רמזי חנוכה בתורה בעיקר בפרשיות השבוע מקץ ויגש בספר בראשית

רמזי חנוכה בתורה בעיקר בפרשיות השבוע מקץ ויגש בספר בראשית

מכיוון שחנוכה יוצא ברוב הפעמים בפרשת מקץ או במיעוט בפרשת ויגש בספר בראשית ומכיוון שיש כלל בחז"ל שכל הדברים נמצאים בתורה ואין דבר שלא נרמז בתורה (ליכא מידי דלא רמיזא באוריתא)- היכן נרמז חנוכה באותן פרשיות?

פרשת מקץ

1.    "ותרב משאת בנימין ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו" - בעל הניסים תפילה אומרים 5 פעמים ביד: מסרת גבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים, וטמאים ביד טהורים, ורשעים ביד צדיקים, וזדים ביד עוסקי תורתך

2.    "ויהי מקץ שנתים ימים". שנתים ר"ת שמונה נרות תדליק ימין מזוזה. אומר את ההלכה שמדליקים 8 נרות חנוכה. מתחילים להדליק מימין או לכיוון ימין (משמאל לימין מנר הנוסף) וגם שהמנורה תהיה על יד המזוזה (מצד שמאל).                 ימים - ימנע מבכי ימנע מהספד
ופרעה חלם - ופרשו רבותינו עליהם השלום ח' לילות מדליקין
והנה עמד - ובצאת הכוכבים נדלקין הנרות עד מניעת דרכים
על היאר - עד ליל השמיני ישרפו אור רובם.                        

3.    "וחמש את ארץ מצרים". וחמש ר"ת של גזרות מלכות יון שבעקבות הגזירות פרץ מרד החשמונאים. חודש,מילה,שבת.

4.     "והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות שמופיע בחלום פרעה מופיע שוב בספר שמות במנורה: שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה אחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה

פרשת ויגש

1.    "וַיַּרְא יוֹסֵף אִתָּם אֶת בִּנְיָמִין וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ הָבֵא אֶת הָאֲנָשִׁים הַבָּיְתָה וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן כִּי אִתִּי יֹאכְלוּ הָאֲנָשִׁים בַּצָּהֳרָיִם" ,המילים טבח והכן מכילים את המילה חנוכה.

2.    "אדני שאל את עבדיו לאמר: היש לכם אב או אח? ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן".  ידוע שיש מחלוקת בין בית הלל לבית שמאי האם נרות חנוכה באופן הולך ועולה- מדילקים נר אחד ביום ראשון ומוסיפים כל יום עוד נר כדעת בית הלל, או הולך ופוחת מדליקים 8 נרות ביום הראשון וכל יום מפחיתים נר. וידוע שהלכה כבית הלל. אב רמז לנר אחד ואח רמז ל-8 נרות. ואב זקן שהלכה כבית הלל ,וזקן זה שקנה חכמה.

3.    "והיה בתבואות ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידות יהיה לכם". בתפילה על הניסים יש 5 ידות כאמור פרשת מקץ.

בפרשת אמור בספר ויקרא לאחר כל המועדות (שבת, פסח, שבועות, ראש השנה, יום כיפורים, סוכות) נאמר: "צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד... על המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני ה' תמיד". רמז על חנוכה שהוא החג לאחר סוכות, והסדר בפסוקי המועדות מתחיל בפסח ולא מסוכות.

בפרשת מסעי ,המסע ה-25 הוא חשמונה, רמז לחשמונאים ותאריך כה בכסלו.  אור היא המילה 25 בפרשת בראשית בספר בראשית בתחילת התורה.

כתוב בישעיה פרק 6 "שרפים עומדים ממעל לו" – לו גמטריא 36 נרות חנוכה שהם מעל לשמש – סה"כ 44 נרות חנוכה.

מפרשים נתנו רמז ל-3  ברכות חנוכה לפני הדלקת הנרות בפסוק בספר מדבר " עשה לך שרף (להדליק נר חנוכה) ושים אתו על נס (שעשה נסים לאבותינו) והיה כל הנשוך וראה אתו וחי (שהחיינו)"

וראה כאן עוד כמה דברים יפים

נשמה יתרה בשבת עם שמירת שבת והוכחה לאמיתות התורה

נשמה יתרה בשבת עם שמירת שבת והוכחה לאמיתות התורה

כתוב בתורה בספר שמות פרק לא :" אך את שבתותי תשמרו.. לדעת כי אני ה' מקדשכם ". ודרשו חז"ל את הפסוק והמילה לדעת במסכת ביצה דף טז עמוד ב, אמר לו הקב"ה למשה:משה, מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה(את השבת) לישראל, לך והודיעם.

ועוד דרשו חז"ל שם, כל מצות שנתן הקב"ה לישראל נתן להם בפרהסיא חוץ משבת שנתן להם בצנעא שנאמר "ביני ובין בני ישראל, אות היא לעולם ". ואומרת הגמרא שמתן שכרה של השבת הודיע ה' לישראל כך שגם גויים יידעו, אולם נשמה יתרה נתן רק לישראל ולא לגויים.  כמו שאמר רבי שמעון בן לקיש  נשמה יתרה נותן הקב"ה באדם ערב שבת, ולמוצאי שבת נוטלין אותה הימנו שנאמר "שבת וינפש", כיוון ששבת ,ויי אבדה נפש.

ולכן כל יהודי דתי\ה ששומר שבת וחג וגם שאר מצוות(כולל מי שלא שמר בעבר ועכשיו הוא שומר) מקבל נשמה יתרה בכל ערב שבת וחג והנשמה היתרה נשארת עד מוצאי השבת והחג.

יהודי שלא שומר שבת וחג לא מקבל נשמה יתרה. כולל מי ששמר שבת וחג בעבר ועכשיו הוא לא שומר לא מקבל אין נשמה יתרה. לגוי אין נשמה יתרה וגם אין בו נשמה אלא נפש. הנשמה היהודית גבוהה יותר מהנשמה של גוי.

כמו שמסופר במדרש שאדרינוס קיסר התארח אצל רבי יהושע בשבת ויום חול ,ושאל אותו מדוע התבשילים הקרים בשבת טובים יותר מהתבשילים החמים ביום חול? ענה לו רבי יהושע, כי יש לנו תבלין שנקרא שבת ואנו מוסיפים אותו לתבשיל. אמר לו אדרינוס, תן לי מאותו תבלין. אמר לו ר' יהושע, מי ששומר שבת יש לו את התבלין ,מי שלא שומר שבת אין לו את התבלין, אתה שומר שבת?

וכן מסופר  אותו מעשה בין רבי יהודה הנשיא לבין קיסר רומי אנטונינוס.

למה צריך נשמה יתרה בשבת וחג ? אומר רש"י שם במסכת ביצה בדיבור המתחיל נשמה יתרה:" רוחב לב למנוחה ולשמחה ולהיות פתוח לרווחה ויאכל וישתה ואין נפשו קצה עליו "

מדייקים ואומרים בעלי המוסר מפירוש רש"י הנ"ל , שהנשמה היתרה לא באה לשם לימוד תורה או קיום מצוות- לדברים רוחנים, אלא דווקא לדברים הגשמיים כמו אכילה ושתיה.

האם כולם מקבלים את אותה נשמה יתרה בשבת ? התשובה לא. כל אחד מקבל נשמה יתרה לפי מעשיו. ככל שדרגתו הרוחנית יותר גבוהה כך גם הנשמה יתרה יותר גבוהה. אומרים חז"ל שהנשמה יתרה של עם הארץ בשבת ,זו הנשמה הרגילה של תלמיד חכם ביום חול, וכל שכן שהנשמה יתרה של תלמיד חכם בשבת גדולה בהרבה מנשמתו ביום חול.

בנוסף יש מצוות שאחת הסגולות הרוחנית שלהם היא תוספת נשמה יתרה יותר גבוהה. לדוגמא: מי ששכר פועל ושלם את כל שכרו בזמן. ולכן באותו שבוע שקים את המצוה ,יקבל תוספת נשמה יותר גבוהה.

איך מרגישים בשבת ללא נשמה יתרה ? ההרגשה לחילוני ולמי שלא שומר שבת וגם לא מקבל נשמה יתרה היא שיום שבת הוא כמו יום חול (מלבד שישנים עד מאוחר ואין עבודה)-לא מרגישים שיום שבת הוא יום אחר מיום חול ויום שיש בו קדושה. זה המילה חילוני שהוא חול הפך מקודש. (הדתיים סוברים שלכל חילוני יש חלק קדוש, ולכן המילה חילוני נתנה ע"י החילונים ולא ע"י הדתיים)

דברי חז"ל לא צריכים חיזוק או ראיה. אולם גם שמעתי הרבה חילונים (שחלקם חזר בתשובה) שאומרים לי שעבורם יום שבת הוא ככל הימים והם לא רואים כל שינוי ,גם אני שהייתי חילוני לא כ"כ הרגשתי את הנשמה היתרה. גם כאשר קבלתי נשמה יתרה נראה שהיא עזבה אותי כבר בצהרי שבת לאחר תפילת מנחה  ולא במוצאי שבת.

האם הנשמה יתרה יכולה לעזוב באמצע השבת? אם אדם חלל שבת וחג ,הנשמה היתרה עוזבת אותו לפני צאת השבת. וגם כאשר אדם עבר עבירות חמורות בשבת .

כאמור בחז"ל השבת נתנה כמתנה לעם ישראל בלבד ולא לגויים, ולכן אמרו חז"ל שגוי ששבת ביום שבת ובשאר הימים שבת כמו יהודי חייב מיתה (בידי שמים), כי הגוי גזל את מתנת השבת שנתנה רק לישראל ולא לגויים (וגזל זה אחד מ-7 ממצוות בני נח), ולכן גוי לא צריך לשבות בכוונה מכוונת וגם לעשות מלאכה.

הודעת השבת כמתנה ע"י הקב"ה לישראל ,על מנת שעם ישראל לא יבזבז את השבת בדברים בטלים ולא חשובים. לדוגמא: כמו משחקי ספורט וכדורגל, קלפים, סרטים ,טמבלויזיה ,שינה ארוכה ללא פעילות.

אלא בשבת נתמקד בלימוד תורה וקיום מצוות  כמו שאמר חז"ל לא נתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא כדי שיעסקו בתורה. בפרט מי שעובד במשך 6 ימי המעשה ולומד פחות, בשבת יש לו הזדמנות ללמוד יותר .

יש כנראה חילונים ששונאים מתנות  ולכן לא מעונינים במתנת השבת וולא שומרים שבת ועושים את שבתם חול (והם לא נצרכים לבריות) ... אם חילוני יתחיל לשמור שבת ויהיה נשמה יתרה בשבת וכל שבת ,הוא חוזר בתשובה.  

בנוסף יש דין בשבע ברכות של חתן וכלה שצריך בכל יום פנים חדשות שלא היו בשמחה על מנת לברך 7 ברכות בכל סעודה ובכל יום מ- 7 הברכות, אולם בשבת לא צריך פנים חדשות ,כי הנשמה יתרה גורמת שלכל אחד ואחת יש פנים חדשות והפנים שלו\שלה הם לא הפנים של יום חול.  

נשמה יתרה בשבת היא לא רק הרגשה בלב, אלא גם הרגשה פיזית (פנים חדשות באו לכאן,האדם נראה קצת אחרת וטוב יותר) ונפשית (מרגיש טוב יותר – מנוחה ושמחה) והתנהגותית (אדם מתנהג טוב יותר, ויכול להתגבר על עצמו ויש העלאת נקודת הבחירה של האדם )

 
את ההבדל בין שבת ליום חול רואים במוצאי שבת, הפנים, וההרגשה וההתנהגות הטובה לא נשארת והיא חוזרת למה שהאדם היה לפני שבת. ולכן תקנו חז"ל בהבדלה להריח בבשמים כדי להקל על עזיבת הנשמה היתרה. ולכן במוצ"ש יש הרגשת דכאון ועצב במקצת על עזיבת הנשמה היתרה. ולכן בשבת יש לשמר את הנשמה היתרה גם ליום חול ע"י התנהגות ומחשבה טובות יותר.

הנשמה היתרה היא אחת ההוכחות לאמיתות היהדות. הנשמה היתרה בשבת היא אחת הסיבות שאני דתי. אני לא צריך עוד הוכחות לאמיתות התורה. עוד סיבה היא קדושת התורה וההשפעה על התנהגות האדם ועל המצב הנפשי.

ההוכחה היא לקיום נשמה יתרה מלבד הנשמה הקיימת. (זה טיעון ארוך מאד לענין הנשמה ) והנשמה היתרה מופיעה רק בשבת (ולא ביום חול), ורק ליהודי ולא לגוי,ורק למי ששומר שבת ולא למי שמחלל שבת, והנשמה היתרה גורמת לאדם להיות טוב יותר כמו שביארתי לעיל . וזה אומר שיש בורא שמצוה על השבת והוא ציוה על היהודים את מצות השבת ולבות ממלאכה כמו שכתוב בתורה בלוחות הברית שמור \ זכור את יום השבת לקדשו .

עצות לזכיה ביום הדין בראש השנה וליום הדין לאחר מיתה

עצות לזכיה ביום הדין בראש השנה וליום הדין לאחר מיתה

0. לקיים יותר תורה ומצוות ומעשים טובים ופחות לעשות עבירות ומעשים רעים.כך יותר סניגורים ופחות קטיגורים

1.כל המרחם על הבריות,מרחמים עליו מן השמיים -מידה כנגד מידה. אם אתה מרחם, גם עליך ירחמו. הסבר אחר, אם בשר ודם מרחם על בני אדם, גם מהשמים צריכים לרחם על אותם בני אדם.

2. כל הדן את חברו לכף זכות- גם אותו ידונו לכף זכות מידה כנגד מידה. כמו שנאמר במספר מעשיות בתלמוד, אתה דנתני לכף זכות, המקום ידון אותך לכף זכות

3. להיות רבים צריכים לו-כתוב אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא, שה' לא מעניש את האדם ללא התחשבות בסביבת האדם. אם הסביבה (בני אדם, משפחה, חברים ומכרים ועוד) לא צריכה להיענש בגין אדם מסוים (היא לא צריכה להצטער כאשר נודע לה על עונשו של האדם הקרוב),אז למרות שלאדם מגיע עונש על מעשיו, האדם לא יקבל את העונש. לעיתים העונש לאדם אחד הוא טוב לאדם שני ולכן זה לא יועיל. הסביבה לא תלויה רק בכמות אלא בעיקר באיכות , כמה ה' מתחשב בצערן של אותם בני אדם כמו אם הם צדיקים , וכן כמובן אם אותם בני אדם יצטערו כאשר יקרה לבן אדם עונש, אך אם לא יהיה אכפת להם או שלא יצטערו, זה לא יועיל להימנע מעונש.

כאשר רבים צריכים אותו ,וכאשר יהיה לו עונש ,הוא לא יוכל לתת שירות ועזרה לרבים (עסקי הכלל,שיעורי תורה, גמילות חסד וכיוצא),אז העונש נמנע.

4. לקיים את המצוות עשה ולהמנע מלעבור על מצוות לא תעשה שקל לך לעשות ללא תלות אם המצוה חמורה או קלה. כתוב שקשה עונשו של חותם עפר מחותם זהב. עפר זול ומצוי בכל מקום ואילו זהב נמצא במקומות מסוימים וגם יקר. מי יקבל יותר עונש שלא עמד בציווי ולא הביא? זה שלא הביא עפר,כי יש פחות קושי.  וכתוב גם קשה עונשו של לבן מעונשו של תכלת. הסבר: בפתיל הטלית יש צבע לבן ,ויש פתיל שצבוע בתכלת של חלזון. התכלת קשה להשגה וגם יקרה.

5. לשנוא את היצר הרע ולא לשמוע בקולו לפחות 3 ימים לפני ראש השנה ויום הכיפורים- כתוב שאדם שונא או אוהב דם מסוים לא יכול להיות דיין בבית דין לאותו אדם. כתוב שרשעים יצר הרע שופטן, ובינוניים יצר הטוב ויצר הרע שופטים אותו. ולכן אדם שיהיה שונא את היצר הרע וכנגדו גם היצר ישנא אותו שלא שומע בקולו, אז היצר הרע לא יכול לדון אותו בפרט ביום כיפור שהשטן לא מקטרג ומלמד זכות ,ואז יצא זכאי בדין.

6.להיות חרד ומפחד מיום הדין-כאשר אדם לא מזלזל בדין והוא מפחד וירא מהתוצאות המשפט ,בפרט אם מביע מחילה וסליחה וחרטה עם קבלה לעתיד בפני השופט גם אם העבירה חמורה, הנאשם יקבל עונש מופחת עד עונש קל ובמקרים נדירים מאד אף יצא זכאי. לעומת זאת, אם בחטא קל וכל שכן חמור , הנאשם יראה זלזול וחוסר חרטה בפני השופט, אז השופם יתן לו עונש בכל חומרת הדין ואף מעבר לכך.

7. להתכונן ליום הדין-אי אפשר לזכות בדין, אם אנו לא מכינים את עצמנו לדין ולאיך לזכות בדין. וכמובן ההכנה היא הרבה זמן לפני יום הדין ולא בערב או ביום הדין עצמו. לעבור על ספר שערי תשובה בעיקר על שער 3,ששם מובא פרטי המצוות והעבירות ,ושער 1 שמביא את פרטי מצוות התשובה  והלכות תשובה ברמב"ם.

8. לקיים ולהיזהר ממצוות שרוב בני אדם לא מקיימים ודשים בעקביהם-דוד המלך אמר בתהילים "עוון עקבי יסובני" ופרשו במדרש תנחומא ,מצוות  שאדם דש בעקביו (ועובר עליהן) מסובבות אותו ליום הדין. דוגמאות לעבירות בפרו עבירות הלשון: לשון הרע, רכילות, ליצנות, ביטול תורה, חנפנות, הונאה, נדרים, שבועת שווא ושקר,גניבה, גזל ועוד.

אדם שמקיים מצוות שרוב בני אדם לא נזהרים יש לו יותר זכות ונוטל שכר כנגד כולם. 

מידה כנגד מידה בספר בראשית

מידה כנגד מידה בספר בראשית

1. קין הרג את אחיו הבל- וקין טען כל מוצאי יהרגני (בגלל ששב בתשובה עונשו הומתק לגלות ).שופך דם האדם באדם,דמו ישפך-מצות שפיכות דמים.

2.

3.יעקב החריד את יצחק אביו בברכות "מי אפוא הצד ציד"  וקיבל אחרי שחזרו השבטים עם הכסף ממצרים "אם כן אפוא זאת עשו". יעקב החליף בינו לבין עשו (הקטן לגדול)  ולבן חותנו החליף בין רחל הקטנה ללאה הגדולה ("לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה" לא כמו מקומך שהחלפת) - ככה גם אמרה לאה ליעקב לאחר שיעקב שאלה אותה למה לא היא אמרה כלום לגבי ההחלפה(מדרש). יעקב גרם לעשו לצעוק צעקה גדולה ומרה על הברכות, כנגדו מרדכי היהודי בשושן הבירה לאחר גזירת המן ואחשוורוש.

4.יהודה אמר לאביו יעקב "הכר נא" למי - ותמר השיבה לו "הכר נא" למי החותמת והפתילים.

5.יוסף הוציא דיבה על אחיו ,טען שבני לאה קורים לבני השפחות עבדים והם אוכלים אבר מן החי וחשודים על העריות - ונענש שנמכר לעבד, והשבטים שחטו צאן ולא תלשו אבר מבשרו לצורך הדם בכותנת, אשת פוטיפרע הוציאה עליו דיבה של עריות והייתה מפתה אותו מידי יום.

6.בנימין גרם שהשבטים קרעו בגדיהם לאחר שהתגלה הגביע באמתחתו, לכן מרדכי היהודי משבט בנימין קרע בגדיו במגילת אסתר. מנשה שהיה השליח של יוסף  גרם שהשבטים קרעו בגדיהם לאחר שגילה את הגביע באמתחת בנימין, ולכן השבט נקרע חציו בעבר הירדן המזרחי וחציו בחצי עבר המערבי.

7. השבטים התוודו במצרים לאחר שיוסף כלא אותם שמגיע להם העונש כי הם לא שמעו אל תחנוני יוסף בבור, וכך גם המצרים ומושל מצרים לא שומעים לתחנוניהם. ראובן טען שיתר על כן דורשים את דמו. 

מעשי אחאב מלך ישראל עם הנביאים והנבואות

מעשי אחאב מלך ישראל  עם הנביאים והנבואות

הכתוב במלכים  העיד על רשעו בפסוק שחטאות ירבעם היו קלים בשבילו. הזכות עליו היא בהמשך הפסוק בגלל שהתחתן עם בת מלך צידון איזבל שהסיתה אותו לעבודה זרה ולשאר חטאים.

חז"ל במסכת סנהדרין בפרק חלק אומרים שלמספר מלכים אין חלק לעולם הבא ואחאב אחד מהם.

אחאב זכה ל- 22 שנה מלכות בגלל שכיבד את התורה ושמע לזקנים ולא רצה לתת אותה למלך ארם כאשר צר עליו  למרות שהסכים לתת דברים אחרים (כסף וזהב והנשים) - אבל התורה שייכת לכלל ישראל ולא רק לאחאב. לאחר חוסר הסכמתו, מלך ארם עם שאר המלכים שאיתו צרו על שומרון, אחאב שמע לדברי הנביא והוציא את נערי שרי המדינות לצאת למלחמה נגד ארם והוא אחריהם עד שהנחילו  מפלה לארם. הוא לא שמע לנביא  בפעם הבאה כאשר תפס את מלך ארם ולא הרגו אלא כרת איתו ברית שלום.

אחאב שמע לאליהו הנביא ואסף מאות  נביאי השקר בהר הכרמל, ולאחר שהוכיח שה' הוא האלוהים ע"י הורדת אש מן השמיים , הוא פקד על העם לתפוס את כל נביאי השקר, ולאחר מכן במצוות אחאב שחט בחרב את כל נביאי השקר(הריגת נביא שקר צריך להיות בסקילה ולא בחרב, אך הריגת מלכות בחרב כדין מורד במלכות).   

אחרי ששמע את תוכחת אליהו על "הרצחת וגם ירשת"  הוא נכנע וחזר בתשובה  ולכן הפורענות על מלכותו לא באה בימיו אלא בחיי בניו. בנוסף אנו רואים שמספר מקרים שמע לקול הנביא וחלק לא אהב לשמוע כי דברו שיהיה לו פורענות ולא דברים טובים. כמו שאמר אחאב ליהושפט שהנביא אומר עליו רק דברים רעים ולא טובים.

אחאב היה אדם שקול במעשיו ,חז"ל לומדים זאת מדברי הנביא מיכיהו בן ימלה  שניבא לפני שאחאב ויהושפט יצאו ונלחמו ברמות גלעד נגד בני עמון. הנביא אמר שיש מלאכים לזכות ויש מלאכים לחובה ואין הכרע..  עד שהגיעה רוחו של נבות והכריע  לכף  חובה שימות במלחמה נגד ארם (כמו שקרה לבסוף).

איך זה יכול להיות כאשר אחאב עובד ע"ז וחוטא ומחטיא את הרבים היה שקול ? מכיוון שבתקציב המדינה בנוסף שהוא נתן כספים לנביאי הבעל והאשרה ולעבודה זרה הוא גם תמך בתלמידי חכמים ומוסדות תורה וחסד ולכן זה כיפר לו מחצה.

מדוע כל היהודים גם החילונים מקבלים ולומדים את התורה שבכתב?

מדוע כל היהודים גם החילונים מקבלים ולומדים את התורה שבכתב?

חז"ל אומרים שישראל במעמד הר סיני קיבלו את התורה שבכתב ברצון  ואמרו נעשה ונשמע - כי זה קל יותר , אולם על תורה שבע"פ שיש הרבה מה ללמוד ויש הרבה דקדוקים ויותר עמל ויגיעה,לא רצו לקבל ברצון אלא בהכרח ע"י כפיה  (כפה על עם ישראל הר כגיגית, אם תקבלו את התורה (שבע"פ) מוטב, ואם לאו שם תהיה קבורתכם).

כל הנשמות שהיו ועתידות להיוולד גם היו במעמד הר סיני כמו שאמר משה בספר דברים פרשת ואתחנן "את אשר ישנו פה ואת שאיננו פה",

ולכן כל עם ישראל לכל דורותיו לומדים ומקבלים את התורה שבכתב , ואילו תורה שבע"פ לא כולם.

מהי השפה הראשונה המדוברת בעולם ואיזו שפה נכתב התנ"ך?

מהי השפה הראשונה המדוברת בעולם ואיזו שפה נכתב התנ"ך?

השפה שנכתבה והמדוברת הייתה לשון הקודש (מכונית עברית (כמו שמובא בספר מלכים ב' ,שאמרו עבדי חזקיה לרבשקה שליח מלך אשור סנחריב שידבר איתם עברית ולא ארמית) - אבל אין הכוונה לעברית המשובשת שלנו  שדומה  לעברית המשובשת של עולי בבל *)

השפה הראשונה והיחידה הייתה לשון הקודש. מזמן דור הפלגה שמופיע בספר בראשית פרשת נוח, כתוב שהיה להם שפה אחת (ולא מספר שפות) ודברים אחדים. ה' בלל את שפתם  לעוד לשונות עד שיש שבעים לשונות עיקריים (היום יש יותר בגלל ערבוב השפות וניבים שונים וכולי) , וזה אחת הסיבות למה יש שפות שקרובות לשפה העברית (מה שמכונות שמיות)

זה שהייתה שפת לשון הקודש לא מחייב שלא דיברו בשפה אחרת , חז"ל אומרים שאדם ה-1 סיפר בלשון ארמית  (ולא רק בלשום הקודש). בנוסף אדם הראשון קרא שמות לכל החיות והבהמות בשבעים לשון ולכן כתוב בתורה בספר בראשית בפרשת בראשית פרק ב: " וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה. שמות ולא כתוב שם אחד (מדרש תנחומא)

בנוסף,עשו ניסוי בסקוטלנד ע"י המלך שם. בניסוי שמו 2 ילדים מיום היוולדם בחדר סגור ולא דברו איתם מילה אחת. לאחר מספר שנים כ-7 שנים הילדים התחילו לדבר בעברית. כידוע ממחקרים סוציולוגים , הילד\ה מדברים כתוצאה מדיבור של ההורים אליהם. ללא דיבור ושמיעת השפה הילדים לא יכולים לדבר.

ידוע לי שדעת החוקרים החילונים  אינו כן, שהשפה הראשונה היא לא לשון הקודש  

תשובה לשאלה האם אני יכול להוכיח את מציאות הבורא ואת אמת התורה מן השמים

תשובה לשאלה האם אני יכול להוכיח את מציאות הבורא ואת אמת התורה מן השמים

1. עיקר הטענה שמה שאני לא רואה לא קיים - לא נכון ביסודו.

ואתחיל  במה שהובא ברוסיה הקומוניסטית שלא האמינה בדת ובאלוהים.

המורה שאל בכיתה את הילדים האם אתם רואים את אלוהים ? והם ענו שלא,

והמורה אמר, לכן הוא לא קים.

ילד יהודי קם ושאל את הילדים- האם אתם רואים את השכל של המורה ? הילדים ענו שלא.

והילד אמר, ולכן למורה אין שכל. (אנו לא רואים את השכל,  אבל אנו יודעים שהוא קיים)

כיום אנו לא רואים בעיניים את גלי רדיו, גלי טלוויזיה ,אור השמש,קרני אולטרה סגול,קרינה אינפרא אדום,לייזר ועוד , אבל אנו יודעים שהם קיימים , ובעיקר ע"י מכשירים שונים .

2.יש הרבה הוכחות לוגיות לכך שמעמד הר סיני והתורה נכונים והם מהשמים ע"י בורא העולם . להבדיל משאר העמים שאין להם הוכחות לכך. (ההוכחה היחידה של המוסלמים והנוצרים הוא שבורא עולם אמר ל"נביא"  שלהם  שהוא מאס בישראל והוא רוצה להחליפם באומה אחרת - דבר שנסתר לוגית ) .

3. אז בזמנו שהתפרסמה תיאורית האבולוציה ע"י דרווין  שמוצא האדם מהקוף (לפי היהדות , הקופים נוצרו מאנשי דור הפלגה שהקימו את מגדל בבל ולכן הגנטיקה דומה)  , אמר אחד הרבנים  שאם מי שהמציא את התיאוריה הזאת  היה פוגש את הרב שלי (רבי ישראל סלנטר אבי תנועת המוסר ) ושאר הרבנים - הוא לא היה טוען זאת . והנמשל מובן

4. רק בישראל יש נביאים שיודעים את העתיד בדיוק  תמיד ולא בערך . לשאר האומות והעמים אין נביאים -יש להם מכשפים ושדים  וחוזים בכוכבים ודורשים את המתים וסיאנסים ודומיהם שלא אומרים דבר ברור תמיד (ולא רק תמיד) . ומוזכר הרבה פעמים בחלק הנביאים (ספר מלכים ושמואל) שהוכיחו שיש נבואה בישראל .

אין היום הכחשה אחת מצד הגויים שלא הייתה נבואה בישראל  או שהייתה בקרב הגויים (אם יש אשמח לשמוע - בפורומי תנ"ך עדין לא קיבלתי תגובה)   מאיפה האדם  הנביא  יודע את העתיד ? ויודע שזה מה שיקרה ולא דבר אחר? הרי יש הרבה דברים שמשפיעים על העתיד ?

הנביא הוא הצינור המקשר בין הבורא ולבין האדם. הנבואה ע"י הבורא שיודע את העתידות ,ולכן הנביא יכול להבטיח דברים חיוביים שיקרו בעתיד ללא חשש שהדברים לא יקרו.

הנביא הוא לא רק בנבואות ספציפיות (שצורפו לספר) ,  אלא עיקרו היה להגיד לכל איש ישראלי במה הוא צריך לחזור בתשובה ומה יהיה סופו אם לא (ראו דוגמא בשמואל ושאול ונערו -בתחילת שמואל א' פרק ט' לערך) .

5. יש הרבה הוכחות בתורה עצמה שהתורה היא אמת ע"י בורא עולם ולא ע"י אדם.

מספר דוגמאות פשוטות :

1. התורה אומרת שכל דג שיש לו קשקשת, יש לו גם סנפיר.  לא נמצא דג אחד שיש לו קשקשת ללא סנפיר.

2. יש רק 3 חיות שמעלות גרה ולא מפריסות פרסה והם הגמל הארנבת והשפן. ויש חיה אחת שמפריסה פרסה ולא מעלה גרה והוא החזיר. בהמה טהורה וחיה טהורה היא מי שמפרסת פרסה ומעלת גרה.

לא נמצא בכל העולם עד היום חיה שיש לה רק סימן אחד שהיא לא גמל ארנבת שפן וחזיר. והשאלה הנשאלת מאיפה ידע והכיר  משה  את החיות אשר ביבשה בכל העולם ?  מאיפה יכל לדעת אילו דגים נמצאים בים ובאוקיינוס בעומק של קילומטרים ?

3. יש הבטחה של התורה שבשנה השישית  (לפני השנה השביעית - שנה השמיטה ) יהיה תבואה פי 3 משנים קודמות  - ואני שואל איזה אדם  יכול להבטיח דבר כזה , ויעבוד לאורך השנים  כל 7 שנים ?  ואם זה לא יעבוד זה אומר שאין תורה מהשמים.

4. פרשת סוטה (במדבר פרשת נשא)  שמים בודקים האם האישה סוטה (בגדה בבעלה)  או לא (כאשר אין עדים אבל יש חשד ע"י עדים) היא מתה מהעולם תוך כדי ייסורים שמתחילים בבטן ובירך .

5. בפרשת נשא כתוב פרשת הנשיאים 12 פעם וזה אותו דבר בדיוק ולא כתוב פעם אחת ולומר שכך גם היו 11 הנשיאים האחרים . איזה אדם יכתוב 12 פעם אותו דבר  ללא קיצור ?

6. שמירת שבת , אדם ששומר שבת מרגיש שיום שבת הוא לא יום חול והוא שונה משאר הימים. בשבת יש נשמה יתרה ובחול לא. מי שלא שומר שבת לא מרגיש שיש שוני בין הימים.

7. אדם שלומד תורה מרגיש ומתנהג אחרת ממה שחילוני שלומד משהו. לימוד תורה של אדם ההלכות ברכות  -משפיע על התנהגותו בהלכות נזיקין וכן הלאה

 ואפשר להוסיף עוד ועוד.

הזכרת בנות יעקב בתורה

הזכרת בנות יעקב בתורה

שאלה: לא מוזכרות הנכדות של יעקב וכן נשות השבטים שלפי חז"ל מתו לפני שירדו למצרים. האם הן מתו עקב חטא ע"ז ?

תשובה: מות בנות יעקב ע"י חטא ע"ז הוא לא נכון ולא כתוב כן בשום מפרש או בחז"ל. יעקב אמר לבניו לפני עלותם לבית אל  "הסירו את אלוהי הנכר ", זה היה ע"ז או תשמישי ע"ז (מטבעות, תכשיטים, כלים ועוד)  שלקחו מאנשי שכם ונצטוו להשמידה.

המוות היחיד שכתוב בתורה על עבירה הוא על שפיכות דמים בקין  ועל מצות פרו ורבו (שפיכת זרע לבטלה) של גבר (ער ואונן) . ואי עשית משפט (ראי מעשה אנשי  שכם  ) וגילוי עריות ואונס ראי מעשה שכם בן חמור , ע"ז לכנען זה היה אח"כ  (זה מה שכותב הרמב"ן בהשגותיו על הרמב"ם, שיטת הרמב"ם שחטא אנשי שכם היה  בגלל שעבדו ע"ז ולכן נתחייבו מיתה ) 

האם חוגגים יום הולדת או לא לפי התורה ?

האם חוגגים יום הולדת או לא לפי התורה ?

יש מחלוקת בפוסקים האם יש לעשות יום הולדת או לא, יש אומרים שזה נהוג רק אצל הגויים כמו פרעה ולא במקורות יהודים והמקור היחיד שכתוב יום הולדת בתורה הוא אצל פרעה הגוי ולא אצל יהודי (יום הולדת את פרעה) ,ויש אומרים שזה גילוי מילתא בתורה שחוגגים יום הולדת.

יש מפרשים שהכוונה היא יום ההולדת של הבן של פרעה ולא של פרעה. בנוסף יש חוקרים שאומרים שהשמחה היא על הבן הבכור היורש של פרעה ולא על יום הולדת עצמו, וגם לא בהכרח עושים באותו יום אלא גם לאחר מספר ימים. דעת החוקרים דחויה מעיקרה. אין שום רמז בתורה או במדרשי חז"ל על כך.

ברור שכל אדם צריך לעשות חשבון נפש בתחילת שנה חדשה שלו על שנה שעברה כמו שעושים בראש השנה לשנה חדשה, ולקבוע יעדים ומטרות, ולבדוק האם עמדנו באותם מטרות ויעדים שקבענו לעצמנו. 

עבדות לפי התורה

עבדות לפי התורה  

אנו  מורגלים לומר שעבד הוא אדם שעובד כל עבודה אצל מעביד בתנאים לא טובים גם עבודה בזויה וללא שכר (השכר היה רק בקניה לעבד) . אבל יש עוד כמה דברים שקשורים לעבדות שקשור גם לאדם שכיר.

1. עבודה בזמן לא קצוב - כאשר המעביד אומר לעובד שיעבוד עד שיחזור ולא אמר כמה זמן או כמה עבודה צריך לעשות - זה עבדות . צריך לעבוד בזמן קצוב ולעבודה קצובה. וזה לא משנה שהמעביד חזר אחרי דקה-שעה- וכמה שעות לעומת השעות בפועל של עובד שכיר. האי וודאות גרועה מהוודאות - יותר גרוע לא לדעת כמה אתה עובד מאשר לעבוד מספר כאשר אתה יודע בדיוק כמה אתה עובד.

2. החלפת עבודה לעבודה לא מתאימה - המצרים נתנו עבודה של גברים לנשים ועבודה של נשים לגברים  ,ועבודה של אדם צעיר לאדם זקן וזקן לצעיר . אם צעיר נוח לשאת יותר וללכת פחות , ולאדם זקן לשאת פחות וללכת יותר פעמים - הרי נהפך שהצעיר ישא פחות וילך יותר והזקן ישא יותר וילך פחות .

3. עבודה שאין צורך בה כלל  והיא נאמרת רק כדי שהעבודה  יהיה עסוק ולא בהפסקה - תחמם את המים,כדי שאשתה כוס תה, והוא לא צריך לשתות וכיוצא

4. עבודה שלבסוף נודע שאין בה תועלת וסיפוק - ידוע בזמן השואה והגרמנים שאמרו ליהודים במחנות הריכוז והעבודה שיעבירו אבנים ממקום למקום ואח"כ יחזירו את האבנים למקומן הקודם , העברים בנו את ערי האוצרות פיתום ורעמסס שכשמן של הערים - כל הבנין שבנו נהרס לאחר זמן. הסיפוק שהיה על יצירת דבר חדש כלשהו או תועלת למעביד לפחות- התברר ככלום לבסוף.  

הבסיס של קושי ייתורי בתנ"ך

הבסיס של קושי ייתורי בתנ"ך

למי שסובר שהבורא הכתיב למשה את התורה ומשה כתב , וגם לדעת הכופרים  שאדם כתב את התורה ללא אלוהים -הוא ללא ספק אדם חכם. גם הנביאים קבלו את הנבואה מאלוהים ואמרו את הנבואה לעם 

בהכרח שאדם חכם לא יכתוב דברים מיותרים, וגם ירמוז בדבריו מספר משמעויות באותה מילה או משפט.וכאשר אנו רואים שיש מילה מיותרת אנו צריכים להסביר, למה המילה הזו נועדה ? בהכרח שיש לימוד כלשהו בייתור.

בנוסף, לא רק לומדים ממה שכתוב אלא גם ממה שלא כתוב. כאשר יש השמטת  דברים של אדם חכם (שלפי דעתנו היה צריך להוסיף עוד מילים), גם נוכל ללמוד משהו נוסף מכך שלא כתב זאת  וכתב דברים אחרים, אז מהדברים שהחכם כתב לא נלמד עוד משהו? 

גם כאשר פוסק ראשון (הרי"ף, הרמב"ם) לא מתייחס לפסיקה מהתלמוד ,המפרשים האחרונים מתרצים למה יש השמטה , כל שכן הקדמונים יותר מהתנ"ך.

למה נהוג לאכול מאכלי חלב וגבינה בחג שבועות ?

למה נהוג לאכול  מאכלי חלב וגבינה בחג שבועות ?

1.      לאחר מתן תורה  ו-10 הדברות, ישראל לא היו יכולים לאכול בשר כי יש איסור אבר מן החי ויש איסור שחיטה ולא נחירה וצריך להכשיר כלי לשחיטה וגם כלי כשר (לא מובלע באיסור) ואי אפשר לעשות כלי ביום טוב . בנוסף היו צריכים להכשיר את הכלים מהאיסורים שהיו בלועים מתוכם שעכשיו נצטווי בהם . לפני מתן תורה זה היה מותר עכשיו אסור. ולכן אכלו מאכל חלבי . ויש שאלה מאין היה להם חלב כי בחג ביום טוב אי אפשר לחלוב  וגם לא לגבן ,אם כן מאין היה להם חלב וגבינה ?

2.      יש שס"ה מצוות לא תעשה,ובשנת שמש יש שס"ה ימים.  מצות לא תעשה אחת כנגד כל יום. מצות לא תעשה בחד השבועות היא לא תבשל גדי בחלב אימו, זה החלק השני במשפט. החלק הראשון נאמר ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך. שהביכורים מתחילים משבועות והלאה. וזה הסמיכות.

3.      חלב גמטריא 40 (ח-8 +ל-30+ב-2 =40) כנגד 40 יום שהיה משה בהר בקבלת התורה בפעם ה-1 וגם בקבלת הלוחות השניות וגם בתפילה לאחר חטא העגל.  בנוסף חלב נמשלה  לתורה ,כמו שכתוב דבש וחלב תחת לשונך ,אולם לא רק חלב היא גמטריא 40.

4.      כתוב בפרשת החג  במדבר  "וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לב' בשבועותיכם. ר"ת חדשה לה' בשבועיתכם - חלב

5.      גבינה מלשון גבנונים וגבנת. הר הכרמל והר תבור לא זכו  שהתורה תתקבל עליהם (וכונו בתהילים הרים גבנונים –למה תרצדון הרים גבנונים) כי הם גאוותנים ויהירים כי הם גבוהים ולא נמוכים לעומת סיני שהיה נמוך וענו (בניגוד לכמה כותבים שכתבו שהר גבנונים זה הר סיני), וכל מי שהוא מתנשא הוא בעל מום ולא שלם.ולומדים זאת מהפסוק הנ"ל ממומי הכהן שגבן זה בעל מום.

6.      בתיה העלתה את משה מאגם בים סוף ב-ו' בסיוון לפי דעה אחת (לפי דעה שניה בכא' בניסן) שבתיה חיפשה מינקת מהעבריות וקבלה את יוכבד אם הילד להניק חלב למשה..

7.      חלב שתינוק יונק חשוב לו יותר מכל מאכלי מלכים. וכך ראוי שתהיה התורה על לומדיה עריבה וטעימה מכל מעדני עולם.

8.      כשם חלב הוא מזון קיומי לתינוק (כמו שאמרו חז"ל שתינוק מסוכן לענין חלב) ,כך גם התורה קיומית ללומדיה .

9.      חלב- חית למד בית  מילוי האותיות היא תמידית לומר שיש חיוב וצריך ללמוד תורה בתמידות כל היום וכל הלילה ללא הפסק .

10. התורה מתחילה בבית ומסתיימת בלמד-לב, וכן יש חית חלוקות: כשר ופסול, טמא וטהור, חייב וזכאי, אסור ומותר.

11. גם יש  ח-לב ,8 לבבות. מליבו, מלב חבירו, מלב רבו, ומלב תלמידו ,חלק הנגלה וחלק הנסתר הרי 8.

למה קוראים מגילת רות בשבועות ?

למה  קוראים מגילת רות בשבועות ?

1.שבועות זה חג מתן תורה, שישראל קבלו את התורה ועול מצוות . ורות הייתה גיורת שקבלה על עצמה תרי"ג מצוות ועול תורה. ולכן נקראה רות ,מספר המצוות שנוספה על 7 מצוות ל בני נח (לא יהודים) .

2.להודיע שכרן של גומלי חסדים וגמילות חסדים ,כמו שרות גמלה חסד עם נעמי חמותה ועם בעלה  לענין הקבורה תכריכים וויתור תשלום הכתובה כי לנעמי לא היה כלום לתת. וכן התורה תחילת וסופה גמילות חסדים , ה' נתן כותונות עור לאדם וחוה, קבר את משה ויקבור אותו בגי, וכן באמצע התורה ברכת אבלים ליצחק על מות אברהם, וליעקב על מות יצחק.

3.מכיוון שמרות נולד דוד המלך לאחר 4 דורות ודוד נולד ומת בשבועות ולכן קוראים רות בשבועות. וזו הסיבה שקוראים גם את כל התהילים שדוד המלך יסד.

4. סיפור מעשה רות שהלכה ללקט בשדות התבואה אצל שדה בועז התחיל מקציר חיטים (שמתחיל מפסח) ועד אחרי קציר שעורים (שמתחיל משבועות) .

5. מה ענין רות אצל שבועות ? ללמדך שהתורה לא ניתנה אלא ע"י ייסורין ועוני. וכך רות קבלה עול מצוות מתוך עוני שמכל העושר נשארו רק הבגדים.ולקטה משדה התבואה כמו העניים.