‏הצגת רשומות עם תוויות תענית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תענית. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 9 באוקטובר 2011

איך חילוני לעומת דתי מתכונן ליום כיפור ?


איך חילוני לעומת דתי מתכונן ליום כיפור ?
יש דברים שאפשר לדעת איך חילוני מתכונן ליום כיפור ע"פ סטטיסטיקה. מה הכוונה? כאשר יש דיווח על פריטים שקונים וצורכים אותם יותר לפני יום כיפור ופחות מאשר סתם יום אחר בשנה.
דוגמאות: חברה להשכרת סרטים מדווחת על יותר סרטים שנשכרו או שנקנו לפני יום כיפור מאשר מיום רגיל.
חניות לממכר אופניים מדווחים שקניות אופנים בעיקר לילדים גדלים בשבוע לפני יום כיפור פי שנים לעומת שאר השנה. וכמובן כידוע הניסיון הראשוני של הרבה ילדים באופניים הוא ביום כיפור,כי זו הזדמנות לרכב על אופניים בכביש ללא פחד ממכוניות חולפות(לא בהכרח נכון בכל המקומות),גם ללא השגחת הורים,ולכן יש הרבה ילדים שנפגעים מכך, ועל כך בהמשך.
חנויות לממכר ספרים מדווחים על עליה בקנית יותר ספרים מאשר שאר השנה גם לעומת מבצעים והנחות אחרים. כעת חנויות הספרים מנצלים זאת לעשיית מבצעים על מנת להעצים יותר את קנית הספרים ואת הרווח שלהם.
בד"כ הדיווח הוא עליה של 2-3 ספרים לערך. 2-3 ספרים תלוי בכמות הדפים הוא שווה ערך לחצי יום לפחות (6-8 שעות). בד"כ מי שקורא לא צופה כ"כ בסרטים.
אתרי אינטרנט מדווחים על הורדות סרטים וסדרות טלוויזיה וקבצי מוזיקה ומשחקי מחשב מאתר ייעודיים ומאתרי הורדות. (כנראה לא מסתפקים בהורדות הקיימות ומשנה שעברה, צריך משהו חדש לשנה החדשה).
להזכירך,תחנות הרדיו, הטלביזיה סגורות. אפשר לקנות עיתון של ערב החג עם הרבה מוספים(לא נכלל בספרים)
בנוסף יש תשבצים ותשחצים למילוי. יש משחקי חברה כמו פזל,שחמט,דמקה ועוד.
מה לגבי אוכל? מכיוון שהחנויות סגורים ביום כיפור וגם בחצי ערב יום כיפור (גם טיב טעם החילונית המוצהרת לא היתה פתוחה השנה בשישי-שבת וכל שכן אחרות ),ולכן צריך לערוך קניות גדולות יותר קודם ולמלא את המקרר.
משחק כח -מי יישבר יותר מהר וישבור את הצום ויאכל לפני כולם , ומי יישאר אחרון צם .
משחק בשכנוע - מי שאוכל בכיפור מנסה לשכנע את מי שלא אוכל לאכול יחד איתו.
חילוני אוכל כל השנה ולא מורגל כלל לצום או לוותר על ארוחות (הוא רגיל לוותר על ארוחת בוקר עיקרית לתזונה ולאורח חיים בריא). ולכן לצום זה לשבור הרגל. הרגל שקשה לשבור גם ליום אחד.
מחקרים הוכיחו שכאשר יש שבירת הרגל לאדם בחיי יום-יום יש תופעות פסיכלוגיות קלות עד קשות לאדם (עד לשגעון). ולכן יש הרבה חילונים שלא צמים כי הם לא מסוגלים ולא יכולים לשבור את הרגל האכילה ולצום.
אין להם את הכלים לכך ולא את כח הרצון להתגבר על הרעב ועל חוסר ארוחות ,והם גם לא מבינים למה הם צריכים לצום, הרי הם צדיקים גמורים ואין להם כלל חטאים. כך שהסבר לצום לא כ"כ רלבנטי עבורם.
יש שמעדיפים להיות בחוסר הכרה של חשבון נפש ולהישאר רדומים-ישנים. יש שמעדיפים להיות בבית חולים תחת השפעת אינפוזיה.
יש שמעדיפים לקחת גלולת קל-צום שמאפשר להרגיש הרגשה של שובע במעיים ולהרגיש פחות את התענית.
יש שכלל לא צריכים להתכונן ,כי הם ממילא לא צמים ביום כיפור אלא אוכלים ושותים כרגיל. יחד עם זאת,מכיוון שהם רוצים להרגיש כמו חילוני ממוצע (שלא צם) הם גם מתכוננים קצת.
לסיכום: שום חילוני לא מסתפק בפריט אחד מהרשימה ,יש תמיד שילובים ושילובים שונים . מהטעם הפשוט אי אפשר כ"כ לדעת מה יתאים לו ביום כיפור ולכן צריך להכין את הכל. מה שהיה טוב בשנים שעברו ,כנראה לא כ"כ טוב עכשיו.
לאותם חילונים לא עולה אפילו על הדעת להתכונן בקנית מחזור תפילה ולהתפלל ולומר סליחות ותחנונים ולהגיע לשם כך לבית הכנסת. חלקם מסתפקים רק בביקור של טיול לילי של סליחות בי"ם בחודש אלול.
הדבר היחידי שאולי רלבנטי לאותם חילונים הוא להגיע לבית הכנסת בשעת הנעילה ולשמוע תקיעת שופר קצרה במוצאי הצום,ולקבל את הסימן שאפשר ישר ללכת לאכול,וגם לאכול בו במקום.
ולכן בבתי כנסת מתוקנים תוקעים תמיד לאחר מוצאי הצום הרשמי ולא קודם(למרות שאפשר), כדי למנוע מצב שחילוני לא יאכל מיד לאחר שמיעת השופר, כאשר התקיעה היא עדין ביום כיפור ועדין אסור לאכול ולא במוצאי כיפור.
היה מעשה בחילוני(בור) אחד במוצאי יום כיפור ששאל את הרב שאלה (הוא לפחות שאל את הרב,יש שכלל לא שואלים) : לא שמעתי את השופר במוצאי הצום, האם מותר לי לאכול? כאילו שללא שמיעת השופר,הצום לא יוצא.
ובדרך אגב בראש השנה שיש מצווה לשמוע קול שופר לא באים לבית הכנסת לשמוע,וגם לא שומעים בשעה יותר מאוחרת. ואילו ביום כיפור שתקיעת שופר היא מנהג ואין כלל חובה לשמוע שופר באים לשמוע תקיעת שופר.
איך מתכוננים ומה ביום כיפור עצמו אצל הדתי והחילוני ? הדתי אוכל את סעודת המפסקת לפני הצום.אין לו כל צורך בכל ההכנות של החילונים. הוא רק מכין את הסעודה במוצאי הצום בערב כיפור.
הדתי לאחר תפילת ערבית של כיפור הולך לישון וקם מוקדם בבוקר(4-6 בבוקר,תלוי כמה דתיים והאם יש שעון חורף\קיץ). ביום כיפור נמצא ומתפלל בבית הכנסת רוב היום.באמצע היום הולך לבית לנוח קצת או שנשאר בבית כנסת נח שם או ממשיך להתפלל או ללמוד.
הדתי לרוב לא מרגיש כלל את הצום,וזה הצום הכי קל שיש,יותר מהצומות הארוכים כמו יז' בתמוז בקיץ וכל שכן מהקצרים יותר כמו צום גדליה וצום עשירי בטבת. מה שקשה בצום הוא עשית התשובה ואמירת הוידויים והעמידה על הרגלים וכמובן התפילה הבלתי פוסקת בפה ובקול רם.
מכיוון שביום כיפור כל הפאבים, מועדונים דיסקוטקים ומסעדות סגורים (אני שומע ברקע כפיה דתית?),אין לאן לבלות את הלילה כמו בליל שבת וחג, ולכן הצעירים הרווקים בעיקר יושבים (גם עם הכביש) קבוצות קבוצות ומדברים לאורך כל הלילה עד שמגיע היום או עד שנגמר החשק והולכים לישון.
הצעירים עם הילדים בד"כ יוצאים עם הילדים החוצה עד לשעה מאוחרת 22.-23 והולכים לבית לישון.
מדהים לראות איך כל הכבישים והמדרכות מפוצצים בבני אדם ללא כלי רכב. מתאים שזה יקרה לא רק פעם בשנה אלא הרבה פעמים בשנה בימי חול (כשם שיש ימים ושעות ללא כלי רכב)- העירייה תחליט שסוגרים קטע כביש מסוים,ולהורים עם ילדים יש הזדמנות לרכב על אופנים ולצעירים יש אפשרות ללכת על הכבישים וגם לשבת ולדבר.
מה מדווח במוצאי כיפור בתקשורת? אם מישהו\מישהי לא מבין או לא רוצה להבין את הקביעה הפשוטה שהתקשורת החילונית מוטה נגד כל דבר שקשור לדת וליהדות,יקבל את ההוכחה במוצאי כיפור. כמו כל שנה,מדווח ברדיו ובטלביזיה על פגיעות ילדים מאופנים ושאר גלגלים וטיפול בבית חולים. הדיווח תמיד בהתחלה ומסופר בהרחבה כולל תמונות וראיונות, כדי להבליט את המיעוט של הצד החילוני הכופר שלא קים את צום כיפור. וכמובן לא להבליט כלל ולהתייחס בדרך אגב לכל מה שקשור לצום כיפור עצמו ומיליוני דתיים הצמים והמתפללים (כולל החילונים המסורתיים כמובן) והסיבה שערוצי התקשורת סגורים ביום כיפור. כדי לצאת ידי חובה אומרים על כך משפט אחד או שנים באמצע החדשות באופן מובלע במקום בכותרת הראשית.
בעבר עקב פגיעות חוזרות ונשנות של ילדים עקב רכיבה על אופנים ושאר מכשירים על גלגלים ,רצו לעשות חוק שאוסר על ילדים לרכוב את אופנים ביום כיפור. הבעייתיות בחוק היא היישום וחוסר אפליה של יישום בין אחד לשני (אם נותנים דוח, צריך לתת לכולם ולא רק לחלק. בנוסף שיהיה רק עובדים גויים ולא יהודים ואין מספיק עובדים וגם לא בהכרח שירצו לעבוד) .
אז הנה רעיון יישומי ורלבנטי – כל מי שיגיע לבית חולים או לקופת חולים-מרכז חירום לטיפול בפגיעת אופנים או כל מכשיר אחר על גלגלים ,ישלם מכיסו את הטיפול ללא כל ביטוח לאומי וללא כל כיסוי של קופת חולים וללא כל כיסוי של חברות הביטוח בפוליסה בריאות או תאונות.הפגיעה והתאונה על אחריותו ועל כספו בלבד. ולא רלבנטי שהילד\ה נפגעו מילד אחר שרכב על אופנים. החילונים מבינים רק שפוגעים להם בכיס. (האם המחאה החברתית בפתח לאחר הצעה זו?)
ולסיכום לחילוני יום כיפור הוא ממש עינוי ולא מצום.   

יום רביעי, 17 באוגוסט 2011


טו באב חג האהבה?
טו באב- חג האהבה? בעבר בחורים מבוגרים מעוכבי שידוך חיפשו שידוך עם הבנות שחוללו בכרמים. לא אהבה ולא חג. החילונים חוגגים כל דבר,העיקר חג. אם היה משהו לחגוג כל יום -היו חוגגים.

בסוף מסכת תענית יש מספר טעמים שטו' באב הוא יום טוב לישראל  כמו שמובא לקמן. זה לא חגיגה של נשואים,רק של רווקים- לא גרושים ולא אלמנות. הגבר בחור בחורה ולא בחורה בוחרת גבר...

וכמובן אף אחד ואחת לא הבטיח שאחרי הפגישה שידוך יש המשך פגישה וכל שכן חתונה. אבל כנראה אצל החילונים אם זה נגמר לסטוץ ללילה אחד זה גם אהבה... נראה שזה השידוך היחיד שהחילוני הממוצע מעונין בו...

אני מאחל המשך אהבה ונתינה בין בני זוג נשואים ובדרך לנשואים ,אולי טו באב יעזור לסילוק השנאה ולהכנסת אהבה מהזוגות אני עדין רווק... יש בי אהבה והיא תנצח (את הנשים שלא רוצות להתחתן...)

משנה בתלמוד בבלי מסכת תענית דף כו עמוד ב
אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין, שלא לבייש את מי שאין לו, כל הכלים טעונין טבילה. ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים, ומה היו אומרות: בחור! שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה, +משלי ל"א+ שקר החן והבל היפי אשה יראת ה' היא תתהלל, ואומר: +משלי ל"א+ תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה. וכן הוא אומר +שיר השירים ג'+ צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו, ביום חתנתו - זה מתן תורה, וביום שמחת לבו - זה בנין בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו.  

ונאמר בפירוש המשנה בתלמוד בבלי מסכת תענית דף ל עמוד ב ודף לא עמוד א
אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים. בשלמא יום הכפורים - משום דאית ביה סליחה ומחילה, יום שניתנו בו לוחות האחרונות. אלא חמשה עשר באב מאי היא? –
1. אמר רב יהודה אמר שמואל: יום שהותרו שבטים לבוא זה בזה. מאי דרוש +במדבר ל"ו+ זה הדבר אשר צוה ה' לבנות צלפחד וגו' - דבר זה לא יהא נוהג אלא בדור זה.
2.אמר רב יוסף אמר רב נחמן: יום שהותר שבט בנימין לבוא בקהל, שנאמר +שופטים כ"א+ ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר איש ממנו לא יתן בתו לבנימן לאשה. מאי דרוש? אמר רב: ממנו, ולא מבנינו. (אמר)
3.רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: יום שכלו בו מתי מדבר. דאמר מר: עד שלא כלו מתי מדבר לא היה דבור עם משה, שנאמר +דברים ב'+ ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות וידבר ה' אלי, אלי היה הדבור.
4.עולא אמר: יום שביטל הושע בן אלה פרוסדיות שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים, שלא יעלו ישראל לרגל, ואמר: לאיזה שירצו יעלו.
5.רב מתנה אמר: יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה. ואמר רב מתנה: אותו יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו ביבנה הטוב והמטיב, הטוב - שלא הסריחו, והמטיב - שנתנו לקבורה.
6.רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: יום שפסקו מלכרות עצים למערכה. (תניא) +מסורת הש"ס: דתניא+, רבי אליעזר הגדול אומר: מחמשה עשר באב ואילך תשש כוחה של חמה, ולא היו כורתין עצים למערכה, לפי שאינן יבשין. אמר רב מנשיא: וקרו ליה יום תבר מגל. מכאן ואילך, דמוסיף - יוסיף, ודלא מוסיף - (יאסף) +מסורת הש"ס: יסיף+. (תני רב יוסף): מאי יאסף? אמר רב יוסף: תקבריה אימיה.  

תנו רבנן: בת מלך שואלת מבת כהן גדול, בת כהן גדול מבת סגן, ובת סגן מבת משוח מלחמה, ובת משוח מלחמה מבת כהן הדיוט, וכל ישראל שואלין זה מזה, כדי שלא יתבייש את מי שאין לו.
כל הכלים טעונין טבילה אמר רבי אלעזר: אפילו מקופלין ומונחין בקופסא.

בנות ישראל יוצאות וחולות בכרמים, תנא: מי שאין לו אשה נפנה לשם. מיוחסות שבהן היו אומרות בחור וכו'. תנו רבנן: יפיפיות שבהן מה היו אומרות - תנו עיניכם ליופי, שאין האשה אלא ליופי. מיוחסות שבהן מה היו אומרות - תנו עיניכם למשפחה, לפי שאין האשה אלא לבנים. מכוערות שבהם מה היו אומרות - קחו מקחכם לשום שמים, ובלבד שתעטרונו בזהובים