שירי חנוכה חילונים ואיך מזהים השירים כחילונים

שירי חנוכה חילונים ואיך מזהים השירים כחילונים

השירים הדתיים לחנוכה הם הנרות הללו אנחנו מדליקים לאחר הדלגת נר חנוכה. ומעוז צור ישועתי .

בכל שיר ופזמון דתי מזכירים את שם ה', אולם בשירים ופזמונים חילונים לא מזכירים את שם ה',אלא מזכירים אדם. זה גם ההבדל בין חילוני לדתי שדתי מזכיר את שם ה' – בעזרת ה' ,ברוך ה', ואילו חילוני לא מזכיר. זה גם ההבדל בין החכם לרשע בהגדה של פסח. החכם מזכיר את ה' ואילו הרשע לא.

מלבד זאת לפי הלשון והעברית, אפשר מיד להבחין את ההבדל. בשיר דתי הלשון גבוהה יותר גם ע"פ תורת משקל השיר וע"פ סדר מסוים עם רמזי פסוקים מהתנ"ך ואמרות חז"ל. ואילו אצל החילוני זה לא קים ויש ערבוב מילים. ורוב שירי חנוכה הם של כותבים אשכנזים ולא ספרדים.

לרוב, חילוני(שלא למד ספרות) לא יבין מה הכוונה וביאור המילים והפסוקים מהתנ"ך וההקשר בשיר דתי. שיר חילוני הוא יבין טוב.

בשיר חילוני אומרים כד (כד קטן), קנקן,פח – שזה היה פך שמן. וכמובן אין שום דיוק היסטורי או הלכתי בשירים.

ביהדות אין מושג של לי,יש מושג לך (לכן במאכלים אשכנזים יש סיומת של לך). בשירים החילונים יש הרבה לי (וגם במאכלים היום כמו ביסלי כיפלי ועוד). דוגמאות: נר לי נר לי, חנוכיה לי יש. ולכן יש רבנים כמו הרב מרדכי אליהו שפסקו שאין מושג של האותיות לי בשם פרטי ליהודי\ה.

קבלו כמה דוגמאות לא מייצגות מכמה שירים חילונים על חנוכה

1. בשיר ימי החנוכה חנוכה מקדשנו (ולא הכנסת), נאמר על הניסים ועל הנפלאות אשר חוללו המכבים- לא נאמר בעזרת ה' או ע"י ה' ,אלא ע"י המכבים.

באותו שיר נאמר הדליקו נרות חנוכה רבים – זה מתאים לסברת בית שמאי שמדליק 8 נרות ביום הראשון וכל יום פוחת והולך בנר אחד עד שביום השמיני מדליק נא אחד, ולא לפני בית הלל שנפסקה הלכה כמותם להדליק נר אחד. יחד עם זאת אצל האשכנזים כל אחד מהגברים מדליק חנוכיה לבדו ואם יש מספר גברים בבית, אכן יש נרות רבים ,ויש לתרץ שכותב השיר אשכנזי.

באותו שיר כתוב קודם הסביבון והסופגניות ולא נס חנוכה. מה שחשוב יותר מקדימים בתחילה. מה שפחות חשוב שמים בסוף.

2. בשיר באנו חשך לגרש הוא לא מיוחד לחנוכה כלל ,אלא יש קשר בגלל האור ולא מעבר לכך ,כי לא מדליקים נרות חנוכה כדי לגרש את החושך, כי הרי אי אפשר ליהנות מאור נרות חנוכה אלא לראותם בלבד.

לא הכוונה רק לאור נרות החנוכיה אלא חושך שהם חרדים שחורים הפרימיטיבים לעומתנו שאנו החילונים הנאורים הליברלים המתקדמים.

בנוסף בשיר כתוב כל אחד אור קטן וכולנו אור איתן:הרי הנרות בחנוכיה צריכות להיות מופרדות ולא קשורות בלהב הנרות, כי זה אבוקה ולא נר.

יש כוונה בחשך שהיא מלכות יון שהחשיכה את עיניהם של ישראל בגזרותיהם שהתכנתה חושך בתורה בגזירת בין הבתרים ל-4 גלויות לאברהם אבינו בפרשת לך לך בספר בראשית (והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו), או דרש בתחילת התורה וחושך על פני תהום שהיא מלכות יון.

3.כד קטן 8 ימים שמנו נתן, כל העם אז התכנס וראו זהו נס- לא כל העם התכנס, גם לאחר הנצחון המכבים על היוונים היו עדין מתיוונים, והיו מעם ישראל שחיו בצפון ובדרום ולא באו עדין לי"ם מלבד הרגל,מלבד תושבי חו"ל.

4. נר לי נר לי נר דקיק - למה לא נר עבה? זה בגלל שלחילונים קונים נרות לחנוכיה שבקושי דולקים 20-30 דקות . לפי ההלכה הנרות חייבות להיות דולקות חצי שעה לפחות אחרת לא מקימים את מצות הדלקת נרות והברכות לבטלה. האם השיר התחבר בזמן השואה שלא היו נרות?

5. בשיר אנו נושאים לפידים נאמר נס לא קרה לנו פך שמן לא מצאנו ניסים קוראים למי שראוי להם ואין ניסים לשקר. החילונים לא ראויים לנס והם עוד מתלוננים שלא קרה להם נס. לחילונים אין בית מקדש ואין מנורה,פך השמן הוא סמל לנס כאילו חסרים ניסים אחרים שנעשו לעם ישראל.

6. סביבון סוב סוב (כואב לי הראש מהקרסולה)-חנוכה הוא חג טוב(מה זה חג טוב? יש חג או יום טוב, וחנוכה הוא לא חג ולא יום טוב אלא רק חנוכה).

7.בשיר אבי הדליק נרות לי נשמע הכי רלבנטי לחנוכה משאר השירים החילונים."אמי נתנה לביבה לי - לביבה חמה, מתוקה.(שמת עוד פעם הרבה סוכר? רק לאשכנזים שאוכלים גפילטע פיש) יודעים אתם לכבוד מה ?" לכבוד החנוכה, זה הפזמון החוזר (ולא לכבוד הכרס).

8. מי ימלל גבורות ישראל, מי ימלל? הן בכל דור יקום מושיע גואל העם. שמע! בימים ההם בזמן הזה, מכבי מושיע ופודה, ובימינו עם כל עם ישראל

כאן רואים את שיבוש הפסוק מי ימלל גבורות ה', ישמיע כל תהילתו? במקום גבורות ה' כתוב גבורות ישראל. מחליפים את ה' בבשר ודם, ולא מזכירים את שם ה' כאילו שהישועה בידי אדם ולא בידי ה'.

כמו שמגילת העצמאות אין הזכרה של שם ה' וכתוב ברמז צור ישראל שהחילונים מתכוונים לצה"ל. כמו שבעלית ביל"ו לארץ ישראל מאירופה לפני כ-100 שנה לערך,בילו -ר"ת בית יעקב לכו ונלכה, רק לא השלימו את המשך הפסוק בישעיה - באור ה'.

הן בכל דור יקום מושיע גואל העם - כאן רואים את המשך השיבוש שנובע מוהיא שעמדה לאבותינו שבכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו וה' מצילנו מידם – וכאן טוענים שהמושיע הוא בשר ודם. מלבד זאת מאין הבטחון שבכל דור יש מושיע? ולפי ההיסטוריה היהודית זה ממש לא נכון.

ובימינו כל עם ישראל – האם מתכוונים כאן למדינה החילונית? החשמונאים הקימו מדינה דתית ולא חילונית. ועל איזה גואל מתכוונים כאן, על הרצל "חוזה המדינה"? על בן גוריון ראש הממשלה הראשון?

9. חנוכיה לי יש דולקת בה האש (דולקות הנרות ולא האש, האש הוא מהדלקת הנרות). בהמשך השיר, חנוכיה שלי- אורך נא העלי( לא הדומם החנוכיה מעלה אור אלא הנרות, וצריך לומר נרות חנוכיה שלי- אורכם נא העלו)

ואפשר להביא עוד ועוד שירים, רק הבאתי דוגמאות ולא כתבתי הכל.

למה חג חנוכה 8 ימים ולא 9 ימים ?

למה חג חנוכה 8 ימים ולא 9 ימים ?

אתם בוודאי שואלים למה 9 ימים אם נס חנוכה היה 8 ימים בלבד? אתם צודקים, השאלה היא לא על יושבי ארץ ישראל, אלא על יושבי חו"ל.כמו שליושבי חו"ל יש יום טוב שני של גלויות מספק. כך בחנוכה יהיה עוד יום מספק. מדוע אם כן אין עוד יום נוסף מספק בחו"ל וגם בחו"ל יש חנוכה 8 ימים ולא 9 ימים? 

יש מספר תירוצים ואלו מקצתן:

1.בפוסט קודם תרצנו שחז"ל קבעו יום מספר רק למצוות מהתורה כמו פסח וסוכות. אולם למצוות דרבנן לא קבעו עוד יום מספק.

2. בתורה כתוב את מנין ימי החג של פסח וסוכות. גם בפורים כתוב במגילת אסתר יום אחד. אולם בחנוכה לא כתוב בתנ"ך כלל את ימי החג, ולכן לא הכל היו יודעים שהיום ה-9 מספק אלא היו חושבים ש9ימים הם ימי החג ולא 8 ימים וה-9 מספק. ולכן יש רק 8 ימים לפרסם את מנין ימי נס חנוכה

3.יש מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל האם מוסיף והולך(מדליק נר אחד ביום הראשון ונר אחד נוסף כל יום) או פוחת והולך (מדליק 8 נרות ביום הראשון ופוחת כל יום נר).וההלכה היא כבית הלל ולא כבית שמאי. יוצא שאם היה 9 ימים ,ביום החמישי היו אותם מספר נרות. ולכן לא היו יודעים האם ההלכה כמו בית שמאי או בית הלל. כדי למנוע את המכשול שידליקו נרות כמו בית שמאי ,לכן יש רק 8 ימים ואז אין אפשרות למספר נרות זהה באף יום ל-2 הדעות אלא רק לפי בית הלל.

4. בפוסט קודם הזכרתי שזה יחד מתורץ  השאלה למה קבעו 8 ימים ולא 7 ימים ,קבעו את היום השמיני והוא ממילא בכלל יום הספק.  

מי היו החשמונאים והמכבים המרד נגד יון והקשר לחנוכה?

מי היו החשמונאים והמכבים המרד נגד יון והקשר לחנוכה?

מקורות הידע שלנו על החשמונאים ונס חנוכה מסופר במקבים א ו-ב' וגם בספר יוסיפון לגוריון הכהן שמכונה יוסיפוס פלביוס וגם בתלמוד במסכת שבת פרק שני במה מדליקין בשאלה מאי חנוכה?

היוונים גזרו גזרות על עם ישראל- שלא ימולו את בניהם ושלא ישמרו את השבת ושלא יקדשו את החודש ועי"כ יתבטלו המועדות והחגים. ועוד גזירה שמי שיש לו שור חייב לכתוב על קרן השור שאין לו חלק באלוהי ישראל!  ובתולה שנשאת תבעל להגמון יווני תחילה לפני בעלה.

בנוסף, היוונים פרצו 13 פרצות בחומות החיל של המקדש וטמאו את כל השמנים שהיו במקדש על מנת שעם ישראל לא יוכל להדליק נרות במנורה במקדש,אלא רק בשמן טמא ולא טהור, בנוסף לשדידת כסף וזהב שהיה במקדש.

הגזרות של מלכות יון על עם ישראל נבע מחוסר הסכמה וחוסר כניעה של קבלת דת היוונים- ההלניזם ותרבות הגוף ורצונם להמשיך לקים את היהדות דת ישראל.

החשמונאים גרו בעיר מודעית ליד י"ם. מתתיהו היה כהן גדול בן כ"ג והיה לו 5 בנים. הנודעים יהודה המכבי ושמעון,יונתן ,אלעזר(שמת תחת הפיל במלחמה).

יהודה התכנה מכבי כי מכבי הוא ר"ת של הפסוק מי כמוך באלים ה'. החילונים הפכו את מכבי שהוא אמונה בה' לשם אגודת ספורט ותרבות הגוף היוונית,ההפך מכונת מכבי.  

הכוהנים כולל החשמונאים התפרנסו מתרומות ומעשרות של עם ישראל, ועבדו בבית המקדש. כמו כל שבט לוי הכוהנים והלווים ,הם למדו הרבה תורה, על מנת להורות הלכה לעם ישראל.הם לא היו חקלאים ולא עובדי אדמה ולא בעלי מלאכה ובוודאי שלא היו אנשי צבא ולוחמים. יכול להיות שקבלו תמיכה כספית מעם ישראל וגם מההנהגה המדינית הדתית ויכול להיות שלא קבלו כסף.

החשמונאים היו חסידי עליון כהגדרת הרמב"ן בפירושו על התורה בפרשת ויחי בספר בראשית.עם רמה רוחנית מאד גבוהה,והיו בני ארץ ישראל. הם לא היו ליטאים ולא תימנים ולא ספרדים ולא פלגים בחסידות.

יש הרבה יהודים שקבלו את דת היוונים והפכו להיות מתיונים.ההכרה של היהודי בדת יון הייתה ע"י הקרבת בשר חזיר לפסל יון וגם אכילתו.

המרד התחיל כאשר מתתיהו ראה יהודי מתיון שקבל את דת יון והקריב חזיר לפסל . מתתיהו רץ והתיז את ראשו בחרב. כך שיהודי שאוכל חזיר (כמו בקיבוצים ואנשי שמאל ורוסים) זה אנטי תיזה לחנוכה

ומתתיהו ובניו אמר ליהודים מי לה' אלי וברח להרי יהודה, והצטרפו אליו מאות ואלפים של יהודים חרדים וחסידים (ולא היו כל חילונים) שנלחמו במלכות וצבאות אדירים של יון.

המתייונים לא הצטרפו למתתיהו ובניו למלחמה נגד יון אלא להפך

מתתיהו מת באמצע המלחמה ובניו המשיכו אחריו ומינו את יהודה המכבי למנהיג. החשמונאים לחמו נגד דת ותרבות יון ונגד צבא יון.והם נצחו את צבאות יון ואת תרבות יוון והיוונים בעזרת ה'. כאמור לחשמונאים לא היה ניסיון בקרב ולא בכלי מלחמה. לאחר מכן גם נצחון על המתיוונים שסיייעו ליוונים נגד החשמונאים במלחמה והתבצרו בחקרא בירושלים.

המטרה של החשמונאים במלחמה נגד יון והשגת נצחון לא היה עצמאות לאומית מדינית כמו שטוענים החילונים ומסלפי ההיסטוריה, אלא עצמאות דתית שמאפשרת לקים תורה ומצוות. והראיה שהיהודים קבלו את עול מלכות יון ולא עשו מרד נגד יון לפני גזירת הדת של מלכות יון תוך כפיה על היהודים לקבל את דת יון ,לעומת שאר העמים באמפריה היוונית שקבלו ברצון את דת ותרבות יון.

 המתיוונים היו מי שקבלו את ההלניזם - תרבות ודת יון ,כולל אכילת חזיר והקרבה לפסילים. אם החילונים שעזבו את היהדות ומחקים את תרבות הגויים היו אז, הם לא היו מצטרפים לחשמונאים למלחמה אלא להפך נלחמים נגדם. לא היה מלחמה נגד היוונים ולא היה חנוכה.

החילונים דהיום הם המתיוונים של פעם. זה מה שגם מבין ילד חילוני (ופורסם בטור בעיתון מעריב לפני עשרות שנים, היום אין כבר ילד חילוני שיבין זאת)

אני מבין שיש הרבה חילונים שמעדיפים לחגוג את חג המולד הצבעוני(הצבוע) ואת הסילבסטר של הנוצרים ששפכו דם רב של יהודים במהלך הדורות, מאשר חנוכה רק עם הדלקת נרות .

נר חנוכה והמנורה הטהורה עם השמן הטהור מסמל את הנשמה, או את הפן הרוחני . וגם את המנורה הטהורה שהיא כינוי לתורה בטהרה (בלי ערבוב לימודים זרים של גויים). ולכן גם היוונים טמאו את השמנים ורצו שהחשמונאים ידליקו את המנורה בשמן טמא ולא טהור.

לחילוני שבעד בעיקר לימודים חיצונים וזרים ופחות יהדות כמה שאפשר, החילונים יודעים טוב יותר את תרבות הגויים מאשר את התורה. ולכן לחילונים יש קשר קלוש מאד למנורה ולחנוכה. הקשר היחיד שיש לחילונים למנורה הוא סמל המנורה של המדינה.

נשים והקשר לנס חנוכה

נשים והקשר לנס חנוכה

1.היוונים גזרו על המילה ועל השבת. מי שעובר על הגזירה, אחת דתו למות. הנשים מלו את בניהם ולא הבעלים וקפצו מהגג עם הבן המהול, באומרם לבעליהם למעשה, אם אתם לא תתקוממו נגד היוונים, לא יהיו לכם נשים ולא ילדים רכים. והבעלים אכן נעתרו לנשים והצטרפו לחשמונאים במלחמתם נגד היוונים.

2.יש את יהודית שהייתה בתו של יוחנן כהן גדול שבאה למחנה היוונים במטרה לכאורה לבלות לילה עם המנהיג הצבאי היווני. היא הביאה גבינה מלוחה והאכילה אותה בה ,הוא נעשה צמא,ולכן השקתה אותו ביין עד שהשתכר ונרדם. ואז יהודית כרתה את ראשו וחזרה למחנה ישראל. היוונים שראו שמת מנהיגם הצבאי, נסו על נפשם, והיה ליהודים הרווחה.  

ולכן אוכלים מאכלי חלב בחנוכה. זכר לגבינה שהאכילה יהודית את המנהיג הצבאי. הדעה העיקרית שנס יהודית לא קרה במרד החשמונאים אלא קודם לכן, ואעפ"כ צרפו את הנס לנס חנוכה ולמרד נגד היוונים. ויש אומרים שנס יהודית קרה במרד נגד היוונים.

גם נשים חייבות בחנוכה שאף הן היו באותו הנס. וי"א שגם היה נס ע"י אישה בשם יהודית בחנוכה.

3.בנוסף מכיוון שמלכות יון גזרה גזירה שאישה בתולה שמתחתנת תבעל להגמון היווני תחילה לפני בעלה, כלומר לאחר החופה היא הולכת למשכב ההגמון. ולכן הרבה נשים לא התחתנו כלל עד ששערותיהן הלבינו.

יש סיפור שאחותם של החשמונאים התחתנה ובליל החופה קרעה את הבגד העליון מעליה לעיני כל הנוכחים. כאשר אחיה רגזו  עליה, היא ספרה להם על הגזירה וטענה כלפיהם שהם לא עושים דבר לביטול הגזירה ויש הרבה בנות בתולות שלא התחתנו עד כה עקב הגזירה. ואז האחים החשמונאים קבלו עוז ותעצומות נגד מלכות יון  ופתחו במרד ומלחמה. 

רמזי חנוכה בתורה בעיקר בפרשיות השבוע מקץ ויגש בספר בראשית

רמזי חנוכה בתורה בעיקר בפרשיות השבוע מקץ ויגש בספר בראשית

מכיוון שחנוכה יוצא ברוב הפעמים בפרשת מקץ או במיעוט בפרשת ויגש בספר בראשית ומכיוון שיש כלל בחז"ל שכל הדברים נמצאים בתורה ואין דבר שלא נרמז בתורה (ליכא מידי דלא רמיזא באוריתא)- היכן נרמז חנוכה באותן פרשיות?

פרשת מקץ

1.    "ותרב משאת בנימין ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו" - בעל הניסים תפילה אומרים 5 פעמים ביד: מסרת גבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים, וטמאים ביד טהורים, ורשעים ביד צדיקים, וזדים ביד עוסקי תורתך

2.    "ויהי מקץ שנתים ימים". שנתים ר"ת שמונה נרות תדליק ימין מזוזה. אומר את ההלכה שמדליקים 8 נרות חנוכה. מתחילים להדליק מימין או לכיוון ימין (משמאל לימין מנר הנוסף) וגם שהמנורה תהיה על יד המזוזה (מצד שמאל).                 ימים - ימנע מבכי ימנע מהספד
ופרעה חלם - ופרשו רבותינו עליהם השלום ח' לילות מדליקין
והנה עמד - ובצאת הכוכבים נדלקין הנרות עד מניעת דרכים
על היאר - עד ליל השמיני ישרפו אור רובם.                        

3.    "וחמש את ארץ מצרים". וחמש ר"ת של גזרות מלכות יון שבעקבות הגזירות פרץ מרד החשמונאים. חודש,מילה,שבת.

4.     "והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות שמופיע בחלום פרעה מופיע שוב בספר שמות במנורה: שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה אחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה

פרשת ויגש

1.    "וַיַּרְא יוֹסֵף אִתָּם אֶת בִּנְיָמִין וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ הָבֵא אֶת הָאֲנָשִׁים הַבָּיְתָה וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן כִּי אִתִּי יֹאכְלוּ הָאֲנָשִׁים בַּצָּהֳרָיִם" ,המילים טבח והכן מכילים את המילה חנוכה.

2.    "אדני שאל את עבדיו לאמר: היש לכם אב או אח? ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן".  ידוע שיש מחלוקת בין בית הלל לבית שמאי האם נרות חנוכה באופן הולך ועולה- מדילקים נר אחד ביום ראשון ומוסיפים כל יום עוד נר כדעת בית הלל, או הולך ופוחת מדליקים 8 נרות ביום הראשון וכל יום מפחיתים נר. וידוע שהלכה כבית הלל. אב רמז לנר אחד ואח רמז ל-8 נרות. ואב זקן שהלכה כבית הלל ,וזקן זה שקנה חכמה.

3.    "והיה בתבואות ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידות יהיה לכם". בתפילה על הניסים יש 5 ידות כאמור פרשת מקץ.

בפרשת אמור בספר ויקרא לאחר כל המועדות (שבת, פסח, שבועות, ראש השנה, יום כיפורים, סוכות) נאמר: "צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד... על המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני ה' תמיד". רמז על חנוכה שהוא החג לאחר סוכות, והסדר בפסוקי המועדות מתחיל בפסח ולא מסוכות.

בפרשת מסעי ,המסע ה-25 הוא חשמונה, רמז לחשמונאים ותאריך כה בכסלו.  אור היא המילה 25 בפרשת בראשית בספר בראשית בתחילת התורה.

כתוב בישעיה פרק 6 "שרפים עומדים ממעל לו" – לו גמטריא 36 נרות חנוכה שהם מעל לשמש – סה"כ 44 נרות חנוכה.

מפרשים נתנו רמז ל-3  ברכות חנוכה לפני הדלקת הנרות בפסוק בספר מדבר " עשה לך שרף (להדליק נר חנוכה) ושים אתו על נס (שעשה נסים לאבותינו) והיה כל הנשוך וראה אתו וחי (שהחיינו)"

וראה כאן עוד כמה דברים יפים

מהדרין מן המהדרין בחנוכה

מהדרין מן המהדרין בחנוכה

בחנוכה יש 3 דרגות בהדלקת נרות חנוכה: מהדין, מהדרין, ומהדרין מן המהדרין. מעיקר הדין צריך להדליק נר אחד בכל לילה מ-8 לילות חנוכה. המהדרין מדליקין נרות כמנין בני הבית בכל יום, והמהדרים מן המהדרין – יש מחלוקת במנהג בין הספרדים לאשכנזים.

הספרדים נוהגים כתוספות ומנהג הקדום של בני ספרד שכתוב ברמב"ם שמוסיפים נר אחד בכל לילה, כלומר ביום שני 2 נרות וביום השביעי 7 נרות.

האשכנזים נוהגים כדעת הרמב"ם שכל אחד מבני הבית צריך להדליק נרות בחנוכיה. ולכן אב הבית מדליק חנוכיה ומוציא את אשתו ובנותיו, והבנים מעל גיל 13 כל אחד מדליק חנוכיה. מדין חינוך, הילדים יכולים להדליק חנוכיה מגיל 7.

ההדלקה כמו שנוהגים הספרדים במהדרין על המהדרין, אך נוסף שגם הילדים צריכים להדליק נרות חנוכה ולא יוצאים בהדלקת אב הבית (בשעת הדחק הילדים יכולים לצאת בהדלקת האבא לענין מהדרין)

כמו שמעיר הרב "באר היטב" זה אחת המצוות היחידות שבהם אשכנזים פוסקים כמו הרמב"ם נגד התוספות, והספרדים פוסקים כמו תוספות וכמנהג הקדום של בני ספרד ברמב"ם,אולם לא כמו פסיקת הרמב"ם. 

מדוע בחנוכה יש ענין של מהדרין ומהדרין מן המהדרין מה שאין כן בכל שאר המצוות מהתורה ומדרבנן ? בשאר התורה יש רק דין של זה אלי ואנוהו- התנאה לפניו במצוות,ועושים הידור מצוה עד שליש מהמצוה, כלומר אם יש אתרוג ב-100 ₪, אבל יש מהודר ממנו ב-133 ₪ ,צריך לקנות את המהודר.

נענה ב-2 תשובות, אולם יש עוד מספר תירוצים על כך:

1. יש לשאול מדוע החשמונאים לא הדליקו בשמן טמא,או בשמן שנעשה בטומאה של מת (מהמלחמה נגד היוונים כולם היו טמאי מתים)– הרי טומאה הותרה בציבור ?

תשובה: מכיוון שהחשמונאים רצו להדר במצוה ורצו להדליק במנורה רק שמן טהור ולא שמן טהור שמעיקר הדין כשר למצות הדלקת נרות במנורה. מכיוון שהחשמונאים רצו להדר במצוה ולא לסמוך על טומאה הותרה בציבור ולהדליק בשמן בטומאה, לכן גם נעשה להם נס של פך השמן שהספיק ל-8 ימים, עד שיספיקו להיטהר ולהכין שמן 

חדש ,או להביא שמן טהור מהצפון.

2. במקדש יש 2 סוגי שמנים: שמן שמתאים לקרובן מנחות, ויש שמן שמתאים להדלקת נרות במנורה. שמן שכשר למנחות לא כשר למנורה. כי במנורה צריך שמן זך כתית למאור, ובשמן מנחות אפשר גם לא זך כתית אלא גם עם שמרים. 

ומכאן השאלה : גם אם היה נס ומצאו את פך השמן שהיה חתום בחותמו של כהן גדול, יתכן שהשמן הוא כשר למנחות ולא למנורה, אם כן איך השתמשו בשמן למנורה? הרי השמן שהיה חתום בחותמו של כהן גדול היה שיך לכהן גדול. וכהן גדול מקריב כל יום מנחת חביתין ובכל מנחה צריך שמן,וכמו שאמרנו זה שמן של מנחה ,לכן השמן בפך השמן כשר למנחות ולא למנורה?

התירוץ: הכהן גדול עשה הידור שגם השמן למנחה יתאים גם למנורה. ולכן השמן כשר למנורה. ההידור הנוסף הוא שכמות השמן להדלקת נרות במנורה גדול יותר מכמות השמן למנחה. ובאותו פך היה גם שעור שמתאים להדלקת נרות ולא גם למנחות. 

לולא ההידור של הכהן הגדול, לא היה כל נס חנוכה גם במציאת הפך  ולא היה שמן שכשר להדלקת הנרות במנורה אלא רק למנחות. ולכן אנו עושים הידור,כי כל מהות הנס היה ע"י הידור.    

למה היה צריך נס השמן בחנוכה 8 ימים ולא פחות ?

למה היה צריך נס השמן בחנוכה 8 ימים ולא פחות ?

כמו שכתבתי בפוסט מהדרין בחנוכה, היה רק שמן טמא שטמאו היוונים כמו שאומרים בתלמוד ובפיוט וטמאו (היוונים) את כל השמנים. ולא היה שמן טהור. החשמונאים רצו להדליק משמן טהור בלבד ולא משמן טמא ולכן הנס בשמן היה צריך להיות  8 ימים. מדוע?

1. השמן הטהור נמצא בצפון אצל שבט אשר כמו שכתוב בתורה בברכות שבט אשר: "וטובל בשמן רגלו". הזמן ללכת מי"ם עד לצפון זה 4 ימים, ו-4 ימים לחזור, הרי 8 ימים. השמן היה מוכן והיה רק צריך לקנות, ולכן לא היו צריכים לחכות עוד יום עד שיכינו את השמן.

2. החשמונאים היו טמאי מתים מהמלחמה נגד היוונים, כדי להיטהר בטומאת המת צריך 7 ימים. ועוד יום אחד כדי להכין את השמן בטהרה.

מדוע קבעו 8 ימי חנוכה ולא 7 ימים ?

מדוע קבעו 8 ימי חנוכה ולא 7 ימים ?

נושא חנוכה מוזכר בפרק שני במסכת שבת ומתחילה בשאלה מאי חנוכה? ולא כמסכת חנוכה בפני עצמה.הדלקת הנרות בלילה ובתחילת היום.

הרב יוסף קארו מחבר "שולחן ערוך" שנפסק לספרדים וגם לאשכנזים במקום שהרמ"א לא פוסק אחרת , שואל בספרו "בית יוסף" על הטור בסימן  תר"ע מדוע חנוכה 8 ימים, הרי הנס היה רק 7 ימים, כי שמן ליום אחד היה בפך השמן הקטן שמצאו?הבית יוסף מתרץ 3 קושיות.

1.     אחד מהראשונים מביא גרסה במסכת שבת ולא מצאו אלא פך אחד של שמן ..ולא היה בו אלא כדי להדליק אפילו ליום אחד. בגרסה לא גורסים את אפילו. ולפי זה בפך שמן לא היה כדי להדליק יום אחר ולכן גם ביום הראשון היה נס.

2.     תירוץ בית יוסף – חלקו את השמן ל-8 ימים , ולכן גם ביום הראשון לא היה כדי יום אחד, והשמן דלק כל היום בכל יום. 

3.     תירוץ בית יוסף - לאחר שנתנו השמן שהיה בפך להדלקת המנורה, התמלא שוב הפך בשמן, וכך בכל שאר הימים.

4.     תירוץ בית יוסף - הדליקו בלילה ביום הראשון בכל השמן שבפך, ודלקו כל הלילה ובבוקר  מצאו את הנרות מלאות שמן במנורה . וכן בכל לילה ולילה.

5.     עצם מציאת פך השמן שהיה חתום בחותמו של כ"ג היה נס לאחר שהיוונים טמאו את כל השמנים. וגם מציאת פך עם שמן שמתאים למנורה, ולא פך שמתאים למנחות ולא למנורה.

6.     תירוץ הר"ן - הלילה הראשון של חנוכה לזכר הנצחון על היוונים.וזה רק בצמוד לנס פך השמן ולא לבד.  

7.     רבי צבי פסח פראנק – מניעת מכשול ,אם היה רק 7 ימי חנוכה ,היה חנוכיה של 7 קנים שדומה למנורה בבית המקדש, וזה אסור לעשות. ולכן 8 ימים וחנוכיה של 8 קנים.

8.     יש עוד 6 תירוצים של "אמרי אמת" מגור. אחד מהם שהיו צריכים ללכת 4 ימים למקום השמן בצפון ו-4 ימים לחזור (ויום אחד הכנת השמן), ובאמצע יש שבת שלא יכלו ללכת,ולכן צריכים נס של 9 ימים.

 אולם יש אומרים ש-4 ימים לא דווקא והתכוונו גם ל-3 ימים וחצי ולא 4 ימים מלאים. מלבד שיש שטוענים שיכלו ללכת גם בשבת עד מרחק מסוים, גם מצד הלכות שבת וגם מצד הדלקת נרות. מלבד זאת שיש אומרים שלא היו צריכים נס ליל יום התשיעי,כי היה שמן לליל יום התשיעי והיה חסר שמן ליום התשיעי בבוקר.

 ויש מתרצים שלפי השאלה יבואר גם למה אין יום תשיעי מספק לגלויות כמו שיש יום טוב שני של גלויות בחו"ל. אם כי יש אומרים שלמצוות דרבנן  חז"ל לא תקנו עוד מצווה \יום מספק, רק על מצוות מהתורה.

למה אין מסכת חנוכה במשנה?

למה אין מסכת חנוכה במשנה?

רבי יהודה הנשיא (בקיצור רבי ) סידר וחבר את הש"ס-שישה סדרי משנה, אך לא כתב מסכת חנוכה , רק יש מספר הלכות שמפוזרים בכמה סדרי משניות בדרך אגב שקשורים לחנוכה. השאלה מדוע אין מסכת חנוכה ?

1.    רבי סמך על מגילת תענית שכבר נכתבה בסוף בית שני ולפני חורבן הבית ונכתב בה הלכות חנוכה.

2.    רבי לא כתב הלכות שהיו ידועות בכלל ישראל כמו ציצית ותפילין, וחנוכה היה בין ההלכות הידועות

3.    רבי לא רצה לעורר את כעס השלטון הרומאי שהיו חושבים שחנוכה זה חגיגה לעצמאות לאומית

4.    מכיון שהיה מעשה גזירה של קיסור רומי טריינוס (היה לפני אדרינוס ולפני חורבן ביתר והולדת רבי) שהדליקו נרות בחנוכה שמתה ביתו של הקיסר,והתאבלו בתשעה באב כאשר נולד לקיסר בן.והקיסר הרג ביהודים על כך כמורדים במלכות, ועל כן לא רצו להרחיב בדיני חנוכה מפחד להחשיבם כמורדים במלכות רומא.

5.    מכיוון שהחשמונאים שהיו משבט לוי לקחו את המלכות (בנוסף שמבני בניהם אריסתובלוס קרא לעצמו מלך ולא רק מושל) ,והמלכות היא רק לשבט יהודה ולא לוי ככתוב בבראשית פרק מט,פסוק י "לא יסור שבט מיהודה", ורבי היה משבט יהודה. וראה ברמב"ן בפרושו  שם על עונש החשמונאים שלקחו את המלכות.

ההבדלים בין יהודית בחנוכה לבין אסתר ומגילת אסתר ולמה נכנסה לתנ"ך

ההבדלים בין יהודית בחנוכה לבין אסתר ומגילת אסתר ולמה נכנסה לתנ"ך

1.התנ"ך נחתם בתחילת בית שני ע"י אנשי כנסת הגדולה  ולכן לא הוסיפו עוד ספרים על כד' ספרים של התנ"ך. מובא במסכת מגילה פרק שני שאסתר בקשה שיכתבו את מגילת אסתר לדורות  וקיבלה (בגלל מחית עמלק שהמן הוא אחד מבניו). יהודית לא בקשה דבר ולא קיבלה.

2.יהודית עשתה מעשה פעם אחת , אסתר נאלצה לחיות עם אחשורוש 12 שנה עם התנאים (והיא כלל לא רצתה להיות שם ) ופעלה מה שפעלה.

3.נס פורים הוא התרחשות לאורך השנים, כל פעולה בפני עצמה היא לא נס ,רק בהצטרפות כל הפעולות.

4.נס של יהודית מצטרף לחשמונאים שנלחמו בהמשך עם מלכי יוון ונצחו אותם , מעשה יהודית לא הביא לשחרור העם מיוון

מגילת אסתר אין הזכרה של שם ה' ויש מספר הסברים ממפרשי מגילת אסתר (אחד מהם בגלל שאסתר היא מגילה ,המגילה תיזרק ברחובות ויהיה בזיון לשם ה'- כמו שהיום עושים לדפים שנותנים לבתי כנסיות בערב שבת) אבל שם ה' נזכר ברמז ,ואחד הפעמים מובא בראשי תיבות  "יבוא המלך והמן היום אל המשתה" .

אין לנו יום אסתר- יש פורים - הוא נס של כלל ישראל ולדורות   כשם שאין לנו יום משה רבינו שנתן את התורה