שאלות לפרשת אחרי מות ספר ויקרא
1. מדוע קוראים פרשת אחרי מות שני בני אהרון בשחרית ביום הכיפורים? ופרשת עריות אחרי מות במנחה?
2. "וידבר ה אל משה", "ויאמר ה אל משה" מה אמר בדיבור הראשון?
3. סמיכות יוה"כ למיתת בני אהרון שמכפרים כמו יוה"כ וקשה שכן נדרש גם במרים, ולמה פעמים?
4. למה אהרן הוצרך זרוז ,ולמה לא אומרים שגם בניו, ודוקא במצוה זו?(ערש"י)
5. "שני בני אהרון" פשיטא? בני, ולא נדב ואביהוא?
6. אחרי מות.. וימותו, למה פעמים?
7. "הקריבו אש זרה" וכאן "בקרבתם לפני ה"?
8. "אהרון אחיך" פשיטא ולמה הזכיר האחוה?
9. למ"ד ששתויי יין נכנסו, קשה שעדין לא נצטוו? ולמ"ד שלא רחצו ידים ,קשה מדוע לא רחצו?
10. "בזאת יבוא אהרן" מה פירוש בזאת? מדוע הרמז לבית 1 וכי לא היו כ"ג בבית שני? ערש"י ומה סובר הגר"א.מה החילוק ביוה"כ משאר ימים?מה החילוק בין אהרן לבניו?ומדוע הוצרך אהרון לכך מאשר בניו?
11. מדוע כ"ג לא משמש בבגדי זהב בקודש הקודשים ביוה"כ?
12. מה הבדל כ"ג משוח מכ"ג שעבר?והאם שחיטת פר כ"ג כשרה באינו כ"ג משוח מטעם שלוחו של אדם
13. "ורחץ בשרו במים ולבשם" ובשאר מקומות "ורחץ את בשרו במים" מה השינוי?
14. "וכפר בעדו ובעד ביתו", ביתו זו אשתו ,למה לא מרבים את בניו(נלמד מנרצע שנכללים בביתו)?
15. מדוע לא כתב וטמא עד הערב בשורף את הפר ושעיר החטאת כמו בפרה אדומה שכתב?
16. מדוע פרט פר החטאת ושעיר החטאת ואילו בחלב החטאת הכלילן ולא פרטן (ערש"י)
17. על איזה עבירות מכפר שעיר לעזאזל? ואיזה עבירות צריכות ואיזו לא, ומה המחלוקת(רבי לחכמים)?
18. מנין לומדים שעבירות בין אדם לחבירו יוה"כ לא מכפר, עד שירצה את חבירו?
19. "ויעש כאשר דבר ה אל משה" ולא מוזכר שמשה אמר לאהרן ועשה כמו פ המילואים?
20. "שבת שבתון היא לכם" לשון נקיבה מדוע? "יכפר עליכם" אכפר? לפני ה" לפני? איש עתי, מהו?
21. "ואל יבא בכל עת אל הקודש", משמע לפרקים כן, וקשה שרק פעם אחת בשנה ביוה"כ?
22. מדוע אין כיסוי דם בבהמה? בעוף וחיה מדוע זכו? "לה חטאת" למה לא אומר גם לשעיר לעזאזל?
23. איך מזכיר את השם קודם הרי אסור כמו שמצינו בקרבן שלא יאמר כן אלא קורבן לה?
24. מאיזה זמן היו כ"ג מרובים בגדים? והאם קודם לכן יכל לעשות עבודת היום ביוה"כ?
25. איך עבד כ"ג בבית שני הרי לא היה ארון וכפורת וכתיב חוקה ביוה"כ ומשמע לעכובא?
26. מדוע נסמך פ יוה"כ לשחוטי חוץ ולעריות, ושחוטי חוץ לעריות ופ אחרי מות לקדושים?
27. "כי בענן אראה על הכפורת" מה הפשט האמיתי ולא לדעת הצדוקים ?
28. מאימתי מטמאים בגדים שורפי פר ושעיר החטאת והמשלח השעיר לעזאזל?
29. מנין שצריך ששני השעירים שווים? ובמה? והאם מעכב? ומה הדין שאחד מת או נפסל?
30. איך היו יודעים שהגיע השעיר למדבר? ונתכפר עוונותיהם? מה לומדים מעזאזל, ארץ גזירה ,ומדבר?
31. למה הפסיק בשחיטת הפר להזאתו בעבודת הקטורת?האם כל היום כשר לעבודות היום ומנין לומדים?
32. למה כ"ג לא יכל לבוא ריקן לקודש הקדשים ובא בקטורת?
33. למה לא מוזכר יוה"כ בדברי הנביאים ומוזכר פסח ור"ה וסוכות?
34. מ"ש משאר מקומות שצריך גורל וא"א ע"י שם ע"י בעלים או כהן (יולדת)? ומנין לומדים זאת?
35. מדוע עושה את פרו ואח"כ אחיו הכוהנים ואח"כ ישראל ולא להיפך?
36. מדוע גונזים את בגדי כ"ג ומשתמשים רק פעם אחת? "אחת בשנה", מה החדוש, כך כל המועדים?
37. מדוע יוה"כ לא יותר מפעם בשנה או פעם למספר שנים?
38. קידוש ידים ורגלים, מן הכיור(רש"י), וקשה שלכ"ע רוחץ מקיתון של זהב?
39. למה רוחץ וטובל לפני שלובש הבגדים,אחת בשביל הבגד שפושט ואחת שלובש,או רק לבגד שלובש?
40. "לשלח את השעיר למדבר" וקשה שכתיב "ביד איש עתי המדברה"
41. מי משלם את בגדי הקדש? והאם כ"ג יכול להוסיף משלו ומה השיעור המינימלי?
42. מנין יוה"כ מכפר גם בלי מקדש ועבודה(כיום)? למה הזכיר 4 פעמים בד בבגדים?
43. מנין שבעל גאוה ומספר לשה"ר חמור מבעל עבירות גרידא?
44. "וכל אדם" מה מרבה? האם מותר לקשור לשון של זהורית ביוה"כ?
45. האם שעיר שנשלח מותר בגיזה ועבודה אחר שנשלח מחוץ לי"ם אחרי הכפרה והוידוי?
46. "לכל חטאתם" למה לא כתוב מזיד? בטומאה מכפר על המזיד א"כ למה כתב שוגג נלמד ק"ו?
47. מדוע צריך לכסות בעפר דוקא ומה נקרא עפר לענין זה?
48. "וחי בהם" מה דורשים? ומה המחלוקת לענין יהרג ואל יעבור( רמב"ם ובעלי התוספות)
49. האם באשתו נידה ולבא על בהמה אם אנסוהו, שיך יהרג ואל יעבור?
50. אם התקשה באשתו ואנסוהו לבוא על הערוה האם יהרג ואל יעבור או לא?
51. אם שפחה נחרפת תטען שבעלה גרשה והיא פנויה ולא תתחיב מלקות, האם נאמנת?
52. מדוע הפסיק בעריות באיסור המולך? "ואת חקותי ללכת בהם", מה פירושו?
53. "תענו את נפשותיכם" ולא עצמיכם ? מדוע מוזכר התענית עם הנפש?
54. עבודת המולך היה שריפת הילד ממש או רק העברה באש והגוף קים ?( רמב"ן רמב"ם ורש"י)
55. מדוע הוזכר בעריות דוקא "לא תקיא הארץ" והאם גם בשאר עבירות? מדוע דוקא א"י ולא חו"ל?
56. מנין שאין מזהירין מן הדין ואין עונשין מן הדין? ומנין לומדים שבתו אסורה?
57. "איש איש אל כל שאר בשרו" מה מרבה ? ומה טעם נאסר הקרובים? קידושין שלא נמסרו לביאה?
58. בנידה כתיב "לא תקרב" ובקרובים כתיב "לא תגלה" מה השינוי?
59. "לא תקרבו", להזהיר הנקבה לזכר(רש"י) וקשה ששוה אשה לאיש לכל עונשין שבתורה?
60. "ואל אשה בנידת טומאתה", בנידתה צ"ל? (פני דוד 5 תירוצים)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה