יבש גלעד ופלגש בגבעה

יבש גלעד ופלגש בגבעה

שאלה: איך נשארו זקנים מיבש גלעד בזמן שאול ונחש מלך עמון , אם כולם נהרגו  בפרשת פילגש בגבעה?

תשובה :

1. יש דעה שפרשת פלגש בגבעה ופסל מיכה היו בתחילת ההתנחלות של עם  ישראל בארץ , כך שאין שאלה כי עברו מאות שנים מאז.

2. אם רואים את מספר ההרוגים ואת מי הרגו- הרגו את מי שיצא להלחם ולא את הזקנים שלא יכולים להלחם ולא יכלו לעשות כלום בנדון - להזכירך שיבש גלעד הוא מבני גד מעבר לירדן ולא מבני בנימין.

3. יתכן מאד שהעיר התיישבה מחדש ע"י אנשי שבט  גד  האחרים .

שאלה: האם היה נביא בזמן פרשת פילגש בגבעה ?

תשובה: כמו שכתוב בשופטים בפרק כ פסוק כח היה את פינחס  בן אלעזר בן אהרון הכהן, שעלי הכהן הוא מצאצאיו.  ומלבד פינחס לא היה נביא בכלל, ככתוב בתחילת שמואל שחזון היה נפרץ ושמואל היה בין הנביאים הראשונים (גם ע"י חז"ל) .

מלבד שיש אומרים שפרשת פלגש בגבעה הייתה בתחילת יישוב והתנחלות הארץ ולא בסוף זמן השופטים

תחקור עצמי אחרי מלחמה או רעב בתנ"ך

תחקור עצמי אחרי מלחמה או רעב בתנ"ך

כאשר מתים חיילים מישראל במלחמה- יש מיד תחקור למה הסיבה לכך היא עבירה שעשו עם ישראל או החיל. הגישה אומרת שאף חיל לא צריך למות בקרב, (לעומת הגישה הגויית העולמית  הסוברת שהעיקר לנצח במלחמה גם אם נפלו הרבה חיילים ).

בספר במדבר פרשת מטות  מובא שיצאו 12 אלף למלחמה (ועוד 12 אלף על הכלים לשמירה) במלחמה נגד מדין וכלם חזרו ללא מת אחד ולא נפקד מהם איש כלל ,והביאו קורבן על הרהור עבירה.

בספר יהושע  מסופר על המנהיג יהושע שצר על העי ומתו בקרב ה-1 כ-36 איש (לפי חז"ל זה היה בן אדם אחד ששקול כנגד 36 אנשים). הוא עשה תחקיר  וגילה את פרשת עכן בן כרמי שמעל בחרם.

בספר שמואל א' מסופר על שאול ומלחמתו בפלשתים והוא רדף אחריהם ושאול השביע את  העם עם חרם לא לטעום אוכל עד שמסיימים את הקרב והעם הסכים לכך. שאול הרגיש שמישהו עבר על החרם ועשה גורל ונפל על בנו יהונתן שעבר על השבועה  ואכל מיערת הדבש.

מובא בסוף שמואל ב' , בימי דוד המלך היה רעב 3 שנים ,לפי חז"ל דוד המלך בדק כל שנה את עבירות עם ישראל שהעונש עליהן הוא  רעב  ולא מצא , עד שגילה את פרשת הגבעונים ומילא את דרישתם ואז הרעב נפסק.

בתחילת ספר מלכים ב' מתואר שהיה רעב בשומרון 7 שנים עד שאכלו בשר בניהם ובנותיהם  עקב החטא של עבודה זרה  

מלחמה ואירועים בשכם בתנ"ך

מלחמה ואירועים בשכם בתנ"ך

בספר בראשית פרשת וישלח מתואר ששמעון ולוי בניו של יעקב אבינו  הרגו את תושבי שכם כולל את המנהיגים,והשאירו את הנשים והילדים הקטנים ובזזו את רכושם (בסיוע שאר האחים).

הסיבה לכך היא אונס דינה בת יעקב אחותם ע"י גוי חיווי  וסירוב האנס שכם בן חמור להחזירה. וחוסר מחאה של תושבי שכם על המעשה.

יש עוד תיאור על מלחמה בשכם בתקופת אבימלך בן גדעון  בספר שופטים.

יש עוד תיאור בשכם ששם מכרו השבטים אחיו של יוסף את יוסף (ושם בסוף נקבר יוסף ע"י ישראל שנכנסו וכבשו את הארץ), ושם גם התחלקה המלוכה בתקופת ירבעם ורחבעם. כמו שנאמר במדרש תנחומא ששכם מקום מזומן לפורענות.