל, ואין כל ענין במילים ובשירה עצמה והיו רוצים שהאישה תפסיק לשיר.

1. לשמוע שירים של אישה שמתה (כמו עופרה חזה) כי יצר הרע שולט בגבר כאשר האישה עדין חיה ולא מתה,וכאשר היא מתה הוא כבר לא מהרהר אחריה, כמובא במסכת סנהדרין בהוצאת אישה למיתת בית דין.

2. אישה שכלל לא מכירים (ואפילו לא יודעים את שמה)  ולא יודעים כלל איך היא נראית.

3.גבר שהתחפש לאישה (או עשה ניתוח שינוי מין כמו דנה אינטרנשיונל- הניתוח לא הופך אותו לאישה אלא משאיר אותו עדין איש ,אבל מי בכלל רוצה לשמוע אדם כזה? )

4. יש מקילים בשירה של ילדה קטנה שהגיעה לחינוך (לא גדולה בגילאים 9-11) לשיר במשפחה המורחבת, אולם לא בציבור.

אזהרה - יש ענין של מראית העין (בתנאים המותרים) שאדם דתי שומע שירת נשים וחילוני לומד שמותר בכל אופן, ואז הדתי עובר לפני עור לא תתן מכשול כי הוא מכשיל את החילוני לשמוע שירת נשים באיסור ללא צד היתר כלשהו.

שירת נשים בצבא - החיילים הדתיים, וכל אדם דתי  שעובד בחברה חילונית מבקשים לא לבצע כפיה חילונית מצד הצבא והארגון ולא להכריח אותו לשמוע שירת נשים שאסורה עליו, וכל שכן כאשר מילות השירים המושרים הם חילוניים ולא דתיים.

החיילות והזמרות יכולות להמשיך לשיר לחיילות ולחיילים החילונים ולכל ארגון חילוני  שמעונינים בכך, ובינתיים שום מפקד דתי כלשהו לא מנע מחיילת או זמרת לשיר, ובינתיים נשים ממשיכות להיות משולבות בצבא בתפקידים קרביים, ולכן אין כאן שום הדרת נשים כלשהו ,יש כאן בעיה פסיכולוגית של חילונים ולא שכלית. 

להזכיר, שלשמוע או לא לשמוע שירה בצבא (כולל שירת גברים בלבד), הוא לא ממטרות הצבא.(הצבא צריך לבחון מה תפקיד המקהלות והזמרות בצבא מחדש). מטרת הצבא להגן על הארץ  והתושבים מהאויבים והשונאים  ושמירת הסדר הציבורי, וצריכים לכוון למטרות אלו ולא למטרות שוליות, ולהמשיך לקדם דתיים לשרת בצבא ולהיות חיילים בקבע ולא רק בסדיר וגם בתפקידי קצונה.     

למה בני אדם לובשים בגדים לעומת בהמות וחיות ? ומהי המשמעות להליכה בעירום או בלבוש חושפני

למה בני אדם לובשים בגדים לעומת בהמות וחיות ? ומהי המשמעות להליכה בעירום או בלבוש חושפני

אחת הסיבות העיקריות שאדם לובש בגדים וחיה ובהמה לא, היא ההפרדה המבנית בין אדם לבהמה. אדם לבוש בגדים אומר למעשה שהוא לא בהמה וחיה אלא אדם שיש לו עליונות על הבהמות והחיות. חיות ובהמות לא צריכות לבוש. הלבוש מובנה בגופן בצורת עור,נוצות,פרווה ועוד. בן אדם כיצור שכלי יכול לייצר לבוש שיתאים לו, ולכן הוא לא נוצר עם לבוש צמוד גוף. בנוסף אין לו בגופו כלי מלחמה כמו לבעלי חיים: שיניים ,קרן, מקור, ציפורניים,ארס ועוד. יש לו אפשרות לייצר בעצמו כל כלי מלחמה מתאים.

הסיבה השניה העיקרית, ונקדים הקדמה - בגן עדן לפני החטא אדם וחוה לא היו לבושים והיו ערומים ויחד עם זאת הם לא התבוששו. לעומת זאת לאחר החטא באכילת עץ הדעת אדם וחוה חיפשו מלבוש לעירומם ע"י עלי תאנה ועשו חגורות בכיסוי אברי המין בעיקר.

מדוע? מה ההבדל בין לפני החטא ולאחר החטא? לפני החטא איברי המין היו חשובים לאדם ולחווה כמו ידים ורגלים. כמו שאדם לא חושב כל מחשבה וכל שכן מחשבת עבירה וזימה על יד או רגל,כך לא הרגישו וחשבו שום מחשבה על כאשר ראו את איברי המין. אדם וחווה יכלו לעשות את כל הפעולות ללא כל הגבלה מחשבתית בעקבות בעירום.

ואילו לאחר החטא כמו מצבנו היום. יש הבדל בין הסתכלות על יד ורגל לבין הסתכלות על איברי המין או על עצם שאנו ערומים. יש מחשבות זרות ואחרות לעומת כאשר אנו לבושים,מלבד תחושת השחרור וההפקר כמו חיות.ומהסתכלות יש הרהור ויש מעשה לאחר מכן ברצון או באונס.

ולכן אנו מלובשים בבגדים על מנת לכסות ולהסתיר את חסרון האדם במחשבתו כאשר הוא ערום, ולהרגיש נוח כאדם כאשר הוא לבוש. כאשר אדם הולך ללא בגדים או פחות בגדים הוא אומר למעשה שהוא קרוב לבהמה מאשר לאדם.

כיום יש תפיסה שהלבוש שייך יותר לאופנה ולא כיסוי מערומים. אצלנו אומרים שמי שהולכים בעירום חושבים שהם נמצאים בגן עדן וגם חיים לבד בעולם , אנחנו חושבים שאנו מחוץ לגן עדן וחיים עם ציבור ענק.

יש בדיחה בנושא ותודה לאוריאל רז. יהודי דתי מגיע לתחנת אוטובוס ורואה בחורה בלבוש שחושף את רגליה, ידיה וחלק בולט מהחזה. הולך היהודי למינימרקט הקרוב וקונה תפוח.  מגיע לבחורה ומבקש אותה לאכול מהתפוח. הבחורה שואלת אותו, למה ? ענה לה שגם חווה לא ידעה שהיא עירומה עד שאכלה מהתפוח.

בנוסף כיום גבר מהרהר גם אחרי אישה עם לבוש וכל שכן אישה ללא לבוש. לא רק כאשר הוא רואה אותה אלא גם לאחר מכן. לא רק לזמן קצר אלא לטווח ארוך. למעט אם אותה אישה מתה. כאשר אדם מרים כסא או כאשר אוכל בכף ומזלג, או כאשר קודח במקדחה- הוא לא חושב על הכסא,מקדחה או על הכף והמזלג הוא חושב על הפעולה- הרמה, אכילה וקדיחה. ואילו כאשר גבר משתמש באישה הוא לא חושב על הפעולה אלא על האישה עצמה.

בעבר וגם פחות היום יש רבנים ידועי שם בעיקר טהורי עיניים ולב שלמרות שהם השתמשו באישה, הם חשבו על הפעולה ולא על האישה ויתר על כן חשבו במחשבתם דברים אחרים של חכמה.

על אמורא אחד מסופר שהוא הרים כלה על כתפיו בשמחת כלה (זה המקור המקולקל שגברים מרימים את האישה על כתפיהם).  תלמידיו שאלו אותו, האם לנו זה גם מותר? הוא ענה להם אם אתם חושבים כאשר אתם מרימים אישה כמו שאתם חושבים כאשר אתם מרימים קורת עץ (חושבים על הפעולה ולא על האישה) -מותר לכם , ואם לא - לא מותר לכם. למותר לציין שאף תלמיד לא התיר לעצמו.

על אמורא אחר היה יושב בכניסה לבית הטבילה (מקווה נשים) והיה אומר לנשים כך תטבלו וכך תטבלו עם פסיקת הלכות. שאלו אותו חכמים, מר לא מפחד מיצר הרע? ענה להם שהנשים דומים עליו כמו ברווזים לבנים ואין הרהור. 

דב שילנסקי ז"ל ניצול שואה ויו"ר הכנסת אמר בראיון טלוויזיוני שכאשר עשו מיון ובדיקה גופנית לפני מחנות עבודה בתקופת השואה, הגברים לא הסתכלו על הנשים הערומות,כי הם ידעו שהנשים הערומות מתביישות שהגברים מסתכלים עליהם ,למרות שיתכן שעוד שעה הן או הם כבר לא יהיו בין החיים.

העירו על כך בעלי המוסר, אם גם במקום שאדם ערום ,מבזים ומשפילים אותו ואת כל שאר היהודים והוא נמצא יחד עם כולם ולא לבד,והוא לא מתבייש מאחרים- ועדין יש לו יצר רע להסתכל על נשים ערומות.אז קל וחומר וכל שכן  אם אדם שהוא לא ערום ולא נמצא בשואה -ועדין יש ויהיה לו יצר רע להסתכל על נשים ערומות.

אני ממש מרגיש כמוהו כאשר אני יוצר לרשות הרבים, אני נבוך כל פעם מחדש מהנשים החשופות והעירומות שלא מתביישות,ואני לא מדבר על חוף הים.ולכן אני מעדיף להישאר בקרבת הבית ויוצא רק לדברים מוכרחים כמו: קניות ולימודים.

האישה נבראה מצלע האדם שהוא מקום מכוסה וצנוע ולא מאברים אחרים כמו :יד,רגל,אף,עיניים ועוד. על מנת שהאישה תהיה צנועה ובסיס האישה היא צניעות,כך אמרו חז"ל במדרש בשם הקב"ה. ולכן אישה שהולכת בצניעות מקיימת מצוות בכל רגע ורגע. זה כמו מצוות הטלית והתפילין ותלמוד תורה של הגבר.  

אישה נשואה יפה \דוגמנית שחזרה בתשובה שניסתה להסביר לאישה חילונית אחרת למה היא מכסה את ראשה ולא הולכת בגילוי ראש ברשות הרבים:לאחר שהסירה את כיסוי הראש ופיזרה את שערה וחשפה את יופי השער,היא שאלה את האישה ,האם השער שלי יפה ? החילונית אמרה שכן. אז היא אמרה לה גם אני יודעת זאת, והשער הזה שמור לבעלי בלבד ולא לזרים.

 ונאמר זאת לכל הגוף. הגוף הזה שמור רק לבעלי ולא לגבר\גברים אחרים. אחד מהדברים שיכולים לעשות שלום בית ולייקר את האישה בעיני בעלה. רוב ככל הבעלים מקנאים לנשותיהם ומועטים הבעלים שמעוניינים שנשותיהם תופיע כאחד הנשים הריקות.

בנוסף שתפיסת היופי והמשיכה של האישה בעיני הגבר היא דווקא כאשר האישה לא חושפת את בשרה. כי הגבר אומר כשם שהיא חושפת בשר לי ,היא גם חושפת בשר לשני ולכולם.אם כך מה היתרון שלי באישה זו? התוצאה נשים יותר מזולזלות בעיני הגברים. עד שיש גברים ששורקים לנשים אילו כאילו הן חתולות או כלבות או כל בהמה אחרת ולא בנות אדם.

אם נשים חושפות את בשר הגוף עם פחות בגדים ופחות את השכל, אז למה הנשים צריכות להתפלא כאשר גברים מסתכלים ומתייחסים רק על גוף האישה ולא על השכל והידע שלה ? האישה יכולה לדבר מכאן ועד להודעה חדשה לגברים שהשכל שלה עיקר ולא היופי,כאשר המעשים מראים אחרת.

האם הנשים חושפות את גופן כי הן מעדיפות להיות העירום או שהן מעונינות ליצור משיכה לגברים? אני אישית לא משתף פעולה עם נשים אילו. אני מכבד את הנשים שהולכות ערומות כבנות אדם וצלם אלוהים, אבל אני לא מתכוון להיות לידן ובמחיצתן ולא להסתכל עליהן. גם לא בחדר כושר ולא בחוף הים ובבריכה.

יש פסוק בתהילים שאומרים בתפילת שבת במנחה ,אדם ובהמה תושיע ה'. מה החיבור בין האדם לבהמה ללא הפרדה? מסבירים חז"ל שמדובר באדם עצמו. אדם שהוא ערום בדעת ועושה עצמו כבהמה (מציית לבורא עולם למרות שהוא חכם עם דעה עצמית) ואילו כיום צריך לומר הפוך הם ערומים מדעת והם לבושים ומתנהגים כבהמות ממש ולא כבני אדם.

בעבר היה בידי קונטרס שנקרא המדריך למציץ ולמטריד המתחיל, כיום אני בחור דתי ולכן אני לא יכול לכתוב ולהפיץ כולל גם לא לנשים שתזהרנה מגברים אלו ,כי כל גבר שיקרא את הקונטרס ,יידע איך לעשות את ההפך. ולפני עיור לא תיתן מכשול.