קול באישה ערוה ושירת נשים ביהדות
בלשון הקודש שנכתב התנ"ך (שהיא לא עברית משובשת של בן יהודה והאקדמיה ללשון שמעורבבת מלשונות רבים) אין שמות כלל לאברי המין ולא לדברים אחרים אלא יש כינוי,בשונה מלשונות אחרים של בני אדם (וזו אחת הסיבות שנקראת לשון קודש ולא חול לפי הרב יעב"ץ). ערוה זה כינוי לאבר המין הנשי וגם הזכרי.
ערוה היא כל אישה, ולכן השמאל שמתריס ואומר לדתיים ערוה אמא שלך-כאילו שאמהות השמאל הן לא ערוה ורק אמהות ונשות הדתיים ערוה, ולא היא כמו שביארתי.
בנוסף ערוה מובנה גם בלשון הקודש- גילוי. ההפך מהנסתר. כמו שכתוב בספר בראשית פרשת מקץ פרק מב שאמר יוסף לאחיו שבאו למצרים וחשדם כמרגלים: "כי ערות הארץ באתם לראות" ופירש רש"י שם: ערות הארץ - גלוי הארץ, מהיכן היא נוחה ליכבש, כמו (ויקרא כ יח) את מקורה הערה, וכמו (יחזקאל טז ז) ערום ועריה. וכן כל ערוה שבמקרא לשון גילוי. ולמרות שלשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד, כאן יש את אותו מובן.
קול באישה ערוה מובא ומשמעות גילוי ומשמעות ערווה באה כאחד. זה לא רק קול באישה ערווה, זה גם שער (הראש) האישה ערווה , יד באישה ערוה, רגל באישה ערוה .
לאישה מותר לשיר ומותר להיות גלויה מול נשים (במו במקוה או בחוף הים) אבל לא מול גברים. זה לא משנה אם הגבר מהרהר או לא מהרהר. מסתכל או לא מסתכל. זה הדין עצמו. (מלבד השירה שתלויה בשמיעה ולא במקום)
בחז"ל במסכת ברכות פרק 3. לא רק שיש איסור קול באישה ערוה, אלא גם יש איסור של שער באישה ערוה, יד באישה ערוה,רגל באישה ערוה. ומשמעות גילוי וערוה באים כאחד. שגם לשער או ליד או לרגל האישה יש דין כמו ערוה ממש (אבר מין הנשי עצמו)האסורה לגבר.
הכללים האלו רלבנטים לגברים בלבד עם נשים, לנשים עם נשים אין כללים אלו. ולכן נשים יכולות לשמוע קול ושירת נשים והם יכולות לראות נשים לא לבושות ואף ערומות כמו בחוף הים או במקווה וטיפול רפואי וכיוצא, ואף יכולות ללמוד תורה ולהתפלל כנגד אישה גלויה וערומה.
וכך עושות נשים חילוניות שחזרו בתשובה וגם זמרות דתיות שמופיעות בפני נשים בלבד ולא גברים. וגם להיפך,גברים לא יכולים להשתתף בערב נשים או לשמוע שירת נשים, וזה לא בכלל הדרת גברים,כשם שאין הדרת נשים אצל גברים. יש הפרדה.
קול באישה ערוה הוא לא רק בשירה אלא גם בקול עצמו במקרים מסוימים (האישה לא תדבר בקול רם מאד ברשות הרבים) , כמו שמובא במסכת קידושין פרק אחרון, שאישה לא תשלח לבעלה שלום מאדם\חבר .
הכלל קול באישה ערוה היא גם ליהודיה וגם לגויה לא יהודיה.ולכן אסור לשמוע שירת נשים יהודיות וגם לא יהודיות. הגיל של אישה שנחשב כקול באישה ערוה בוודאי היא בסימנים של בגרות האישה כמו שכתוב ביחזקאל פרק טז פסוק ו' :"שדים נכונו ושערות צמח", לערך בגיל 8-9 ובהתאם למבנה הגוף של האישה גם מגיל צעיר יותר.
איסור הגלוי על האישה נובע מטעם של צניעות,ולכן היא צריכה פחות לגלות ולחשוף את גופה וקולה.צניעות האישה צריכה להיות יותר מגבר ולכן האישה נבראה מהצלע על מנת שתהיה צנועה (כתוב במדרש פרשת בראשית). גם גבר צריך להיות צנוע, ורובם כולל החילונים לא הולכים ברשת הרבים במכנסים קצרות ובגופיה ובבגד צמוד וכיוצא,ואני לא מדבר על קיבוצניקים שרגילים בכך.
איסור הגילוי כלפי גבר נובע בעיקר מהרהור אחרי האישה. בחטא העריות יש הרהור בין אם האישה לפניו ובין אם האישה לא לפניו. לעומת גזל שאדם חושב לגזול רק כאשר הגזילה לפניו ולא כאשר החפץ לא לפניו (לא מדובר על גזלנים שזו הפרנסה שלהם). כאשר גבר שומע שירת אישה הוא מהרהר אחרי אותה אישה בעיקר (וגם לעיתים בנשים אחרות- מעלה אסוציאציה)וגם חוטא לבסוף.
ולכן שירת ילדה בגיל קטן שאין חשש להרהור כי לא ראויה כלל לביאה מותרת לגבר. ומכאן לתשובה לשאלה האם מותר בכנס בית ספר או בחגיגת סוף שנה (השאלה בכל אך כתבתי דברים שבהווה ומצויים) לאבות לשמוע שירת בנות הכיתה צעירות.
חז"ל במסכת סוכה נתנו כלל: "כל הגדול מחברו ,יצרו גדול ממנו", ולכן לדתי-חרדי יש יצר עריות יותר גדול מאשר חילוני. ולכן חילוני לא יכול לשער מה היצר הרע שיש לחרדי,כי לחילוני יש יצר קטן יותר.ולכן חרדי צריך להקפיד יותר לא ליפול בידי היצר הרע.
הדינים שאמרנו הם העיקר ולא הטעם. גם אם גבר (צדיק או חושב שהוא צדיק) יאמר שאין לו הרהור אישה וכיוצא, גם זה אסור.
איסור לפני עור- כאמור שירת נשים הוא לא איסור גמור אלא אסור על הדבר ומותר לאישה, ולכן כל איסור שאני גורם לאחר לעבור עליו, אני גם עובר על איסור שנקרא "לפני עור לא תתן מכשול, ובלשון חז"ל לפני עור בקיצור. ולכן אישה ששרה מול גברים,היא מכשילה אותם באיסור שמיעה, ועוברת על לפני עור.
שירת דבורה ושירת הים - כאשר מדובר על נבואה ועל השראת שכינה כמו שהיה אצל דבורה הנביאה בשירת דבורה וגם אצל קריעת ים סוף בשירת הים של כל ישראל לא חוששים מראש להרהור של הגברים לשירת הנשים ולכן היה מותר. כיום אין נבואה ואין השראת שכינה כלשהי, כך שזה לא רלבנטי להיום .
ובדרך אגב לא מביאים דוגמא מאישה אחת או מספר נשים של שירת נשים וללמוד מכאן על הכלל שזה מותר, אלא בדיוק להפך שזה אסור וזה הותר לשעתו עקב היתר מסוים.
למשפחה גרעינית- יש היתר לבעל,בן ואח לשמוע שירה של אשתו, אמא אחות ובת. לגבי סבא ונכדה ,סבתא ונכד יש מחלוקות האם הנכד יכול לשמוע את הסבתא שרה או הסבא את נכדתו שרה,אך אפשר להקל. בד"כ גם המשפחה גברים ונשים שרה יחד ולא רק הנשים והגברים שומעים, אז גם אפשר להקל. יחד עם זאת ,כאשר יש שירת נשים והגבר שומע את השירה, הגבר לא יכול ללמוד תורה ולהתפלל במקביל.
כאשר יש שירה מעורבת של מקהלה של גברים ונשים ביחד (אין היתר לכך לגברים ולנשים עצמם ששרים יחד) ,אך לגבי איסור השמיעה של השירה מותר, כי קול הנשים נבלע בקול הגברים. אולם אם שומעים יותר את הנשים ופחות את הגברים, יש לאסור על הגברים (נשים מותרות כאמור), וכל שכן אם יש רק קטעי שירה שמיוחדים לנשים ללא שיתוף עם הגברים השרים.
יש מספר תנאים מקלים לשמיעת שירת נשים,לא להיתר גמור אלא לשמיעה עראית ולא קבועה:
0.כאשר מתעבים וסובלים מהשירה של האישה ולא נהנים כלל, ואין כל ענין במילים ובשירה עצמה והיו רוצים שהאישה תפסיק לשיר.
1. לשמוע שירים של אישה שמתה (כמו עופרה חזה) כי יצר הרע שולט בגבר כאשר האישה עדין חיה ולא מתה,וכאשר היא מתה הוא כבר לא מהרהר אחריה, כמובא במסכת סנהדרין בהוצאת אישה למיתת בית דין.
2. אישה שכלל לא מכירים (ואפילו לא יודעים את שמה) ולא יודעים כלל איך היא נראית.
3.גבר שהתחפש לאישה (או עשה ניתוח שינוי מין כמו דנה אינטרנשיונל- הניתוח לא הופך אותו לאישה אלא משאיר אותו עדין איש ,אבל מי בכלל רוצה לשמוע אדם כזה? )
4. יש מקילים בשירה של ילדה קטנה שהגיעה לחינוך (לא גדולה בגילאים 9-11) לשיר במשפחה המורחבת, אולם לא בציבור.
אזהרה - יש ענין של מראית העין (בתנאים המותרים) שאדם דתי שומע שירת נשים וחילוני לומד שמותר בכל אופן, ואז הדתי עובר לפני עור לא תתן מכשול כי הוא מכשיל את החילוני לשמוע שירת נשים באיסור ללא צד היתר כלשהו.
שירת נשים בצבא - החיילים הדתיים, וכל אדם דתי שעובד בחברה חילונית מבקשים לא לבצע כפיה חילונית מצד הצבא והארגון ולא להכריח אותו לשמוע שירת נשים שאסורה עליו, וכל שכן כאשר מילות השירים המושרים הם חילוניים ולא דתיים.
החיילות והזמרות יכולות להמשיך לשיר לחיילות ולחיילים החילונים ולכל ארגון חילוני שמעונינים בכך, ובינתיים שום מפקד דתי כלשהו לא מנע מחיילת או זמרת לשיר, ובינתיים נשים ממשיכות להיות משולבות בצבא בתפקידים קרביים, ולכן אין כאן שום הדרת נשים כלשהו ,יש כאן בעיה פסיכולוגית של חילונים ולא שכלית.
להזכיר, שלשמוע או לא לשמוע שירה בצבא (כולל שירת גברים בלבד), הוא לא ממטרות הצבא.(הצבא צריך לבחון מה תפקיד המקהלות והזמרות בצבא מחדש). מטרת הצבא להגן על הארץ והתושבים מהאויבים והשונאים ושמירת הסדר הציבורי, וצריכים לכוון למטרות אלו ולא למטרות שוליות, ולהמשיך לקדם דתיים לשרת בצבא ולהיות חיילים בקבע ולא רק בסדיר וגם בתפקידי קצונה.
