היתרון והחסרון הגדול במותג פרטי ברשתות מגה ושופרסל והרשת הרביעית

היתרון והחסרון  הגדול במותג פרטי ברשתות מגה ושופרסל והרשת הרביעית

מותג פרטי של רשת שיווק משמעה שרשת שיווק מבקשת מחברה שמייצרת מוצר מסוים,אבל האריזה והשיווק וההפצה היא של רשת השיווק. יתכן שאותה חברה מתחרה נמצאת על המדף באותה רשת שיווק ומתחרה במותג הפרטי של רשת השיווק, ויתכן שאותה חברה מעולם לא הייתה על המדף באותה רשת שיווק.

היתרון הגדול של מותג פרטי לרשת שיווק הוא שהיא מרוויחה עליו יותר כסף מאשר מותג מתחרה על המדף, למרות שללקוחות המותג הפרטי  עולה יותר זול . בד"כ המותג הוא מחברות קטנות ולא מובילות בענף ובקטגוריה ולא מונופול ולא מחברות גדולות מובילות כמו אוסם או עלית או תנובה.

החסרון הגדול  של מותג פרטי ברשת שיווק הוא חוסר הכשרות בכלל או חוסר כשרות מהדרין בפרט שמדובר במותג מיובא ולא מהארץ. מותג עם חוסר כשרות ימכר פחות בוודאות.

מדוע? מכיוון שבישראל יש ציבור דתי וחרדי וגם ציבור מסורתי ששומר כשרות שקונים מוצרים עם הכשר מהדרין (בד"ץ בד"כ) ולא מסתפקים בסתם כשרות רבנות, בפרט במוצרים שיש בהם הרבה חששות של כשרות וצריך השגחה מעולה וצמודה, ולכן הוא לא יקנה מותג פרטי של מגה או שופרסל או הרשת הרביעית (שהמותג הפרטי שלה נקרא "המותג").

הציבור הדתי וחרדי ושומר הכשרות המסורתי יקנו מוצרים אחרים עם כשרות. הם היו מאד מעונינים לקנות מותג פרטי של רשת שיווק בפרט שהוא זול יותר או במבצע, אך אם אין כשרות או כשרות מהדרין הם לא יקנו כלל ויקנו את המתחרים אף שיהיו יותר יקרים ולא זולים, וכל שכן אם המתחרה הוא זול בהתאם.

החסרון היותר גדול של מותג פרטי הוא גם בחברה שיש לה כשרות בד"ץ על כל מוצריה, כאשר היא מייצרת מותג פרטי עבור מגה או שופרסל, הכשר המהודר  הבד"ץ נעלם מהאריזה ויש רק כיתוב של השגחת רבנות ואפילו לא עם חותמת כנהוג.  כך שלא ברור האם יש כשרות בד"ץ אך אין כיתוב על האריזה, או שאכן אין כשרות כלל . מ"מ כאמור לא קונים.

אם אכן המוצר של החברה נשאר בהשגחת הבד"ץ ,לא מובן שיווקית (וגם לא ללקוחות שלא קונים או רוצים לקנות) מדוע מגה או שופרסל מורידים את הכשר הבד"ץ מעל האריזה. דוגמא לחברה עם הכשר בד"ץ וללא כשרות בד"ץ במגה ושופרסל - סוגת.

נראה שמגה ושופרסל לא מעונינים שיהיה כשרות בד"ץ על המוצרים ,כדי לפנות לפלח שוק של חילונים שמאלנים שונאי דת ודתיים  או לא יהודים שלא קונים (או קונים מה שמוכרחים) מוצרים עם כשרות בד"ץ. הנקודה שהציבור הדתי והחרדי והמסורתי גדול יותר בקניה ובסך הקניה מאשר אותו פלח שוק קטן,ולכן ההפסד גדול יותר בהרבה מהרווח.

יש לציין שעלות הוצאות הכשרות זניחות נאד בשקלול מחיר המותג הפרטי ושאר המוצרים (רק אצל שונאי דת בורים בתמחור יש עליה במחיר המוצר בגלל כשרות) בנוסף שהתשלום על הכשרות הוא על בסיס כללי של החברה ולא פרטי. כך שהמותג הפרטי עדין יהיה זול יותר וגם מגה או שופרסל יוכלו להרוויח עליו יותר.

מהדרין מן המהדרין בחנוכה

מהדרין מן המהדרין בחנוכה

בחנוכה יש 3 דרגות בהדלקת נרות חנוכה: מהדין, מהדרין, ומהדרין מן המהדרין. מעיקר הדין צריך להדליק נר אחד בכל לילה מ-8 לילות חנוכה. המהדרין מדליקין נרות כמנין בני הבית בכל יום, והמהדרים מן המהדרין – יש מחלוקת במנהג בין הספרדים לאשכנזים.

הספרדים נוהגים כתוספות ומנהג הקדום של בני ספרד שכתוב ברמב"ם שמוסיפים נר אחד בכל לילה, כלומר ביום שני 2 נרות וביום השביעי 7 נרות.

האשכנזים נוהגים כדעת הרמב"ם שכל אחד מבני הבית צריך להדליק נרות בחנוכיה. ולכן אב הבית מדליק חנוכיה ומוציא את אשתו ובנותיו, והבנים מעל גיל 13 כל אחד מדליק חנוכיה. מדין חינוך, הילדים יכולים להדליק חנוכיה מגיל 7.

ההדלקה כמו שנוהגים הספרדים במהדרין על המהדרין, אך נוסף שגם הילדים צריכים להדליק נרות חנוכה ולא יוצאים בהדלקת אב הבית (בשעת הדחק הילדים יכולים לצאת בהדלקת האבא לענין מהדרין)

כמו שמעיר הרב "באר היטב" זה אחת המצוות היחידות שבהם אשכנזים פוסקים כמו הרמב"ם נגד התוספות, והספרדים פוסקים כמו תוספות וכמנהג הקדום של בני ספרד ברמב"ם,אולם לא כמו פסיקת הרמב"ם. 

מדוע בחנוכה יש ענין של מהדרין ומהדרין מן המהדרין מה שאין כן בכל שאר המצוות מהתורה ומדרבנן ? בשאר התורה יש רק דין של זה אלי ואנוהו- התנאה לפניו במצוות,ועושים הידור מצוה עד שליש מהמצוה, כלומר אם יש אתרוג ב-100 ₪, אבל יש מהודר ממנו ב-133 ₪ ,צריך לקנות את המהודר.

נענה ב-2 תשובות, אולם יש עוד מספר תירוצים על כך:

1. יש לשאול מדוע החשמונאים לא הדליקו בשמן טמא,או בשמן שנעשה בטומאה של מת (מהמלחמה נגד היוונים כולם היו טמאי מתים)– הרי טומאה הותרה בציבור ?

תשובה: מכיוון שהחשמונאים רצו להדר במצוה ורצו להדליק במנורה רק שמן טהור ולא שמן טהור שמעיקר הדין כשר למצות הדלקת נרות במנורה. מכיוון שהחשמונאים רצו להדר במצוה ולא לסמוך על טומאה הותרה בציבור ולהדליק בשמן בטומאה, לכן גם נעשה להם נס של פך השמן שהספיק ל-8 ימים, עד שיספיקו להיטהר ולהכין שמן 

חדש ,או להביא שמן טהור מהצפון.

2. במקדש יש 2 סוגי שמנים: שמן שמתאים לקרובן מנחות, ויש שמן שמתאים להדלקת נרות במנורה. שמן שכשר למנחות לא כשר למנורה. כי במנורה צריך שמן זך כתית למאור, ובשמן מנחות אפשר גם לא זך כתית אלא גם עם שמרים. 

ומכאן השאלה : גם אם היה נס ומצאו את פך השמן שהיה חתום בחותמו של כהן גדול, יתכן שהשמן הוא כשר למנחות ולא למנורה, אם כן איך השתמשו בשמן למנורה? הרי השמן שהיה חתום בחותמו של כהן גדול היה שיך לכהן גדול. וכהן גדול מקריב כל יום מנחת חביתין ובכל מנחה צריך שמן,וכמו שאמרנו זה שמן של מנחה ,לכן השמן בפך השמן כשר למנחות ולא למנורה?

התירוץ: הכהן גדול עשה הידור שגם השמן למנחה יתאים גם למנורה. ולכן השמן כשר למנורה. ההידור הנוסף הוא שכמות השמן להדלקת נרות במנורה גדול יותר מכמות השמן למנחה. ובאותו פך היה גם שעור שמתאים להדלקת נרות ולא גם למנחות. 

לולא ההידור של הכהן הגדול, לא היה כל נס חנוכה גם במציאת הפך  ולא היה שמן שכשר להדלקת הנרות במנורה אלא רק למנחות. ולכן אנו עושים הידור,כי כל מהות הנס היה ע"י הידור.