המשמעות הנכונה של הביטויים עורבא פרח ובוקי סריקי

המשמעות הנכונה של הביטויים עורבא פרח ובוקי סריקי

הביטויים האלו נמצאים בתלמוד.ושובשו אצל החילונים שרגילים לעברית המשובשת של בן יהודה.ולכן כתבתי כאן את המשמעות הנכונה ומה המקור שתוכלו לבדוק את אמיתותה ללא צורך להאמין לי,תוכלו לדעת. 

עורבא פרח- הביטוי בארמית נמצא במסכת ביצה. תלמיד שאל את רבו שאלה, והרב ענה עורבא פרח.תרגומו בעברית הוא עורב פורח(באוויר) רש"י פירש השיאו לדבר אחר. כלומר העביר נושא\ענין. הרב לא רצה לענות תשובה לשאלת התלמיד ולכן אמר מה שאמר. שהתלמיד יסתכל למעלה על העוף ולא ישאל שאלה. השאלה למה דווקא עורב ולא עוף אחר? כי נח שלח את העורב להשיב תשובה האם קלו המים והעורב לא ביצע את שליחותו.כך גם הרב רמז שגם הוא לא ישיב תשובה לתלמיד אלא העביר ענין. 

עו"ד טועים וחושבים שהמשמעות היא דברים בטלים ולא היא. דברים בטלים זה הביטוי הבא בוקי סריקי. 

בוקי סריקי -הביטוי בארמית נמצא במסכת בבא בתרא ובעוד כמה מקומות. הביטוי נאמר ע"י האמורא רבא שאמר זאת לתלמידיו בעקבות מה שאמרו לו- סברה לא נכונה בדעת רב נחמן. ואמר לא תתלו בוקי סריקי ברב נחמן. הכוונה אל תתלו דברים ריקים בדעתו. רש"י פירש כלים ריקים. שהרעיון דומה. כמו שלכלי או אילן יש פירות,כך גם לדיבור יש פירות.דבר חכמה הוא פרי הדיבור. דבר ריק או שטות הוא לא פרי הדיבור הנכון. 

הביטוי בוקי סריקי ,שהקוף מנוקד בצירי והריש בחיריק , ולא בוקי סרוקי שהקוף מנוקד בחיריק והריש בשורוק ,כמו שאמר עו"ד אבי יצחק למענה של שאלת עיתונאי,ובתוכנית רק בישראל ,ארז טל צחק על הביטוי,ולא ידע לתקן אותו 

דוגמא למה היהודים חכמים והחכמה בתלמוד

דוגמא למה היהודים חכמים והחכמה  בתלמוד

בסרטון הקצר של הרב אמנון יצחק של מספר דקות שהוא חלק מהרצאה גדולה מובא שאלה פשוטה עם מספר תשובות. הבאתי את תמלול הסרטון למי שאוהב יותר לקרוא מאשר לשמוע והוספתי כמה דברים בסוף שלא נאמרו בסרטון.בסרטון השאלה והתשובות מובאות בשפה יותר היתולית ובידורית.

הקדמה: גוי שאל יהודי למה אתם כ"כ חכמים ומה יש חכמה בתלמוד שעושה אתכם חכמים יותר? הגוי מבין שליהודים אין אקדמיה ולא מכללות ולא כל בית ספר אחר ללימוד חכמות חיצוניות מלבד לימוד יהדות ותלמוד ,ולכן רק מהתלמוד יהודי נעשה חכם. היום הרבה חילונים לא מבינים זאת, ולכן יש הרבה יהודים טיפשים ולא חכמים כולל בעלי תואר 1 ו-2  באקדמיה.

היהודי אמר לגוי ,אני אתן לך דוגמא ע"י שאלת שאלה אחת ואתה תענה לי תשובה.ותבין למה היהודים חכמים מהתלמוד וגם יותר מהגויים.

חושבים שאתם חכמים ? בואו לענות על השאלה ללא הסתכלות על התשובות.                                       השאלה: שני בני אדם נפלו מארובה ,אחד התלכלך והשני לא, מי הולך לנקות את עצמו ולהתקלח?  

התשובה הראשונה הפשוטה של חילוני: מי שהתלכלך רואה את עצמו מלוכלך והולך לנקות את עצמו, ומי שנקי רואה שהוא נקי ולא מנקה את עצמו.  ולכן רק המלוכלך הולך לנקות את עצמו

יש 5 תשובות אפשריות לשאלה- אחד מנקה את עצמו והשני לא , שניהם מנקים את עצמם, אף אחד מהם לא מנקה את עצמו, שאלה לא נכונה מבחינה לוגית

התשובה  השניה: מי שהתלכלך רואה את השני נקי ,ולכן חושב שהוא גם  נקי ולא הולך לנקות את עצמו, ומי שנקי רואה את חבירו מלוכלך חושב שהוא גם מלוכלך והולך לנקות את עצמו.  ולכן רק הנקי הולך לנקות את עצמו.

התשובה  השלישית: מי שהתלכלך רואה את עצמו מלוכלך והולך לנקות את עצמו, ומי שנקי מסתכל על חבירו המלוכלך חושב שהוא גם מלוכלך והולך לנקות את עצמו. ולכן שניהם מנקים את עצמם.

התשובה  הרביעית: מי שהתלכלך רואה את השני נקי ולא הולך לנקות את עצמו, ומי שנקי ,רואה את עצמו נקי ולא מנקה את עצמו. ולכן שניהם לא מנקים את עצמם.

התשובה החמישית: יש טעות לוגית, איך שני בני אדם נופלים מארובה ועדין יש בן אדם שהא נקי ולא מלוכלך? ולכן השאלה כלל לא מתחילה והיא רק תיאורטית  ולא מעשית. (ביהדות  יש רק מספר שאלות תיאורטיות , הרב ככל השאלות הן מעשיות)

כמובן שהיהודי נותן הזדמנות נוספת לגוי לענות על השאלה שוב ושוב . הוא תמיד עונה על השאלה הקודמת ולא חושב על פתרון אחר. ולכן היהודי מציג תמיד את הפתרון הנוסף. כאשר נגמרים 4 התשובות הראשונות, עונה לו היהודי שצריך לענות שיש בעיה לוגית בשאלה.

**כל אדם צריך לענות על השאלה עם כל התנאים ויוצאי הדופן. אי אפשר לענות על שאלה חד משמעית בתשובה אחת, כאשר יש מספר אפשרויות סבירות. צריך לדעת את כל האפשרויות הקיימות כבר בתחילה ולא אח"כ באמצע.

**ניתוח מספר תשובות אפשרויות לשאלה יש בתלמוד, וזו רק דוגמא אחת משלל אלפים ורבבות שאלות שיש.  אז הנה הקישור שוב לשאלה ולתשובות  בסרטון הקצר של הרב אמנון יצחק

הווי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים

הווי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים

המקור וההסבר לפתגם להיות זנב לאריות ולא ראש לשועלים,בסנהדרין (של 71 איש) וגם בישיבה היו 7 שורות. כל שורה 10 תלמידים. לכל שורה היה ראש . השורות היו מסודרות לפי חכמה. השורה הקרובה לרב חכם יותר,ולכן השורה הראשונה החכמה ביותר, אח"כ השניה, ואח"כ השלישית וכן הלאה.החכם האחרון בשורה הראשונה היה יותר חכם מהראש של השורה השניה.

כאשר מת אחד מהתלמידים בשורות ,זזים קדימה. אולם ראש שורה קודמת הופך להיות האחרון בשורה הבאה. והוא מבקש להישאר בשורה שלו כראש שורה ומשנהו יעבור לשורה הבאה, אולם מסרבים לבקשת אותו חכם לטובתו ואומרים לו מוטב שתהיה זנב לאריות בשורה הבאה מאשר ראש לשועלים בשורה שלך. השאלה היא האם להיות משפיע על אחרים - 9 תלמידים אחרים, או להיות מושפע מ- 9 תלמידים הבאים החכמים יותר. והמסקנה עדיף להיות מושפע מחכמים מאשר להיות משפיע על פחות חכמים

תחילת החכמה מתבטאת בלהיות זנב בהתחברות וצירוף לאנשי חכמה חכמים ממך ולא להיות ראש על אנשים לא חכמים או פחות חכמים ממך על מנת להיות מושפע ולא משפיע ועל מנת לקבל עוד חכמה גדולה יותר.

החכמה לא שווה לתואר אקדמי או לתארים מתקדמים. כשם שהקדמונים לא למדו באוניברסיטה ולא היו להם תארים, אך היו יותר חכמים מאיתנו בהרבה דברים. היום לעיתם חכמת ההמונים גדולה יותר בצירוף מחכמת החכם או החכמים בעלי התארים.לא כל מי שאין לו תואר אקדמי הוא בהכרח לא חכם.

מי שלמד תלמוד ומשנה יודע שכדי לפתור סוגיות סבוכות שלמות צריך הבנה רחבה גם במתמטיקה -לוגריתמים, טריגונומטריה , גיאומטריה וגם אלגברה. ועוד ועוד. כוזרי כבר אמר שכל החוכמות היו אצל היהודים רק שתוקף גלות בבל ואחריה אבדו את החכמות . החכמות נשארו במצרים  ובבל ועברו ליוונים ולרומיים קבלו את חכמתם ממצרים ובבל והוסיפו. מכיוון שליהודים כאמור לא היו ספרי חכמות נאלצו להעתיק מספרי הגויים - כמובן רק מה שמתאים ונכון. מה שלא נכון לא העתיקו וכתבו היפך- מורה נבוכים לרמב"ם דוגמא

היום שההשכלה היא בעיקר לצורך עיסוק ולא רק להשכלה, כולל תארים לא רלבנטים העיקר שיש תואר 1 או\וגם 2, אם אני מקבל משכורת גבוהה ללא השכלה , לא אעשה השכלה. מחצית אין תעודת בגרות, שליש אין תואר 1. בנוסף רכישת השכלה תלויה במימון ולרובם אין מימון ללימודים . כאשר יש 2 ברירות - פרנסה למשפחה או לימודים ,יבחרו בפרנסה ולא בלימודים.

לא פונים לתואר שלישי כי תואר שני מספק ועלות והזמן לא מצדיקה תואר שלישי בנוסף שגם אין מספיק מקומות לימוד ללמד בארץ באוניברסיטה, וסיכוי קלוש ללמד בחו"ל , יש תקרת זכוכית למרצים מסוימים ולא מקבלים אותם

בחורים בישיבה לא לומדים לשם עיסוק אלא לשם לימוד. ולומדים הרבה כל יום כל שנה ולכל החיים. החילוני מסתפק בכמה שנים ואח"כ לומד קצת לעדכון. הלימודים בישיבה יותר קשים וחכמים מאשר הכללי, וזה מסביר למה בני ישיבה מסיימים בגרות ותואר 1 בקלות גם ללא רקע של השכלה כללית כמו חילונים

- הרבנים גדולים בחכמה וגם באייקיו - פתרון בעיות וגם בזכרון יותר מכל פרופ מלומד אחר חילוני או גויי. כמה מלומדים יודעים לצטט ספר או פרק אחד בע"פ ? יש עשרות ספרים על חידות וחידודים של רבנים במשך הדורות

רבנים במשך הדורות לא הפסידו בויכוח אחד מול הנוצרים או המוסלמים המלומדים , גם במסגרת אוניברסיטה. כמו כאן במדינה הפסד אחד במלחמה לארצות ערב ,זה סוף המדינה. כך הפסד בויכוח. הויכוח היה בד"כ מרב אחד או כמה רבנים אל מול עשרות מלומדים , או אחד ששאל את שאלות המלומדים

חכמה היא לא רק להמציא משהו אלא גם איך להשתמש בו . היהודים יכלו להמציא בעבר מה שהגויים המציאו היום , אך הנזק היה גדול יותר מבחינת התועלת. המצאות החשמל ,כלי טייס ,כלי מלחמה פצצה גרעינית וכיוצא לשימוש מלחמתי להרס העולם ולא לצורך אזרחי לטובת העולם