‏הצגת רשומות עם תוויות דתי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות דתי. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 13 בספטמבר 2014

התימני הדתי המיחזור הפחיות שבת וחגים והכלב,מה הקשר מאחורי זה?

התימני הדתי המיחזור הפחיות והחגים והכלב,מה הקשר מאחורי זה?
בשכונתנו ברחוב שלמה המלך בקרית אונו,גר תימני דתי שעבד בעיריה לשעבר וכעת פנסיונר. הוא כנראה לא מסתפק בפנסיה מהעיריה או מהמשכורת של אשתו, (הילדים כבר לא בבית) והוא צריך עוד פרנסה (רוצה לעזור לילדים?), או עוד עיסוק למי שלא עובד בעבודה מסודרת כמו כל הפנסיונרים העניים.
אז לקח לו כמה חודשים\שנים מהפרישה,עד הוא מצא עיסוק במיחזור עם קצת כסף, לאסוף פחיות ובקבוקים משקה ובירה ולהרוויח 25אג' אז,והיום 30 אג לפחית, ובקבוק בירה 1.20 ש"ח.
מתי הוא אוסף? הוא אוסף בזמן מאד אטרקטיבי שכמעט אף אחד ואחת לא רואה אותו ,בלילה בד"כ ב4-5 בבוקר ולפני כן. מאיפה אני יודע? מכיוון שאני קם לתפילה והולך לבית הכנסת בבוקר בימי חול ושבת ואני רואה אותו עם שקיות הפחיות.
הוא אוסף כל השנה, בחורף שיורד גשם וקר ובקיץ שחם ומזיע.יתכן שיש כמה לילות שהוא מוותר ולא אוסף.השאלה היא מתי הוא ישן?האם רק אחרי האיסוף וביום, או שגם לפני כן בלילה ואז הוא מתעורר ועושה השלמת שינה ביום.
למה דווקא בלילה ולא ביום? כי הוא כנראה מתבייש,שיראו אותו אוסף, או שנראה שבלילה יש הרבה פחיות לא נאספות ביום  מצד נוער שחוזר בלילה מבילוי \חנויות שסוגרות בלילה, או שרוצה לעשות ספורט בלילה ולא ביום, ועוד אפשרויות.
איך הוא אוסף? ברגל ,אני מעריך שלוקח לו שעה-שעתיים לאסוף לפחות. הוא גם עושה ספורט של הליכה וריצה בהתאם. לפעמים הוא נראה שהוא רץ עם השקיות (ולכן השקיות הם ניילון חזק ולא חלש,שלא ייקרעו ויחזיקו את מלאי הפחיות)
מה הקשר לכלב? לא,הכלב לא מריח פחיות ונובח לו...בינתיים,וזה גם לא למטרה של שמירה,הוא לא כלב תקיפה. לפעמים הוא הולך עם הכלב עם רצועה (הכלב לא משוחרר)בכמה הזדמנויות. למה רוב הזמן הוא הולך לבד ולא עם כלב? אפשר רק לנחש...מסתבר שהכלב אינו שלו אישית, או שלא צריך להוציא אותו בלילה החוצה.
כמה הוא כבר אוסף? יחסית הרבה לאוסף ממוצע,לעיתים שקית אחת (20-30)ובד"כ 2 שקיות מלאות(30-50 במקסימום), בסכום של 10-15 ש"ח בלבד. מבחינת כסף וזמן זה לא שווה את ההשקעה. אני הייתי משקיע שעת מחזור ב30 ש"ח לשעה לפחות.
מה הוא לובש שהוא אוסף?  הוא לבוש חלקית...חולצה טישירט או גופיה, ומכנסים קצרים בירכיים או עד הברכים. אין מכנסיים ארוכים ולא חולצה ארוכה. מצטער אבל גם ככה לא הולך דתי ברחוב ברשות הרבים,גם לא בלילה וגם שלא רואים אותך הרבים.  
 מה קשור לשבת וחגים? אז מתברר שהתימני הדתי אוסף גם בשבת וחג. מבחינת הדת היהודית אסור בשבת וביום טוב לאסוף פחיות. למה? יש איסור מוקצה ,שאסור להרים פחיות בשבת ברחוב. יש איסור טלטול ברשות הרבים והגם הכנסה מרשות הרבים לביתו ללא עירוב. ויש איסור לרוץ בשבת ויש איסור להתאמץ ולעשות מלאכה, מלבד הצער של חוסר שינה בלילה.
לא רק בשבת הוא אוסף (שלאחריו הוא הולך לתפילת שחרית בשעה 7-7 וחצי לתפילה), אלא גם בחגים כמו פסח וסוכות ושבועות(למרות שיש תיקון לימוד כל הלילה), וגם בראש השנה!! יש רק יום אחד שכנראה הוא לא אוסף והוא יום כיפור. למה? כי יש הרבה בני נוער ביום כיפור בלילה בכל הרחובות הראשיים שהוא אוסף ורואים אותו... או מצד שאין פחיות בערב כיפור ואין מה לאסוף.
מה הקשר לדתי? אז אותו תימני דתי ,למי שלא הבין, לא דתי בכלל. הוא רק שם כיפה קטנה סרוגה על הראש.כמו חילוני ששם כיפה באירועים.כיום הוא כבר לא שם כיפה, הוא כבר גילה את פרצופו, ומדוע גם ילדיו לא דתיים למרות שלמדו בבית ספר דתי לאומי.

סיכום חשוב- רציתי לומר לו לפני ראש השנה וכיפור באחת השנים לפני מספר שנים , שיתפלל שה' יצליח את דרכו  השנה באיסוף פחיות. שאני רואה אותו אני לא מדבר איתו מטוב ועד רע,פשוט מתעלם. מה קורה שהוא רואה אותי וזה קורה הרבה פעמים? כלום, ממשיך כהרגלו לחפש בפחים ובזבל ,אם יש איזה פחית או בקבוק נשכח. הוא מזכיר לי כל פעם את הסוס שהולך בשוק  חנויות מלאות סחורה,ומה שמענין אותו זה רק חתיכת קש...

יום רביעי, 30 במאי 2012

היתרון והחסרון הגדול במותג פרטי ברשתות מגה ושופרסל והרשת הרביעית


היתרון והחסרון  הגדול במותג פרטי ברשתות מגה ושופרסל והרשת הרביעית

מותג פרטי של רשת שיווק משמעה שרשת שיווק מבקשת מחברה שמייצרת מוצר מסוים,אבל האריזה והשיווק וההפצה היא של רשת השיווק. יתכן שאותה חברה מתחרה נמצאת על המדף באותה רשת שיווק ומתחרה במותג הפרטי של רשת השיווק, ויתכן שאותה חברה מעולם לא הייתה על המדף באותה רשת שיווק.

היתרון הגדול של מותג פרטי לרשת שיווק הוא שהיא מרוויחה עליו יותר כסף מאשר מותג מתחרה על המדף, למרות שללקוחות המותג הפרטי  עולה יותר זול . בד"כ המותג הוא מחברות קטנות ולא מובילות בענף ובקטגוריה ולא מונופול ולא מחברות גדולות מובילות כמו אוסם או עלית או תנובה.

החסרון הגדול  של מותג פרטי ברשת שיווק הוא חוסר הכשרות בכלל או חוסר כשרות מהדרין בפרט שמדובר במותג מיובא ולא מהארץ. מותג עם חוסר כשרות ימכר פחות בוודאות.

מדוע? מכיוון שבישראל יש ציבור דתי וחרדי וגם ציבור מסורתי ששומר כשרות שקונים מוצרים עם הכשר מהדרין (בד"ץ בד"כ) ולא מסתפקים בסתם כשרות רבנות, בפרט במוצרים שיש בהם הרבה חששות של כשרות וצריך השגחה מעולה וצמודה, ולכן הוא לא יקנה מותג פרטי של מגה או שופרסל או הרשת הרביעית (שהמותג הפרטי שלה נקרא "המותג").

הציבור הדתי וחרדי ושומר הכשרות המסורתי יקנו מוצרים אחרים עם כשרות. הם היו מאד מעונינים לקנות מותג פרטי של רשת שיווק בפרט שהוא זול יותר או במבצע, אך אם אין כשרות או כשרות מהדרין הם לא יקנו כלל ויקנו את המתחרים אף שיהיו יותר יקרים ולא זולים, וכל שכן אם המתחרה הוא זול בהתאם.

החסרון היותר גדול של מותג פרטי הוא גם בחברה שיש לה כשרות בד"ץ על כל מוצריה, כאשר היא מייצרת מותג פרטי עבור מגה או שופרסל, הכשר המהודר  הבד"ץ נעלם מהאריזה ויש רק כיתוב של השגחת רבנות ואפילו לא עם חותמת כנהוג.  כך שלא ברור האם יש כשרות בד"ץ אך אין כיתוב על האריזה, או שאכן אין כשרות כלל . מ"מ כאמור לא קונים.

אם אכן המוצר של החברה נשאר בהשגחת הבד"ץ ,לא מובן שיווקית (וגם לא ללקוחות שלא קונים או רוצים לקנות) מדוע מגה או שופרסל מורידים את הכשר הבד"ץ מעל האריזה. דוגמא לחברה עם הכשר בד"ץ וללא כשרות בד"ץ במגה ושופרסל - סוגת.

נראה שמגה ושופרסל לא מעונינים שיהיה כשרות בד"ץ על המוצרים ,כדי לפנות לפלח שוק של חילונים שמאלנים שונאי דת ודתיים  או לא יהודים שלא קונים (או קונים מה שמוכרחים) מוצרים עם כשרות בד"ץ. הנקודה שהציבור הדתי והחרדי והמסורתי גדול יותר בקניה ובסך הקניה מאשר אותו פלח שוק קטן,ולכן ההפסד גדול יותר בהרבה מהרווח.

יש לציין שעלות הוצאות הכשרות זניחות נאד בשקלול מחיר המותג הפרטי ושאר המוצרים (רק אצל שונאי דת בורים בתמחור יש עליה במחיר המוצר בגלל כשרות) בנוסף שהתשלום על הכשרות הוא על בסיס כללי של החברה ולא פרטי. כך שהמותג הפרטי עדין יהיה זול יותר וגם מגה או שופרסל יוכלו להרוויח עליו יותר.

יום ראשון, 18 בדצמבר 2011

נשמה יתרה בשבת עם שמירת שבת והוכחה לאמיתות התורה


נשמה יתרה בשבת עם שמירת שבת והוכחה לאמיתות התורה

כתוב בתורה בספר שמות פרק לא :" אך את שבתותי תשמרו.. לדעת כי אני ה' מקדשכם ". ודרשו חז"ל את הפסוק והמילה לדעת במסכת ביצה דף טז עמוד ב, אמר לו הקב"ה למשה:משה, מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה(את השבת) לישראל, לך והודיעם.

ועוד דרשו חז"ל שם, כל מצות שנתן הקב"ה לישראל נתן להם בפרהסיא חוץ משבת שנתן להם בצנעא שנאמר "ביני ובין בני ישראל, אות היא לעולם ". ואומרת הגמרא שמתן שכרה של השבת הודיע ה' לישראל כך שגם גויים יידעו, אולם נשמה יתרה נתן רק לישראל ולא לגויים.  כמו שאמר רבי שמעון בן לקיש  נשמה יתרה נותן הקב"ה באדם ערב שבת, ולמוצאי שבת נוטלין אותה הימנו שנאמר "שבת וינפש", כיוון ששבת ,ויי אבדה נפש.

ולכן כל יהודי דתי\ה ששומר שבת וחג וגם שאר מצוות(כולל מי שלא שמר בעבר ועכשיו הוא שומר) מקבל נשמה יתרה בכל ערב שבת וחג והנשמה היתרה נשארת עד מוצאי השבת והחג.

יהודי שלא שומר שבת וחג לא מקבל נשמה יתרה. כולל מי ששמר שבת וחג בעבר ועכשיו הוא לא שומר לא מקבל אין נשמה יתרה. לגוי אין נשמה יתרה וגם אין בו נשמה אלא נפש. הנשמה היהודית גבוהה יותר מהנשמה של גוי.

כמו שמסופר במדרש שאדרינוס קיסר התארח אצל רבי יהושע בשבת ויום חול ,ושאל אותו מדוע התבשילים הקרים בשבת טובים יותר מהתבשילים החמים ביום חול? ענה לו רבי יהושע, כי יש לנו תבלין שנקרא שבת ואנו מוסיפים אותו לתבשיל. אמר לו אדרינוס, תן לי מאותו תבלין. אמר לו ר' יהושע, מי ששומר שבת יש לו את התבלין ,מי שלא שומר שבת אין לו את התבלין, אתה שומר שבת?

וכן מסופר  אותו מעשה בין רבי יהודה הנשיא לבין קיסר רומי אנטונינוס.

למה צריך נשמה יתרה בשבת וחג ? אומר רש"י שם במסכת ביצה בדיבור המתחיל נשמה יתרה:" רוחב לב למנוחה ולשמחה ולהיות פתוח לרווחה ויאכל וישתה ואין נפשו קצה עליו "

מדייקים ואומרים בעלי המוסר מפירוש רש"י הנ"ל , שהנשמה היתרה לא באה לשם לימוד תורה או קיום מצוות- לדברים רוחנים, אלא דווקא לדברים הגשמיים כמו אכילה ושתיה.

האם כולם מקבלים את אותה נשמה יתרה בשבת ? התשובה לא. כל אחד מקבל נשמה יתרה לפי מעשיו. ככל שדרגתו הרוחנית יותר גבוהה כך גם הנשמה יתרה יותר גבוהה. אומרים חז"ל שהנשמה יתרה של עם הארץ בשבת ,זו הנשמה הרגילה של תלמיד חכם ביום חול, וכל שכן שהנשמה יתרה של תלמיד חכם בשבת גדולה בהרבה מנשמתו ביום חול.

בנוסף יש מצוות שאחת הסגולות הרוחנית שלהם היא תוספת נשמה יתרה יותר גבוהה. לדוגמא: מי ששכר פועל ושלם את כל שכרו בזמן. ולכן באותו שבוע שקים את המצוה ,יקבל תוספת נשמה יותר גבוהה.

איך מרגישים בשבת ללא נשמה יתרה ? ההרגשה לחילוני ולמי שלא שומר שבת וגם לא מקבל נשמה יתרה היא שיום שבת הוא כמו יום חול (מלבד שישנים עד מאוחר ואין עבודה)-לא מרגישים שיום שבת הוא יום אחר מיום חול ויום שיש בו קדושה. זה המילה חילוני שהוא חול הפך מקודש. (הדתיים סוברים שלכל חילוני יש חלק קדוש, ולכן המילה חילוני נתנה ע"י החילונים ולא ע"י הדתיים)

דברי חז"ל לא צריכים חיזוק או ראיה. אולם גם שמעתי הרבה חילונים (שחלקם חזר בתשובה) שאומרים לי שעבורם יום שבת הוא ככל הימים והם לא רואים כל שינוי ,גם אני שהייתי חילוני לא כ"כ הרגשתי את הנשמה היתרה. גם כאשר קבלתי נשמה יתרה נראה שהיא עזבה אותי כבר בצהרי שבת לאחר תפילת מנחה  ולא במוצאי שבת.

האם הנשמה יתרה יכולה לעזוב באמצע השבת? אם אדם חלל שבת וחג ,הנשמה היתרה עוזבת אותו לפני צאת השבת. וגם כאשר אדם עבר עבירות חמורות בשבת .

כאמור בחז"ל השבת נתנה כמתנה לעם ישראל בלבד ולא לגויים, ולכן אמרו חז"ל שגוי ששבת ביום שבת ובשאר הימים שבת כמו יהודי חייב מיתה (בידי שמים), כי הגוי גזל את מתנת השבת שנתנה רק לישראל ולא לגויים (וגזל זה אחד מ-7 ממצוות בני נח), ולכן גוי לא צריך לשבות בכוונה מכוונת וגם לעשות מלאכה.

הודעת השבת כמתנה ע"י הקב"ה לישראל ,על מנת שעם ישראל לא יבזבז את השבת בדברים בטלים ולא חשובים. לדוגמא: כמו משחקי ספורט וכדורגל, קלפים, סרטים ,טמבלויזיה ,שינה ארוכה ללא פעילות.

אלא בשבת נתמקד בלימוד תורה וקיום מצוות  כמו שאמר חז"ל לא נתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא כדי שיעסקו בתורה. בפרט מי שעובד במשך 6 ימי המעשה ולומד פחות, בשבת יש לו הזדמנות ללמוד יותר .

יש כנראה חילונים ששונאים מתנות  ולכן לא מעונינים במתנת השבת וולא שומרים שבת ועושים את שבתם חול (והם לא נצרכים לבריות) ... אם חילוני יתחיל לשמור שבת ויהיה נשמה יתרה בשבת וכל שבת ,הוא חוזר בתשובה.  

בנוסף יש דין בשבע ברכות של חתן וכלה שצריך בכל יום פנים חדשות שלא היו בשמחה על מנת לברך 7 ברכות בכל סעודה ובכל יום מ- 7 הברכות, אולם בשבת לא צריך פנים חדשות ,כי הנשמה יתרה גורמת שלכל אחד ואחת יש פנים חדשות והפנים שלו\שלה הם לא הפנים של יום חול.  

נשמה יתרה בשבת היא לא רק הרגשה בלב, אלא גם הרגשה פיזית (פנים חדשות באו לכאן,האדם נראה קצת אחרת וטוב יותר) ונפשית (מרגיש טוב יותר – מנוחה ושמחה) והתנהגותית (אדם מתנהג טוב יותר, ויכול להתגבר על עצמו ויש העלאת נקודת הבחירה של האדם )
 
את ההבדל בין שבת ליום חול רואים במוצאי שבת, הפנים, וההרגשה וההתנהגות הטובה לא נשארת והיא חוזרת למה שהאדם היה לפני שבת. ולכן תקנו חז"ל בהבדלה להריח בבשמים כדי להקל על עזיבת הנשמה היתרה. ולכן במוצ"ש יש הרגשת דכאון ועצב במקצת על עזיבת הנשמה היתרה. ולכן בשבת יש לשמר את הנשמה היתרה גם ליום חול ע"י התנהגות ומחשבה טובות יותר.

הנשמה היתרה היא אחת ההוכחות לאמיתות היהדות. הנשמה היתרה בשבת היא אחת הסיבות שאני דתי. אני לא צריך עוד הוכחות לאמיתות התורה. עוד סיבה היא קדושת התורה וההשפעה על התנהגות האדם ועל המצב הנפשי.

ההוכחה היא לקיום נשמה יתרה מלבד הנשמה הקיימת. (זה טיעון ארוך מאד לענין הנשמה ) והנשמה היתרה מופיעה רק בשבת (ולא ביום חול), ורק ליהודי ולא לגוי,ורק למי ששומר שבת ולא למי שמחלל שבת, והנשמה היתרה גורמת לאדם להיות טוב יותר כמו שביארתי לעיל . וזה אומר שיש בורא שמצוה על השבת והוא ציוה על היהודים את מצות השבת ולבות ממלאכה כמו שכתוב בתורה בלוחות הברית שמור \ זכור את יום השבת לקדשו .

יום ראשון, 9 באוקטובר 2011

איך חילוני לעומת דתי מתכונן ליום כיפור ?


איך חילוני לעומת דתי מתכונן ליום כיפור ?
יש דברים שאפשר לדעת איך חילוני מתכונן ליום כיפור ע"פ סטטיסטיקה. מה הכוונה? כאשר יש דיווח על פריטים שקונים וצורכים אותם יותר לפני יום כיפור ופחות מאשר סתם יום אחר בשנה.
דוגמאות: חברה להשכרת סרטים מדווחת על יותר סרטים שנשכרו או שנקנו לפני יום כיפור מאשר מיום רגיל.
חניות לממכר אופניים מדווחים שקניות אופנים בעיקר לילדים גדלים בשבוע לפני יום כיפור פי שנים לעומת שאר השנה. וכמובן כידוע הניסיון הראשוני של הרבה ילדים באופניים הוא ביום כיפור,כי זו הזדמנות לרכב על אופניים בכביש ללא פחד ממכוניות חולפות(לא בהכרח נכון בכל המקומות),גם ללא השגחת הורים,ולכן יש הרבה ילדים שנפגעים מכך, ועל כך בהמשך.
חנויות לממכר ספרים מדווחים על עליה בקנית יותר ספרים מאשר שאר השנה גם לעומת מבצעים והנחות אחרים. כעת חנויות הספרים מנצלים זאת לעשיית מבצעים על מנת להעצים יותר את קנית הספרים ואת הרווח שלהם.
בד"כ הדיווח הוא עליה של 2-3 ספרים לערך. 2-3 ספרים תלוי בכמות הדפים הוא שווה ערך לחצי יום לפחות (6-8 שעות). בד"כ מי שקורא לא צופה כ"כ בסרטים.
אתרי אינטרנט מדווחים על הורדות סרטים וסדרות טלוויזיה וקבצי מוזיקה ומשחקי מחשב מאתר ייעודיים ומאתרי הורדות. (כנראה לא מסתפקים בהורדות הקיימות ומשנה שעברה, צריך משהו חדש לשנה החדשה).
להזכירך,תחנות הרדיו, הטלביזיה סגורות. אפשר לקנות עיתון של ערב החג עם הרבה מוספים(לא נכלל בספרים)
בנוסף יש תשבצים ותשחצים למילוי. יש משחקי חברה כמו פזל,שחמט,דמקה ועוד.
מה לגבי אוכל? מכיוון שהחנויות סגורים ביום כיפור וגם בחצי ערב יום כיפור (גם טיב טעם החילונית המוצהרת לא היתה פתוחה השנה בשישי-שבת וכל שכן אחרות ),ולכן צריך לערוך קניות גדולות יותר קודם ולמלא את המקרר.
משחק כח -מי יישבר יותר מהר וישבור את הצום ויאכל לפני כולם , ומי יישאר אחרון צם .
משחק בשכנוע - מי שאוכל בכיפור מנסה לשכנע את מי שלא אוכל לאכול יחד איתו.
חילוני אוכל כל השנה ולא מורגל כלל לצום או לוותר על ארוחות (הוא רגיל לוותר על ארוחת בוקר עיקרית לתזונה ולאורח חיים בריא). ולכן לצום זה לשבור הרגל. הרגל שקשה לשבור גם ליום אחד.
מחקרים הוכיחו שכאשר יש שבירת הרגל לאדם בחיי יום-יום יש תופעות פסיכלוגיות קלות עד קשות לאדם (עד לשגעון). ולכן יש הרבה חילונים שלא צמים כי הם לא מסוגלים ולא יכולים לשבור את הרגל האכילה ולצום.
אין להם את הכלים לכך ולא את כח הרצון להתגבר על הרעב ועל חוסר ארוחות ,והם גם לא מבינים למה הם צריכים לצום, הרי הם צדיקים גמורים ואין להם כלל חטאים. כך שהסבר לצום לא כ"כ רלבנטי עבורם.
יש שמעדיפים להיות בחוסר הכרה של חשבון נפש ולהישאר רדומים-ישנים. יש שמעדיפים להיות בבית חולים תחת השפעת אינפוזיה.
יש שמעדיפים לקחת גלולת קל-צום שמאפשר להרגיש הרגשה של שובע במעיים ולהרגיש פחות את התענית.
יש שכלל לא צריכים להתכונן ,כי הם ממילא לא צמים ביום כיפור אלא אוכלים ושותים כרגיל. יחד עם זאת,מכיוון שהם רוצים להרגיש כמו חילוני ממוצע (שלא צם) הם גם מתכוננים קצת.
לסיכום: שום חילוני לא מסתפק בפריט אחד מהרשימה ,יש תמיד שילובים ושילובים שונים . מהטעם הפשוט אי אפשר כ"כ לדעת מה יתאים לו ביום כיפור ולכן צריך להכין את הכל. מה שהיה טוב בשנים שעברו ,כנראה לא כ"כ טוב עכשיו.
לאותם חילונים לא עולה אפילו על הדעת להתכונן בקנית מחזור תפילה ולהתפלל ולומר סליחות ותחנונים ולהגיע לשם כך לבית הכנסת. חלקם מסתפקים רק בביקור של טיול לילי של סליחות בי"ם בחודש אלול.
הדבר היחידי שאולי רלבנטי לאותם חילונים הוא להגיע לבית הכנסת בשעת הנעילה ולשמוע תקיעת שופר קצרה במוצאי הצום,ולקבל את הסימן שאפשר ישר ללכת לאכול,וגם לאכול בו במקום.
ולכן בבתי כנסת מתוקנים תוקעים תמיד לאחר מוצאי הצום הרשמי ולא קודם(למרות שאפשר), כדי למנוע מצב שחילוני לא יאכל מיד לאחר שמיעת השופר, כאשר התקיעה היא עדין ביום כיפור ועדין אסור לאכול ולא במוצאי כיפור.
היה מעשה בחילוני(בור) אחד במוצאי יום כיפור ששאל את הרב שאלה (הוא לפחות שאל את הרב,יש שכלל לא שואלים) : לא שמעתי את השופר במוצאי הצום, האם מותר לי לאכול? כאילו שללא שמיעת השופר,הצום לא יוצא.
ובדרך אגב בראש השנה שיש מצווה לשמוע קול שופר לא באים לבית הכנסת לשמוע,וגם לא שומעים בשעה יותר מאוחרת. ואילו ביום כיפור שתקיעת שופר היא מנהג ואין כלל חובה לשמוע שופר באים לשמוע תקיעת שופר.
איך מתכוננים ומה ביום כיפור עצמו אצל הדתי והחילוני ? הדתי אוכל את סעודת המפסקת לפני הצום.אין לו כל צורך בכל ההכנות של החילונים. הוא רק מכין את הסעודה במוצאי הצום בערב כיפור.
הדתי לאחר תפילת ערבית של כיפור הולך לישון וקם מוקדם בבוקר(4-6 בבוקר,תלוי כמה דתיים והאם יש שעון חורף\קיץ). ביום כיפור נמצא ומתפלל בבית הכנסת רוב היום.באמצע היום הולך לבית לנוח קצת או שנשאר בבית כנסת נח שם או ממשיך להתפלל או ללמוד.
הדתי לרוב לא מרגיש כלל את הצום,וזה הצום הכי קל שיש,יותר מהצומות הארוכים כמו יז' בתמוז בקיץ וכל שכן מהקצרים יותר כמו צום גדליה וצום עשירי בטבת. מה שקשה בצום הוא עשית התשובה ואמירת הוידויים והעמידה על הרגלים וכמובן התפילה הבלתי פוסקת בפה ובקול רם.
מכיוון שביום כיפור כל הפאבים, מועדונים דיסקוטקים ומסעדות סגורים (אני שומע ברקע כפיה דתית?),אין לאן לבלות את הלילה כמו בליל שבת וחג, ולכן הצעירים הרווקים בעיקר יושבים (גם עם הכביש) קבוצות קבוצות ומדברים לאורך כל הלילה עד שמגיע היום או עד שנגמר החשק והולכים לישון.
הצעירים עם הילדים בד"כ יוצאים עם הילדים החוצה עד לשעה מאוחרת 22.-23 והולכים לבית לישון.
מדהים לראות איך כל הכבישים והמדרכות מפוצצים בבני אדם ללא כלי רכב. מתאים שזה יקרה לא רק פעם בשנה אלא הרבה פעמים בשנה בימי חול (כשם שיש ימים ושעות ללא כלי רכב)- העירייה תחליט שסוגרים קטע כביש מסוים,ולהורים עם ילדים יש הזדמנות לרכב על אופנים ולצעירים יש אפשרות ללכת על הכבישים וגם לשבת ולדבר.
מה מדווח במוצאי כיפור בתקשורת? אם מישהו\מישהי לא מבין או לא רוצה להבין את הקביעה הפשוטה שהתקשורת החילונית מוטה נגד כל דבר שקשור לדת וליהדות,יקבל את ההוכחה במוצאי כיפור. כמו כל שנה,מדווח ברדיו ובטלביזיה על פגיעות ילדים מאופנים ושאר גלגלים וטיפול בבית חולים. הדיווח תמיד בהתחלה ומסופר בהרחבה כולל תמונות וראיונות, כדי להבליט את המיעוט של הצד החילוני הכופר שלא קים את צום כיפור. וכמובן לא להבליט כלל ולהתייחס בדרך אגב לכל מה שקשור לצום כיפור עצמו ומיליוני דתיים הצמים והמתפללים (כולל החילונים המסורתיים כמובן) והסיבה שערוצי התקשורת סגורים ביום כיפור. כדי לצאת ידי חובה אומרים על כך משפט אחד או שנים באמצע החדשות באופן מובלע במקום בכותרת הראשית.
בעבר עקב פגיעות חוזרות ונשנות של ילדים עקב רכיבה על אופנים ושאר מכשירים על גלגלים ,רצו לעשות חוק שאוסר על ילדים לרכוב את אופנים ביום כיפור. הבעייתיות בחוק היא היישום וחוסר אפליה של יישום בין אחד לשני (אם נותנים דוח, צריך לתת לכולם ולא רק לחלק. בנוסף שיהיה רק עובדים גויים ולא יהודים ואין מספיק עובדים וגם לא בהכרח שירצו לעבוד) .
אז הנה רעיון יישומי ורלבנטי – כל מי שיגיע לבית חולים או לקופת חולים-מרכז חירום לטיפול בפגיעת אופנים או כל מכשיר אחר על גלגלים ,ישלם מכיסו את הטיפול ללא כל ביטוח לאומי וללא כל כיסוי של קופת חולים וללא כל כיסוי של חברות הביטוח בפוליסה בריאות או תאונות.הפגיעה והתאונה על אחריותו ועל כספו בלבד. ולא רלבנטי שהילד\ה נפגעו מילד אחר שרכב על אופנים. החילונים מבינים רק שפוגעים להם בכיס. (האם המחאה החברתית בפתח לאחר הצעה זו?)
ולסיכום לחילוני יום כיפור הוא ממש עינוי ולא מצום.   

יום רביעי, 10 באוגוסט 2011

מה הסיבות שבחורים דתיים - חרדים לא יכולים ללכת לצבא ?


מה הסיבות  שבחורים דתיים - חרדים לא יכולים ללכת לצבא ?

1.חרדים לא יכולים להיות יחד ביחידה אחת עם בנות
2. המפקדים מפרים פקודות מטכ"ל בשיטתיות כאשר מדובר בפקודות דת, בעיקר כאשר מדובר במצב מבצעי וחיל קרבי בשבת וחג וכיוצא . מקסימום החיל החרדי יגיש קובלנה ,והמפקדים יטייחו או שלא יקבלו עונש כלשהו - לנציב קבילות החיילים אין שיניים, והחייל המסרב יכנס למעצר ולכלא או יודח מהיחידה וכיוצא.
3.אורח הצבאי החילוני לא מותאם לאורח החיים החרדי  ואין שום ניסיון לגישור כלשהו .  הבדלי השפה הסלנגית והפחות נימוסית וכתיבת גרפיטי (בפרט בשירותים ובחדרי המיטות ) לא מתאימה לחרדים שלא מורגלים בכך, ונתקלים בתופעה הפסיכולוגית שנקראת הלם תרבותי.
4. יש ניסיון ואפשרות שבחור חרדי לא יהיה חרדי לאחר שירות צבאי כמו שהיה לפני השירות בהשפעת אורח חיים חילוני קלוקל. מוטב שהבחור החרדי לא יקיים מצווה לשרת בצבא ויקיים  מצוות רבות אחרות, מאשר שישרת בצבא, אך לא יקיים מצוות אח"כ.
5. אין אישור כללי של הרבנים  לגיוס לצבא מהסיבות שאמרנו אלא רק אישור פרטני. גם לדתיים לאומים כבחורי הסדר של ישיבות הסדר יש בעיות עם הצבא, והעיקר שיש בעיה ידועה בין הסתירה הקיימת בין פקודות הצבא והממשלה  לבין חוקי הדת. הדוגמא הקלאסית  פינוי גוש קטיף  ומסירתה .

אפשר לכתוב כאן עוד ועוד סיבות ,אך אילו הסיבות העיקריות.
 
כל עוד דברים אילו לא יתוקנו החייל החרדי לא יכול להיות שם, והרבנים לא יוכלו לאשר לו להיות שם .אני לא מדבר כמובן על בחורי ישיבה שלא יזנחו את לימוד התורה עבור צבא
, אלא רק על בחורים שלא לומדים בישיבה או שלא ראויים ללמוד ועובדים. 

יום ראשון, 5 ביוני 2011

האם בחור או בחורה דתיים יכולים להשתתף בקבוצות ספורט ?


האם בחור או בחורה דתיים  יכולים להשתתף  בקבוצות ספורט ?
בשנות נעוריי כבחור דתי השתתפתי בקבוצות ספורט בעיקר במשחק כדורסל.

ראשית נבהיר שהרמב"ם כתב במשנה תורה בחלק המדע בהלכות דעות  שאדם צריך לעשות התעמלות מידי יום  וזה טוב לבריאות. ולכן הדת היהודית לא מתנגדת לעשות התעמלות וספורט  גם בקבוצה.

יחד עם זאת, האדם צריך לשמור על פרופורציה של אימון ושל התעמלות. אימון שעה- חצי שעה ביום זה סביר כדי לשמור על הבריאות ולא מעבר לכך.בעיקר זה לימוד תורה וקיום מצוות וגמילות חסדים וקיום הבית היהודי ,הספורט וההתעמלות הם בגדר טפל ולא בגדר עיקר. ולכן בקבוצות וענפי ספורט שחייבים ומחייבים בשעות אימון רבות מידי יום ,אדם דתי לא יכול להשתתף.

אדם שמתפרנס מקבוצת ספורט כלומר מקבל כסף תמורת התחרות ואימון , יתכן שיהיה מותר כי מדובר גם בפרנסה ולא רק בבריאות , ולכן אפשר להתאמן ולהתחרות כמה שעות מידי יום מלבד שבת וחג.

אדם דתי לא יכול להתאמן ולשחק בשבת וחג. כי יש בשבת אסור התעמלות כלשהי . בשבת אסור לפסוע פסיעה גסה, ואסור לרוץ. אסור לגרום חבורה וחבלה לשני וגם לא לעצמך שיכול להיגרם באמצע משחק כדור או באומנויות לחימה. מלבד שאווירת השבת היא מנוחה ולא יגיעה. מלבד זאת  יש איסורים נוספים כמו נגיעה במוקצה. 

במשחקי כדור- אי אפשר לכדרר בכדור או לבעוט בכדור גם על מגרש שהוא לא חול אלא פרקט או בטון וכיוצא. גם כאשר מדובר בפרנסה ובקבוצה והאדם מחויב ע"י המקום להתאמן ולשחק בשבת וחג הוא חייב לסרב ואין כל היתר בדבר אין הבדל אם מדובר ביהודים או אם מדובר בגויים.

מלבד חילול השם שיש בדבר.ולא קידוש השם. חילול השם מוגדר כל מעשה שלא נכון לעשותו וכל שכן שהוא לא תעשה מהתורה וכל שכן כאשר הוא נעשה ברבים בפרסום מאשר ביחיד בצנעא. לא מדובר כאן על לאומיות שיראו שיש יהודי או יהודיה שנצחו והגיעו לשלבים מתקדמים בתחרות ,זה לא קידוש השם.

מלבד זאת יש להיזהר שבגדי גבר לא יהיו על אישה ,ובגד אישה לא יהיו על גבר.יש לשמור על צניעות. לא רק האישה מצווה על צניעות גם הגבר. גם כאשר מתעמלים ומשחקים יש לשמור על כללים אילו. האיסור הוא לא רק על אישה ואיש גדולים אלא גם על קטנים ובכך ההורים חייבים במצוות חינוך.

במה זה מתבטא ? האישה וגם הגבר יהיו לבושים בצניעות. גבר לא יכול לחשוף את החזה והבטן בחלקו העליון כמו הנהוג באומנויות לחימה , גם רצוי שילבש חולצה קצרה כמו טי-שירט ולא רק גופיה. וכמובן לא ילבש מכנסים קצרות בירכיים בלבד אלא לפחות עד הברכיים.

אישה צריכה להקפיד לכסות את ידיה עד לאחר המרפק לפחות , וגם לפחות לכסות בבגד מאחרי הברכיים ולמטה , והשאר יכסה גרביים ארוכות עם עובי מסוים ולא בצבע העור. וכמובן בנוסף שלא תלבש מכנסיים אלא חצאית או שמלה.כאשר אישה לובשת מכנסיים היא עוברת בלא יהיה כלי גבר על אישה.  ולכן אין היתר לאישה ללבוש מכנסיים במשחקי כדור למרות שהמכנסיים רחב ועובר את הברכיים. 

אין היתר שהאישה תלבש רק בגד גוף כמו בהתעמלות מכשירים. ומלבד זאת אין היתר לאישה שגברים יראו אותה בלבוש זה (ולכן אישה שהולכת לחוף ים נפרד, אולם יש מציל גבר בחוף ,האישה צריכה ללכת עם שמלה ארוכה גם בים וגם בחוף, ולא יכולה ללכת בבגד גוף או בבגד ים) , רק אם יש רק נשים שצופות ומסתכלות בה. וכל שכן שיש צילום וכל שכן שזה מועבר ברשתות הטלוויזיה והאינטרנט.

כתבתי זאת לאור הפרסום שיש אישה דתית מזרם הדתי לאומי מארץ ישראל שמשחקת כדורסל במכללה בארה"ב וקבעו משחק חשוב בשבת והבת "קבלה היתר מיוחד" לשחק בנוסף רצו לצרף אותה לנבחרת ישראל ותשחק באירופה, אולם באירופה מותר לשחק רק בגופייה כולל נשים וכמובן גם ללא כיסוי ראש כלשהו. והבחורה משחקת רק בחולצה קצרה עד המרפק, בארה"ב מאפשרים זאת כי יש חופש דת ,באירופה לא.

 כאן אני מדבר על בחורה רווקה שהיא הולכת בפירוע ראש ללא כיסוי ראש,אולם אישה נשואה חייבת ללכת בכיסוי ראש גם בזמן התעמלות וגם במשחק.

היה בחור דתי שבא מארה"ב (שנקרא ג'ורדן היהודי ,ממש לא ) ושחק כמה שנים בכדורסל הישראלי עם כיפה קטנה .לגבר דתי אין אפשרות לשחק  כי לא מאפשרים לו גם בארה"ב וכל שכן באירופה וגם בישראל לא לשחק בכיסוי ראש כלשהו גם כיפה שאחוזה בסיכות בטענה שהסיכות יכולות להזיק לשני (אני לא יודע אם אדם ידביק כיסוי ראש לראשו ללא סיכות או יקשור את הכיפה כמו שתופסים משקפיים ,האם הדבר יהיה מותר).

האדם הדתי לא יכול ללכת ללא כיסוי ראש.כיסוי ראש הוא מעיד על יהדותו של האדם והוא מבחינת סמל ,והאדם הדתי שמוריד את הכיפה- הסמל מעיד על עצמו בפני רבים שהוא אינו דתי ,או יותר נכון שהדת היהודית היא כיסא נוח והפרנסה או המשחק והתחרות יותר חשובים. גם אם מאפשרים לשחק עם כיפה קטנה,  לכיפה יש שעור,והכיפה הקטנה היא לא שעור מספק לכיפה וכאילו אין כיסוי ראש.

מלבד זאת מה קורה כאשר כיסוי הראש נופל באמצע המשחק ? הגבר חייב להרימו. המשחק לא ייעצר עקב כך אלא יימשך , וכך ייגרם נזק לו ולקבוצתו.  מלבד שיהיה עליו לחץ מצד המאמן או חבריו לקבוצה החילונית שהוא חבר בה (בקבוצה דתית אין בעיה כי כולם כך)  להוריד את הכיפה , על מנת לא להפריע למהלך התקין של המשחק.

אני שחקתי כדורסל מכיתה ה' עד יא' בקבוצת כדורסל בקרית אונו. בתחילה זה היה אליצור (התאחדות ספורט דתית ולכן לא היו משחקים בשבת וחג וגם לא אימונים) ולאחר מכן עד לפני כמה שנים וגם כיום (כיום בבוגרים ובנוער יש איחוד עם גני תקווה) היה עירוני קריית אונו ואז היו אימונים בשבת וחג וגם משחקים.

אני מעולם לא התאמנתי ולא שחקתי בשבת וחג. יתכן שקבוצת הספורט בקשה שלא יהיו לקבוצה שלי משחקים בשבת מצד המתחרה בבית שלהם וגם לא קבעו משחקים בשבת בקריית אונו ,כי ידעו שאני לא אשחק. בעיקר בקבוצות בכיתה י'-יא.

שחקתי עם כיפה עם סיכות בכל המשחקים. שהייתי בגיל 11-12 בתחילה הכיפה הייתה נופלת וקבלתי צעקות מהמאמן להסיר את הכיפה או לצאת החוצה. בכמה משחקים שחקתי בגילוי ראש, אולם בשאר המשחקים שחקתי רק עם כיפה בכיסוי ראש. ואמרתי למאמן אם אתה רוצה להוציא אותי מהמשחק , אתה מוזמן להוציא. גם לאחר מכן  בשנות חטיבת הביניים והתיכון ששחקתי עם כיסוי ראש ,הופעל עלי לחץ מצד המאמנים לא לשחק עם כיסוי ראש, כמובן שסירבתי בתוקף ולא שמעתי להם.

רוב כולו של האימון או המשחק הכיפה הייתה במקומה ולא נפלה , אולם כמובן שהיו מקרים רבים במשך השנים שהכיפה הייתה נופלת עקב ריבאונדים או מכות ודחיפות שיש במשחק , החלק הקל שעשו עלי עבירה והיה עונשים או כדור מהצד, ולא היה כל בעיה. אולם יתכן שהיריב לקח את הכדור ויצא להתקפה ואני נשארתי מאחור עקב הרמת הכיפה וחבישת הכיפה עם הסיכות.

הייתה בדיחה שבחור חילוני היה עושה תספורת והיה מגלח את הצדדים ומשאיר את האמצע, היו אומרים לו שלא משחקים עם כיפה (של שער). 

כאשר מדובר באומנות לחימה ובעיקר בתחרות , יש להיזהר לא לגרום נזק גופני ליריב. ע"פ רוב אי אפשר להיזהר בכך ,ולהיפך מנצחים רק כאשר גורמים נזק גופני ליריב. מטרת האימון היא להיות בריא ולהתעמל ,ולא כדי להזיק לשני. מותר להתאמן עם השני שאיתך בקבוצה אך לא לגרום לו נזק גופני כלשהו.יחד עם זאת יש פגיעות גופניות מותרות והן חלק מהאימון וזה צריך בירור עם המאמן והמאסטר ורופא מה מותר ומה לא וכל שכן מסוכן.

למה יהודים דתיים לא יכולים להשתתף בתחרות שירה כמו כוכב נולד ?


למה יהודים דתיים לא יכולים להשתתף בתחרות שירה כמו כוכב נולד ?
יש כלל הלכתי שקול באישה ערווה (לגבר).ולכן גברים אסורים  לשמוע קול זמר של אישה בפרט שמכירים אותה. ולכן בחורה דתיה יכולה לשיר בפני נשים בלבד ולא בפני גברים אישה ששרה בפני גברים מכשילה את הגברים בשמיעת זמר שלה והיא עוברת על לפני עור לא תתן מכשול. ולכן בתחרות מעורבת (נשים וגברים יחד)  עם קהל מעורב ושופטים מעורבים  כולל משפחות מעורבות שיש בו הרבה גברים - האישה לא יכולה לשיר. מובן שיש גם איסור נגיעה , והבחורה לא יכולה לגעת בגברים או להיפוך, והיא צריכה להסביר לבחור החילוני לא לגעת כאשר הוא מורגל לגעת באישה גם ללא רשותה (אין לחילוני כ"כ הקפדה על הטרדה מינית) .

בחור דתי יכול לשיר בפני גברים אך לא בפני נשים. (כבר הרבנים אסרו כל ערבי שירה של זמרים)  וגם לא במעורב. בפרט לא מול נשים ובעיקר בחורות צעירות חילוניות  עם התגובה הרגשית שמתבטאת בגוף ותנועות גוף. מלבד זאת הבחור לא יכול לשמוע שיר של זמרות אחרות באותה תחרות.
הוא לא יכול לשיר יחד עם בת וכל שכן שהוא שומע שיר של בת וכן צריך להתכונן איתה במשך מספר שעות על השיר שאין לכך היתר. 
הוא לא יכול לשיר שירים חילונים כי המילים לא מתאימות לאורח החיים הדתי ולמסרים.
הוא לא יכול  להופיע בשבת וחג, ולא יכול  לוותר כל כניסת ויציאת שבת בזמן. השבת היא לא שבת כאשר יש הופעה ממש ביציאת שבת. הוא לא יכול לעמוד צמוד עם בת או בנות.
יש איסור נגיעה באישה שהיא לא אשתך או אמך, וכל שכן בנות חילוניות שלא שומרות נגיעה ונוגעות בבחור הדתי, עוד לפני שהבחור מתנגד ומסביר למה  הדבר אסור ולא מקובל עליו.

בנוסף בתוכנית נערכת בזמן ספירת העומר וגם בזמן בין המצרים-בין יז' בתמוז לתשעה באב שאסור לשיר ולשמוע שירים וגם לא לנגן בכלי שיר, ובכך הוא מכשיל את הרבים. ובד"כ מי שמסרב לשיר , מודח בשלב זה , כך שאין טעם מלכתחילה להגיע לשלב מתקדם על מנת לפרוש באמצע. לבד שיש לגבר איסור הסתכלות בנשים ,והזמר מסתכל בזמרות ,בקהל בחורות הצעירות ושאר עובדות הפקת התוכנית. 

מלבד זאת התוכנית בטלוויזיה כמו כוכב נולד לא מעוניינת כלל  בהשתתפות וצירוף של מתחרים דתיים כלשהם . מלבד הזמנים שנערכים דווקא בקיץ (ספירת העומר ובין המצרים) ולא בחורף ,גם התוכנית כוכב נולד נערכת בשבת, וכן יש חובה לשיר במעורב בחור ובחורה יחד .אין אפשרות לשיר ללא מוזיקה, אין אפשרות לשים אטמי אוזניים כאשר שרים במעורב או לאחר שמסיימים לשיר , על מנת לא לשמוע את שירת הבנות. 

 כמובן שלבחור הדתי לא יצביעו חבריו הדתיים אלא בעיקר חילונים ויהיה פחות הכנסות של הודעות בטלפון הנייד לחברת השידור. בד"כ דתיים לא מתקבלים לתחרות ע"י השופטים ולא מעבירים אותם הלאה במבחני הבד הראשוניים.  יש ייצוג של בחור אחד או שנים שהם מגיעים לשלב גבוה אבל לא מעבר לכך ,עם הרבה מכשולים ודעה שלילית  של השופטים , ומיועד הרבה פעמים להדחה ללא קשר לביצוע השיר.

מלבד זאת הבחור הדתי צריך לכסות על יהדותו וללכת עם כיפה קטנה או עם קסקט או לשים את הכיפה מאחור ולא מקדימה . עצם זה שהוא מסתיר שהוא דתי ,היא כבר שלילית והיא מעידה על כך שהדבר לא נכון.

אני מקווה שזכינו ששום זמרת אישה דתית לא שרה בתחרות שירה . אין כל היתר של רב כלשהו לבחור דתי וכל שכן בחורה דתיה להשתתף בתחרות זאת בצורה זאת במצב זה. ולכן בחור וכל שכן בחורה לא יכולים להשתתף בתחרות זו. גם אם שמענו מהמתמודד שהוא קבל "היתר רבני" כלשהו (וכל שכן בין המצרים וספירת העומר).רב שנותן היתר לתחרות זאת הוא כלל לא רב וגם לא אדם דתי. 

 ולכן כל "הדתיים" שהשתתפו עד כה בתוכנית ,הם ממש לא דתיים ,כם כנראה חילונים מתחזקים ביהדות או מי שמקיים מצוות מתי שנוח לו ועושה את היהדות כיסא נוח . העונה הודח בשבוע שעבר יוסי מגני תקווה שאני מכיר אותו ואת אביו , הבחור הרגשן מגבעת שמואל, הבחור הצעיר שנה שעברה שהגיע למקום 5 ועוד. סעדו שזכה במקום הראשון בתחרות ועוד.