למה עסקים וחברות בעיקר וגם עובדים לא נעזרים בשירותי שירות התעסוקה ?
הסיבה הידועה היא שעובדים שעונים על דרישות התפקיד הרלבנטי לעסק או לחברה לא נמצאים בשירות התעסוקה אלא מחוץ לשירות התעסוקה כעובדים בחברות ועסקים אחרים או שהם לא הולכים לשירות התעסוקה ומבקשים הצעות עבודה אלא פונים בעיקר ללוחות דרושים באינטרנט. ולכן העסק או החברה לא יקבלו מלשכת תעסוקה עובדים שעונים על הדרישות, אלא להפך עובדים שלא עונים על הדרישות וכך יבוזבז עוד זמן יקר בגיוס עובדים.
גם כאשר יש עובדים בלשכת תעסוקה שעונים על דרישות התפקיד, לשכת תעסוקה לא מגייסת אותם בזמן המעסיק רוצה. אם המעסיק מעונין ביום-יומיים עד שבוע, אז הוא מקבל עובד רלבנטי לאחר שבוע-שבועיים אם בכלל. ולכן בד"כ המעסיק כבר מקבל עובדים לא דרך לשכת תעסוקה, למרות שיש לו משרה בשירות התעסוקה.
ובדרך אגב,המעסיקים שמקבלים עובדים דרך לשכת תעסוקה וכל שכן לא דרך לשכת תעסוקה, לא מדווחים ללשכת תעסוקה שכבר קבלו עובד והם לא צריכים עובדים נוספים, השיחה של 2 דקות למעסיק עולה 20 אגורות,אך הוא לא טורח להודיע. אין כל סנקציה מלשכת תעסוקה למעסיקים שלא מודיעים להבא.
וכך המעסיק הופך את מחפש העבודה למודיע ללשכת תעסוקה שהמעסיק לא צריך עובדים. פקידת תלשכת תעסוקה לא מאמינה לעובד שזה נכון, היא לא מעדכנת במערכת שאכן כך,היא לא יוצרת קשר עם המעסיק, וכך עוד עובדים מקבלים הפניה לאותה עבודה לא רלבנטית גם לאחר שבוע וחודש לאחר מכן.
לשכת תעסוקה לא מגייסת בזמן כי יש עובדים שמתאימים שמגיעים רק פעם בשבוע ולא יותר, ובנוסף נעזרים בפתק מהמחשב שאין עבודות רלבנטיות עבורם למרות שיש,כך שיש מיעוט שמגיע לפקיד לשכת תעסוקה. פקיד לשכת תעסוקה לא מחפש עבודה מתאימה לעובד אלא עבודה כלשהי ובנוסף שהוא לא מעודכן במשרות החדשות ולא בדרישות המעסיק, ולכן הסיכוי שעובד מתאים ידיע למעסיק הרלבנטי הלחוץ קלוש יותר.
לשכת תעסוקה כאמור לא שולחת עובדים למעסיק שעונים לדרישות התפקיד. לכל משרה יש הגבלה של מספר ההפניות שלשכת התעסוקה יכולה לשלוח למעסיק לפי דרישות המעסיק. וכך עובדים מתאימים לא נשלחים לעבודה מתאימה כי נגמר מכסת ההפניות שאפשר לשלוח שנוצלו על עובדים לא מתאימים.
המעסיק לא מעונין להתעסק עם עובדים לא מתאימים ולא לבזבז את זמנו היקר בטלפונים ובראיונות לעובדים לא מתאימים, לעומת חברות כ"א והשמה שמפנים עובדים מתאימים בלבד לאחר ראיון טלפוני או פרונטלי עם המועמד.
אני מזכיר שמעסיקים לא משלמים כסף על מודעת דרושים בלשכת תעסוקה (או על מודעת דרושים באתר האינטרנט שלהם) לעומת חברות כ"א וחברות השמה או לוחות דרושים באינטרנט וכיוצא. אבל כנראה המעסיק חושב שמה שבחינם עולה יותר מאשר מה שבכסף,וזה לא תמיד נכון במקרה שלנו.
המעסיק מתקשר לפקידה בשירות התעסוקה ומעביר את הגדרת ודרישות התפקיד. מכיוון שאותה פקידת שירות התעסוקה לא מבינה בכל התחומים של כל המעסיקים ואין פקידות שמיוחדות לכל ענף ותחום, יש חוסר הבנה לגבי דרישות התפקיד.
וכך בתיאור התפקיד ובדרישות התפקיד יש שוני גדול בין מה שכתוב המערכת לשכת תעסוקה לבין המעסיק. אם המעסיק דורש תוכנות מחשב והפקידה כותבת רק ידע במחשב. אם צריך רפרנט והפקידה כותבת רק פקיד. אם צריך ניסיון תעסוקתי גדול והפקידה כותבת ללא ניסיון עד ניסיון מועט ועוד ועוד.
לעיתים הפקידה מכניסה פרטים לא רלבנטים כלל לתיאור התפקיד, ובכך גורמת שעובד מתאים לא ילך לתפקיד כי הוא לא עונה על דרישות התפקיד הכתובות. ולעיתים הפוך שהפקידה לא כותבת את על דרישות התפקיד, וכך עובד לא מתאים שעונה לדרישות התפקיד הכתובות בהפניה אך לא לכל הדרישות ובכך לא מתקבל.
לעיתים הפקידה כותבת את התפקיד באופן כללי במקום תיאור מפורט יותר ולהפך. לעיתים הגדרת התפקיד לא נכון,האם התפקיד שירות או מכירה או שניהם או מוקדן עם שיחות נכנסות או שיחות יוצאות או שניהם וכיוצא.
לעיתים הפקידה בשירות תעסוקה כותבת את המייל\פקס\ טלפון\ כתובת המעסיק בצורה לא נכונה, (אצלי היו מספר מקרים כאלו ורק ע"י שיחה זה תוקן אצלי), וגם לאחר שמועמד אומר לפקידת הלשכה שזה טעות, היא לא מתקנת זאת,וכך הטעות עוברת למועמדים נוספים.
וכך יוצא שהמועמד צריך לוודא שכל הפרטים של המעסיק נכונים בהפניה מלשכת תעסוקה, אחרת הוא יגלה זאת בדרך הקשה. וכמובן המעסיק יפגע מכך,כי הוא לא קבל את קורות החיים מהמועמד, לא קבל טלפון מהמועמד,המועמד לא הגיע כי הכתובת שגויה וכיוצא, ובהתאם לכך אין ראיון ויש עוד בזבוז זמן. בחברת כ"א או חברת השמה זה לא קורה.
המעסיקים לא עושים מקימים יום היכרות או יום פתוח או מרכז ההערכה דרך לשכת תעסוקה ומעדיפים לשלם לחברות כ"א וחברות השמה וגם למכוני מיון על כך.או יותר נכון שגם לשכת תעסוקה לא פונה למעסיקים שיעשו זאת דרכה. כי המעסיק חושב (ולצערנו גם לשכת תעסוקה מודה בכך) שלשירות התעסוקה אין עובדים מקצועיים שיכולים להעביר מרכז הערכה או מבחני מיון .
עד היום אין תקנים וכנראה לא יהיו לעובדים מקצועיים כמו מאבחן ארגוני או מגייס מקצועי או מאמן קבוצות עבודה על מנת להעביר מרכזי הערכה. לשכת תעסוקה יכולה להיות מקצועית יותר מכל חברת כ"א או חברת השמה, אך היא לא רוצה להיכנס לזה ובכך מריעה עם דורשי העבודה בלשכת תעסוקה.
יש עשרות ומאות חברות שירות באזור המרכז שיכולות לחסוך כסף של גיוס עובדים דרך לשכת תעסוקה למשרות רבות בחברה לאורך שנים, אך החברות מעדיפות לא לעשות זאת, חלק מהסיבות לכך היא הפליה ועבירה על חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, כי בלשכת תעסוקה צריכים לקבל עובדים מתאימים מקצועית ולא להפלות מועמדים לעבודה. בחברות כ"א או השמה או במכוני מיון וכל שכן במשרדי החברה אפשר למעסיק לומר לקבל עובד זה ולהפלות עובד מתאים אחר.
להזכירך שלשירות התעסוקה אין בעיה עם כיתות ואולמות והיא לא משלמת על כך כסף לעומת חברות כ"א והשמה ומכוני מיון וגם במשרדי החברה עצמה.
יש מאות ואלפי אקדמאים בלשכת תעסוקה במרכז שכל חברה עסקית (בפרט בתחום שירות ומכירה) יכולה לקבל במחיר נמוך של גיוס והשגת כח אדם איכותי עם חובת התייצבות וחובת גיוס (אחרת המועמד המובטל לא יקבל כסף מהמדינה) ומעדיפים עובדים חסרי השכלה שאין להם כל מחויבות וגם חסרי ניסיון תעסוקתי רלבנטי לעבודה שחלקם גם לא מגיע לראיון עבודה בזמן או שלא מגיע בכלל ושגם יעזבו את החברה לאחר מספר חודשים והם חסרי מוטיבציה לעבוד.
ויש עוד סיבות רבות שלא כתבתי פה ואכתוב בעתיד ב"ה. אתם חושבים שיש לכם עוד סיבות מוצדקות ? כתבו למטה בתגובות.
