דמי ניהול גבוהים בקרנות הפנסיה לא פעילות , מה אפשר לעשות?

דמי ניהול גבוהים בקרנות הפנסיה לא פעילות , מה אפשר לעשות?

בהמשך לכתבה בגלובס  עושק הפנסיה: העמיתים קפואים, המחירים במקסימום לגבי דמי ניהול. יש חוסכים בקרנות הפנסיה לאורך שנים רבות,כאשר הם הופכים לגמלאים ומקבלים קצבה מקרנות הפנסיה,הם כבר לא זוכים להנחות בדמי ניהול, ומשלמים לקרנות הפנסיה את מקסימום דמי ניהול שמותר לגביה.

ויש חוסכים בקרנות הפנסיה שקרן הפנסיה שלהם הופכת להיות מוקפאת,כלומר יש חסכון מנוהל לפי מסלול השקעה שנבחר,אולם אין ביטוח:לא חיים ולא שארים ולא אכ"ע,והם משלמים את דמי ניהול המקסימלים חצי אחוז לשנה.סכום השנתי של דמי ניהול מתחלק מידי חודש, כ4 מאיות בחודש.

קרן פנסיה הפכה להיות לא פעילה ומוקפאת כי החוסך לא המשיך את ההפקדות החודשיות לקרן פנסיה.מובא בכתבה שיש כיום מיליון וחצי קרנות פנסיה מוקפאות של חוסכים,שיתכן מאד שלחוסך אחד יש מספר קרנות פנסיה מוקפאות. לעומת פחות מ2 מיליון קרנות פנסיה פעילות.יש גידול בקרן פנסיה מוקפאת לעומת קרן פנסיה פעילה.והמצב ימשיך ויחמיר בעתיד אם לא יהיה שינוי כלשהו עם פחות קרנות פנסיה פעילות ויותר ויותר קרנות לא פעילות ומוקפאות.

מדוע יש כ"כ הרבה קרנות פנסיה מוקפאות של חוסכים ?

1.עובד שקיבל קרן פנסיה ממקום העבודה\עצמאי שפתח קרן פנסיה ,אך הוא הפסיק לעבוד ולא המשיך להפריש ולתת הפקדות כסף באופן עצמאי מידי חודש, עד שעבר זמן הריסק (שמשמעותו שעדין יש ביטוח למרות שאין הפרשות כספיות)של מספר חודשים בד"כ 5-6 ,ואי אפשר יותר להפריש ולהפקיד כסף לקרן פנסיה. בוד בחברה אחרת שהמשיכה.

2.עובד שעבר ממקום עבודה אחת למקום עבודה אחרת,ובמקום העבודה החדש לא המשיכו לו את הפנסיה מהמעסיק הקודם ,אלא פתחו לו קרן פנסיה חדשה,והוא לא המשיך להפריש ולתת הפקדות כסף באופן עצמאי מידי חודש לקרן הקודמת.

למה פותחים במקום עבודה חדש קרן פנסיה חדשה לעובד ולא ממשיכים הישנה? חוסר ידע ומודעות של העובד בזכויות שלו.לסוכן הביטוח של החברה החדשה יש אינטרס ברור לפתוח קרן פנסיה חדשה ולא להמשיך הקודם.המעסיק\המנהל לא מודע לזכויות העובד שיכול להמשיך הישן אלא צריך לפתוח קרן פנסיה חדשה.יתכן שדמי ניהול ושאר התנאים (כמו תשואות וביטוח) של קרן הפנסיה של מקום העבודה החדש טובים יותר מהקודמת וזה לטובת העובד  

3.המעסיק פתח קרן פנסיה לעובד, אך למעשה לא העביר כלל כספים לקרן פנסיה, יתכן כבר בתחילה ויתכן בהמשך-לא מדובר שהעביר הפקדות חודש כן וחודש לא שאז קרן הפניסה פעילה- עד שהקרן הפכה להיות מוקפאת. כמובן שקרן פנסיה מדווחת לעובד לגבי קרן פנסיה שהמעסיק לא הפריש כסף,אבל כנראה העובד לא מעונין לריב\להתווכח עם המעסיק שלו עבור קרן פנסיה וחושש יותר מפיטורים,או שלא כלל לא מבין מה הזכויות שלו ולמה קרן הפנסיה שולחת לו מכתבים,או שלהעובד כלל לא קורא את מכתבי קרן הפנסיה אלא זורק לפח\מקום שכוח בבית.

לפי צו הרחבה\החוק,מעסיק צריך לתת לעובד קרן פנסיה אחרי חצי שנה אם לעובד אין קרן פנסיה כל או קרן פנסיה לא פעילה. אם לעובד יש קרן פנסיה פעילה הוא מקבל פנסיה כבר מהחודש ה4 רטרואקטיבי מהחודש הראשון.ויש חברות שנותנות לעובד כבר מהחודש הראשון אם יש לו קרן פנסיה פעילה.

כך שעובד שלא המשיך את קרן הפנסיה שלו והפך אותה ללא פעילה בעצם הפסיד חצי שנה פנסיה. גם אם מדובר בשכר מינימום של 4000 ש"ח ,והמעסיק  מפריש 10% מהשכר, מדובר ב400 ש"ח כל חודש כפול 6 חודשים,כך שמדובר ב2400 ש"ח. אם מדובר במשכורת גבוהה ההפסד הוא הרבה יותר גדול! וזה לצערי העובדים לא עושים חשבון. הפנסיה דומה להעלאה ותוספת במשכורת.

לגבי דמי ניהול מקסימלים של חצי אחוז – יש לציין כמו שמובא בכתבות קודמות בגלובס ובדהמרקר שיש הרבה מאד עובדים שיש להם דמי ניהול מקסימליים גם בקרן פעילה: חצי אחוז שנתי מהצבירה, ו6% אחוז חודשי מההפקדות הכספיות החודשיות. כך שגם בקרן הפנסיה לא פעילה ומוקפאת הוא משלם דמי ניהול זהים של חצי אחוז.

בממוצע העובדים בקרן פנסיה משלמים 0.3% שנתי ו4% חודשי. כך שאם הפנסיה הופכת להיות לא פעילה,קרן הפנסיה עצמה גובה את דמי ניהול המקסמיליים והוא משלם יותר עד 0.1%-0.3% וזה הרבה כסף בהתאם ליתרה בקרן.

למי שמעלים לו את דמי הניהול למקסימום של חצי אחוז שנתי למרות ששלם פחות,לי לא כ"כ ברור למה זה כך. הרי העובד חתם שנכנס לקרן פנסיה על דמי ניהול נמוכים שהם פחות מחצי אחוז שנתי,אז למה שהוא לא פעיל ,דמי ניהול הופכים להיות מקסימליים?האם דמי ניהול מוסכמים קבועים ולא מקסימליים תקפים רק לקרן פנסיה פעילה לפי קרנות הפנסיה?

צריך לזכור שהעובדה שנקבעו דמי ניהול מקסמיליים זה לא אומר שצריך גם לגבות דמי ניהול מקסמילים כמו שעושים בכלל ביטוח.צריך לגבות פחות דמי ניהול מהמקסימום. המקסמילי נועד לתת תקרה כלשהי, כי אם דמי ניהול המקסמיליים היו פחות 0.4% שנתי ,אז היו מורידים יותר את דמי הניהול ל0.2%-0.3% ,במקום לגבות דמי ניהול של 0.4% במקום 0.5%.

צריך לזכור שמדובר בלקוחות שבויים בקרן לא פעילה  שיש להם חסכון בקרן פנסיה ולא ביטוח ,כך שקרן הפנסיה יכולה לגבות כרצונה ותמיד דמי הניהול הם מקסימלים של חצי אחוז,לא פחות! ואין כל כח בחוסך לשנות זאת,מלבד הממונה על הביטוח.

מה הפתרונות שאני מציע להורדת דמי ניהול\מניעת המשך וגידול של קרנות פנסיה לא פעילות וגידול בקרנות פנסיה פעילות?

1.דמי ניהול-באחריות הממונה על הביטוח והפיננסים במשרד האוצר- יש לתקן דמי ניהול אחידים גם לקרן פנסיה לא פעילה, כמו 0.3% כמו הממוצע. או לחילופין רק לגבות 0.1% מעל לדמי ניהול הקיימים.

2.יש לאפשר ניוד הכסף בקרן הפנסיה המוקפאת לקרן פנסיה פעילה קיימת של החוסך עם תנאים טובים יותר, עם אפשרות התנאים של הפנסיה הקודמת ,כיום זה לא אפשרי.

3.בנוסף אפשר לצאת בקמפיין לעובדים לחדש את קרן הפנסיה המוקפאת הלא פעילה (צריך הצהרת בריאות,רק למי שמצב הבריאות לא השתנה),או לאחד מספר קרנות פנסיה לא פעילות לקרן פנסיה פעילה\לא פעילה אחת,בפרט שלא עברו מספר שנים בין קרנות הפנסיה ומדובר בפנסיה מ2008 ומעלה בהתאם לצו הרחבה על הפנסיה,מה שמאפשר ניהול פנסיה טוב יותר וגם תנאים טובים יותר.

4.יש לתת הוראה לסוכני ביטוח ולמעסיקים, שאם יש קרן פנסיה פעילה של עובד ממקום עבודה קודם  אסור להם לפתוח קרן פנסיה חדשה עם תנאים פחות טובים, אלא להמשיך את קרן הפנסיה הקודמת. ואם הם מציעים תנאים טובים יותר בקרן פנסיה, הם חייבים לכתוב בהתאם מסמך הנמקה מדוע(כמו שעושים בהשוואה בין 2 ביטוחים ב2 חברות ביטוח) , וכן יש לעשות ניוד של קרן הפנסיה הישנה לתוך החדשה שנפתחת.

5.יש לתת הוראה שכל עובד שעוזב את מקום העבודה עם קרן פנסיה חייב להיפגש עם סוכן ביטוח שמטפל בקרן הפנסיה של המעסיק ,על מנת שיסביר לו את זכויותיו ,וכולל שגם ימשיך את קרן הפנסיה.

6.יש לתת הוראה לחברות הביטוח שישדלו יותר למנוע מלהקפיא קרן פנסיה ולא יסתפקו רק בשליחת מכתב,אלא גם יתקשרו למבוטח בקרן פנסיה,על מנת להזכיר לו לחדש ההפקדות הכספיות .כיום חברות הביטוח לא עושות מאמץ כלשהו מעבר למכתב בודד לאחר מספר חודשים  שלא יתקבלו הפקדות ,ועד שהמבוטח מטפל ומפריש כסף לקרן דרך חברת הביטוח,הקרן פנסיה הופכת להיות לא פעילה ומוקפאת.  

מאידך יאמרו המתנגדים, הרי קופות הגמל שלמו בעבר 2% שנתי ללא דמי ניהול חודשיים על הפקדות,עד שהורד ל1% דמי ניהול שנתי שהוא גם חסכון ארוך טווח, ואילו קרן פנסיה לא פעילה שהוא חסכון ארוך טווח הוא רק חצי אחוז שנתי! חצי אחוז פחות מהמקסימום בגמל,שקרן פנסיה עדיפה על קופת גמל בכמה פרמטרים.

בנוסף, דמי ניהול גם נגזרים מהתשואות השנתיות.ככל שהתשואות השנתיות יהיו יותר גבוהות,כך החוסכים בקרן הפנסיה יסכימו לשלם יותר דמי ניהול גם חצי אחוז מקסימלי, כי בסך הכל יש להם יותר כסף בקרן. מה זה תשואה גבוהה? 11-14% לפחות .

ובהתאם כאשר התשואות נמוכות 5% ומטה כמו ב2008 ,דמי ניהול גם צריכים לרדת בהתאם! ולא להיות מקסימלים. מה שלא נעשה עד היום גם בתחום קופות וקרנות השתלמות.

האם יש כדאיות לפתוח חשבון השקעות בבית השקעות ולא בבנק ?

האם יש כדאיות לפתוח חשבון השקעות בבית השקעות ולא בבנק ?

בהמשך לטור של ינון אריאלי בגלובס בהמלצה לפתוח חשבון השקעות בבית השקעות ולא בבנק.

דמי ניהול בבנק- טענת ינון טען לגבי דמי ניהול נכון. בעבר ני"ע היו ניירות ולכן הלקוחות היו צריכים לשמור את ני"ע בבנק ולכן הבנק גבה דמי ניהול (דמי משמרת ני"ע בעבר). היום כל ני"ע  נשמרות ומבוצעות דרך מערכות ממוחשבות ללא יד אדם,ולכן אין הצדקה לגבית דמי ניהול. למרות זאת דמי משמרת ני"ע הוחלף באופן לשוני לדמי ניהול, ואין עדין רגלוציה או פסיקת בית משפט שימנע את גבית דמי ניהול, או שיקבע שדמי ניהול אלו אינם חוקיים. 

גם לגבי הטענה שמקבלים ריבית זכות יומית פריים מינוס 2.3% בבית השקעות מה שלא מקבלים בבנק.זה אולי נכון, אולם הסכומים לא משמעותיים ומדובר בכמה עשרות שקלים לשנה במקרה הטוב. בנוסף, בכמה בנקים אפשר לקבל בפק"מ ריבית בפריים מינוס 2-1.8% לשנה,תלוי כמובן כמה כסף (חצי מיליון-מיליון לפחות), וגם במק"מ אפשר לקבל ריבית גבוהה יותר. כך שהטענה שבבנקים לעומת בתי השקעות לא מקבלים ריבית בגובה כזה לא נכון.

יתר על כן, לא הוזכר בכתבה האם בתי השקעות יכולים לתת לך ריבית על פק"מ לשבוע לחודש,לרבעון,וכל שכן לשנה. כמו שאפשר להבין, אין פק"מ בבית השקעות כי זה חשבון השקעות ולא עו"ש. כך שאם אדם לא רוצה להשקיע בחשבון ההשקעות מעבר לכסף שיש לו (כגון שהרוויח הרבה כסף, או שינה מדיניות השקעה) או לא להשקיע עכשיו וישקיע כאשר יש הזדמנויות השקעה, הוא צריך להוציא את הכסף מחשבון בית ההשקעות ולהעביר לבנק לפק"מ,אחרת הוא לא יקבל ריבית על הכסף מעבר לכמה ימים.  או יותר גרוע הוא יקנה בחשבון ההשקעות אג"ח לטווח קצר או קרנות נאמנות אג"ח וישלם יותר על עמלות מאשר על רווח.   

עדין העמלות והמחיר של בתי השקעות גם יחסית לעומת הבנקים לא מגוחכים. עושי שוק משלמים לבורסה עמלה של 0.005% בלבד של קניה ומכירה, כלומר עדין הם מרוויחים הרבה כסף מהלקוחות גם מעמלה של 0.01% או 0.015% .

מילת המפתח בכתבה היא בממוצע. יש בנקים שלוקחים עמלות יותר גבוהות 0.7% עמלת קניה ומכירה וגם עמלה גבוהה יותר בדמי ניהול. כנ"ל גם לגבי בתי השקעות, לא כולם גובים עמלות זהות או דומות,בפרט שמדובר בעמלות נמוכות.

יש בנקים שגובים עמלות גבוהות (דמי ניהול,קניה ומכירה ועוד) בתיק ההשקעות, ולכן לא צריך לפתוח תיק השקעות או גם לסגור תיק השקעות בבנק ולעבור לבנק אחר עם עמלות נמוכות יותר, ועל הדרך גם אפשר להעביר את חשבון הבנק עצמו(חשבון עו"ש) .

בבנק יהב לא משלמים דמי ניהול כלל  לא לחודש ולא לשנה ולא לפעולה בודדת. חוסכים את דמי הניהול 0.5-0.7% לשנה מבנקים אחרים ולא משלמים גם עשרות שקלים בחודש בבתי השקעות.

בבנק יהב משלמים עמלה בגובה 0.15% לכל פעולה של קניה ומכירה ולא 0.2-0.6% בשאר הבנקים וחלק מבתי השקעות שגם משלמים 0.15% , אולם קצת גבוה מבתי השקעות אחדים שאפשר לקבל אצלם 0.1% על עמלת קניה או מכירה.

בנוסף, אין בבנק יהב הגבלה של קנית מינימום כמו בבית השקעות, ולא משלמים עמלה על קבלת דיבידנד (כמו שיש בבתי השקעות אחדים).

למי שיש מספר פעולות בלבד לתקופת זמן לא קצרה או שהוא לא פעיל במסחר בבורסה יש עמלת מינימום אם קונים או מוכרים בפחות מ-13 אלף לערך.יחד עם זאת העמלות ועמלת מינימום הכל נתון לניהול מו"מ עם מנהל הסניף לתנאים טובים יותר .

כאשר בנק או בית השקעות פושט רגל,הכסף שלך הלקוח מוגן גם בבית השקעות ולא רק בבנק. צריך לדעת שהנאמן לכספי הנאמנות של בתי השקעות הם הבנקים או משרדי רו"ח גדולים.

בישראל בינתיים בעשורים האחרונים אחרי שנות ה-80 עם פרשת ויסות המניות בבנקים וערבויות וקנית המדינה את הבנקים,אין כל פשיטת רגל של בנק (לא מדבר על בנק נישתי שלא קשור להשקעות כמו הבנק למסחר) לעומת חו"ל ויש רגולציה טובה.ההשוואה כאן היא בין בנקים הגדולים כמו: פועלים,לאומי,מזרחי-טפחות,בינלאומי, דיסקונט, והקטנים כמו: יהב, אוצר החיל,איגוד ועוד לבין בתי השקעות גדולים וקטנים.

יש דוקא מיזוגים ורכישות בבתי השקעות (בעיקר בינוניים כמו ישיר בית השקעות) בעת האחרונה, וכנראה הם יתגברו בעתיד עקב הרגלוציה והסיכון,מה שמגביר את הסיכון הפיננסי של בית השקעות לעומת בנק.

מבחינה משפטית (אני לא עו"ד) יש שאלה האם הכספים בבתי השקעות מובטחים כמו בבנק ואי אפשר לגעת בהם כלל, גם במקרה של פשיטת רגל וחובות של בתי השקעות לאחרים.

אין רלבנטיות לגבי הטענה שכל פקיד זוטר יכול למשוך כסף מחשבון הלקוח (דוגמא אתי אלון ועוד מספר יועצים בבנק) כי כאן מדובר בחשבון השקעות עם ני"ע, וכדי לגנוב צריך למכור ני"ע או לא לקנות ני"ע ולקחת הכסף. הלקוח יכול להשגיח ולשים לב לטעות במיידי כאשר לא רואה את הני"ע בתיק וכל שכן לאחר שרואה את הפעולות בתיק.

כשם שגם בבתי השקעות אפשר למשוך כספים מהלקוחות כאשר יש "הרשאה" לכך.ראה דוגמא עם יעקב אילון מחדשות 10 (ושאר הלקוחות) בחברת ביטוח הראל עם תיק ההשקעות שלו שבוצעו פעולות בתיק ללא הרשאה לטענתו,כנ"ל זה אפשרי גם בבית השקעות. בבנק אין אפשרות גם ליועץ השקעות לבצע פעולות בתיק הלקוח ללא הרשאה מפורשת חתומה על נייר.

ינון אריאלי לא כתב לגבי ייעוץ השקעות חינם בבנק על בסיס יומי או שבועי, לעומת בתי השקעות שאין ייעוץ בחינם אלא בתשלום של מאות שקלים לשעה. הייעוץ בפרט למי שלא מבין בשוק ההון הוא הכרחי. יש מספר יועצי השקעות  בבנקים שאמרו שמספר לקוחות שהתייעצו איתם למדו יותר על שוק ההון והרוויחו יותר כסף במסחר. בבתי השקעות אתה מבצע את הפעולות לבד ללא ייעוץ צמוד מידי יום.  יש כמובן ניהול תיקים בבתי השקעות וגם דרך חברות בת של בנקים,ועל כך לא מדובר בכתבה.

ינון אריאלי לא כתב לגבי חיוב עמלות נוספות שגובים כמו עמלת אי ביצוע ,שינוי לימיט (שער של המניה)ועוד,האם יש פטור מעמלות אלו בבית השקעות.בבנק יהב אני מקבל פטור מתשלום עמלות אלו דרך שימוש במסחר באתר האינטרנט. אולם דרך הטלפון או דרך פקיד הבנק אני משלם עמלות אלו.

יש תמיד כדאיות לסחור דרך אתר האינטרנט באונליין ולהרוויח יותר, בפרט שגם לא משלמים עמלות, ולא משלמים חשבון טלפון וממתינים על הקו ואז קונים או מוכרים בשער פחות טוב מאשר באונליין. 

ינון לא התייחס למי שהוא סוחר יומי ומגלגל ביום בקניה ומכירה מיליוני שקלים ומעוניין לקבל עמלות קניה ומכירה נמוכות יותר- עד 0.001% לעמלת קניה ומכירה- כדאי לנהל מו"מ מול הבנק על עמלות קניה ומכירה לפני שמעבירים את הכסף לבית השקעות.

ינון לא התייחס כלל לאפשרות של קבלת הלוואה לכסף נוסף בתיק השקעות ולבצע מינוף על סמך קופות גמל וקרנות השתלמות ואג"ח לטווח בינוני-ארוך שמשועבדות להלוואה. בבית השקעות אין אפשרות כזאת.  

ינון הכותב לא היה צורך לכתוב שהוא מנהל השקעות דרך מגדל שוקי הון אלא לכתוב בסתם שהוא מנהל תיק בבית השקעות, אלא אם הוא התכוון לעשות פרסום לבית השקעות מגדל שוקי הון. והגילוי הנאות למטה לא רלבנטי (כשם שאם יועץ כותב לטובה על מניה מסוימת וכל שכן ממליץ והיא בתיק ההשקעות שלו, הוא לא יכול להיות מוגן מתביעה על עבירה על החוק גם אם כתב למטה גילוי דעת שהכותב מחזיק במניה)

אני מנהל חשבון שכיר בבנק יהב ואני לא עובד מדינה שמקבל תנאים טובים יותר. ומקבל את התנאים הנ"ל שציינתי בבנק יהב. כל מי ששכיר ומרוויח 5000 ש"ח בחודש יכול לפתוח חשבון בבנק יהב ולהתחיל ליהנות ממחיר דומה לבית השקעות ללא הוצאת כסף מהבנק אלא הכל בחשבון אחד.

חוסר גביית דמי ניהול בקרן כספית ובקרן נאמנות,מה התוצאות לכך ?

חוסר גביית דמי ניהול בקרן כספית ובקרן נאמנות ,מה התוצאות לכך ?

בהמשך לטור  שייגבו ממני דמי ניהול של תמר קובלנץ מגלובס ,כמה הערות והוספות.

קרנות נאמנות מנייתיות יש דמי ניהול של 2-5% לשנה. קרנות אג"ח מדינה טווח קצר ומק"מ אין כ"כ אפשרות רווח מעבר לתשואה (אחרי דמי ניהול בעיקר ועמלת הפצה , קניה ומכירה יש בשניהם אבל תלוי כמה כל לקוח משלם עמלה קניה ומכירה בבנק), ולכן יש פחות כדאיות ללקוח לקנית קרן נאמנות לעומת קניה ישירה של אג"ח מדינה או מק"מ.

כיום וגם בעבר בתי השקעות הפסידו ומפסידים על קרן כספית. ככל שיש יותר כסף בקרן, כך ההפסד גדול יותר. הקרנות צריכות לגבות עמלות ודמי ניהול בהתאם לעמלות שהקרן בעצמה משלמת: לבנקים כעמלת הפצה, שכר עבודת תפעול לעובדים ולמנהלים, וגם להרוויח קצת, אך ללא בונוס וללא תמריצים מעבר לכך.

בד"כ בזמן חדירה לשוק,החברה מורידה מחירים וגם נותנת טעימות למוצר ואף מוכרת בהפסד כדי ללמד את השוק את המוצר ואח"כ יוכלו לגבות יותר כסף. בחדירת הקרנות הכספיות לא לקחו דמי ניהול כלשהם מהלקוחות.

לקרנות הכספיות יש חדירה של כמה שנים אולם אין שינוי באי גביית דמי ניהול. הקרנות נאמנות מפסידות כסף ברבע אחוז שמשלמות לבנקים על עמלת הפצה. גם לאחר החדירה כאשר קרנות כספיות כבר גייסו מיליארדים, הן לא העלו את דמי הניהול.

גם כאשר היה משבר עולמי ב-2008-2009 לא העלו את דמי הניהול, למרות הבריחה נכסי סיכון לנכסים ללא סיכון כמו פק"מ, מק"מ וקרן כספית.זאת הייתה הזדמנות לא חוזרת להעלאות בדמי ניהול הקרנות הכספיות שלא נוצלה. גם כיום ב 2011 בחודשים האחרונים אפריל- מאי-יוני כאשר היו פדיונות כבדים מהקרנות כמו ב-2008 ,לא העלו את דמי הניהול.

קרן כספית היא קרן סולידית (מורכבת בעיקר פק"מ, ממק"מ, הלוואות)  שמרוויחה כמה אחוזים בשנה. הקרן הכספית היא תחליף לפק"מ בבנק או מק"מ בנק ישראל ,וגם בצורה אחרת לקרן נאמנות אג"ח. כאשר יש דמי ניהול וכל שכן כאשר דמי ניהול גבוהים יחסית ,החלופה של פק"מ או אג"ח או קרן אג"ח אחרת שנותנת יותר לעומת קרן כספית- נראית טובה יותר. 

כמו שנאמר פריזמה לא גבתה דמי ניהול,  וכך גם שאר בתי השקעות לא יכלו לגבות דמי ניהול,כי ברור שהצרכן יבחר בקרן כספית ללא דמי ניהול מאשר קרן כספית עם דמי ניהול בעיקר כאשר מדובר בתשואה נמוכה שלא תלויה כ"כ בניהול הקרן כמו בקרן מנייתית.

מה קרה בתחילת 2011 כאשר פסגות בניהול אייפקס רצתה להתמקד בפעולות רווח ולא בהפסד גם עם היקף חסכון קטן יותר וניסתה לגבות דמי ניהול מהקרנות הכספיות ללא גיבוי משאר בתי השקעות עם קרן הכספית? החוסכים משכו מיליארדים תוך חודש- חודשיים מקרנות כספיות של פסגות וגם היה נזילת פדיונות כבדים גם לקרנות נאמנות מנייתיות של פסגות (7 מיליארד שקל פדיון), כי גם יועץ ההשקעות (אפיק ההמלצה העיקרי לפסגות)  לא המליץ כלל על פסגות, אלא על המתחרים. ולכן לפסגות לא היה ברירה אלא להחזיר את קרן הכספית ללא דמי ניהול.

הפתרון הכולל יהיה תיאום על כל בעלי קרנות הכספיות להעלאת דמי ניהול לפחות בגובה ההוצאה המזערית של עמלת הפצה לבנקים ועובדים בקרן הכספית. כל זאת בתיאום על הממונה על שוק ההון, על מנת שהפעולה תהיה חוקית ולא בצורת קרטל ותיאום מחירים.

שלא כמרומז בכתבה אני לא חושב שבית השקעות יגיע להסדר או יימכר עקב הפסד בקרן כספית כמו בפריזמה שבנוסף להפסד בקרן כספית גם ניהול ההשקעות בשאר התחומים (כמו קופות גמל וקרן השתלמות)היה לקוי לאורך 2008-2007.

בד"כ כאשר קרן נאמנות (או קרן השתלמות או קופת גמל וכיוצא) מעלה דמי ניהול, דמי ניהול מתבטאים בעיקר להעלאת שכר של המנהלים הבכירים בקרן ,ולא הגדלת תשואה לחוסכים ולמשקיעים או כח אדם איכותי יותר לניהול השקעות. ולכן דמי ניהול נמוכים יותר משמעה שלא משלמים יותר מידי למנהלים הבכירים על חשבון החוסכים והמשקיעים.

עיקר התחרות תהיה מי נותן תשואה יותר טובה למשקיע.גם כאשר יש דמי ניהול אפסיים, התשואה חשובה למשקיע. תשואה נמוכה מאד יחסית למתחרים תגרום לנטישה ולפדיונות למתחרים. בכל קרן יש משאבים אנושיים וכספיים קבועים שמתחת לכך אי אפשר לרדת בניהול הקרן. מי שיירד בביצועים עקב צמצום תפעולי ישלם בצורת פדיונות לטובת המתחרים הטובים יותר.

ברור שהחברות חייבות לכסות את ההפסדים בקרנות מרווח מקרנות אחרות ,ובעצם מסתכלים על הקרנות כיחידה אחת לרווח והפסד ולא קרנות מחולקות, ולכן אנו שומעים לאחרונה בעיקר על העלאות דמי ניהול במספר רב של קרנות נאמנות בהרבה בתי השקעות (אך גם בבתי השקעות שאין להם קרן כספית). ולעיתים העלאות בחשאי על מנת שלקוחות הקרנות לא ישימו לב להעלאה.

וכך בעצם לקוחות בקרנות מנייתיות בעיקר מסבסדים את לקוחות קרנות כספיות. או גם כאשר לקוח שהוא לקוח בקרן כספית וגם בקרן מנייתית או כל קרן אחרת שהועלו בה דמי ניהול ,אז הוא לא מקבל למעשה קרן כספית ללא דמי ניהול כי הוא משלם יותר דמי ניהול בקרן מנייתית במקום בכספית.

מסכים עם הכותבת שכאשר יש דמי ניהול אפסיים בקרן כספית או בכל השקעה אחרת ,המשקיעים וחמור מכך גם היועצים ללקוח מחפשים אחרי קרנות עם פחות דמי ניהול ,כאשר דמי ניהול הוא רק מרכיב אחד בתשואה הסופית ולא היחידי. למרות שהתשואה הסופית גדולה יותר בקרן שגובה יותר דמי ניהול אך מאידך גם התשואה גבוהה יותר.

לבסוף אומר שאני לא בעד קרן נאמנות כספית או אג"ח(מדינה או מק"מ) קרן אג"ח קונצרני- עדיף להשקיע במניה\מניות או בקרן מנייתית- זה אותו דבר.יתכן מאד שיש יתרון לקרן אג"ח ארוך טווח ולא קצר טווח מאשר קניה ישירה.  

אני בעד קניה ישירה של אג"ח קצר מועד ומק"מ. אני בעד השקעה בתעודות סל סלקטיביות בארץ ובחו"ל מאשר בקרן נאמנות מנייתית. מלבד דמי הניהול הנמוכים בהכרח בתעודת סל לעומת קרן, הוכח מהעבר שיש קרנות מועטות שמנצחות את המדד, ואם כבר מנצחות כאשר מורידות את ההוצאות(דמי ניהול ,קניה ומכירה ועוד) ללקוח, תשואת תעודת סל גבוהה יותר. בנוסף שגם קרן נאמנות שנצחה השנה את המדד לא בהכרח שהיא תצליח גם בשנה הבאה ובשנים הבאות. יש קרנות מועטות שמנצחות לאורך זמן את המדד ואת השוק. כך שהלקוח בעצם לוקח הימור שהקרן הזאת תעשה יותר. האם הסיכון שווה זאת ? אני לא חושב  שכן. יחד עם זאת עדין תעשיית קרנות נאמנות פורחת.