‏הצגת רשומות עם תוויות צפירה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות צפירה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 17 באוגוסט 2011

יום הזכרון וההבדל בין חרדי לחילוני


יום הזכרון וההבדל בין חרדי לחילוני 
מה ההבדל בין חילוני לחרדי? חילוני עומד 2 דקות צפירה ביום השואה וביום הזכרון ושוכח אח"כ. חרדי לא בהכרח עומד וזוכר את הצפירה כל היום
בערב יום הזכרון כל החרדים עומדים כי הם עומדים בתפילת ערבית ובספירת העומר שמצוותה בעמידה. ביום הם לומדים בעמידה

 החרדים ביישובים החרדים עומדים בכוננות לקראת צלמי התקשורת שיבואו לצלם אותם לא עומדים דום אלא הולכים , חרדי פרסום כבר אמרנו ?

 לא זכיתי בשירות הצבאי להיות חיל קרבי ולהילחם בחזית האויב. הצבא טען שיש לי "עין טובה" מכדי להילחם.
באסון המסוקים במדבר יהודה במרץ 97 , אחד מההרוגים ששרת בטייסת בחיל האוויר היה חבר מהלימודים בבית ספר היסודי ששמו גיא שפיר מקרית אונו. 

יום השואה הצלמים החילונים והחרדים


יום השואה הצלמים החילונים והחרדים

בהמשך לפוסט הקודם של יום השואה אצל החרדים שהסברתי למה חרדים לא עומדים ולא יעמדו בצפירה . כמו כל שנה ביום השואה וביום הזיכרון יש מסורת לצלמים החילונים לצלם חרדים ביישובים חרדים שהם לא עומדים בצפירה אלא הולכים בעיקר. האם הצלמים חשבו שחרדים כן יעמדו ? ולמה הצלם החילוני מזלזל ביום השואה ולא עומד בצפירה?

זה מזכיר לי שבתיכון היה לי חצי יום עיון על סרטי שואה של הנאצים. הנאצים השתמשו בסרטים שונים ומשונים על היהודים במחנות הריכוז ובגטאות לצורכי תעמולה לגרמנים עצמם ולעולם הנאור ,ולהסביר למה היהודים נחותים.

ביהדות יש מושג שאם אדם לא עשה מצווה מסוימת , הוא יכול לתקן ולעשות שוב - פסח שני ,תפילת תשלומין ועוד. האם יש מושג שמי שלא יכל לעמוד בצפירה ,יכול לעמוד בצפירה בזמן אחר? מה קורה למי שנמצא בשירותים ,האם הוא גם צריך לעמוד ?

רוב היהודים שמתו בשואה היו דתיים-חרדים בעיקר בפולין וצאצאיהם שנשארו לא מזלזלים במשפחתם שנכחדה. האם ניצול שואה חרדי או בנו או נכדו של ניצול שואה שלא עומד בצפירה מזלזל ביהודים שמתו בשואה?

יום השואה נקבע במוסדות המדינה,  אך לא בהכרח מחייב את כל האוכלוסייה. כל אחד מכבד את השני בדרכו שלו. והמדינה או החברה לא יכולה לכפות באיזה דרך האחד צריך לכבד את השני  כאשר לא מדובר בדבר לא חוקי אלא מוסרי.

לא צריך את המדינה כדי לקבוע זמן כדי להתייחד עם השואה ועם ניצולי השואה וללמוד את לקחי השואה.העם היה עושה זכר לשואה כמו שהיה זכר לשואה אחרי השואה ולפני קום המדינה.וכמו שהיהודים דתיים עושים זכר לחורבן בית המקדש ולצרות עם ישראל בגלות אלפיים שנה.

הקשר בין השואה למדינה הוא שללא השואה האומות המאוחדות לא היו מאשרות מדינה לעם היהודי בארץ ישראל רק לערבים וזה מודים כל ראשי הציונות והמנהיגים החילונים בהקמת המדינה.

יום השואה במדינה כמו ההמנון רלבנטי בעיקר ליהודים ולא לגויים כמו המיעוטים שיש כמו בדווים,דרוזים,צ'רקסים, מוסלמים ,נוצרים ועוד.

כל חוק במדינה הוא כפיה,בפרט למיעוט שלא מוכן לקבל אותו. אם החילונים שואלים בתמיהה למה החרדים לא עומדים בצפירה ? זה אומר שזה כפיה ולא רשות .

החרדים והדתיים מכבדים את המתים בצורה אחרת מאשר הגויים שהחילונים מחקים אותם. כבוד המתים בדרך של נר נשמה(ללא פרחים), לימוד תורה- בעיקר משניות, משנה אותיות נשמה. גמילות חסד. בנית בית כנסת או מדרש או כל בנין גמילות חסד(ביקור חולים וכיוצא) על שמם.

עמידה בצפירה ואנדרטות לא תורמת דבר למתים ולא תורמת לזכרונם . חז"ל כבר אמרו אין עושים נפשות (מצבות ואנדרטות) לצדיקים (המתים) דבריהם הם הם זכרונם.

במהלך הגלות שארעו אירועים קשים ומרים של גזירות וגירושים והריגות וטבח ,קבעו קינות ומספד ביום תענית כמו תשעה באב. חלק מהקינות שחוברו לשואה האחרונה נאמרות  בתשעה באב.

והנה קמו כמה חילונים שהחליטו שמנהג היהודים לכבד את המתים מזה אלפי שנה לא מתאים להם ולמדינה והם רוצים להתנהג במנהג גויים של צפירה והם גם רוצים לכפות את דרכם הלא טובה על הדתיים וחרדים. אז האם הדתיים צריכים להצטרף לדרך המקולקלת הזאת ? ממש לא! והדתיים-חרדים מוחים על כך שזה לא הדרך הנכונה לכבד את המתים, וכך יהיה כל שנה עד שהחילוני המצוי יבין זאת.

בעבר אמרו שאדם לאדם זאב ,והיום אדם לאדם קיר- ולא של הפייסבוק.

מה הבעיה שיש לחרדים עם קביעת יום לשואה ולגבורה?


מה הבעיה שיש לחרדים עם קביעת יום לשואה ולגבורה?
בקיצור נמרץ מאד אענה :

מבחינה עקרונית,לא ניתן כח וסמכות לרבנים בדורות אילו לקבוע יום קבוע לציבור  למטרה מסוימת ולאירוע מסוים,גם אם כל הציבור ילמד ויקרא תהילים באותו יום. יש אפשרות לצרף אירוע ליום תענית אחר עמו,כמו שצרפו אמירת קדיש למתים ערירים או שלא נודע מקום קבורתם ביום הקדיש הכללי בעשרה בטבת.את יום השואה אפשר לצרף לתעניות תשעה באב או ליז' בתמוז שבהם אירעו מאורעות קשים לעם ישראל.ולא לקבוע יום מסוים כמו שקבעו.

מלבד זאת השואה וזכר השואה צריך ללוות ולזכור במשך כל השנה ולא רק ביום אחד בלבד, ואח"כ לשכוח.ואם לא כל השנה ,צריך לפחות כמה ימים בשנה.

בחודש ניסן יש שמחה ולכן אין בו תעניות ציבור ואף ואין גם קביעת תענית יחיד וגם לא אומרים וידוי על העבירות. ולכן לא קובעים יום שואה בחודש ניסן או בחודש תשרי. צריך לקבוע בזמן אחר.

למה נקבע יום השואה בכ"ח בניסן דווקא? כי זה היום שפרץ מרד גטו וורשה. ולכן גם נקבע גבורה כתוספת ליום השואה. קביעה זאת היא עיוות ההיסטוריה ועיוות החינוך לשואה.

לא רק בגטו וורשה פרץ מרד אלא גם בגטאות ומחנות עבודה אחרים.עיקר הגבורה של היהודים הוא לא בלחימה נגד הנאצים,ובדרך אגב לא עשו יום לפרטיזנים היהודים שלחמו בנאצים.כדי להתאבד ולמות לא צריך גבורה.התוצאה המיידית למרד היא חיסול כל גטו וורשה במיידי למרות שהיו משלוחי מוות לפני וכנראה גם אחרי (אם המרד לא היה פורץ) יש משמעות לחיי שעה של יהודי. כאשר יש אפשרות  למוות כתוצאה מהתנגדות לעומת חוסר התנגדות וחיי שעה , יש עדיפות לחיי שעה ולא להתנגדות. התנגדות נכונה כאשר האדם עומד לפני המוות או לפני משלוח למוות.

מלבד זאת  האם רומזים שמי שלא נלחם בנאצים והתנגד לא היה גיבור ? 

העיקר הגבורה (הכובש  את יצרו ולא הנלחם ) וזה החינוך והלקח לדורות שאותם יהודים ששמרו על צלם אנוש ושמרו על שפיות והמשיכו לתפקד כבני אדם, ולא כחיות טרף לעומת מיליוני הגויים סביבותיהם, גם בתנאים הכי קשים ששכל ורגש אנוש בימינו לא מבין , וברכו ואמרו והבדילו שלא עשנו גוי ,רק יהודי .לאיזה דרגה תחתונה האדם יכול להגיע. וטוב שאנחנו מהנרדפים ולא מהרודפים, מהנהרגים ולא מההורגים. 

התכנים (השירים ,הסיפורים, המוזיקה וכיוצא )של השואה ותבנית יום שואה הם  חילונים במהותם עם חיקוי לגויים והם זרים לרוח היהדות ולא מותאמת לדתיים.הדתיים לא שותפו במהות היום ,וגם בעתיד לא ישותפו. 

גם לענין הצפירה ביום השואה וגם ביום הזיכרון למלחמות ישראל- זהו מנהג של גויים שחוקה ע"י החילונים.ביהדות אנו מצווים לא לעשות כחוקות הגוי- דבר שאין לו טעם. האם מי שמת לו אב או אם וכיוצא עומד דקת דומיה בבית האבלים?וזו הסיבה שחרדים לא עומדים בצפירה-חוקות הגויים.כאשר חרדי נמצא בקהל חילוני בצפירה- הוא צריך לעמוד על מנת שלא יאמרו שהדתי מזלזל בשואה וברגשות הניצולים .

ביהדות יש דרך אחרת לכבד את המתים- ע"י ברכות על אוכל,לימוד תורה לעילוי נשמתם וכמה שיותר, נר נשמה וכיוצא.דברי הספד על המתים .וזה הדרך שכבדו את המתים במהלך הדורות,ואין ממש בדחיית הכבוד שנתנו במשך אלפי שנים לעומת חוק הגויים חדש ללא טעם.

הלקח העיקרי מהשואה הוא שגם אדם נאור ומתורבת במדינה הכי נאורה ומתורבתת (המערב כלשון העם) יכול להפוך לחית טרף אוכלת אדם , ולא רק יחיד אלא קבוצה ואף מדינה שלמה ואף עוד מדינות שמצטרפות אליה להשמדת עם.  והדבר יכול לחזור שוב גם בתקופתנו כי הלקח לא נלמד.