‏הצגת רשומות עם תוויות חיפוש עבודה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חיפוש עבודה. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 15 במרץ 2012

למה עסקים וחברות בעיקר וגם עובדים לא נעזרים בשירותי שירות התעסוקה ?


למה עסקים וחברות בעיקר וגם עובדים לא נעזרים בשירותי שירות התעסוקה ?
הסיבה הידועה היא שעובדים שעונים על דרישות התפקיד הרלבנטי לעסק או לחברה לא נמצאים בשירות התעסוקה אלא מחוץ לשירות התעסוקה כעובדים בחברות ועסקים אחרים או שהם לא הולכים לשירות התעסוקה ומבקשים הצעות עבודה אלא פונים בעיקר ללוחות דרושים באינטרנט. ולכן העסק או החברה לא יקבלו מלשכת תעסוקה עובדים שעונים על הדרישות, אלא להפך עובדים שלא עונים על הדרישות וכך יבוזבז עוד זמן יקר בגיוס עובדים.

גם כאשר יש עובדים בלשכת תעסוקה שעונים על דרישות התפקיד, לשכת תעסוקה לא מגייסת אותם בזמן המעסיק רוצה. אם המעסיק מעונין ביום-יומיים עד שבוע, אז הוא מקבל עובד רלבנטי לאחר שבוע-שבועיים אם בכלל.  ולכן בד"כ המעסיק כבר מקבל עובדים לא דרך לשכת תעסוקה, למרות שיש לו משרה בשירות התעסוקה.

ובדרך אגב,המעסיקים שמקבלים עובדים דרך לשכת תעסוקה וכל שכן לא דרך לשכת תעסוקה, לא מדווחים ללשכת תעסוקה שכבר קבלו עובד והם לא צריכים עובדים נוספים, השיחה של 2 דקות למעסיק עולה 20 אגורות,אך הוא לא טורח להודיע. אין כל סנקציה מלשכת תעסוקה למעסיקים שלא מודיעים להבא.

וכך המעסיק הופך את מחפש העבודה למודיע ללשכת תעסוקה שהמעסיק לא צריך עובדים. פקידת תלשכת תעסוקה לא מאמינה לעובד שזה נכון, היא לא מעדכנת במערכת שאכן כך,היא לא יוצרת קשר עם המעסיק, וכך עוד עובדים מקבלים הפניה לאותה עבודה לא רלבנטית גם לאחר שבוע וחודש לאחר מכן.

לשכת תעסוקה לא מגייסת בזמן כי יש עובדים שמתאימים שמגיעים רק פעם בשבוע ולא יותר, ובנוסף נעזרים בפתק מהמחשב שאין עבודות רלבנטיות עבורם למרות שיש,כך שיש מיעוט שמגיע לפקיד לשכת תעסוקה. פקיד לשכת תעסוקה לא מחפש עבודה מתאימה לעובד אלא עבודה כלשהי ובנוסף שהוא לא מעודכן במשרות החדשות ולא בדרישות המעסיק, ולכן הסיכוי שעובד מתאים ידיע למעסיק הרלבנטי הלחוץ קלוש יותר.

לשכת תעסוקה כאמור לא שולחת עובדים למעסיק שעונים לדרישות התפקיד. לכל משרה יש הגבלה של מספר ההפניות שלשכת התעסוקה יכולה לשלוח למעסיק לפי דרישות המעסיק. וכך עובדים מתאימים לא נשלחים לעבודה מתאימה כי נגמר מכסת ההפניות שאפשר לשלוח שנוצלו על עובדים לא מתאימים.

המעסיק לא מעונין להתעסק עם עובדים לא מתאימים ולא לבזבז את זמנו היקר בטלפונים ובראיונות לעובדים לא מתאימים, לעומת חברות כ"א והשמה שמפנים עובדים מתאימים בלבד לאחר ראיון טלפוני או פרונטלי עם המועמד.

אני מזכיר שמעסיקים לא משלמים כסף על מודעת דרושים בלשכת תעסוקה (או על מודעת דרושים באתר האינטרנט שלהם) לעומת חברות כ"א וחברות השמה או לוחות דרושים באינטרנט וכיוצא. אבל כנראה המעסיק חושב שמה שבחינם עולה יותר מאשר מה שבכסף,וזה לא תמיד נכון במקרה שלנו.

המעסיק מתקשר לפקידה בשירות התעסוקה ומעביר את הגדרת ודרישות התפקיד. מכיוון שאותה פקידת שירות התעסוקה לא מבינה בכל התחומים של כל המעסיקים ואין פקידות שמיוחדות לכל ענף ותחום, יש חוסר הבנה לגבי דרישות התפקיד.

וכך בתיאור התפקיד ובדרישות התפקיד יש שוני גדול בין מה שכתוב המערכת לשכת תעסוקה לבין המעסיק. אם המעסיק דורש תוכנות מחשב והפקידה כותבת רק ידע במחשב. אם צריך רפרנט והפקידה כותבת רק פקיד. אם צריך ניסיון תעסוקתי גדול והפקידה כותבת ללא ניסיון עד ניסיון מועט ועוד ועוד.

לעיתים הפקידה מכניסה פרטים לא רלבנטים כלל לתיאור התפקיד, ובכך גורמת שעובד מתאים לא ילך לתפקיד כי הוא לא עונה על דרישות התפקיד הכתובות. ולעיתים הפוך שהפקידה לא כותבת את על דרישות התפקיד, וכך עובד לא מתאים שעונה לדרישות התפקיד הכתובות בהפניה אך לא לכל הדרישות ובכך לא מתקבל.

לעיתים הפקידה כותבת את התפקיד באופן כללי במקום תיאור מפורט יותר ולהפך. לעיתים הגדרת התפקיד לא נכון,האם התפקיד שירות או מכירה או שניהם או מוקדן עם שיחות נכנסות או שיחות יוצאות או שניהם וכיוצא.

לעיתים הפקידה בשירות תעסוקה כותבת את המייל\פקס\ טלפון\ כתובת המעסיק בצורה  לא נכונה, (אצלי היו מספר מקרים כאלו ורק ע"י שיחה זה תוקן אצלי), וגם לאחר שמועמד אומר לפקידת הלשכה שזה טעות, היא לא מתקנת זאת,וכך הטעות עוברת למועמדים נוספים.

וכך יוצא שהמועמד צריך לוודא שכל הפרטים של המעסיק נכונים בהפניה מלשכת תעסוקה, אחרת הוא יגלה זאת בדרך הקשה. וכמובן המעסיק יפגע מכך,כי הוא לא קבל את קורות החיים מהמועמד, לא קבל טלפון מהמועמד,המועמד לא הגיע כי הכתובת שגויה וכיוצא, ובהתאם לכך אין ראיון ויש עוד בזבוז זמן. בחברת כ"א או חברת השמה זה לא קורה.

המעסיקים לא עושים מקימים יום היכרות או יום פתוח או מרכז ההערכה דרך לשכת תעסוקה ומעדיפים לשלם לחברות כ"א וחברות השמה וגם למכוני מיון על כך.או יותר נכון שגם לשכת תעסוקה לא פונה למעסיקים שיעשו זאת דרכה. כי המעסיק חושב (ולצערנו גם לשכת תעסוקה מודה בכך) שלשירות התעסוקה אין עובדים מקצועיים שיכולים להעביר מרכז הערכה או מבחני מיון .

עד היום אין תקנים וכנראה לא יהיו לעובדים מקצועיים כמו מאבחן ארגוני או מגייס מקצועי או מאמן קבוצות עבודה על מנת להעביר מרכזי הערכה. לשכת תעסוקה יכולה להיות מקצועית יותר מכל חברת כ"א או חברת השמה, אך היא לא רוצה להיכנס לזה ובכך מריעה עם דורשי העבודה בלשכת תעסוקה.

יש עשרות ומאות חברות שירות באזור המרכז שיכולות לחסוך כסף של גיוס עובדים דרך לשכת תעסוקה למשרות רבות בחברה לאורך שנים, אך החברות מעדיפות לא לעשות זאת, חלק מהסיבות לכך היא הפליה ועבירה על חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, כי בלשכת תעסוקה צריכים לקבל עובדים מתאימים מקצועית ולא להפלות מועמדים לעבודה. בחברות כ"א או השמה או במכוני מיון וכל שכן במשרדי החברה אפשר למעסיק לומר לקבל עובד זה ולהפלות עובד מתאים אחר.

להזכירך שלשירות התעסוקה אין בעיה עם כיתות ואולמות והיא לא משלמת על כך כסף לעומת חברות כ"א והשמה ומכוני מיון וגם במשרדי החברה עצמה.

יש מאות ואלפי אקדמאים בלשכת תעסוקה במרכז שכל חברה עסקית (בפרט בתחום שירות ומכירה) יכולה לקבל במחיר נמוך של גיוס והשגת כח אדם איכותי עם חובת התייצבות וחובת גיוס (אחרת המועמד המובטל לא יקבל כסף מהמדינה) ומעדיפים עובדים חסרי השכלה שאין להם כל מחויבות וגם חסרי ניסיון תעסוקתי רלבנטי לעבודה שחלקם גם לא מגיע לראיון עבודה בזמן או שלא מגיע בכלל ושגם יעזבו את החברה לאחר מספר חודשים והם חסרי מוטיבציה לעבוד.

ויש עוד סיבות רבות שלא כתבתי פה ואכתוב בעתיד ב"ה. אתם חושבים שיש לכם עוד סיבות מוצדקות ? כתבו למטה בתגובות.

יום רביעי, 3 באוגוסט 2011

איך מנהל בכיר או בינוני צריך לחפש עבודה ?


איך מנהל בכיר או בינוני צריך לחפש עבודה ?
בהמשך לכתבה בגלובס על מנהל יקר: ככה לא מחפשים עבודה!
קראתי את הטור של אורנה רודי  ואני מסכים לדברים בעיקר של שיווק המנהלים האגרסיבים  אם כי אני חושב שיש קצת הגזמה לטיפוסי המנהלים המחפשים בצורה לא נכונה.

יחד עם זאת, יש כמה דברים שחסרים שראויים לציון בחיפוש עבודה ראוי למנהל בכיר כמו :
1.חסר בעצות לכתוב קורות חיים מקצועי שיבליט את היתרונות של המנהל. קורות חיים צריך לעשות התאמה לאדם. אין פורמט וכתיבת קורות חיים אחד שמתאים לכל אחד ואחת.
2.חסר הגיוס במדיה החברתית כמו לינקאדין בעיקר וגם אפשרי בפייסבוק. לינקאדין היא רשת החברתית העסקית הגדולה בעולם וגם בישראל. גם מנהל בכיר מעונין בתפקיד ניהולי בכיר או בינוני,הוא צריך ליצור קשרים ותקשורת עם שאר המנהלים בחברות וגם עם רכזות כ"א והשמה בחברות כ"א והשמה. יש תפקידים שמפרסמים רק בלינקאדין ולא במקומות אחרים.
3.חסר שתחילת מציאת העבודה לא מתחילה מהפיטורים או מכל משבר בחברה, אלא בעיקר בתחילת העבודה שלךצריך למצב ולבדל את עצמך לאורך כל הקריירה: פעילות ניהולית, אתר אינטרנט, בלוג מנהל, כתיבת ספר או מאמרים  או אוטוריטה בתחום, פעילות במדיה חברתית כמו טוויטר, פייסבוק ולינקאדין בעיקר לצורך נטוורקינג.

יום שישי, 3 ביוני 2011

יריד תעסוקה דרך לחפש עבודה ולהציע עבודה


יריד תעסוקה (יריד גיוס עובדים) דרך לחיפוש עבודה- יריד הוא התארגנות של מעסיקים מענפים ותחומים שונים עם תפקידים שונים . היריד מתקיים באזור מסוים ביישוב מסוים ,מקומי ולא ארצי.לדוגמא גני התערוכה.  בכל יריד יש חברות שמציעות עבודה למחפשי עבודה , וכן חברות שמציעות הכשרה מקצועית בהתאם לסוג היריד.. בד"כ סוג המשרות הן מלאות. בד"כ החברות הן בהתאם לסוג היריד ובהתאם לאוכלוסיית מחפשי העבודה. בד"כ זמן היריד הוא בד"כ בין 5-7 שעות בלבד ובשעות הצהרים והערב ולא הבוקר.
לכל חברה יש דוכן או ביתן עם שילוט ופרסום , ובד"כ לחברות יש עלוני פרסום עם מתנות למשתתפים ביריד תעסוקה וכל שכן למי שגם התראיין.
בכל יריד יש עשרות חברות בלבד שנעות בין 20 ל-50 לערך , לא מעבר לכך.
מדוע אין הרבה מאד חברות ביריד ? לטענת המארגנים הם מקבלים היענות רק לעשרות חברות ולא מקבלים היענות מחברות נוספות רבות להשתתף ביריד,למרות שפנו למאות חברות. האם זה בגלל שפנו לחברות לא רלבנטיות שאין להם צורך בגיוס עובדים , או שהעלות לגיוס עובדים בודדים גבוהה דרך יריד, או שמחיר ההשתתפות ביריד קובע יותר ?
מה לגבי חוסר השתתפות של  חברות כ"א והשמה? הן בד"כ לא משתתפות ביריד. ומכאן גם החיסרון הגדול ביריד למחפשי עבודה ונכתוב לקמן.
בד"כ בעיתונות ובמקומונים מפרסמים מראש את המועד ואת המקום שיריד התעסוקה  יהיה. ואף יש פרסום של החברות המשתתפות ושאר אתרי האינטרנט בהתאם לסוג היריד. אם היריד לסטודנטים בד"כ יהיה פרסום של אגודות הסטודנטים והאוניברסיטאות.
הנהנה העיקרי מהיריד הוא מארגן היריד. היריד הוא בחינם למחפשי העבודה, אולם חברות שמעוניינות להשתתף צריכות לשלם למארגני היריד.
ולכן בד"כ ישתתפו חברות גדולות בעיקר שמגייסים הרבה עובדים בכל תקופה ,או שעכשיו זה זמן גיוס העובדים , ולא עסקים קטנים , ובהתאם לכך גם מספר המעסיקים ביריד כאמור שלא עובר את מספר ה-50. היריד נערך במקומות מסוימים בארץ  מידי כמה חודשים. ביריד בתחום מסוים יתכן שיהיה כל שנה לערך .

חובה וצריך לעשות יריד כל חודש בחודשו במקומות שונים בארץ ,כולל עסקים קטנים בעיקר, והמדינה צריכה להשתתף בהוצאות הגיוס של העסקים הקטנים.   

מה צריך להביא איתו מחפש עבודה ביריד ? רצוי וחובה להביא מסמכים רלבנטיים כמו קורות חיים ובשפע- יתכן שיבקשו מכם מספר העתקי  קורות חיים בחברה אחת , תעודת זהות, תעודת סטודנט תעודות השכלה : תארים אקדמים, לימודי תעודה, תעודת בגרות וכיוצא, רצוי להגיע ליריד כשבידכם מסמכים רלוונטיים, כגון תעודת זהות, תעודות המעידות על ההשכלה שלכם, כל תעודה או פרס אחרים רלבנטיים שמעידה על ניסיון התעסוקתי שלך, והמלצות לא כ"כ חובה בעיקר לשם ראיה ולא לשם מסירה
מה היתרונות של יריד תעסוקה למחפש עבודה ? המעסיקים ביריד מחפשים עובדים לתפקידים ספציפיים. יתכן שמודעות דרושים  בלוח דרושים בעיתון או באינטאנו או בגם באתר החברה הוא לא רלבנטי ומגייסים קורות חיים של מחפשי עבודה לגיוס עתידי. ולכן מחפש העבודה מבזבז את זמנו בשליחת קו"ח למשרה לא מיידית אם בכלל יקבל תשובה לזימון לראיון. כאן החברות צריכות עובדים במיידי. כאשר מחפש עבודה שולח קורות חיים בפקס  או במייל א"א לדעת האם קורות חיים הגיעו והאם מי שצריך לקבל אותם ,קבל אותם. כאן האחראים בחברות לגיוס עובדים בד"כ אגף משאבי אנוש  מקבלות ישירות את קורות החיים שלך . מחפש העבודה יכול להגיע בפעם אחת לכל החברות  פנים מול פנים  ולפגוש את המגייסים בחברות  ללא מתווכים ועובדים זוטרים אחרים וחוסך המון זמן וטורח בטלפונים וחיפוש משרות ושליחת קו"ח ונסיעות לראיון  והמתנה לראיון . יש חברות רבות שגם עושות ראיון ראשוני  קצר עד 5 דקות בד"כ 2-3 דקות, להתרשמות מהמועמד והאם הוא מתאים לדרישות התפקיד. אם הוא מתאים יתכן שיזמנו אותו לראיון מקיף בחברה.  אם אתה מחפש עבודה שפנוי לעבודה וסיימת את הלימודים,יש סיכוי טוב שיריד תעסוקה הוא המקום בשבילך, כדי למצוא את העבודה הבאה שלך. כאשר אתה מגיע ליריד ופוגש בחברות ובנציגי החברות  ומתרשם מהמשרות ומהחברה ,אתם יכולים לקבל החלטה מושכלת יותר האם כדאי לי לעבוד בחברה זו או אחרת , מה דרישות התפקיד ותרבות הארגונית של החברה ועוד. בנוסף שיתכן שיש תפקידים או חברות שלא חשבתם שאתם מתאימים ועכשיו זה נראה מושך ומתאים יותר לך  
מה החסרונות של יריד תעסוקה למחפש עבודה ? אי אפשר להספיק להגיע לכל המעסיקים הרלבנטים. ככל שיש יותר מחפשי עבודה ביריד ובפרט לחברה או חברות מסוימות ,כך יש יותר קושי לראיון קצר ביריד , ואפשר רק למסור קורות חיים ויתכן שכבר החברה תגייס ממי שעשה ראיון קצר.
צריך להביא מספר רב של קורות חיים מודפסים, לא יהיה לך מספיק קורות חיים לחברות ,הרי כמחפש עבודה לא מימשת את האפשרות כלל להציע את עצמך לחברה. יש לקחת בחשבון שיתכן שגם קורות אילו יאבדו ולא יוכלו ליצור איתך קשר למרות שאתה מתאים והיית בראיון קצר.
בד"כ החברות המגייסות לא נותנות כרטיס ביקור להתקשרות אלא רק להיפך.
יש זמן קצר יחסית , על מנת להיות בכל החברות הרלבנטיות וגם לחכות לתורך בכל חברה. בד"כ לא מספיקים להיות בכל החברות הרלבנטיות וגם לזכות לראיון. יש מירוץ נגד הזמן , בפרט שככל שיש יותר מחפשי עבודה ביריד.
יריד תעסוקה במכללה או אוניברסיטה - בד"כ אותם חברות באות כדי לגייס את הטובים ביותר מקרב מחפשי העבודה, ולא רק עובדים טובים. בנוסף שלחלק גדול מתחומי הלימודים במכללה או באוניברסיטה אין כלל חברות מגייסות , ורוב החברות המגייסות ביריד הן בתחומי היי-טק וניהול בעיקר, וחברות אילו בד"כ מחפשות עובדים לטווח הארוך וכן במשרה מלאה ,ובנוסף שחברות כ"א והשמה לא משתתפות בד"כ ביריד - חלק גדול מהסטודנטים לא עומדים בקריטריונים אילו, מלבד מיקום העבודה , הם יכולים לעבוד רק במשרה חלקית ולא מלאה ואין להם יכולת להתחייב לטווח הארוך ,ולכן היריד לא רלבנטי עבורם כלל.
ואילו הסיבות שבעיקר יש פחות מחפשי עבודה מהצפוי והנדרש ביריד למרות היתרונות הגדולים שלו.
למה חברות מסכימות להשתתף ביריד תעסוקה? הרי לחברה יש הרבה הוצאות ולא הכנסות בגיוס מועמדים טובים לעבודה. כמו שאמרנו השתתפות החברה כרוכה בתשלום. בנוסף גם לעלות הביתן והפרסום והמתנות ותשלום לעובדי החברה בעיקר משאבי אנוש או גם עובדים זמניים שם. אם כך למה זה משתלם להם להגיע ולהשתתף ? עיקר הפעילות של החברות היא העלאת המודעות בקרב מחפשי העבודה על החברה עצמה שיידעו שהיא קיימת שיסכימו לעבודה בה וגם שיעבדו לטווח הארוך. יש כמובן חיזוק התדמית של החברה כחברה מצליחה וכמבצעת גיוסים , שבד"כ גיוס מעיד על הרחבה (יתכן שמגייסים שוב אחרי צמצום ופיטורין בשיטת הדלת המסתובבת או שיטת הורדת וצמצום עלויות) , וגם הפניית מחפשי העבודה לפרטים נוספים על החברה ועל התפקידים לאתר האינטרנט של החברה. בחלק מאתרים אילו יש אפשרות להגשת מועמדות לתפקידים בחברה דרך אתר החברה.
מה דרישות החברה לתפקיד ממחפש העבודה? לא רק ממוצע ציונים גבוה - רצוי השכלה כתואר אקדמי או לפחות תעודת בגרות עם אפשרות של קורסים והשתלמויות, ניסיון תעסוקתי רלבנטי ומעבר בראיון ומבחני המיון , וכמובן צריך לעבור את כל ההטיות הלא רלבנטיות בבחירת מועמד לתפקיד שמיוחדות לכל חברה. 
יש מספר סוגי ירידים: יש יריד מטעם לשכת התעסוקה, יש יריד מטעם האוניברסיטה או מכללות בקמפוסים. יש יריד של משרד ממשלתי כמו תחום התיירות, או לעולים חדשים ותושבים חוזרים מטעם משרד קליטת עלייה. יריד מקצועי תחומי מגדרי כמו עו"ד ומתמחי משפטים, או רואי חשבון ועוד.
דוגמא ליריד תעסוקה בתחום התיירות :התקיים ביום ג' 9.2.10, בין השעות 19:00-15:30 בביתן 1 בגני התערוכה בתל אביב.
 אלפיים משרות הוצעו ע"י  כ-40 מציגים: מלונאים ונציגי רשתות בתי מלון, סוכני נסיעות ותיירות פנים, מורי דרך, מפעילי אתרים.לצד משרדי התמ"ת והקליטה, הסוכנות היהודית, שירות התעסוקה, היחידה להכוונת חיילים משוחררים ועוד. בנוסף לנציגי המכללות והאוניברסיטאות, שמקיימות קורסי הכשרה ולימודים בתחומי התיירות, והן הציגו את אפשרויות הלימוד וההכשרה השונות.