למה ומה הסיבות הפסיכולוגיות שקבוצת ספורט מפסידה או מנצחת ?
בהמשך לפוסטים הקודמים ,וכמו שכתבתי בתשובה קצרה: צריך לקרוא את הספר "הצוות המנצח" של פט ריילי בהוצאת מטר. עניתי על אלו טעויות וסיבות מקצועיות קבוצת כדורסל מפסידה ולא מנצחת. הניצחון תלוי בתיקון הליקויים מהיבט המקצועי בקבוצה.
ועכשיו נדון על אלו היבטים פסיכולוגיים קבוצות כדורסל מפסידות במשחק כדורסל ולא מנצחות את הקבוצה היריבה?
יש הרבה היבטים פסיכולוגיים ואלו הם בקצרה:
1. מחשבה של לוזר ומפסיד:כאשר יש לקבוצה תווית של לוזר-מפסיד שנתנו לה קבוצות יריבות או הקהל וכיוצא וכך גם הקבוצה חושבת (בתחילה הקבוצה לא האמינה בכך, אך השפעת התעמולה של התווית חלחלה גם לתפיסת הקבוצה את עצמה) ,הסיכוי לנצח קלוש.
גם כאשר הקבוצה מנצחת, היא לא תולה את הניצחון ביכולת הטובה שלה ובכך שהיא לא לוזרית , אלא תולה במקרה וביכולת הלא טובה של הקבוצה היריבה.
גם כאשר הקבוצה משתחררת מהתווית ומאמינה שהיא לא קבוצה לוזרית מפסידה, כל הפסד משחק וכל פיגור גדול בתוצאת המשחק בסוף המשחק וגם במהלך המשחק מכניס אותה ללחץ ולחרדה ולמחשבה על היותה לוזרית-מפסידה , למרות שהקבוצה חשבה שלא ,עכשיו זה כן.
כאשר לנבחרת ישראל לא יהיה תווית של לוזרית אלא של ווינרית-מנצחת היא תוכל לנצח את הקבוצות היריבות או לפחות להפסיד בהפרש קטן ולא להפסיד בתבוסה.
2. שחקן דומיננטי ומרכזי לא משחק: כאשר שחקן לא משחק במשחק והוא חשוב לתרומת הקבוצה בהגנה, זריקות לסל ,ריבאונד וכיוצא, הקבוצה משחקת פחות טוב. לא רק כי השחקן לא משחק ולא כי היכולת של שאר חברי הקבוצה נמוכים, אלא בגלל ששחקני הקבוצה מוצאת תירוץ (לאחר ההפסד) למה היא שיחקה לא טוב ,כי השחקן לא שיחק (וזה הקבוצה חושבת לפני המשחק ,והתוצאות בהתאם). למרות שכידוע שום קבוצה לא תלויה על שחקן אחד, היא תלויה בכל שחקני הקבוצה, ולכן היא קרויה קבוצה.
הדוגמא הפשוטה מכדורסל : נבחרת ישראל הפסידה במשחקי אירופה 2011 כי עמרי כספי לא שיחק. הקבוצה טוענת שחקנו פחות טוב כי כספי לא שחק. אם כספי היה משחק היה יכולת משופרת יותר.
דוגמא נוספת מכדורגל –כאשר שחקן מקבל כרטיס אדום והקבוצה נותרת ב-10 שחקנים, יש תירוץ טוב למה הקבוצה הפסידה וחטפה עוד שערים,כי חסר שחקן ואנו בחסרון מספרי. לא חשוב שגם קבוצה עם 10 שחקנים נצחה לעיתים קבוצה עם 11 שחקנים, גם קבוצה טובה יותר.
3. כאשר יש הערכה לשחקן אחד ולא לכל חברי הקבוצה: כאשר יש שחקן דומיננטי והמאמן או הקהל או ההנהלה מעריכים אותו ביותר וגם משלמים הרבה יותר בהתאם ,ואילו שאר חברי הקבוצה אין הערכה מספקת- השחקנים מתמרמרים על כך שהם לא מוערכים מספיק. כי להזכירך קבוצה היא כל חברי הקבוצה ולא שחקן אחד.
בספר הצוות המנצח של פט ריילי מובא שהשחקנים בלוס אנג'לס כעסו והתמרמרו כאשר העריכו את מג'יק ג'ונסון למרות שהוא לא שיחק מספר חודשים, ואילו השחקנים ששחקו ונצחו משחקים גם בלעדיו הקהל וההנהלה לא העריכו אותם מספיק וכאילו הם לא קיימים.
4.שיפוט רע ומשוחד- כאשר הקבוצה נוכחת שהשופט הוא לטובת הקבוצה היריבה, והוא שורק להם עבירות שלא קיימות, ולקבוצה היריבה לא שורק כלל עבירות. עבירה רגילה הופכת לטכנית ולאילו לקבוצה היריבה עבירה טכנית הופכת לרגילה ועוד. או חוסר שריקה על 3 שניות בצבע, 5 שניות בהוצאת כדור, צעדים ועוד. המשחק הוא לא משחק וזה ממש לא ספורטיבי ולכן הקבוצה לא משחקת ומוותרת על המשחק.
אני אישית הייתי יורד מהמגרש ולא ממשיך לשחק עם כל הקבוצה תוך הודעה למה אנו לא ממשיכים לשחק ,ושהקבוצה השניה תקבל רישום ניצחון רק מניצחון טכני ולא מציאותי (לשמחתי זה לא קרה בשום משחק). היה מספר פעמים שופט עוין, אך הקבוצה הייתה טובה יותר גם עם "טעויות שיפוט" של השופט.
בנוסף שטעויות שיפוט ושופט עוין ,יכול לגרום לתירוץ להפסד. הקבוצה לא לוקחת אחריות על ההפסד ואיך להטיב את אופי המשחק על מנת לנצח בפעם הבאה , אלא מטילה את האחריות לגורם אחר,שבמקרה זה הוא השופט.
דוגמא: הרבה פעמים מאמנים בכדורגל וגם בכדורסל טוענים שהשיפוט היה נגדם ולכן הם הפסידו.
5. כאשר הקבוצה נותנת כבוד לקבוצה השניה- קבוצה צריכה להרגיש שהיא הקבוצה הכי טובה שיש, וכל שאר הקבוצות נחותות ממנה ושאין להם סיכוי לנצח אותם (לא כ"כ בקלות). אותה הרגשה צריכה להיות גם לשחקן בקבוצה היריבה. אם נותנים כבוד לקבוצה או לשחקן ,הרי שמאפשרים להם לנצח ולא להפסיד. נותנים לשחקן לקלוע נקודות ללא קושי בזריקה וללא הגנה.
במשחק יש יריבות ויש כוונה לנצח ולא להפסיד לקבוצה היריבה, ולכן צריך להניח את הכבוד בצד גם אם זה אישיות שאני מכבד ומעריץ (גם קרובי משפחה) ולהתרכז במשחק.
הדוגמא הידועה- מייקל ג'ורדן משיקגו בולס ,שכינו אותו בכינויי הערצה עקב הקפיצה לגובה ולאורך עם הטבעה מעל הגבוהים. השחקנים מהקבוצות היריבות נתנו לו כבוד ולא שמרו עליו כראוי חזק אפשרו לו לקלוע לשלוש או בצעד וחצי או בהטבעה.
