‏הצגת רשומות עם תוויות מדין. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מדין. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 11 באוגוסט 2011

דרך לבדיקת אשה בתולה או בעולה


דרך לבדיקת אשה בתולה או בעולה
הדבר העיקרי לבדיקת אישה האם היא בתולה או לא כאשר לא בתולה חייבת מיתה מדין מלך וסנהדרין הוא להעביר את האישה מול הציץ של כהן גדול-  אם היא מעל ל-3 שנים (אם היא גויה), או אם היא לא בתולה אם היא ישראלית - פניה מוריקות ויודעים שהיא לא בתולה.

מובא במסכת יבמות דף ס עמוד ב ,שכך עשו במלחמת מדין כמובא בספר במדבר בפרשת מטות. כל אישה שיודעת משכב זכר המיתו וכל אישה שלא יודעת משכב זכר החיו.משכב זכר- האישה ראויה להיבעל מגיל 3 שנים ומעלה(בזמנים הקדמוניים,לא היום-הגבר פדופיל),כמובן שעם ישראל לא ידעו את הגיל של הנשים המדיניות הקטנות, והמדינית או המדיניות לא נאמנות לומר את גילן.  

דרך נוספת לבדיקה- אישה תשב על פי חבית של יין , אם פתחה פתוח והיא לא בתולה הרי הריח של היין יעלה מהרחם והמעיים עד הפה (כידוע למי שיש לו חולי מעיים- שמרגישים את הריח המעיים שלו בפיו). ואם היא בתולה ופתחה סגור- אין ריח.

מובא בסוף ספר שופטים פרק כא , בפרשת פלגש בגבעה כאשר כל ישראל נלחמו נגד שבט בנימין, כולם נשבעו שמי שלא יעזור וישתתף במלחמה מכלל ישראל- יהרג. לאחר מכן נמצא שאנשי יבש גלעד לא באו למלחמה. ושבטי ישראל הרגו אותם מלבד 400 הנשים הקטנות שלא ידעו משכב זכר.

ומובא במסכת יבמות דף ס עמוד ב שהבדיקה הייתה ע"פ חבית יין. לא יכלו לעשות בדיקה בציץ כי כתוב לגבי ציץ לרצון להם לפני ה' ולא לפורענות. ואישה שהיא יודעת משכב זכר- הבדיקה עבורה היא פורענות שהורגים אותה.  אם כן תשאלו למה לגבי בנות מדין לא דורשים כך. כי כתוב להם,לעם ישראל ולא לגויים. לגויים אפילו לפורענות אפשר לבדוק.  

במסכת כתובות בפרק ראשון מובא שאחרי חורבן בית שני שלא היה ציץ - בזמן רבן גמליאל הוצרכו לבדיקה זו כדי לעשות שלום בין אישה לבעלה.

חובה לציין שדרך בדיקה זו יש בה מן הביזוי וחוסר כבוד לאישה שמושיבים אותה על פי חבית,ולכן אם לא היו בטוחים שבדיקה זו אמיתית,לא היו עושים. 

תחקור עצמי אחרי מלחמה או רעב בתנ"ך


תחקור עצמי אחרי מלחמה או רעב בתנ"ך
כאשר מתים חיילים מישראל במלחמה- יש מיד תחקור למה הסיבה לכך היא עבירה שעשו עם ישראל או החיל. הגישה אומרת שאף חיל לא צריך למות בקרב, (לעומת הגישה הגויית העולמית  הסוברת שהעיקר לנצח במלחמה גם אם נפלו הרבה חיילים ).

בספר במדבר פרשת מטות  מובא שיצאו 12 אלף למלחמה (ועוד 12 אלף על הכלים לשמירה) במלחמה נגד מדין וכלם חזרו ללא מת אחד ולא נפקד מהם איש כלל ,והביאו קורבן על הרהור עבירה.

בספר יהושע  מסופר על המנהיג יהושע שצר על העי ומתו בקרב ה-1 כ-36 איש (לפי חז"ל זה היה בן אדם אחד ששקול כנגד 36 אנשים). הוא עשה תחקיר  וגילה את פרשת עכן בן כרמי שמעל בחרם.

בספר שמואל א' מסופר על שאול ומלחמתו בפלשתים והוא רדף אחריהם ושאול השביע את  העם עם חרם לא לטעום אוכל עד שמסיימים את הקרב והעם הסכים לכך. שאול הרגיש שמישהו עבר על החרם ועשה גורל ונפל על בנו יהונתן שעבר על השבועה  ואכל מיערת הדבש.

מובא בסוף שמואל ב' , בימי דוד המלך היה רעב 3 שנים ,לפי חז"ל דוד המלך בדק כל שנה את עבירות עם ישראל שהעונש עליהן הוא  רעב  ולא מצא , עד שגילה את פרשת הגבעונים ומילא את דרישתם ואז הרעב נפסק.

בתחילת ספר מלכים ב' מתואר שהיה רעב בשומרון 7 שנים עד שאכלו בשר בניהם ובנותיהם  עקב החטא של עבודה זרה  

יום ראשון, 3 ביולי 2011

שאלות לפרשת מטות ספר במדבר


שאלות לפרשת מטות ספר במדבר
      1.        "ראשי המטות" ערש"י וקשה שבראשי המטות תלוי עקירת הנדר ולא הנדר עצמו?
      2.        "זה הדבר אשר צוה ה "מה ממעט? היכן מצינו שנאמרה פ נדרים? למה דוקא לראשי המטות? ומ"ש משאר מקומות שהקדים הקדמה זו? מה סמיכות הפרשיות בין מועדות לנדרים?
      3.        האם הבעל יכול לעשות שליח להפר נדרי אשתו? האם רק נדרים יכול להפר או גם שבועות?
      4.        מה ההבדל בין הפרת הבעל ובין התרת החכם? ומה היסוד להפרה ולהתרה?
      5.        האם חכם יכול להתיר נדר של אשה ככל אדם כאשר בעלה קים הנדר? מנין הסמך להתרת נדרים?
      6.        האם נדר או שבועה חל על ביטול מצוה(עשה ולא תעשה) ומה ההבדל?
      7.        בהפרת אב "והחריש לה", בהפרת ארוס לארוסתו "ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה", ובנשואה "ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום", מדוע שונה?
      8.        "וה יסלח לה" ערש"י ומדוע הוסיף ושותה יין ומטמאה למתים ולא די שעברה על הנדר?
      9.        מדוע צריכה סליחה הרי אין מצטרפת מחשבה למעשה וכאן יש מחשבה ולא מעשה כי הפר הבעל?
   10.     האם האב יכול להפר נדרי בתו כשהיא אמה לפני שהאדון או בנו מיעדה?
   11.     אחרי מעשה פלגש בגבעה נשבעו שלא יתנו מבנותיהן לבני בנימין, למה לא יכלו להתיר השבועה?
   12.     אם הפר האב והארוס שתק או קים מה דין הנדר(מיגז או קליש)
   13.     למה הזכיר לשון שבועה בנשואה ולא בארוסה או נערה בבית אביה?
   14.     אשה נדרה ועברה על בל תאחר, ואח"כ הפר לה בעלה ביום שמעו ,האם בכל זאת עברה?
   15.     אם אשה נדרה מיבמה צריך לחלוץ או ליבם?וכן אם נדרה בחיי בעלה על היבם ומת בעלה בלא בנים?
   16.     "ידור נדר או השבע שבועה" למה כפול? "לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה"(יקים) למה כפול?
   17.     האם הבעל יכול להפר נדרי אשתו שהיתה ארוסה? איזה נדרים מפר בעל לאשתו?
   18.     מי וכמה יכולים להתיר את הנדר? איך מתירים הנדר? כינויים וידות נדרים מהם והיכן רמוזים?
   19.     הנודר על דעת רבים, על דעת חבירו, נדר וחבירו שלם לו שכר, לקים מצוה, האם יש להם התרה?
   20.     אם נדרה נדר שיהיה לאחר זמן ובתוך הזמן נישאה(ללא אירוסין כימינו) האם הבעל יכול להפר?
   21.     מנין רמז שעושים התרת נדרים ביום הכפורים(ומדוע בכלל עושים וגם בר"ה)?
   22.     אשה שיודעת שבעלה החריש ביום שמעו ועתה רוצה להפר שלא כדין אם עברה על הנדר האם חיבת?
   23.     מתי הנער או נערה יגיעו לגיל שנדריהם נבדקים וקימים? האם אפשר לחזור מהנדר תוך כדי דבור?
   24.     באיזה דרגה רוחנית נשבעים(למעט שבועת ב"ד)? האם הבעל יכול להיות בין מתירי שבועת אשתו?
   25.     אם אומר נדר בלשון שבועה או להפך האם חוששים? אם הוציא בשפתיו נדר שלא התכון לו, האם חל?
   26.     בעל שהפר לאשתו את נדרה אבל היא עברה על הנדר קודם ההפרה האם חיבת?
   27.     מה העונש של עוון נדרים ומה הדין של אשה נדרנית ומדוע? מנין ששתיקה כהודאה?
   28.     האם מותר להתיר נדרים בשבת? וכן אם הבעל יכול להפר לאשתו בשבת? וכן אם אפשר לידור בשבת?
   29.     ה אמר למשה "נקום נקמת בנ"י", ומשה אמר לישראל "נקמת ה במדין" מדוע שינה?
   30.     ה צוה את משה נקום בעצמך, איך עשה שליח ולא הלך בעצמו? למה המלחמה במדין דוקא בחייו של משה ולא לאחר מותו? מדוע תלה מיתתו של משה במלחמת מדין? ומדוע הודיעו, דיה לצרה בשעתה?
   31.     סמיכות פרשיות של נדרים למלחמת מדין? "וימסרו" ערש"י למה הזכיר הגנאי במקום השבח?
   32.     "איש למטה" לרבות שבט לוי, וקשה שכתיב 12 אלף ולא 13? "הבאים למלחמה" ולא מהמלחמה?
   33.     ממתי פנחס היה משוח מלחמה? "ויצבאו על מדין" מה מלמדנו(רמב"ן ורמב"ם ומחלוקתן)
   34.     "ויקצוף משה על פקודי החיל" מדוע קצף הרי לא נצטוו? ומדוע קצף מיד שהגיעו למרות שלא חטאו ולא מת אחד מהם? מה השבח של פקודי החיל(השווה ליואב)? מדוע לא קצף גם על פנחס ?
   35.     איך פרקו הנזמים של נשות מדין? "לא נפקד ממנו איש" לחיות או לעבירה?
   36.     מנין היו יודעים שלא ידעה זכר(והשווה הבדיקה לנשות יבש גלעד)מדוע השינוי?(כתובות  )
   37.     למה הזכירו כאן הלכות געולי כלים והמלקוח וחלוקה ללוים ולכוהנים, ובסיחון ועוג לא הוזכר?
   38.     למשה דין מלך ואוצרות מלך למלך האם נהגו דין זה(במדין וסיחון ועוג)?
   39.     "אשר צוה ה את משה" איך קרא אלעזר לרבו משה בשמו הרי זה אסור?
   40.     למה הוצרכו הפסוקים של חילוק המלקוח ,לא יכולנו לחשב בעצמנו?
   41.     מדוע אמר "זאת חקת התורה" בפ געולי כלים? מדוע התרומה היתה אחת מחמשים ולא מארבעים?
   42.     לחצות את המלקוח, מי עשה כדוגמת משה, והאם כהוראת שעה או קבע?
   43.     מדוע חיכו ראשי אלפים ומאות לומר למשה לא נפקד ממנו איש ולהביא קרבן אחרי פ געולי כלים?
   44.     "כל כלי מעשה" ואח"כ ויביאו אותו ולא נזכר כלי מעשה? וקשה שהביאו כסף וזהב מהמדיניות שזה בכלל אתנן זונה ואסור לבדק הבית? מה סמיכות פרשיות מלחמת מדין וגעולי כלים לבני גד וראובן?
   45.     למה הקריבו כסף וזהב ולא קרבן בהמה? "תתחטאו" ערש"י וקשה פס הנוגע במת לכל נפש אדם?
   46.     למה הקדים בני גד לפני בני ראובן ובתחילה כסדר? האם עשה תנאי לשבט מנשה ולמה לא כתוב?
   47.     ויבואו ויאמרו, ויאמרו, ויגשו אליו ויאמרו, ויאמר. מה השינויים?
   48.     "כאשר דבר ה אל עבדיך", "כאשר אדוני דבר", "כאשר אדוני מצוה" מה השנוי?
   49.     "תרבות אנשים חטאים" במה נענש משה על ביטוי זה ומה לומדים מכך?
   50.     למה בני גד ובני ראובן לא קטעו את משה בתוכחתו הרי הסכים לדבריהם אח"כ?
   51.     כל תנאי שאינו כבני גד ובני ראובן אינו תנאי, מהם התנאים?במה יש מחלוקת האם צריך תנאי או לא?
   52.     מה העונש שקבלו בני גד ובני ראובן וחצי שבט המנשה שלקחו נחלה בעבר בירדן המזרחי?
   53.     איך היו מחלקים את עבר הירדן לישראל, לולי נחלת בני גד וראובן וחצי שבט המנשה?
   54.     האם מעבר הירדן מביאים בכורים וקורא וידוי בכורים או לא?
   55.     הפסוק שמתחיל בנון ומסתים בנון מהו, ויש עוד פסוקים מהם ומה סגולתן(חיד"א)?
   56.     פס שנאמר על בלעם:"יש דרך ישר(ר"ת גמ 24, שהפיל 24 אלף מישראל. וס"ת שכר שהלך לקבל שכרו במדין על עצתו) לפני איש ואחריתה דרכי מות"(שנהרג שם במלחמה)
   57.     "אשר לא נשא (נדר שבועה איסר) לשוא נפשי"