לקוחות שנדחו בתביעות ביטוח סיעודי בחברות ביטוח וביטוח לאומי וזכו בבית משפט

לקוחות שנדחו בתביעות ביטוח סיעודי בחברות ביטוח וביטוח לאומי וזכו בבית משפט
1.למה קופ"ח מסתירה זכאות סיעוד לקשישים,ולא שולחת מידע גם לזקן מעל לגיל 70 לגבי זכאות? והאם קופ"ח מפחדות מחברות הביטוח לגבי הסיעוד? כך שאדם סיעודי משלם עדין כסף לביטוח סיעודי,ולא מקבל תגמולי ביטוח סיעודי.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4480165,00.html

2. האותיות הקטנות בפוליסה מאחורי זכאות לביטוח סיעודי, 3 מקרים שניצחו את חברות הביטוח:חולה פרקינסון שנטען כנגדו לאי שפיות. חולה באי שליטה על הסוגרים ובעיות הליכה שזכאית לסיעוד מביטוח סיעודי בקופ"ח  נדחתה על הסף, למרות שבפוליסה היא זכאית (הפוליסה שונתה לטובת המבוטחים)  וחולה באי שליטה על הסוגרים שמשתמשת בסופגים שהתבקשה לתת מכתב מרופא אורולוג,למרות שאין דרשה כזאת בפוליסה
 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4538103,00.html   3. מיהו סיעודי ? אחד שלא יכול לבצע 3 פעולות מ6 פעולות ,כאשר לא יכול לבצע 50% מכל אחת מ3 הפעולות.חברות הביטוח מתחמקות מתשלום עם משחקי עלית האחוזים ליותר מ50%,שלא עומד במציאות אדם סיעודי. 3 דוגמאות לחולה פרקינסון,עיוורת ואדם משותק.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4459873,00.html4. מצעד התירוצים הגדול של חברות הביטוח כדי לא לשלם תגמולי סיעוד למבוטחים:
מובא בכתבות הקודמות: התביעה נדחת על הסף ע"י מיישב תביעות בחברת הביטוח ללא הסברים מקצועיים.המבוטח לא עומד בתנאי הפוליסה של אדם סיעודי ,כלומר הוא יכל לתפקד ביותר מ3 פעולות מתוך 6, או שהוא במצב של תשישות נפש, או שלא יכל לתפקד בפחות מ3 פעולות אך מעבר ל50% לכל פעולה,כך שכאילו הוא מתפקד מעבר ל3 מתוך 6 פעולות.
טענות שוליות: הפוליסה התבטלה עקב אי תשלום(אולם בסיעודי יש ערך סילוק שהמבוטח מקבל תגמולי יחסי וחלקי),אין לך אצלנו ביטוח סיעודי
מובא בכתבות הקודמות: התביעה נדחת על הסף ע"י מיישב תביעות בחברת הביטוח ללא הסברים מקצועיים. המבוטח לא עומד בתנאי הפוליסה של אדם סיעודי ,כלומר הוא יכל לתפקד ביותר מ3 פעולות מתוך 6, או שהוא במצב של תשישות נפש, או שלא יכל לתפקד בפחות מ3 פעולות אך מעבר ל50% לכל פעולה, כך שכאילו הוא מתפקד מעבר ל3 מתוך 6 פעולות. טענות שוליות: הפוליסה התבטלה עקב אי תשלום(אולם בסיעודי יש ערך סילוק שהמבוטח מקבל תגמולי יחסי וחלקי),אין לך אצלנו ביטוח סיעודי
5 תירוצים שכיחים לדחיה של תגמולי סיעוד (מהכתבה):                                            1. טענה של אי גילוי בעת הצטרפות לפוליסת הסיעוד: אפשר לטעון תוך 3 שנים מתחילת הביטוח, לאחר 3 שנים מתחילת הביטוח  לפי חוק חוזה הביטוח, חברת הביטוח לא יכולה לטעון טענה זאת ולדחות התביעה ,אלא אם היא מוכיחה שמדובר במרמה מצד הלקוח\ה.2. טענה של מתן תשובות חלקיות או אי מילוי שאלון בריאות רפואי באופן מדויק ומלא: כאשר מצרפים אדם בגיל 65 שנה ומעלה, הוא צריך לצרף גיליון רפואי מקוצר והערכה רפואית מרופא המשפחה. בנוסף שחברות הביטוח יכולות לבדוק את התיק הרפואי של הלקוח, כי הלקוח מותר על סודיות רפואית ולא להתבסס על הצהרת בריאות.3. טענת התיישנות בביטוח סיעודי לאי קבלת תגמולי ביטוח: יש התיישנות של 3 שנים מקרות מקרה הביטוח, ולכן אדם שגילה לאחר 5 שנים שיש לו ביטוח סיעודי  יטעה לחשוב שלא יקבל כלום. וזה לא נכון, אולם בביטוח סיעודי זה שונה, כי תביעת סיעוד מתחדשת מידי חודש בחודשו, ולכן אפשר לקבל רטרואקטיבית, אולם רק 3 שנים אחורה. ומה לגבי עכשו? זה תלוי מה משך תקופת הביטוח, אם ל3 שנים או 5 שנים או 8 שנים וכיוצא או לכל החיים. אם עדין  נמשכת תקופת הביטוח מקבלים תגמולים עד סוף התקופה. לדוגמא ל8 שנים נקבל עוד 3 שנים, לכל החיים נקבל עד סוף החיים ללא הגבלת זמן.4. הפעלת חוקרים פרטיים כטקטיקה לחמוק מתגמולי ביטוח: מעקב אחרי תנועות התובע ,האדם הסיעודי, מחוץ לביתו וגם בטקטיקה בתוך ביתו שמוכיח שהוא לא סיעודי. ובהתאם לטענות שלא קשורות למצב הסיעודי, כגון סיעודי שנוהג ברכב\יוצא לחופשה בבית מלון\בתי קפה וכיוצא בזה. 5. טענה לאי גילוי של בעיה רפואית, אשר לא היא גרמה למצב הסיעודי: בהמשך ל2 ,זה נטען גם אם לא מדובר במחלה ,אלא בתאונה שלא נגרמה עקב המצב הרפואי. כמובן שחברת הביטוח חייבת לשלם תגמולי ביטוח, וזה גם רלבנטי לביטוחי בריאות וחיים.

בנוסף מוסבר מה אדם סיעודי צעיר או זקן מקבל מביטוח לאומי (שרותים מיוחדים,מטפלת וכמה שעות בשבוע), ומה מקבל מביטוח סיעודי דרך קופ"ח או דרך ביטוח קולקטיבי (בד"כ ממקום העבודה). ההבדלים בבדיקת הזכאות בתוכניות הסיעוד בין ביטוח לאומי לחברות הביטוח:לגבי הליכה ביטוח לאומי טוב יותר מחברת ביטוח,ולגבי לבישה חברת הביטוח טובה יותר.http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4427163,00.html

למה כן הכוון תעסוקתי ולמה צריך להפריט את לשכת התעסוקה בגוש דן?

למה כן הכוון תעסוקתי ולמה צריך להפריט את לשכת התעסוקה בגוש דן?

לשכת תעסוקה הפכה מזמן ללשכת התייצבומט ולנתינת סירובים וליד הארוכה של ביטוח לאומי ולא לשכה שנותנת תעסוקה או הכשרה מקצועית.

התפקיד העיקרי של פקיד\ת הלשכה תעסוקה היא לרשום אותך במערכת שהגעת ללשכת תעסוקה.ולרשום לך סירוב ששוללת ממך את דמי אבטלה או הבטחת ההכנסה מביטוח לאומי ולא למצוא ולהציע לך הצעות עבודה רלבנטיות ממעסיקים.

מי שמגיע ללשכת תעסוקה הן זכאי מקבלי אבטלה או הבטחת הכנסה מביטוח לאומי. דרושי עבודה או הבטחת הכנסה מקבלים כסף מביטוח לאומי כאשר לשכת תעסוקה לא מצליחים למצוא עבודה לאותו דורשי עבודה.

לא מענישים את דורש העבודה פעמיים: גם התיצבות כנדרש בלשכת תעסוקה כדורש עבודה והגעה לראיונות עבודה עם מעסיקים בהתאם להצעות לשכת תעסוקה וגם חוסר הכנסה כאשר אין עבודה או כאשר התפקיד לא מתאים או כאשר התקבל עובד\ת אחרים. כאשר יש עבודה ודורש העבודה מתחיל לעבוד, הוא לא מקבל כסף 

מביטוח לאומי.

הנקודה שאצל לשכת תעסוקה התהליך הפוך. לשכת תעסוקה מעונינת יותר שדורש העבודה לא יקבל כסף מביטוח לאומי מאשר שיקבל עבודה מלשכת תעסוקה. ולכן פעולות העבודה של לשכת תעסוקה מותאמות לשלילת הכנסת דורש העבודה ולא למציאת עבודה.

כדי לשלול את ההכנסה החודשית של  דורש העבודה מאבטלה או הבטחת הכנסה צריך לתת סירוב או הצעת עבודה רלבנטית.כדי לתת סירוב צריך לתת הצעת עבודה כלשהי ולכן פקידי לשכת תעסוקה נותנים לעובד\ת הצעת עבודה אחת כלשהי.

אולם אותה עבודה יכולה להיות לא רלבנטית כלל לדורש העבודה בפרט מי שמקבל הבטחת הכנסה שצריך לקבל כל עבודה מתאימה ווזה לא משנה שאותו דורש עבודה מקבל דמי אבטלה עם תנאי שצריך לקבל עבודה בתחום המומחיות שלו ולא כל עבודה.

ולכן פקידי לשכת תעסוקה מציעים עבודות לדורש העבודה שדורש העבודה לא יסכים לקבל אותם ואז יקבל סירוב ואז לא יקבל כל כסף מביטוח לאומי לטווח של חודשיים. אילו עבודות? שמירה וניקיון ,עבודה עם אבק,זבל,חומרים מסוכנים, ריח רע של חומרים ועוד.

פקידי לשכת התעסוקה יכולים לתת עבודות אילו לעשרות דורשי עבודה למרות שהמעסיק צריך מספר עובדים בלבד ולא רק למספר עובדים. אבל לכולם נותנים סירוב על כך שהם לא רצו לעבוד באותה עבודה ובאותו מעסיק,למרות שכאמור יכולים לעבוד רק מספר עובדים.

בנוסף יתכן שכל הצעת העבודה של המעסיק היא בעיקר פיקטיבית- הוא לא צריך כ"כ עובדים, או שהוא לא צריך עכשיו אלא לתקופת זמן מאוחרת יותר או שצריך עובד לתקופה זמנית וכיוצא- ועיקר המטרה היא של לשכת תעסוקה לקבל הצעות עבודה מחברות שמירה וניקיון ואחרות (שתמיד יש דרישה כי אף אחד ואחת לא רוצים לעבוד שם וברור למה ועל כך בהמשך) ומטרתה שדורשי העבודה יסרבו לעבוד באותה עבודה אצל המעסיק.

סירוב מקבלים על חוסר יצירת קשר כלשהו של דורש העבודה למקום העבודה. סירוב בכלל לעבוד באותו מקום עבודה ובאותו תפקיד שהציעו פקידי הלשכה תעסוקה,אי התייצבות דורש העבודה לראיון עבודה, או שדורש העבודה לא תיאם ראיון עבודה עם המעסיק או הכשלה במכוון של דורש העבודה להצלחת ראיון העבודה (כמו שאומר למעסיק שיחתום לו שהוא לא מתאים).

מכיוון שהתשלום של ביטוח לאומי הוא חודשי לדמי אבטלה והבטחת הכנסה ולא שבועי אז לא מחייב כלל שפקידי לשכת תעסוקה יתנו בכל שבוע התייצבות הצעת עבודה שיש סיכוי גבוה שדורש העבודה יסרב ואז יוכלו לתת סירוב.

פקידי לשכת תעסוקה לא רוצים להראות  לדורשי העבודה ולוועדות הערר שהם נותנים הצעת עבודות רק של עובדים לא מקצועיים כמו שמירה וניקיון  בכל שבוע. הם צריכים לתת סירוב פעם בחודש בלבד על מנת לשלול את 

הקצבה החודשית.

בנוסף  כאשר רואים פקידי לשכת תעסוקה שדורש עבודה מקבל דמי אבטלה או הבטחת הכנסה מביטוח לאומי זה כואב להם- כואב להם שדורש עבודה מקבל כסף מביטוח לאומי ללא עבודה, אבל ממש לא כואב להם שהוא לא עובד ומתפרנס בכבוד. בנוסף שהקבלת הכסף מעידה שפקידי לשכת התעסוקה לא בצעו את תפקידים כראוי ונכשלו בתפקידם ולא הציעו עבודה רלבנטית לאותו דורש עבודה.

מכיוון שכואב להם שדורש עבודה מקבל כסף והם גם לא הצליחו לתת עבודה, ולכן הם צריכים לנקום בדורש העבודה בכפלים: לשלול ממנו את הקצבה מביטוח לאומי ע"י סירוב וגם להכריח אותו לקבל עבודה לא מתאימה ולא רלבנטית,על מנת שלא יגיע כלל ללשכת תעסוקה.

בנוסף לשכת תעסוקה מקבלת הצעות עבודה ממעסיקים שיודעים שהם עבריני חוק כמו חברות שמירה וניקיון וכיוצא והם לא משלמים לעובדים את השכר המגיע להם וכבר יש להם מספר פסקי דין ופשרות בבית דין לעבודה בתחום. לשכת תעסוקה פשוט משתפת פעולה עם מעסיקים עבריני חוק, וכלל לא מחיבת אותם לנהוג כחוק- מעסיק שלא יתנהג כחוק לא יקבל שירות מלשכת תעסוקה (שיפנה לחברות כ"א אחרות או לוחות דרושים 

באינטרנט).

אולם לשכת התעסוקה הרי מעונינת שדורשי עבודה לא יקבלו כסף מביטוח לאומי ולכן לוקחים גם הרבה הצעות עבודה ממעסיקים שלא משלמים את שכר העובדים עם תנאי עבודה גרועים,על מנת שדורשי העבודה יסרבו לעבוד שם כאמור מסיבות מוצדקות ,אך יקבלו סירוב וישללו מהם את הקצבה מביטוח לאומי.

דורש העבודה יכול לפנות לוועדת ערר ולבית דין לעבודה ולהוריד את הסירוב, אך כמה דורשי עבודה יש זמן וכסף על מנת לתבוע את הזכויות המגיעים להם?

כאמור עקב כך שמטרת לשכת תעסוקה היא היד הארוכה של ביטוח לאומי ועל מנת שלא לשלם את הקצב החודשית - אין כל ייעוץ לגבי הבטחת הכנסה או אבטלה או לגבי שאר הזכויות של דורשי העבודה. יש רק חובות – אתה צריך לעבוד, לא מגיע לך לקבל כסף .

יש יחס גרוע שנותנים פקידי לשכת תעסוקה למובטלים ודורשי העבודה שמגיעים ללשכת תעסוקה ,לא שמעתי מעולם מילה טובה למובטל (שזה גם אני) לאורך השנים ולא כל השתתפות בצער המובטלים מצד פקידי לשכת תעסוקה. למובטל מגיע יחס טוב יותר.

לכמה פקידי לשכת תעסוקה יש קשר אישי לדורשי העבודה ולכמה דורשי העבודה?

בנוסף האם לשכת תעסוקה מתקשרת לטלפון דורש העבודה כאשר מגיעה משרה שמתאימה לו ויקבל את הפרטים או יבוא ללשכה? ממש לא. הטענה אתה צריך לחפש עבודה ולא אנחנו פקידי לשכת תעסוקה מחפשים עבודה.

פקידי  לשכת תעסוקה יש אינטרס ברור שיהיו כמה שפחות מובטלים ודורשי עבודה ,על מנת שיעבדו כמה שפחות ולא כמה שיותר. למרות שהן אכן מקבלם שכר עידוד על יישום עבודה למובטל.

לשכת תעסוקה משתתפת בשביתות שיש במשק כמו השביתה היום למען עובדי קבלן ושביתהעל תנאי עבודתם ושביתה על הקמת הכוון תעסוקתי .הרי מטרת לשכת תעסוקה היא לתת עבודה למובטלים ,לא? אז כאמור כנראה שלא, ועיקר העבודה היא לרשום התייצבות גם לתת סירוב.

לשכת תעסוקה עושה פעולה הפוכה ולא מקבלת קהל ומובטלים לא יכולים לקבל כל הצעות עבודה רלבנטיות גם לא דרך האתר האינטרנט של לשכת התעסוקה. למה המובטלים צריכים לסבול מלשכת תעסוקה ולא לקבל עבודה ולא להתפרנס בכבוד?   

עובדים שלא זכאים לקבל כסף בד"כ לא מגיעים ללשכת תעסוקה, כי פקידי לשכת תעסוקה לא נותנים להם כל הצעות עבודה רלבנטיות מתאימות.

מדוע? כי לדורשי עבודה לא מגיע לקבל כסף מביטוח לאומי , ומי שלא מגיע לו לקבל כסף, אין לפקידי לשכת תעסוקה כל מוטיבציה לתת לו הצעות עבודה כלשהם,כי ממילא גם הסירוב שיתנו לו לא יהיה רלבנטי כי הוא ממילא לא מקבל כסף מביטוח לאומי.

בנוסף  כאמור פקידי לשכת תעסוקה מעדיפים לתת עבודה רלבנטית למי שכבר מקבל כסף מביטוח לאומי ולא ממי שלא מקבל כלום מביטוח לאומי,כדי שיוכלו לתת לו סירוב או שיתקבל לעבודה. בנוסף לכך שהם מקבלים על כך בונוס על ההשמה ולא בטוח שפקידי הלשכה מקבלים בונוס על השמה למי שלא מקבל כסף מביטוח לאומי,ולכן אין להם כל מוטיבציה לתת הצעות עבודה.

פקידי לשכת תעסוקה נותנים בקושי הצעה אחת. למה? התירוץ הפשוט הוא שיש להם עומס(של דורשי עבודה ומעסיקים) והם לא יכולים לתת יותר הצעות לכל אחד. הנקודה שזה ממש לא נכון. אפשר לתת מספר הצעות רלבנטית תוך זמן קצר כאשר פקידי לשכת תעסוקה מכירים את המשרות ומוציאים אותם במהירות,זה לוקח דקה.

פקידי לשכת תעסוקה לא בקיאים כלל במשרות המוצעות ונראה שחסר להם זכרון במוח ולכן צריכים כל פעם לחפש עבודות באזורים מסוימים. כאשר פקידי לשכת תעסוקה בקיאים במשרות ופרטי המשרות הם יוכלו בקלות לברר ולדעת אילו עבודות רלבנטיות ואילו  עבודות לא רלבנטיות וכמובן גם לתת יותר הצעות עבודה.

בנוסף אין פקידי לשכת תעסוקה בקיאים בתחום מסוים או בתחומים מסוימים ולכן הסיכוי לתת הצעת עבודה רלבנטית קלושה וגם יש יותר זמן לבדיקה של פקיד לשכת התעסוקה בפרטי המשרה.

פקיד לשכת תעסוקה לא מאמין לדורש העבודה שהמשרה לא רלבנטית ולא מתאימה לו ויש לו עוד את החוצפה לומר לו שהוא לא צודק גם אחרי שהמעסיק כותב ואומר כמו דורש העבודה ועוד טוען שדורש העבודה מכשיל את הסיכויים שלו לקבל עבודה אצל אותו המעסיק.

מה קורה כאשר פקידי לשכת תעסוקה נותנים במפתיע 3-5 משרות לדורש העבודה? פקידי לשכת תעסוקה בטוחים שאותו דורש עבודה יקבל עבודה ואם הוא לא התקבל לעבודה זה אומר שדורש העבודה מכשיל את סיכויי לעבוד והוא לא רוצה לעבוד והוא מסומן כאחד שלא רוצה לעבוד.

הנקודה שהכמות לא מעידה על האיכות. אפשר לתת מספר עבודות אבל לא רלבנטיות כלל ולמובטל אין סיכוי להתקבל, לעומת הצעת עבודה איכותית ורלבנטית מאד לדורש עבודה שיכול להתקבל לעבודה בקלות.  

מה קורה כאשר דורשי עבודה מתלוננים על פקידי לשכת תעסוקה על תפקודם הלקוי? אין כל בירור משמעתי בלשכת תעסוקה ואין כל טיפול בתלונה , אין מה לדבר על פיטורים כעובד שלא מתאים- במגזר הציבורי משלמים לוועד עובדים ומקבלים כסף על חוסר עבודה עם סיכוי קלוש לפיטורים ,וכמובן יש המשך טיפול לקוי בדורש העבודה, ואף פקידי לשכת תעסוקה מתנקמים בו על התלונה ולא נותנים לו כל עבודה או שנתונים לו סירוב אחרי סירוב ושוללים לו את הקצבה מביטוח לאומי שמגיע לו לקבל.

ועכשיו נגיע להכוון תעסוקתי למגזר החרדי וערבי בעיקר בשיתוף הג'וינט ולא לשכת תעסוקה. לשכצ תעסוקה נקטה שביתה על הקמת הכוון תעסוקתי בטענה שזו הפרטה של לשכת תעסוקה בדרך עקיפה.

המגזר החרדי והערבי מופלים לרעה אצל מעסיקים,וגם אצל פקידי לשכת תעסוקה. הם לא מקבלים הצעות עבודה רלבנטיות וחושדים אותם מראש כציבור פרזיטים שרוצה לקבל כסף ללא עבודה .בנוסף שפקידי לשכת תעסוקה שנותנים עבודה שלא מותאמת כלל לאורח החיים הדתי, ונותנים סירוב בהתאם לדורשי עבודה שלא מסכימים לעבוד בעבודה לא מותאמת לאורח חייהם.

כיום יש ארגון מפת"ח בשיתוף הג'וינט שמסייע לחרדים למצוא עבודה וגם הכשרה מקצועית בהרבה טובה יותר מלשכת תעסוקה. כאמור ללשכת תעסוקה אין כל מוטיבציה ואינטרס לתת עבודה מתאימה למגזר חרדי שהם לא זכאים לקבל אבטלה או הבטחת הכנסה אלא רוצים להיכנס לשוק העבודה. ולכן צריכים ארגונים שכן מעונינים שחרדים כם ימצאו עבודה וכן יעבדו.והארגון הזה הוא לא לשכת תעסוקה כאמור.

הממשלה צריכה לאפשר למגזר החרדי והערבי המופלה מצד המעסיקים ומצד לשכת תעסוקה לבחור ארגון שהוא לא לשכת תעסוקה ולקבל שם עבודה, בתחילה אפשר לעזור לחרדי וערבים דורשי עבודה שלא מקבלים דמי אבטלה והבטחת הכנסה . ובהמשך אם יהיה הצלחה גם למי שמקבלים דמי אבטלה והבטחת הכנסה ויחד עם זאת לשנות החוק לגבי מה מוגדר לשכת תעסוקה לגבי קבלת דמי אבטלה או הבטחת הכנסה.

יש לומר ללשכת תעסוקה- או שאתם משיגים ומציעים יותר עבודה לחרדים ולערבים,  ויותר מארגון או עמותה פרטית ולא ציבורית שפועל להשגת עבודה לדורשי עבודה חרדים וערבים – או שאנו מעבירים את הטיפול מכם לשכת התעסוקה לארגון ייעודי יישומי טוב יותר, על מנת למלא אחר ייעוד הממשלה לגבי תעסוקה ושילוב תעסוקת חרדים וערבים במשק.