‏הצגת רשומות עם תוויות מעסיק. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מעסיק. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 20 בינואר 2015

התירוצים השונים בסוף הראיון של אי קבלה לעבודה של המראיינים למועמדים

התירוצים השונים בסוף הראיון של אי קבלה לעבודה  של המראיינים למועמדים
כל הפוסט הזה עלה מראיונות שעשיתי בחודש האחרון דצמבר 2014-ינואר 2015 ,אמיתי לחלוטין לא המצאתי כלום ולא שמעתי ממקורות אחרים כמו חברים.
בד"כ בסוף כל ראיון ,המראיין\ת אומרים למועמד\ת לעבודה מה תהליך הקבלה בהמשך: אני לא מדבר על מכוני מיון שהתשובה עוברת למעסיק והמעסיק מתקשר למועמד למחרת לפחות,או במרכז הערכה שנותנים תשובה במיידי בכל אופן בסוף היום
0.אם מעונינים ומקבלים את העובד מודיעים לו על כך במיידי בסוף הראיון בפרט שמדובר במשרה שהמעסיק צריך את העובד לתחילת עבודה מיידית .ולכן תמיד אם לא מודיעים על קבלה לעבודה במיידי יש סיכוי סביר שלא התקבלת לעבודה.במקרים מסוימים בהתאם לתקשורת בראיון זה לא סיכוי אלא קרוב לוודאי שלא התקבלת, ולא צריכים את המעסיק\רכזת גיוס וכ"א שיתקשרו אליך (או יותר נכון הם לא יתקשרו אליך לומר שלא התקבלת)לבשר לך שלא התקבלת לעבודה.
1. התשובה הנפוצה :אני לא יכול לתת תשובה כעת אם התקבלת או לא תשובה תהיה לאחר זמן שיכול להתבטא היום,מחר,שבוע הבא וכיוצא. זה רק דחיה לא לומר למועמד במיידי שלא התקבל לעבודה .כי המראיין\ת לא מסוגלים לעמוד בתגובת המועמד,לא רוצים תביעה משפטית על הפליה, ומעדיפים להימנע מכך.חלקם מעדיפים לתת אשליה למעומד שיש לו סיכוי.
2.אני\אנחנו קיימנו ומקימים ראיונות נוספים של עוד מועמדים היום\השבוע ,ניתן לך החלטה השבוע\שבוע הבא. הזדמנות עבור המראיין לקבל מעומדים אחרים ולא לקבל אותך,וגם לשמור עבורו את הזכות שאם לא ימצא עובדים אחרים ולא יהיה ברירה,אז אתה תוכל לקבל את התפקיד (סיכויים קלושים)
3. בעקרון המשרה מיידית,אבל אנחנו צריכים לגייס עוד עובדים לקורס. כל עוד לא נגייס עוד עובדים לא נוכל להתחיל את הקורס. בהתאם אתה לא יכול לדעת האם פתחו קורס או לא,אלא אם יש חבר שעובד שם.אבל לצורך הענין גם את תדע ותבוא בטענות למעסיק, יטענו "ששכחו" להודיע לך או כל תירוץ אחר
4. "התקבלת" לעבודה,אבל העבודה מתחילה בעוד שבועיים (עד אז תתקבל לעבודה אחרת או תשכח שהיית כאן...), יש הרבה מעסיקים טפשים שמראיינים מעומדים לעבודה חודש-שבועיים לפני התחלת העבודה הנדרשת.
5. אין שום הסבר או אמירה להמשך תהליך הקבלה לעבודה. הראיון נגמר אתה מוזמן לצאת אם אין לך עוד שאלות נוספות
6. התקבלת לעבודה, נתקשר אליך לתיאום זמן תחילת עבודה ואף אחד לא מתקשר,ואם אתה מתקשר לחברה אתה תמיד מתבקש להשאיר הודעה ואף אחת לא מתקשרת..
7. התקבלת לעבודה לניסיון של שעה עם חונך,ונראה במבחן מעשי האם אתה מתאים לתפקיד. כצפוי המועמד לא עובר וגם לא מקבל שכר על אותה שעה...
8. בהודעה למועמד לאחר זמן: המעסיק ביטל את הגיוס לתפקיד (וחלקם יאמרו שלא רק שאין גיוס,יש גם פיטורים),או הקפיא את התפקיד כרגע 
9. התקבלת לעבודה ,אולם הראיון נעשה ע"י המנהל הקודם. המנהל העכשווי מעונין לראיין אותך שוב. וכצפוי אתה לא עובר את הראיון שוב. אם אתה מסרב לראיון חוזר ,אתה ממילא לא מתקבל לעבודה למרות שכבר התקבלת.
10.

יום שני, 29 בספטמבר 2014

תפקידים שחברות כ"א והשמה הציעו לי מספר פעמים בחודש ברבעון 3 ב2014

תפקידים שחברות כ"א והשמה הציעו לי מספר פעמים בחודש ברבעון 3 ב2014
כידוע יש הרבה חברות כ"א והשמה. חלק מחברות כ"א והשמה מקבלות את העבודה של גיוס עובד\ים לאותו תפקיד מאותו מעסיק. אם שולחים קורות חיים להרבה חברות כ"א והשמה או להרבה חברות \מעסיקים, יש סיכוי שתקבלו 2 הצעות ומעלה מחברות כ"א והשמה לאותו תפקיד בדיוק.
לעיתים זה יהיה תחרות לאותו זמן קצר כמו שבוע, ויתכן שזה יהיה גיוס חוזר של המעסיק לאחר חודש עד 3 חודשים וכן הלאה, בהתאם לכמה שאתם לא עובדים עדין.כמו שאתם מבינים זה בזבוז זמן יקר עבורי שלעיתים לוקח 6-10 דקות לפחות וגם עבור רכזת כ"א והשמה במקום להתמקד במשרה רלבנטית .
הנקודה שרכזת כ"א לא אוהבת בלשון המעטה מובטל שהיה כבר בראיונות עבודה שהיא מציעה ולא התקבל או התקבל ולא המשיך לעבוד שם, כי המחשבה למה שהוא יצליח להתקבל דוקא במשרה שאני אציע לו? עדיף כבר לנסות אצל מובטל אחר.
כל המשרות להלן הציעו לי 3-7 פעמים!  אני מניח שיש עוד משרות,אך אני כבר לא זוכר מהכמות. המשרות לא רלבנטיות כי חלק הייתי כבר בראיון עבודה לפני חודש-חודשיים ולא התקבלתי ולא אתקבל,חלק לא הזמינו אותי לראיון עבודה עד כה,וחלק כי התפקיד לא מתאים לי מבחינת תנאי העבודה
1.מוכר טלפוני ביטוח בוידיומית בבני ברק
2.מוכר טלפוני לחברת מאגר מידע משפטי lawdata  באור יהודה
3.מוכר טלפוני לתמי 4 שטראוס מים באור יהודה
4. מוכר טלפוני בחברת ביטוח  aig בפ"ת
5.מוכר טלפוני או שימור בחברת ביטוח הראל בר"ג
6. שירות\מכירות במדנס סוכנות ביטוח גדולה בת"א יד אליהו
7. מוכר טלפוני בחברת מי עדן בבני ברק
8. מוכר טלפוני בחברת הביטוח  מנורה בת"א

9. מכירת אופציות בינאריות - ממספר מעסיקים 

יום שבת, 6 בספטמבר 2014

ראיון עבודה לתפקיד מוכר טלפוני ביטוח בריאות וחיים במיתב סוכנות ביטוח בת"א

ראיון עבודה לתפקיד מוכר טלפוני ביטוח בריאות וחיים במיתב סוכנות ביטוח בת"א
שלחתי קורות חיים באתר גובמאסטר בעיקר לתפקידים של מוכר טלפוני בעיקר בתחום הביטוח. קבלתי טלפון מבחורה בשם יערה בחברת כ"א ולאחר בירור קצר מה אני מחפש ,הציעה עבודה בסוכנות ביטוח בת"א שמוכרים ביטוחי בריאות וחיים, תנאי העבודה הבסיסיים התאימו לי.
אמרה שלפני שהיא שולחת קורות חיים לסוכנות וקובעת לי ראיון עבודה, אני צריך להגיע אליה לראיון בסניף בת"א. אמרתי שאני מצטער אבל זמני מוגבל מראיונות עבודה וגם למקום עבודה אני עושה ראיון עבודה אחד ולא יותר, כך שאם אפשר שאגיע לראיון בסוכנות או בראיון משותף ולה ולמנהלת בסוכנות ביטוח, אסכים לכך ואוכל להגיע.
אמרה שהיא צריכה לבדוק זאת מול המנהלת בסוכנות ביטוח אם זה אפשרי. לאחר כמה זמן,התקשרה אלי ואמרה דברה עם המנהלת בסוכנות ביטוח ושלחה לה גם קורות חיים שלי והיא הסכימה שנעשה ראיון עבודה ותאמה לי למחרת עם המנהלת ליה בשעה 11.30  ברחוב המלאכה 2 בת"א מול בית מעריב . ציינה שהסוכנות ביטוח מיתב שייכת ליבואן רכב (מכשירי תנועה) ואכנס לאולם התצוגה ואומר שהגעתי לראיון עבודה ומשם יפנו אותי.
סוכנות ביטוח מיתב נשמע מוכר וגם המיקום, לאחר חיפוש התברר לי שעשיתי כבר ראיון לפני 3 שנים בדצמבר 2011 עם מנהל בשם ישי שדחה אותי על הסף בתירוצים,כמובא כאן
למחרת 10.40 חיכיתי בתחנת אוטובוס לקו 68. ב11.05 הוא היה בצומת גהה, מה שהגביר את החשש והדאגה שאני אאחר והרבה. אולם קרה נס והגעתי לבית מעריב ב11.30 . נכנסתי לאולם התצוגה ופניתי לאישה מבוגרת, שבאתי לראיון לליה, אמרה צא החוצה כנס לבנין ליד ועלה לקומה 5.
יצאתי נכנסתי לבנין וחיכיתי למעלית יחד עם אישה אחת(שעשנה בחוץ קודם). מתברר שהמעלית מהירה,רק האדם יוצא היא כבר נסגרת ועולה למעלה. פיספסנו וחיכינו למעלית הבאה שתרד. ראיתי שהיא עולה לקומה 5 ושאלתי אותה האם היא יודעת היכן נמצא מיתב סוכנות ביטוח, ובאתי לראיון על ליה, היא אמרה לי שתקח אותי לשם.
מתברר שהיא עבדה בסוכנות. ואם היא לא הייתה שם, הייתי מחפש את הסוכנות כמה דקות בקומה,כי הסוכנות הייתה בסוף הקומה מצד ימין עם עשרות דלתות.נכנסנו וליה הייתה בחדר ממול ואמרה לה שבאתי לראיון. הציעה לי לשתות מצד ימין ותכף נתחיל הראיון. שתיתי 3 כוסות מים במהירות,ציינה שאני חסכן, ונכנסתי איתה לחדר לראיון.
ליה בחורה בלונדינית ויפה (30+-40+?) השאלה הראשונה שגם נשאלתי ע"י רכזת כ"א למה תקופת העבודה קצרה יחסית שנה שנתיים ולא מעבר? עניתי שזה תלוי במעסיק. מעסיק שירצה שאעבוד יותר זמן,אני יעבוד.
בהערת אגב אומר שמעסיק\מנהל ששואל אותך על ההתחלה לגבי תקופה קצרה בעבודה, אז לא משנה מה תענה לו ,לא התקבלת לעבודה, אז עדיף לסיים את הראיון כאן וללכת.עשיתי טעות שלא עשיתי זאת.
אפשר לומר שהראיון מבחינתי היה מבולבל וממש לא טוב.לא נשאלתי שאלות מכוונות וטובות בהתאם שיכולתי להציג לליה למה אני מתאים לתפקיד לעומת אחרים, בפרט שהיא חיפשה רק עובד אחד. יש 5 עובדים במוקד.  לא דיברה איתי לגבי השכר והעמלות וכמה מצופה לעובד להגיע לעמלות בחודש וכמה שיחות ביום וכיוצא.
השעון הראה 11.40 הראיון ארך כשעה! שחזרה ואמרה שהיא רוצה לברר איזה איש מכירות אני. השאלה השניה היתה האם עברתי את מבחני הביטוח ויש לי תעודת משווק פנסיוני, אמרתי שעברתי הבחינות אך ללא התמחות מ2007! ואני מחפש התמחות. אמרה שיש 2 עובדים שהם סוכנים וזה מיצוב טוב לסוכנות ביטוח מאשר עובדים שהם לא סוכנים. אמרתי בקיצור שיוצע לי התמחות אראה שיש לי את כל המבחנים על מנת לקבל תעודת משווק פנסיוני ממשרד האוצר. לא היה לה הבטחה להתמחות.
אמרתי שכבר התקבלתי לעבודה אצל כמה סוכנים אבל המשכתי מסיבות שונות. אחת מהם שהבטיחו לי שעובדים עם כמה חברות ביטוח ולבסוף מתברר שרק עם אחת. ומכיוון שסוכנות ביטוח מיתב מוכרים רק ביטוחי חברת כלל ביטוח,היא נדלקה ומה הבעיה וכיוצא. לא אפשרה לי לומר מה הסיבות האחרות הנוספות (אין עמלות גבוהות,אין חוזה עבודה, אין תשלום שכר וכיוצא)
נשאלתי כמובן על העבודה כמתאם פגישות בכלל ביטוח ועל העבודה כמוכר טלפוני בתחום הסלולר. שיחות יוצאות בלבד רק מספר טלפון עם לקוחות קרים עד קרח. וכמובן עוד ברברת מיותרת שלא הגיעה לתכלית הפגישה וללא סגירה-שהתקבלתי לעבודה.
סיפרה על מכשירי תנועה ועל פעילות הסוכנות בקצרה שהתחילו עם ביטוחי רכב כיבואן רכב,המשיכו לפני שנים אחדות עם ביטוח דירה, ועכשו ביטוחי בריאות סיעוד וחיים ללקוחות קימים. לא לקוחות חדשים. אחוז הסגירה יחסית גבוה 1:9 אפשרי להגיע גם ליחס 1:5 .  
לבסוף דברתי קצת לענין לגבי כישורי המכירה ועל הפוליסות.וראיתי לפחות שגילתה קצת ענין בדבריי,ומכיוון שעבר זמו מרובה, ורצתה לסיים הראיון, בקשה שאתן לה 2 ממליצים שיעשו לה קצת סדר לגבי האם אני מתאים ומה כישורי המכירה.נתתי לה את ר"צ בכלל ביטוח ור"צ במשווק 012 מובייל.

יחד עם זאת  ברור לי מראש שהממליצים לא ישכנעו אותה לקבל אותי לעבודה,כאמור. לא אמרתי לה זאת. סיימנו את הראיון שאמרה שתבדוק ותתן תשובה ביום שני לערך. רק אומר שלכל מקומות העבודה שעבדתי עד היום התקבלתי מהראיון הראשון במיידי באותו יום,כך שמבחינתי זה אומר שלא התקבלתי לעבודה.  

יום חמישי, 15 במרץ 2012

למה עסקים וחברות בעיקר וגם עובדים לא נעזרים בשירותי שירות התעסוקה ?


למה עסקים וחברות בעיקר וגם עובדים לא נעזרים בשירותי שירות התעסוקה ?
הסיבה הידועה היא שעובדים שעונים על דרישות התפקיד הרלבנטי לעסק או לחברה לא נמצאים בשירות התעסוקה אלא מחוץ לשירות התעסוקה כעובדים בחברות ועסקים אחרים או שהם לא הולכים לשירות התעסוקה ומבקשים הצעות עבודה אלא פונים בעיקר ללוחות דרושים באינטרנט. ולכן העסק או החברה לא יקבלו מלשכת תעסוקה עובדים שעונים על הדרישות, אלא להפך עובדים שלא עונים על הדרישות וכך יבוזבז עוד זמן יקר בגיוס עובדים.

גם כאשר יש עובדים בלשכת תעסוקה שעונים על דרישות התפקיד, לשכת תעסוקה לא מגייסת אותם בזמן המעסיק רוצה. אם המעסיק מעונין ביום-יומיים עד שבוע, אז הוא מקבל עובד רלבנטי לאחר שבוע-שבועיים אם בכלל.  ולכן בד"כ המעסיק כבר מקבל עובדים לא דרך לשכת תעסוקה, למרות שיש לו משרה בשירות התעסוקה.

ובדרך אגב,המעסיקים שמקבלים עובדים דרך לשכת תעסוקה וכל שכן לא דרך לשכת תעסוקה, לא מדווחים ללשכת תעסוקה שכבר קבלו עובד והם לא צריכים עובדים נוספים, השיחה של 2 דקות למעסיק עולה 20 אגורות,אך הוא לא טורח להודיע. אין כל סנקציה מלשכת תעסוקה למעסיקים שלא מודיעים להבא.

וכך המעסיק הופך את מחפש העבודה למודיע ללשכת תעסוקה שהמעסיק לא צריך עובדים. פקידת תלשכת תעסוקה לא מאמינה לעובד שזה נכון, היא לא מעדכנת במערכת שאכן כך,היא לא יוצרת קשר עם המעסיק, וכך עוד עובדים מקבלים הפניה לאותה עבודה לא רלבנטית גם לאחר שבוע וחודש לאחר מכן.

לשכת תעסוקה לא מגייסת בזמן כי יש עובדים שמתאימים שמגיעים רק פעם בשבוע ולא יותר, ובנוסף נעזרים בפתק מהמחשב שאין עבודות רלבנטיות עבורם למרות שיש,כך שיש מיעוט שמגיע לפקיד לשכת תעסוקה. פקיד לשכת תעסוקה לא מחפש עבודה מתאימה לעובד אלא עבודה כלשהי ובנוסף שהוא לא מעודכן במשרות החדשות ולא בדרישות המעסיק, ולכן הסיכוי שעובד מתאים ידיע למעסיק הרלבנטי הלחוץ קלוש יותר.

לשכת תעסוקה כאמור לא שולחת עובדים למעסיק שעונים לדרישות התפקיד. לכל משרה יש הגבלה של מספר ההפניות שלשכת התעסוקה יכולה לשלוח למעסיק לפי דרישות המעסיק. וכך עובדים מתאימים לא נשלחים לעבודה מתאימה כי נגמר מכסת ההפניות שאפשר לשלוח שנוצלו על עובדים לא מתאימים.

המעסיק לא מעונין להתעסק עם עובדים לא מתאימים ולא לבזבז את זמנו היקר בטלפונים ובראיונות לעובדים לא מתאימים, לעומת חברות כ"א והשמה שמפנים עובדים מתאימים בלבד לאחר ראיון טלפוני או פרונטלי עם המועמד.

אני מזכיר שמעסיקים לא משלמים כסף על מודעת דרושים בלשכת תעסוקה (או על מודעת דרושים באתר האינטרנט שלהם) לעומת חברות כ"א וחברות השמה או לוחות דרושים באינטרנט וכיוצא. אבל כנראה המעסיק חושב שמה שבחינם עולה יותר מאשר מה שבכסף,וזה לא תמיד נכון במקרה שלנו.

המעסיק מתקשר לפקידה בשירות התעסוקה ומעביר את הגדרת ודרישות התפקיד. מכיוון שאותה פקידת שירות התעסוקה לא מבינה בכל התחומים של כל המעסיקים ואין פקידות שמיוחדות לכל ענף ותחום, יש חוסר הבנה לגבי דרישות התפקיד.

וכך בתיאור התפקיד ובדרישות התפקיד יש שוני גדול בין מה שכתוב המערכת לשכת תעסוקה לבין המעסיק. אם המעסיק דורש תוכנות מחשב והפקידה כותבת רק ידע במחשב. אם צריך רפרנט והפקידה כותבת רק פקיד. אם צריך ניסיון תעסוקתי גדול והפקידה כותבת ללא ניסיון עד ניסיון מועט ועוד ועוד.

לעיתים הפקידה מכניסה פרטים לא רלבנטים כלל לתיאור התפקיד, ובכך גורמת שעובד מתאים לא ילך לתפקיד כי הוא לא עונה על דרישות התפקיד הכתובות. ולעיתים הפוך שהפקידה לא כותבת את על דרישות התפקיד, וכך עובד לא מתאים שעונה לדרישות התפקיד הכתובות בהפניה אך לא לכל הדרישות ובכך לא מתקבל.

לעיתים הפקידה כותבת את התפקיד באופן כללי במקום תיאור מפורט יותר ולהפך. לעיתים הגדרת התפקיד לא נכון,האם התפקיד שירות או מכירה או שניהם או מוקדן עם שיחות נכנסות או שיחות יוצאות או שניהם וכיוצא.

לעיתים הפקידה בשירות תעסוקה כותבת את המייל\פקס\ טלפון\ כתובת המעסיק בצורה  לא נכונה, (אצלי היו מספר מקרים כאלו ורק ע"י שיחה זה תוקן אצלי), וגם לאחר שמועמד אומר לפקידת הלשכה שזה טעות, היא לא מתקנת זאת,וכך הטעות עוברת למועמדים נוספים.

וכך יוצא שהמועמד צריך לוודא שכל הפרטים של המעסיק נכונים בהפניה מלשכת תעסוקה, אחרת הוא יגלה זאת בדרך הקשה. וכמובן המעסיק יפגע מכך,כי הוא לא קבל את קורות החיים מהמועמד, לא קבל טלפון מהמועמד,המועמד לא הגיע כי הכתובת שגויה וכיוצא, ובהתאם לכך אין ראיון ויש עוד בזבוז זמן. בחברת כ"א או חברת השמה זה לא קורה.

המעסיקים לא עושים מקימים יום היכרות או יום פתוח או מרכז ההערכה דרך לשכת תעסוקה ומעדיפים לשלם לחברות כ"א וחברות השמה וגם למכוני מיון על כך.או יותר נכון שגם לשכת תעסוקה לא פונה למעסיקים שיעשו זאת דרכה. כי המעסיק חושב (ולצערנו גם לשכת תעסוקה מודה בכך) שלשירות התעסוקה אין עובדים מקצועיים שיכולים להעביר מרכז הערכה או מבחני מיון .

עד היום אין תקנים וכנראה לא יהיו לעובדים מקצועיים כמו מאבחן ארגוני או מגייס מקצועי או מאמן קבוצות עבודה על מנת להעביר מרכזי הערכה. לשכת תעסוקה יכולה להיות מקצועית יותר מכל חברת כ"א או חברת השמה, אך היא לא רוצה להיכנס לזה ובכך מריעה עם דורשי העבודה בלשכת תעסוקה.

יש עשרות ומאות חברות שירות באזור המרכז שיכולות לחסוך כסף של גיוס עובדים דרך לשכת תעסוקה למשרות רבות בחברה לאורך שנים, אך החברות מעדיפות לא לעשות זאת, חלק מהסיבות לכך היא הפליה ועבירה על חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, כי בלשכת תעסוקה צריכים לקבל עובדים מתאימים מקצועית ולא להפלות מועמדים לעבודה. בחברות כ"א או השמה או במכוני מיון וכל שכן במשרדי החברה אפשר למעסיק לומר לקבל עובד זה ולהפלות עובד מתאים אחר.

להזכירך שלשירות התעסוקה אין בעיה עם כיתות ואולמות והיא לא משלמת על כך כסף לעומת חברות כ"א והשמה ומכוני מיון וגם במשרדי החברה עצמה.

יש מאות ואלפי אקדמאים בלשכת תעסוקה במרכז שכל חברה עסקית (בפרט בתחום שירות ומכירה) יכולה לקבל במחיר נמוך של גיוס והשגת כח אדם איכותי עם חובת התייצבות וחובת גיוס (אחרת המועמד המובטל לא יקבל כסף מהמדינה) ומעדיפים עובדים חסרי השכלה שאין להם כל מחויבות וגם חסרי ניסיון תעסוקתי רלבנטי לעבודה שחלקם גם לא מגיע לראיון עבודה בזמן או שלא מגיע בכלל ושגם יעזבו את החברה לאחר מספר חודשים והם חסרי מוטיבציה לעבוד.

ויש עוד סיבות רבות שלא כתבתי פה ואכתוב בעתיד ב"ה. אתם חושבים שיש לכם עוד סיבות מוצדקות ? כתבו למטה בתגובות.

יום חמישי, 1 במרץ 2012

יש קצת התקדמות לפרטיות ונגד הפליה:מכוני מיון מחויבים לתת לנבדקים תוצאות המבדקים וחוות הדעת של מכון המיון


יש קצת התקדמות לפרטיות ונגד הפליה:מכוני מיון מחויבים לתת לנבדקים תוצאות המבדקים וחוות הדעת של מכון המיון

בכתבה מובא שעכשיו מכוני המיון מחויבים לתת לכל נבדק\ת את תוצאות המבדקים ואת חוות הדעת של מכון המיון כנראה ללא תשלום (לא כתוב במפורש שזה בחינם וללא תשלום כלשהו) ואפשר להעתיק זאת בכתב יד, אי אפשר כנראה להוציא ולצלם את חוות הדעת והתוצאות המבדקים.

הסיבה שעכשיו זה אפשרי היא בעקבות הנחיה של הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) במשרד המשפטים למכוני המיון. הרשות החליטה כך כי מכוני המיון בישראל לא מאפשרים לנבחנים לעיין בחוות הדעת עליהם ובכך לא עומדים בחוק להגנת הפרטיות.

ההחלטה היא עקב חוק הגנת הפרטיות, ולא כי יש אפשרות למניעת הפליה בשוק העבודה, לא כי מועמדים לעבודה יכשלו שוב שוב במבחני המיון לתפקידים בחברות אחרות כי לא יודעים במה הם נכשלו , לא כי עובדי מכוני המיון כותבים חוות דעות לא נכונות ושקריות למעועמדים מסוימים ומקדמות מועמדים עם חוות דעת חיובית יותר ,או לפחות כדי למנוע מצב זה בעתיד עקב השקיפות של חוות הדעת לנבדקים.

עכשיו נבדקים יוכלו לדעת מה הצדדים החזקים והחלשים שלהם בחוות הדעת ובפעם הבאה לפני המבדקים במכון המיון יוכלו לתקן זאת.יוכלו לבדוק שחוות הדעת נכונה ולא שקרית או מומצאת ע"י מאבחן\ת במכון מיון.
בעבר טענו מכוני המיון שהם מקבלים הזמנת עבודה ממעסיקים ולא מנבדקים ולכן הם לא חייבים לתת לנבדקים את חוות הדעת , אלא זה שייך למעסיק המזמין.

עקב חוק הגנת הפרטיות הטענה הזאת נופלת, אולם בכתבה יש טענה חדשה של מכוני המיון שנדחתה ע"י הרמו"ט שהיא מענינת מאד- לנבדק\ת יהיו בעיות פסיכולוגיות קשות כאשר יקבל ויקרא חוות דעת שלילית עליו ממכון המיון.  לדעתי למאבחן\ת במכון מיון יש בעיות פסיכולוגיות קשות יותר לכתוב חוות דעת שליליות מאשר לנבדק\ת. ומכון המיון לא  טוען שהמאבחנות לא מקצועיות ללא כל בעיה פסיכולוגית.

למכון מיון יש ענין ואינטרס שכמה שיותר יהיו חוות הדעת שליליות ולא חיוביות לנבדקים. מדוע? כי כאשר חוות הדעת חיובית הנבדק\ת לא צריכים לעשות מבדק נוסף בתוך שנה\שנתיים אלא יכולים להשתמש באותו מבדק שעשו בעבר. וזה מוריד את הכנסות מכון המיון ממבדק נוסף.

אני לא מדבר על מעסיק ששולח נבדקים ואומר למכון המיון לבחור רק אחד או מספר מועמדים לעומת הרבה מועמדים, ואז כל השאר בהכרח מקבלים חוות שלילית למרות שהם מתאימים מאד לתפקיד ולתפקידים אחרים גם אצל מעסיקים אחרים.

אין שום התייחסות בכתבה מה קורה כאשר הנבדק\ת מגלים שחוות הדעת של מכון המיון לא נכון ולא מדויק.האם הנבדק\ת יכולים לתבוע את מכון המיון תביעת נזיקין? האם נבדק\ת יתקבלו לעבודה לאחר שיוכח בתביעה ובבית משפט שהם צדקו? איך תביעה של נבדק\ת ישפיעו בעתיד על חוות דעת של אותו מכון מיון שאמור להיות אוביקטיבי?  

וכמובן אין התייחסות בכתבה על יחסי מועמד-מעביד לגבי חוות הדעת. האם אכן המעסיק מקבל את אותה חוות דעת של מכון המיון לנבדק\ת? או שלמעסיק מכון המיון שולח חוות דעת אחרת לעומת הנבדק\ת? האם יש אפשרות שהמעסיק והנבדק\ת יבדקו שחוות הדעת דומה? בפרט אם הנבדק\ת רוצה לתבוע את מכון המיון על חוות דעת לא נכונה?   

מקווה שמכון המיון יעביר לנבדק\ת את כל חוות הדעת הרלבנטית ולא יעביר רק חלק מחוות הדעת.מכון המיון יכול לנצל זאת כי הנבדקים לא יודעים כמה אורך חוות הדעת. זה גם לא קבל התייחסות בכתבה.

בכתבה בסוף טוענים שהנחיית הרמו"ט בעקבות שיחות ומכתבים עם מכוני מיון ועם מעסיקים ובעלי ענין במשך שנים! וגם קבלה התייחסות מהנבדקים והציבור . חבל למסקנה שזה רק ההנחיה היחידה, ואין כל התייחסות לשאר הדברים שהעלתי כאן ובעבר לגבי מכון המיון והקשר עם המעסיק.  

מקווה שנקבל עוד תשובות לשאלות שהעליתי כאן שלא קבלנו תשובה בכתבה וגם עוד הנחיות חיוביות  בעד הנבדקים ונגד מכוני המיון.

יום חמישי, 9 בפברואר 2012

למה כן הכוון תעסוקתי ולמה צריך להפריט את לשכת התעסוקה בגוש דן?


למה כן הכוון תעסוקתי ולמה צריך להפריט את לשכת התעסוקה בגוש דן?
לשכת תעסוקה הפכה מזמן ללשכת התייצבומט ולנתינת סירובים וליד הארוכה של ביטוח לאומי ולא לשכה שנותנת תעסוקה או הכשרה מקצועית.

התפקיד העיקרי של פקיד\ת הלשכה תעסוקה היא לרשום אותך במערכת שהגעת ללשכת תעסוקה.ולרשום לך סירוב ששוללת ממך את דמי אבטלה או הבטחת ההכנסה מביטוח לאומי ולא למצוא ולהציע לך הצעות עבודה רלבנטיות ממעסיקים.

מי שמגיע ללשכת תעסוקה הן זכאי מקבלי אבטלה או הבטחת הכנסה מביטוח לאומי. דרושי עבודה או הבטחת הכנסה מקבלים כסף מביטוח לאומי כאשר לשכת תעסוקה לא מצליחים למצוא עבודה לאותו דורשי עבודה.

לא מענישים את דורש העבודה פעמיים: גם התיצבות כנדרש בלשכת תעסוקה כדורש עבודה והגעה לראיונות עבודה עם מעסיקים בהתאם להצעות לשכת תעסוקה וגם חוסר הכנסה כאשר אין עבודה או כאשר התפקיד לא מתאים או כאשר התקבל עובד\ת אחרים. כאשר יש עבודה ודורש העבודה מתחיל לעבוד, הוא לא מקבל כסף 
מביטוח לאומי.

הנקודה שאצל לשכת תעסוקה התהליך הפוך. לשכת תעסוקה מעונינת יותר שדורש העבודה לא יקבל כסף מביטוח לאומי מאשר שיקבל עבודה מלשכת תעסוקה. ולכן פעולות העבודה של לשכת תעסוקה מותאמות לשלילת הכנסת דורש העבודה ולא למציאת עבודה.

כדי לשלול את ההכנסה החודשית של  דורש העבודה מאבטלה או הבטחת הכנסה צריך לתת סירוב או הצעת עבודה רלבנטית.כדי לתת סירוב צריך לתת הצעת עבודה כלשהי ולכן פקידי לשכת תעסוקה נותנים לעובד\ת הצעת עבודה אחת כלשהי.

אולם אותה עבודה יכולה להיות לא רלבנטית כלל לדורש העבודה בפרט מי שמקבל הבטחת הכנסה שצריך לקבל כל עבודה מתאימה ווזה לא משנה שאותו דורש עבודה מקבל דמי אבטלה עם תנאי שצריך לקבל עבודה בתחום המומחיות שלו ולא כל עבודה.

ולכן פקידי לשכת תעסוקה מציעים עבודות לדורש העבודה שדורש העבודה לא יסכים לקבל אותם ואז יקבל סירוב ואז לא יקבל כל כסף מביטוח לאומי לטווח של חודשיים. אילו עבודות? שמירה וניקיון ,עבודה עם אבק,זבל,חומרים מסוכנים, ריח רע של חומרים ועוד.

פקידי לשכת התעסוקה יכולים לתת עבודות אילו לעשרות דורשי עבודה למרות שהמעסיק צריך מספר עובדים בלבד ולא רק למספר עובדים. אבל לכולם נותנים סירוב על כך שהם לא רצו לעבוד באותה עבודה ובאותו מעסיק,למרות שכאמור יכולים לעבוד רק מספר עובדים.

בנוסף יתכן שכל הצעת העבודה של המעסיק היא בעיקר פיקטיבית- הוא לא צריך כ"כ עובדים, או שהוא לא צריך עכשיו אלא לתקופת זמן מאוחרת יותר או שצריך עובד לתקופה זמנית וכיוצא- ועיקר המטרה היא של לשכת תעסוקה לקבל הצעות עבודה מחברות שמירה וניקיון ואחרות (שתמיד יש דרישה כי אף אחד ואחת לא רוצים לעבוד שם וברור למה ועל כך בהמשך) ומטרתה שדורשי העבודה יסרבו לעבוד באותה עבודה אצל המעסיק.

סירוב מקבלים על חוסר יצירת קשר כלשהו של דורש העבודה למקום העבודה. סירוב בכלל לעבוד באותו מקום עבודה ובאותו תפקיד שהציעו פקידי הלשכה תעסוקה,אי התייצבות דורש העבודה לראיון עבודה, או שדורש העבודה לא תיאם ראיון עבודה עם המעסיק או הכשלה במכוון של דורש העבודה להצלחת ראיון העבודה (כמו שאומר למעסיק שיחתום לו שהוא לא מתאים).

מכיוון שהתשלום של ביטוח לאומי הוא חודשי לדמי אבטלה והבטחת הכנסה ולא שבועי אז לא מחייב כלל שפקידי לשכת תעסוקה יתנו בכל שבוע התייצבות הצעת עבודה שיש סיכוי גבוה שדורש העבודה יסרב ואז יוכלו לתת סירוב.
פקידי לשכת תעסוקה לא רוצים להראות  לדורשי העבודה ולוועדות הערר שהם נותנים הצעת עבודות רק של עובדים לא מקצועיים כמו שמירה וניקיון  בכל שבוע. הם צריכים לתת סירוב פעם בחודש בלבד על מנת לשלול את 
הקצבה החודשית.

בנוסף  כאשר רואים פקידי לשכת תעסוקה שדורש עבודה מקבל דמי אבטלה או הבטחת הכנסה מביטוח לאומי זה כואב להם- כואב להם שדורש עבודה מקבל כסף מביטוח לאומי ללא עבודה, אבל ממש לא כואב להם שהוא לא עובד ומתפרנס בכבוד. בנוסף שהקבלת הכסף מעידה שפקידי לשכת התעסוקה לא בצעו את תפקידים כראוי ונכשלו בתפקידם ולא הציעו עבודה רלבנטית לאותו דורש עבודה.

מכיוון שכואב להם שדורש עבודה מקבל כסף והם גם לא הצליחו לתת עבודה, ולכן הם צריכים לנקום בדורש העבודה בכפלים: לשלול ממנו את הקצבה מביטוח לאומי ע"י סירוב וגם להכריח אותו לקבל עבודה לא מתאימה ולא רלבנטית,על מנת שלא יגיע כלל ללשכת תעסוקה.

בנוסף לשכת תעסוקה מקבלת הצעות עבודה ממעסיקים שיודעים שהם עבריני חוק כמו חברות שמירה וניקיון וכיוצא והם לא משלמים לעובדים את השכר המגיע להם וכבר יש להם מספר פסקי דין ופשרות בבית דין לעבודה בתחום. לשכת תעסוקה פשוט משתפת פעולה עם מעסיקים עבריני חוק, וכלל לא מחיבת אותם לנהוג כחוק- מעסיק שלא יתנהג כחוק לא יקבל שירות מלשכת תעסוקה (שיפנה לחברות כ"א אחרות או לוחות דרושים 
באינטרנט).

אולם לשכת התעסוקה הרי מעונינת שדורשי עבודה לא יקבלו כסף מביטוח לאומי ולכן לוקחים גם הרבה הצעות עבודה ממעסיקים שלא משלמים את שכר העובדים עם תנאי עבודה גרועים,על מנת שדורשי העבודה יסרבו לעבוד שם כאמור מסיבות מוצדקות ,אך יקבלו סירוב וישללו מהם את הקצבה מביטוח לאומי.

דורש העבודה יכול לפנות לוועדת ערר ולבית דין לעבודה ולהוריד את הסירוב, אך כמה דורשי עבודה יש זמן וכסף על מנת לתבוע את הזכויות המגיעים להם?

כאמור עקב כך שמטרת לשכת תעסוקה היא היד הארוכה של ביטוח לאומי ועל מנת שלא לשלם את הקצב החודשית - אין כל ייעוץ לגבי הבטחת הכנסה או אבטלה או לגבי שאר הזכויות של דורשי העבודה. יש רק חובות – אתה צריך לעבוד, לא מגיע לך לקבל כסף .

יש יחס גרוע שנותנים פקידי לשכת תעסוקה למובטלים ודורשי העבודה שמגיעים ללשכת תעסוקה ,לא שמעתי מעולם מילה טובה למובטל (שזה גם אני) לאורך השנים ולא כל השתתפות בצער המובטלים מצד פקידי לשכת תעסוקה. למובטל מגיע יחס טוב יותר.
לכמה פקידי לשכת תעסוקה יש קשר אישי לדורשי העבודה ולכמה דורשי העבודה?

בנוסף האם לשכת תעסוקה מתקשרת לטלפון דורש העבודה כאשר מגיעה משרה שמתאימה לו ויקבל את הפרטים או יבוא ללשכה? ממש לא. הטענה אתה צריך לחפש עבודה ולא אנחנו פקידי לשכת תעסוקה מחפשים עבודה.

פקידי  לשכת תעסוקה יש אינטרס ברור שיהיו כמה שפחות מובטלים ודורשי עבודה ,על מנת שיעבדו כמה שפחות ולא כמה שיותר. למרות שהן אכן מקבלם שכר עידוד על יישום עבודה למובטל.

לשכת תעסוקה משתתפת בשביתות שיש במשק כמו השביתה היום למען עובדי קבלן ושביתהעל תנאי עבודתם ושביתה על הקמת הכוון תעסוקתי .הרי מטרת לשכת תעסוקה היא לתת עבודה למובטלים ,לא? אז כאמור כנראה שלא, ועיקר העבודה היא לרשום התייצבות גם לתת סירוב.

לשכת תעסוקה עושה פעולה הפוכה ולא מקבלת קהל ומובטלים לא יכולים לקבל כל הצעות עבודה רלבנטיות גם לא דרך האתר האינטרנט של לשכת התעסוקה. למה המובטלים צריכים לסבול מלשכת תעסוקה ולא לקבל עבודה ולא להתפרנס בכבוד?   

עובדים שלא זכאים לקבל כסף בד"כ לא מגיעים ללשכת תעסוקה, כי פקידי לשכת תעסוקה לא נותנים להם כל הצעות עבודה רלבנטיות מתאימות.

מדוע? כי לדורשי עבודה לא מגיע לקבל כסף מביטוח לאומי , ומי שלא מגיע לו לקבל כסף, אין לפקידי לשכת תעסוקה כל מוטיבציה לתת לו הצעות עבודה כלשהם,כי ממילא גם הסירוב שיתנו לו לא יהיה רלבנטי כי הוא ממילא לא מקבל כסף מביטוח לאומי.

בנוסף  כאמור פקידי לשכת תעסוקה מעדיפים לתת עבודה רלבנטית למי שכבר מקבל כסף מביטוח לאומי ולא ממי שלא מקבל כלום מביטוח לאומי,כדי שיוכלו לתת לו סירוב או שיתקבל לעבודה. בנוסף לכך שהם מקבלים על כך בונוס על ההשמה ולא בטוח שפקידי הלשכה מקבלים בונוס על השמה למי שלא מקבל כסף מביטוח לאומי,ולכן אין להם כל מוטיבציה לתת הצעות עבודה.

פקידי לשכת תעסוקה נותנים בקושי הצעה אחת. למה? התירוץ הפשוט הוא שיש להם עומס(של דורשי עבודה ומעסיקים) והם לא יכולים לתת יותר הצעות לכל אחד. הנקודה שזה ממש לא נכון. אפשר לתת מספר הצעות רלבנטית תוך זמן קצר כאשר פקידי לשכת תעסוקה מכירים את המשרות ומוציאים אותם במהירות,זה לוקח דקה.

פקידי לשכת תעסוקה לא בקיאים כלל במשרות המוצעות ונראה שחסר להם זכרון במוח ולכן צריכים כל פעם לחפש עבודות באזורים מסוימים. כאשר פקידי לשכת תעסוקה בקיאים במשרות ופרטי המשרות הם יוכלו בקלות לברר ולדעת אילו עבודות רלבנטיות ואילו  עבודות לא רלבנטיות וכמובן גם לתת יותר הצעות עבודה.

בנוסף אין פקידי לשכת תעסוקה בקיאים בתחום מסוים או בתחומים מסוימים ולכן הסיכוי לתת הצעת עבודה רלבנטית קלושה וגם יש יותר זמן לבדיקה של פקיד לשכת התעסוקה בפרטי המשרה.

פקיד לשכת תעסוקה לא מאמין לדורש העבודה שהמשרה לא רלבנטית ולא מתאימה לו ויש לו עוד את החוצפה לומר לו שהוא לא צודק גם אחרי שהמעסיק כותב ואומר כמו דורש העבודה ועוד טוען שדורש העבודה מכשיל את הסיכויים שלו לקבל עבודה אצל אותו המעסיק.

מה קורה כאשר פקידי לשכת תעסוקה נותנים במפתיע 3-5 משרות לדורש העבודה? פקידי לשכת תעסוקה בטוחים שאותו דורש עבודה יקבל עבודה ואם הוא לא התקבל לעבודה זה אומר שדורש העבודה מכשיל את סיכויי לעבוד והוא לא רוצה לעבוד והוא מסומן כאחד שלא רוצה לעבוד.

הנקודה שהכמות לא מעידה על האיכות. אפשר לתת מספר עבודות אבל לא רלבנטיות כלל ולמובטל אין סיכוי להתקבל, לעומת הצעת עבודה איכותית ורלבנטית מאד לדורש עבודה שיכול להתקבל לעבודה בקלות.  

מה קורה כאשר דורשי עבודה מתלוננים על פקידי לשכת תעסוקה על תפקודם הלקוי? אין כל בירור משמעתי בלשכת תעסוקה ואין כל טיפול בתלונה , אין מה לדבר על פיטורים כעובד שלא מתאים- במגזר הציבורי משלמים לוועד עובדים ומקבלים כסף על חוסר עבודה עם סיכוי קלוש לפיטורים ,וכמובן יש המשך טיפול לקוי בדורש העבודה, ואף פקידי לשכת תעסוקה מתנקמים בו על התלונה ולא נותנים לו כל עבודה או שנתונים לו סירוב אחרי סירוב ושוללים לו את הקצבה מביטוח לאומי שמגיע לו לקבל.

ועכשיו נגיע להכוון תעסוקתי למגזר החרדי וערבי בעיקר בשיתוף הג'וינט ולא לשכת תעסוקה. לשכצ תעסוקה נקטה שביתה על הקמת הכוון תעסוקתי בטענה שזו הפרטה של לשכת תעסוקה בדרך עקיפה.

המגזר החרדי והערבי מופלים לרעה אצל מעסיקים,וגם אצל פקידי לשכת תעסוקה. הם לא מקבלים הצעות עבודה רלבנטיות וחושדים אותם מראש כציבור פרזיטים שרוצה לקבל כסף ללא עבודה .בנוסף שפקידי לשכת תעסוקה שנותנים עבודה שלא מותאמת כלל לאורח החיים הדתי, ונותנים סירוב בהתאם לדורשי עבודה שלא מסכימים לעבוד בעבודה לא מותאמת לאורח חייהם.

כיום יש ארגון מפת"ח בשיתוף הג'וינט שמסייע לחרדים למצוא עבודה וגם הכשרה מקצועית בהרבה טובה יותר מלשכת תעסוקה. כאמור ללשכת תעסוקה אין כל מוטיבציה ואינטרס לתת עבודה מתאימה למגזר חרדי שהם לא זכאים לקבל אבטלה או הבטחת הכנסה אלא רוצים להיכנס לשוק העבודה. ולכן צריכים ארגונים שכן מעונינים שחרדים כם ימצאו עבודה וכן יעבדו.והארגון הזה הוא לא לשכת תעסוקה כאמור.

הממשלה צריכה לאפשר למגזר החרדי והערבי המופלה מצד המעסיקים ומצד לשכת תעסוקה לבחור ארגון שהוא לא לשכת תעסוקה ולקבל שם עבודה, בתחילה אפשר לעזור לחרדי וערבים דורשי עבודה שלא מקבלים דמי אבטלה והבטחת הכנסה . ובהמשך אם יהיה הצלחה גם למי שמקבלים דמי אבטלה והבטחת הכנסה ויחד עם זאת לשנות החוק לגבי מה מוגדר לשכת תעסוקה לגבי קבלת דמי אבטלה או הבטחת הכנסה.

יש לומר ללשכת תעסוקה- או שאתם משיגים ומציעים יותר עבודה לחרדים ולערבים,  ויותר מארגון או עמותה פרטית ולא ציבורית שפועל להשגת עבודה לדורשי עבודה חרדים וערבים – או שאנו מעבירים את הטיפול מכם לשכת התעסוקה לארגון ייעודי יישומי טוב יותר, על מנת למלא אחר ייעוד הממשלה לגבי תעסוקה ושילוב תעסוקת חרדים וערבים במשק.

יום חמישי, 5 בינואר 2012

למה לא אני לא רוצה להיות מאבטח או שומר ומה הקשר ללשכת תעסוקה?


למה לא אני לא רוצה להיות מאבטח או שומר ומה הקשר ללשכת תעסוקה?
יש מספר סיבות עיקריות למה לא כדאי לך אישית להיות בתפקיד מאבטח או שומר:

1.התפקיד מסוכן. אתה חשוף להתקפה ישירה של מחבל או כל תוקף אחר מאשר שאר הלקוחות. זה יכול לפגוע בבריאותך ואף בחייך. יש תפקידים עם פחות סיכון. בנוסף אתה לא מקבל משכורות שמותאמת לסיכון אלא הרבה פחות. לטענה ששומר או מאבטח לא מת או נפגע, לא נכונה (תשאלו את המאבטחים במועדונים ובברים) ותמיד יש את הפעם הראשונה.

2.השכר שמקבל מאבטח או שומר קרוב לשכר מינימום עד 25 ש"ח לשעה. השכר נמוך.

3. המעסיק שלך בד"כ עברין חוק והוא גונב ממך שעות עבודה וגם שעות נוספות ולא משלם לך את השכר החודשי השלם אלא חלקו. הסיכוי היחיד שלך לקבל חלק מהכסף-הוא לא בבקשה מהמעסיק לתת לך את הכסף (זה לא יקרה ,והמעסיק לא יתן לך כלל או יחזיר חלקית) אלא בתביעה משפטית בבית דין לעבודה.

תצטרך לבזבז זמן על הכנת החומר ושכירת עו"ד ולחכות עוד שנה שנתיים עד לדיון ולתוצאות המשפט. לעיתים העו"ד שלך ימכור אותך ויסגור על עסקת פשרה. במשך וגם לאחר פס"ד לטובתך במשפט, אף אחד לא מתחייב שהחברה לא תשפוט רגל או תהיה בקשיים כלכליים או שהחברה תכבד בכלל את פס"ד, וכך תצטרך לפנות בעוד הליך של בזיון בית משפט ותיק בהוצאה לפועל.  

4. למאבטח או שומר נושא נשק- יש לך אחריות פלילית לנשק אם אתה לא שומר עליו כראוי ואם נגנב וכיוצא בנוסף לתביעה אזרחית של המעסיק על אובדן הנשק. יתכן שתכנס לכלא במקרה הגרוע ויהיה לך תיק פלילי שבו לא תוכל לעבוד במקום שדורשים עבר נקי ללא אישום פלילי.

ואני לא מדבר על נשק שנמכר לערבים שעשו בו פיגוע או סגירת חשבון של עברינים, ויחשדו בך שאתה מכרת את הנשק לערבים מחבלים או לכנופית עבריינים שעשתה רציחות בנשק.

וכל שכן אם אתה עשית בנשק שימוש לא ראוי (יריה,איום על אדם אחר בנשק וכיוצא),כאשר אין לך את הנשק, אתה לא יכול להתפתות למעשין אלו.

5.בד"כ מאבטח או שומר נמצא בעמדה סטטית ולא יכול לזוז מהעמדה. אם אתה טיפוס אקטיבי ולא פסיבי ומרגיש שאתה נמצא בכלא או מרגיש שאתה בטלן שלא עושה דבר –אתה תרגיש נפשית לא טוב. וככל שהזמן יעבור ,ההרגשה הנפשית רק תגבר.

6.  יש התחייבות לחצי שנה-שנה לפחות. אם לא תרצה לעבוד תקבל קנס על חלק מהמשכורת שלך בסכום של מאות שקלים עד אלפי ש"ח. לעיתים ההתחייבות היא עקב קורס אבטחה שהעלות משלם המעסיק.

7.בהמשך לקודם, כאשר יש לך מנהל עם יחסי אנוש גרועים ואתה ממש לא סובל אותו ואף מתעב אותו ואתה גם נמצא בתקופת ההתחייבות, הסיכוי שלך להוכיח שיש עילת התפטרות שמזכה בפיצויי פיטורים קלוש יותר.

8.אם אתה שומר במקום הומה אדם בעיקר נשים, אתה חשוף לתביעות להטרדות מיניות. לא משנה האם זה נכון או לא נכון, בנוסף אתה חשוף שאתה תפוטר עקב התלונות ולא משנה אם זה נכון או לא נכון. התביעה בסך 50 אלף ש"ח ללא נוכחת נזק היא ההכנסה של שנה שלמה שלך. האם שווה לך לעבוד בחינם כל השנה, במקום לעבוד במקום מכניס יותר?

9.בנוסף לנאמר ב-8 ,אם אתה לא סובל ריחות מסוימים של בני אדם וכל שכן בשמים, אתה תצטרך לסבול זאת כאשר בני אדם אלו ובעיקר נשים יעברו לידך. בנוסף אם אתה לא רוצה לדבר עם נשים או לא מעונין להסתכל ולהתקרב לנשים בפרט שהן לבושות באופן חשוף ופרוץ ולא צנוע כי אתה דתי (לחילוני ממש אין בעיה ואף היה מרוצה מכך).

10.אם אתה שומר שבת וחג, חלק גדול ממקומות האבטחה והשמירה כן עובדים בשבת (ויש להם היתר חוקי) אז יש לך ברירה - אתה עובד בשבת וחג או שאתה בכלל לא עובד.

ומה הקשר ללשכת תעסוקה? אם מלשכת תעסוקה מציעים לך תפקיד שומר או מאבטח ואתה מסרב לעבוד מכל הטעמים שציינתי כאן, זה לא ישכנע את פקידת הלשכה ותקבל סירוב אם לא תעבוד. גם את תגיש ערעור לוועדת הערר,הסיבות האלה גם לא ירשימו ועדת הערר והם ישאירו את הסירוב בתוקף. כלומר אם אתה מקבל אבטלה או הבטחת הכנסה-אתה לא תקבל כסף במשך חודשיים.  

גם אחרי שתגיש תביעה לבית דין לעבודה- ידוע שעובדי המדינה-לשכת תעסוקה וועדות ערר לא משלמות על עו"ד, רק אתה. בנוסף אני לא מכיר פס"ד (אם בכלל קים,כנראה אף אחד לא הגיש תביעה לב"ד לעבודה) שדורש עבודה אכן זכה בתיק הערעור.

המצב הזה פשוט אבסורדי לגמרי,הוא נותן כח לא מוגבל לפקידי לשכת תעסוקה לשלוח כל אחד ואחת לעבוד באבטחה ושמירה למרות כל הסיבות הנ"ל (לא צריך הכשרה רצינית כדי להיות שומר או מאבטח, עד שיפטרו אותך) המצב קים בעיקר כדי שאתה לא תקבל כסף,או שתעבוד בעבודה במקום עבודה לא מתאים לך ולא תרשם בלשכת תעסוקה. 

יום שישי, 3 ביוני 2011

יריד תעסוקה דרך לחפש עבודה ולהציע עבודה


יריד תעסוקה (יריד גיוס עובדים) דרך לחיפוש עבודה- יריד הוא התארגנות של מעסיקים מענפים ותחומים שונים עם תפקידים שונים . היריד מתקיים באזור מסוים ביישוב מסוים ,מקומי ולא ארצי.לדוגמא גני התערוכה.  בכל יריד יש חברות שמציעות עבודה למחפשי עבודה , וכן חברות שמציעות הכשרה מקצועית בהתאם לסוג היריד.. בד"כ סוג המשרות הן מלאות. בד"כ החברות הן בהתאם לסוג היריד ובהתאם לאוכלוסיית מחפשי העבודה. בד"כ זמן היריד הוא בד"כ בין 5-7 שעות בלבד ובשעות הצהרים והערב ולא הבוקר.
לכל חברה יש דוכן או ביתן עם שילוט ופרסום , ובד"כ לחברות יש עלוני פרסום עם מתנות למשתתפים ביריד תעסוקה וכל שכן למי שגם התראיין.
בכל יריד יש עשרות חברות בלבד שנעות בין 20 ל-50 לערך , לא מעבר לכך.
מדוע אין הרבה מאד חברות ביריד ? לטענת המארגנים הם מקבלים היענות רק לעשרות חברות ולא מקבלים היענות מחברות נוספות רבות להשתתף ביריד,למרות שפנו למאות חברות. האם זה בגלל שפנו לחברות לא רלבנטיות שאין להם צורך בגיוס עובדים , או שהעלות לגיוס עובדים בודדים גבוהה דרך יריד, או שמחיר ההשתתפות ביריד קובע יותר ?
מה לגבי חוסר השתתפות של  חברות כ"א והשמה? הן בד"כ לא משתתפות ביריד. ומכאן גם החיסרון הגדול ביריד למחפשי עבודה ונכתוב לקמן.
בד"כ בעיתונות ובמקומונים מפרסמים מראש את המועד ואת המקום שיריד התעסוקה  יהיה. ואף יש פרסום של החברות המשתתפות ושאר אתרי האינטרנט בהתאם לסוג היריד. אם היריד לסטודנטים בד"כ יהיה פרסום של אגודות הסטודנטים והאוניברסיטאות.
הנהנה העיקרי מהיריד הוא מארגן היריד. היריד הוא בחינם למחפשי העבודה, אולם חברות שמעוניינות להשתתף צריכות לשלם למארגני היריד.
ולכן בד"כ ישתתפו חברות גדולות בעיקר שמגייסים הרבה עובדים בכל תקופה ,או שעכשיו זה זמן גיוס העובדים , ולא עסקים קטנים , ובהתאם לכך גם מספר המעסיקים ביריד כאמור שלא עובר את מספר ה-50. היריד נערך במקומות מסוימים בארץ  מידי כמה חודשים. ביריד בתחום מסוים יתכן שיהיה כל שנה לערך .

חובה וצריך לעשות יריד כל חודש בחודשו במקומות שונים בארץ ,כולל עסקים קטנים בעיקר, והמדינה צריכה להשתתף בהוצאות הגיוס של העסקים הקטנים.   

מה צריך להביא איתו מחפש עבודה ביריד ? רצוי וחובה להביא מסמכים רלבנטיים כמו קורות חיים ובשפע- יתכן שיבקשו מכם מספר העתקי  קורות חיים בחברה אחת , תעודת זהות, תעודת סטודנט תעודות השכלה : תארים אקדמים, לימודי תעודה, תעודת בגרות וכיוצא, רצוי להגיע ליריד כשבידכם מסמכים רלוונטיים, כגון תעודת זהות, תעודות המעידות על ההשכלה שלכם, כל תעודה או פרס אחרים רלבנטיים שמעידה על ניסיון התעסוקתי שלך, והמלצות לא כ"כ חובה בעיקר לשם ראיה ולא לשם מסירה
מה היתרונות של יריד תעסוקה למחפש עבודה ? המעסיקים ביריד מחפשים עובדים לתפקידים ספציפיים. יתכן שמודעות דרושים  בלוח דרושים בעיתון או באינטאנו או בגם באתר החברה הוא לא רלבנטי ומגייסים קורות חיים של מחפשי עבודה לגיוס עתידי. ולכן מחפש העבודה מבזבז את זמנו בשליחת קו"ח למשרה לא מיידית אם בכלל יקבל תשובה לזימון לראיון. כאן החברות צריכות עובדים במיידי. כאשר מחפש עבודה שולח קורות חיים בפקס  או במייל א"א לדעת האם קורות חיים הגיעו והאם מי שצריך לקבל אותם ,קבל אותם. כאן האחראים בחברות לגיוס עובדים בד"כ אגף משאבי אנוש  מקבלות ישירות את קורות החיים שלך . מחפש העבודה יכול להגיע בפעם אחת לכל החברות  פנים מול פנים  ולפגוש את המגייסים בחברות  ללא מתווכים ועובדים זוטרים אחרים וחוסך המון זמן וטורח בטלפונים וחיפוש משרות ושליחת קו"ח ונסיעות לראיון  והמתנה לראיון . יש חברות רבות שגם עושות ראיון ראשוני  קצר עד 5 דקות בד"כ 2-3 דקות, להתרשמות מהמועמד והאם הוא מתאים לדרישות התפקיד. אם הוא מתאים יתכן שיזמנו אותו לראיון מקיף בחברה.  אם אתה מחפש עבודה שפנוי לעבודה וסיימת את הלימודים,יש סיכוי טוב שיריד תעסוקה הוא המקום בשבילך, כדי למצוא את העבודה הבאה שלך. כאשר אתה מגיע ליריד ופוגש בחברות ובנציגי החברות  ומתרשם מהמשרות ומהחברה ,אתם יכולים לקבל החלטה מושכלת יותר האם כדאי לי לעבוד בחברה זו או אחרת , מה דרישות התפקיד ותרבות הארגונית של החברה ועוד. בנוסף שיתכן שיש תפקידים או חברות שלא חשבתם שאתם מתאימים ועכשיו זה נראה מושך ומתאים יותר לך  
מה החסרונות של יריד תעסוקה למחפש עבודה ? אי אפשר להספיק להגיע לכל המעסיקים הרלבנטים. ככל שיש יותר מחפשי עבודה ביריד ובפרט לחברה או חברות מסוימות ,כך יש יותר קושי לראיון קצר ביריד , ואפשר רק למסור קורות חיים ויתכן שכבר החברה תגייס ממי שעשה ראיון קצר.
צריך להביא מספר רב של קורות חיים מודפסים, לא יהיה לך מספיק קורות חיים לחברות ,הרי כמחפש עבודה לא מימשת את האפשרות כלל להציע את עצמך לחברה. יש לקחת בחשבון שיתכן שגם קורות אילו יאבדו ולא יוכלו ליצור איתך קשר למרות שאתה מתאים והיית בראיון קצר.
בד"כ החברות המגייסות לא נותנות כרטיס ביקור להתקשרות אלא רק להיפך.
יש זמן קצר יחסית , על מנת להיות בכל החברות הרלבנטיות וגם לחכות לתורך בכל חברה. בד"כ לא מספיקים להיות בכל החברות הרלבנטיות וגם לזכות לראיון. יש מירוץ נגד הזמן , בפרט שככל שיש יותר מחפשי עבודה ביריד.
יריד תעסוקה במכללה או אוניברסיטה - בד"כ אותם חברות באות כדי לגייס את הטובים ביותר מקרב מחפשי העבודה, ולא רק עובדים טובים. בנוסף שלחלק גדול מתחומי הלימודים במכללה או באוניברסיטה אין כלל חברות מגייסות , ורוב החברות המגייסות ביריד הן בתחומי היי-טק וניהול בעיקר, וחברות אילו בד"כ מחפשות עובדים לטווח הארוך וכן במשרה מלאה ,ובנוסף שחברות כ"א והשמה לא משתתפות בד"כ ביריד - חלק גדול מהסטודנטים לא עומדים בקריטריונים אילו, מלבד מיקום העבודה , הם יכולים לעבוד רק במשרה חלקית ולא מלאה ואין להם יכולת להתחייב לטווח הארוך ,ולכן היריד לא רלבנטי עבורם כלל.
ואילו הסיבות שבעיקר יש פחות מחפשי עבודה מהצפוי והנדרש ביריד למרות היתרונות הגדולים שלו.
למה חברות מסכימות להשתתף ביריד תעסוקה? הרי לחברה יש הרבה הוצאות ולא הכנסות בגיוס מועמדים טובים לעבודה. כמו שאמרנו השתתפות החברה כרוכה בתשלום. בנוסף גם לעלות הביתן והפרסום והמתנות ותשלום לעובדי החברה בעיקר משאבי אנוש או גם עובדים זמניים שם. אם כך למה זה משתלם להם להגיע ולהשתתף ? עיקר הפעילות של החברות היא העלאת המודעות בקרב מחפשי העבודה על החברה עצמה שיידעו שהיא קיימת שיסכימו לעבודה בה וגם שיעבדו לטווח הארוך. יש כמובן חיזוק התדמית של החברה כחברה מצליחה וכמבצעת גיוסים , שבד"כ גיוס מעיד על הרחבה (יתכן שמגייסים שוב אחרי צמצום ופיטורין בשיטת הדלת המסתובבת או שיטת הורדת וצמצום עלויות) , וגם הפניית מחפשי העבודה לפרטים נוספים על החברה ועל התפקידים לאתר האינטרנט של החברה. בחלק מאתרים אילו יש אפשרות להגשת מועמדות לתפקידים בחברה דרך אתר החברה.
מה דרישות החברה לתפקיד ממחפש העבודה? לא רק ממוצע ציונים גבוה - רצוי השכלה כתואר אקדמי או לפחות תעודת בגרות עם אפשרות של קורסים והשתלמויות, ניסיון תעסוקתי רלבנטי ומעבר בראיון ומבחני המיון , וכמובן צריך לעבור את כל ההטיות הלא רלבנטיות בבחירת מועמד לתפקיד שמיוחדות לכל חברה. 
יש מספר סוגי ירידים: יש יריד מטעם לשכת התעסוקה, יש יריד מטעם האוניברסיטה או מכללות בקמפוסים. יש יריד של משרד ממשלתי כמו תחום התיירות, או לעולים חדשים ותושבים חוזרים מטעם משרד קליטת עלייה. יריד מקצועי תחומי מגדרי כמו עו"ד ומתמחי משפטים, או רואי חשבון ועוד.
דוגמא ליריד תעסוקה בתחום התיירות :התקיים ביום ג' 9.2.10, בין השעות 19:00-15:30 בביתן 1 בגני התערוכה בתל אביב.
 אלפיים משרות הוצעו ע"י  כ-40 מציגים: מלונאים ונציגי רשתות בתי מלון, סוכני נסיעות ותיירות פנים, מורי דרך, מפעילי אתרים.לצד משרדי התמ"ת והקליטה, הסוכנות היהודית, שירות התעסוקה, היחידה להכוונת חיילים משוחררים ועוד. בנוסף לנציגי המכללות והאוניברסיטאות, שמקיימות קורסי הכשרה ולימודים בתחומי התיירות, והן הציגו את אפשרויות הלימוד וההכשרה השונות.


יום ראשון, 29 במאי 2011

איך מחפש עבודה יכול להיעזר בחברת כ"א והשמה ?


1.בנוסף לשליחת קורות חיים ישירות למעסיק , למחפש העבודה יש עוד צינור שדרכו הוא יכול להתקבל לעבודה. כיום לכל חברת כ"א והשמה יש אתר אינטרנט ופרסום בלוח דרושים אינטרנטי שאפשר לשלוח בנוחות ובידידותיות קורות חיים לכל משרה תוך שניות. והעלות בחינם למועמד.
2. יש משרות שמתפרסמות רק אצל חברות כ"א והשמה מטעם המעסיק, והמעסיק לא מפרסם כלל. כך שיש עוד משרות ותפקידים שהוא יכול להתקבל. בנוסף שיש משרות שמפורסמות רק אצל חברות כ"א והשמה ספציפיות.
3.מחפש העבודה חוסך זמן יקר של שליחת קורות חיים למשרות לא רלבנטיות ,או לא רלבנטיות עבורו בשל אי התאמה לכל דרישות התפקיד , וכן בשל אי התאמה בפרמטרים אחרים שחברת כ"א והשמה יודעות מהיכרות עם המעסיק ומשאבי אנוש .
4.מחפש עבודה יכול לדעת מחברת כ"א והשמה מה מצב הסטטוס של המשרה- פתוחה, סגורה, הוקפאה וכיוצא. המעסיק לא ייצור איתו שום קשר למעט ראיונות או הודעה שלא התקבל לאחר הראיון (אם בכלל ,רוב המעסיקים גם לא מתקשרים).
5.חברות כ"א השמה יסייעו למועמד להשיג את העבודה, על ידי מתן מידע רלוונטי עבורו אשר יסייע לו להפגין בקיאות והתאמה בראיון העבודה בחברה עצמה.עזרה וייעוץ בקשר למרכזי הערכה או ראיון אישי.להפנות את המועמד למפות ומציאת מקום העבודה והתחבורה הציבורית להגיע אליה. להפנות לאתר האינטרנט של החברה או לכל מידע אחר על החברה או על המראיין בחברה. לחברות עם מבחנים פנימיים יש אפשרות לקבל מבחני דוגמא. מי שמועמד לתפקיד תמיכה טכנית בחברות האינטרנט מקבל מחברות כ"א והשמה מספר דוגמאות לשאלות  שיהיו במבחן טכני ממיין. מי שלא עובר את הבחינה,לא ממשיך בתהליך. בנוסף יש אפשרות לקבל שאלות שהיו בראיון עבודה וגם לקבל ייעוץ איך לענות על השאלות.
לזכור שלמועמד יש ידע פרטי שלו ואולי של עוד כמה מועמדים לתפקיד לחברה מסוימת ואילו לחברת כ"א והשמה יש יותר מידע ויותר מועמדים לחברה.  
6.יש אפשרות שחברת כ"א תקבל את העובד לעבודה אצלה בפרויקט זמני או קבוע.
7.שליחת קורות חיים ממוקדת יותר לתפקידים רלבנטים דרך חברות כ"א והשמה ופחות שיטוט בלוחות דרושים של מעסיקים  על תפקידים פחות רלבנטים ופחות שליחה של קורות חיים דרך המעסיק (לעיתים השליחה מסורבלת וארוכה יותר מאשר חברת כ"א והשמה או לוח דרושים כללי באינטרנט). כיום יש יותר מודעות בלוח דרושים של חברות כ"א והשמה מאשר מעסיקים.
הסיכוי של מחפש העבודה להתקבל לעבודה אצל המעסיק גדול יותר דרך חברת כ"א והשמה , מאשר אם היה שולח לבד את קורות החיים למעסיק:  
כאשר מחפש עבודה שולח קורות חיים למעסיק הוא לא יכול להיות בטוח במספר דברים: שקורות החיים הגיעו ליעד הנכון, שקורות החיים נקראו, שהמשרה עדין רלבנטית, שהתרשמו לטובה מקורות החיים שלך לעומת אחרים, ואין לך כל המלצה מצד שלישי עליך, בנוסף שקורות החיים מתאימים למשרה ספציפית ולא למשרות אחרות רלבנטיות מתאימות, בנוסף שיש סיכוי קלוש שהמעסיק יחפש את קורות החיים שלך לאחר תקופת זמן לדוגמא חצי שנה-שנה וייצור איתך קשר לצורך ראיון עבודה.
כאשר מחפש עבודה שלח קורות חיים לחברת כ"א והשמה ועשה ראיון עבודה טלפוני ואישי לעבודה רלבנטית וגם לתפקידים אחרים רלבנטים, ונעשה סינון ראשוני ע"י חברת כ"א והשמה , והוא מוכר ומומלץ לתפקיד ע"י חברת כ"א והשמה למעסיק, וחברת כ"א והשמה שולחים למעסיק קורות חיים של מחפש עבודה עם ההמלצה וסיכום ראיון. גם אם עכשיו המשרה הוקפאה, התקבל עובד אחר וכיוצא, יש אפשרות שחברת כ"א והשמה תציע תפקיד דומה בחברה אחרת או תפקיד אחר רלבנטי באותה חברה, בנוסף שגם לאחר תקופת זמן  חברת כ"א והשמה יכולה ליצור איתך קשר לאחר תקופת זמן ארוכה כאשר עשתה חיפוש רלבנטי למשרה רלבנטית ממעסיק.

מדריך קצר לרכזות כ"א והשמה מתחילות דרישות תפקיד


רלבנטי גם למועמד שעובד עם חברת כ"א והשמה
רכזות כ"א עובדות עם 2 לקוחות: המעסיק והעובד. אתם צריכים לבצע התאמה מתאימה של עובד למעסיק בהתאם לדרישותיו (לעיתים הלא חוקיות ועל כך נדבר בהמשך).

גם מעומד וגם רכזות כ"א צריכים  להתאים את קורות החיים של המועמד להגדרות ולדרישות ולתיאור התפקיד. מועמדים שלא עונים על הדרישות הבסיסיות – לא מתקשרים אליהם ולא חוזרים אליהם במייל בקשר לראיון עבודה על אותה משרה שהיא לא מתאימה לו. אפשר להתקשר או לשלוח מייל בקשר למשרות אחרות רלבנטיות ועל כך בהמשך.

מה הכוונה לדרישות תפקיד בסיסיות ?  יש הרבה פרמטרים להלן כמה מהם :
1. מקום העבודה – אם המשרה בצפון והמועמד בדרום או במרכז והמועמד  לא עובר לגור בצפון או שהוא לא נייד – המשרה לא רלבנטית עבורו.

בהקשר לכך, רכזי כ"א צריכים לדעת גיאוגרפיה של מקום העבודה – מרכז, שרון, שפלה, צפון ,דרום וכיוצא. כבר קרה כמה פעמים שהציעו לי משרה בצפון או בדרום שאני נמצא במרכז , ואני המועמד הערתי את תשומת לבה של רכזת כ"א  שמיקום העבודה לא רלבנטי לי.

2. השכלה – כאשר תנאי של השכלה כמו תואר ראשון, תעודת בגרות, תעודה והסמכה מקצועית של עו"ד, רו"ח, יועץ פנסיוני, יועץ השקעות, מנהל תיקים ועוד. אם אין למועמד השכלה מתאימה – המשרה לא רלבנטית עבורו.   כמה פעמים הציעו לי משרות של יועץ פנסיוני ,שעדין לא סיימתי את המבחן האחרון לשם קבלת תעודת התמחות והסמכה.

בהקשר לכך רכזי כ"א צריכים לדעת מה המבחנים ומה התנאים להתמחות ולקבלת הסמכה. הם צריכים לקבל את המידע הפשוט הזה מהמעסיק או מיועץ חיצוני .
כאשר יש למועמד תואר ראשון ויש דרישה מהמעסיק לתעודת בגרות- ממש לא רלבנטי לשאול את המועמד אם יש לו תעודת בגרות , בפרט שכתוב זאת בקורות החיים.

בנוסף בחלק מהחברות יש דרישה לידיעה של מספר תוכנות מסוימות שרלבנטים לאותו תחום או תוכנה ייחודית של כל חברה , אני עוסק בתחום הביטוח והפיננסים ,ולכל חברת ביטוח יש תוכנות אחרות לקשרי לקוחות. ולכל תחום בביטוח (גמל,אלמנטרי, חיים, בריאות , שיניים ועוד)  יש תוכנה או תוכנות אחרות . מי שלא יודע את התוכנות והדבר לא מצוין בקורות חיים , המשרה לא רלבנטית עבורו.
רוב המעסיקים מבקשים ידיעה מוכחת בתוכנה ולא אדם חסר ניסיון שצריך ללמד אותו את התוכנה מתחילה ועד סוף.  

3. ניסיון תעסוקתי – אם המעסיק דורש מספר שנים של ניסיון , אז לא רלבנטי לעובד שעבד חצי שנה-שנה ואף שנתיים. בפרט שהתפקיד מיועד לניהול ולראש צוות.  יחד עם זאת צריך לברר עם המעסיק מה הכוונה בניסיון ומה נכלל בניסיון ,כי יתכן שיש עובד שעבד פחות זמן מדרישות המעסיק אולם הוא יכול להתאים כי עבד בעבודה אחרת  או כי הכשרה וניסיון בחברה שהעובד עבד בה  טובה יותר מרוב החברות בשוק  בפרט שיש לו מספר יתרונות מעבר לדרישות המעסיק.