‏הצגת רשומות עם תוויות יריב. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות יריב. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 1 ביולי 2014

מדריך יסודות משחק כדורסל חטיפות

מדריך יסודות משחק כדורסל חטיפות 
מטרת הקבוצה בהגנה היא למנוע משחקני הקבוצה היריבה לזרוק לסל וגם לקלוע וגם לגרום  להם ליותר איבודי כדור(כמו שכתבתי בפוסט איבודים),ובנוסף גם לנסות לחטוף כדורים,על מנת לעשות התקפה מתפרצת בצד השני ולקלוע לסל, או לפחות לעצור את התקפת קבוצת היריב ולהתחיל התקפה חדשה.
מה נקרא חטיפה? כאשר הכדור עובר אקטיבית מקבוצה\שחקן התקפה לשחקן קבוצת ההגנה ע"י פעולה אקטיבית של שחקן הגנה שהופך להיות שחקן תוקף. 
באילו מקרים זה נקרא חטיפה ? 
1.שחקן הגנה מוריד את הכדור לארץ מהחזקת ידיו של שחקן התקפה כאשר הפסיק לכדרר והוא נמצא ב-2 ידיו ,והכדור עובר לשחקן ההגנה.      
2.שחקן הגנה לוקח משחקן התקפה את הכדור, תוך כדי ששחקן ההתקפה מכדרר.    
3.כאשר שחקן התקפה מוסר לחברו ,ושחקן הגנה מפריע ולוקח את הכדור.      
4.כאשר הכדור נפרד מהשחקן התקפה או מהסל  מסיבות שונות ,ושחקן הגנה מקדים את שחקן ההתקפה בהשתלטות על הכדור.
איך חוטפים כדור משחקן ההתקפה? 
1.כאשר שחקן התקפה הפסיק לכדרר והוא לא מוסר או זורק לסל, יש על שחקן ההגנה להפעיל עליו לחץ ולעיתים גם ע"י 2 שחקני הגנה שצמודים אליו שלא יוכל לקלוע ולא למסור. שחקן הגנה יכין את היד החזקה ויקח מידיו של שחקן ההתקפה ממש במשיכה את הכדור,בעיקר כאשר הכדור המוחזק ע"י שחקן ההתקפה לא חזק ,אחרת יהיה כשלון ולא יהיה אפשרי. בנוסף ביתר קלות אפשר להוריד את הכדור מידיו  ע"י מכה חזקה על הכדור ולקחת אותו. 
2. שחקן ההגנה צריך לא רק למנוע את המסירה או הקליעה משחקן היריב, אלא לנסות לקחת ממנו את הכדור,דהיינו חטיפה. ויש הרבה שחקנים שכלל לא חושבים על חטיפה, אלא שמירה פסיבית נטו בלבד. כאשר שחקן הגנה מאיים בחטיפה על שחקן ההתקפה ,היכולת של שחקן ההתקפה מוגבלת, כי הוא חושב גם על אפשרות איבוד הכדור ולא רק על ניהול המשחק והצלחת המסירה או הקליעה לסל. 
לחטוף כדור עם עבירה זה לא בעיה כ"כ. הבעיה היא לחטוף כדור מבלי לעשות עבירה! כי חטיפה עם עבירה לא שווה כלום להגנה ,אלא נוספה עוד עבירה נוספת והכדור נמצא עדין אצל הקבוצה התוקפת ויתכן שיהיה עונשין. בד"כ העבירה היא מכה על יד השחקן היריב או הזזת גופו. 
כדי להצליח לחטוף  ללא עבירה, צריך להתמקד בכדור ועם היד בפעולה מהירה להזיז את הכדור לנקודה שבה שחקן ההגנה יקח את הכדור לפני שחקן היריב. וכמובן בהתאם למצב גופו של שחקן היריב, וגם אופן גופו של שחקן ההגנה . חטיפה כזאת אפשר להבין בעיקר שרואים ולא רק שמסבירים. 
3. כאשר שחקן הגנה מזהה שיש סיכוי ששחקן התקפה ימסור לחבירו ,וכל שכן אם כבר מסר, יש סיכוי שאם הוא נמצא בקו המסירה ,הוא יוכל לקחת את הכדור, וגם כאשר מוסרים בין כמה שחקנים מצד לצד (מסירה שעדיף לא למסור עקב הסיכוי באיבוד ובחטיפה).
4. שחקן הגנה צריך להספיק להגיע לכדור לפני ששחקן התקפה יגיע, ובהתאם למסור לחבירך בקבוצה ולהתחיל התקפה חדשה.
כל הזכויות שמורות לאיל מהדב מקרית אונו, מאמן כדורסל אישי לילדים עד נוער. טל: 0525-968568 , מייל: eyalm34@gmail.com

מדריך יסודות משחק כדורסל ריבאונד

מדריך יסודות משחק כדורסל ריבאונד 
ריבאונד בעברית זה כדור חוזר ,בין בהגנה ובין בהתקפה.כדור חוזר משמעו שהכדור נזרק לסל אך לא נכנס לסל אלא הגיע למרובע או לטבעת הסל וחזר למגרש. 
יש 2 סוגי ריבואנד: הגנה והתקפה. הגנה מצד הקבוצה השומרת ,והתקפה מצד הקבוצה המתקיפה. בד"כ רוב ריבואנד לוקחים ההגנה ומיעוט ההתקפה. המטרה של הקבוצה המתקיפה (מלבד לקלוע יותר סלים) היא לקחת כמה שיותר ריבאונד בהתקפה.
מה עושים עם ריבאונד התקפה?  כאשר קבוצה מתקיפה לוקחים כדור הם יכולים לחזור ולזרוק לסל ולקלוע בד"כ אם השחקן עומד קרוב לסל. יש אפשרות להוציא החוצה לזריקה מחצי מרחק ל-2 או לזריקת שלוש. או להתחיל התקפה חדשה. 
הסכנה בריבאונד התקפה היא לאבד את הכדור שוב להגנה או בחטיפה מצד שחקן ההגנה. ןבמקרים רבים לקבל התקפה מתפרצת בסל השני, כי הקבוצה המתקיפה חושבת שהכדור אצלה להתקפה חוזרת או לסל ולא מוכנה להתקפה.
ריבאונד התקפה הוא אחד המדדים לנצחון או להפסד של קבוצה, מדוע? כי אם לוקחים לקבוצה בהגנה יותר כדורים, יש אפשרות לקבוצה המתקיפה לעשות יותר סלים במקום אין סל אם הקבוצה בהגנה ההיתה לוקחת את הכדור, ומצד שני הקבוצה בהגנה עושה פחות התקפות עם סיכוי לסל. ובעצם מפסידים פעמיים: גם קבלו סל וגם לא עשו סל. ובנוסף שקשה לשחקן ולקבוצה לעשות יותר הגנה עם 2 התקפות ויותר בטווח של עד דקה ויותר ולבסוף מקבלים סל (לא מוכרח).
מי צריך לקחת ריבאונד? יש קבוצות שיש ריבאונדר טבעי גבוה בד"כ בעמדה 4 או 5  שלוקח כל משחק את הריבאונד,לא את כל הריבואנד אלא את רובו. ויש קבוצה שכל הקבוצה קופצת לריבאונד, אין שחקן ספציפי או שחקנים מסוימים שלוקחים ריבאונד. וזה מחייב שכל הקבוצה תהיה קרוב לסל, ולא שחקן אחד או שנים שיהיו למעלה בקשת השלוש או אף למעלה מזו לשם התקפה מתפרצת. 
ויש שחקנים שלעולם לא לוקחים ריבאונד, הם כנראה חושבים שזה לא התפקיד שלהם בקבוצה. הם לוקחים כדור חוזר רק כאשר הכדור מגיע אליהם ממש ולא עושים שום התאמצות לקחת כדור חוזר. 
מי צריך לקבוע מי קופץ לריבואנד (שחקן גבוה,כל הקבוצה, שחקן שלא קופץ ועוד) ? המאמן. אבל יש שחקנים שקובעים לעצמם האם יקפצו לריבאונד או שלא ויש להם גם תירוצים שונים למה לא, והתוצאות בהתאם. המאמן צריך להתמודד עם שחקנים כאלו. 
למה צריך שחקן גבוה ? כי צריך לקפוץ ולקחת את הכדור,ולעיתים גם מעל הטבעת ובטבעת,ורק גבוה עם קפיצה יכול להגיע לכדור. וכמובן גם להתחרות עם הגבוהים של הקבוצה היריבה. בכדרוסל יש שחקנים גבוהים כ- 2 מטר ומעלה  עד 2.20 לערך.
ברור שבד"כ השחקן הגבוה יקח יותר ריבאונדים ולא השחקן הנמוך, אבל זה לא מוכרח. העיקר בלקיחת ריבאונד הוא במיקום השחקן. שחקן שמתמקם במקום הנכון, יקח יותר כדורים חוזרים גם אם הוא לא גבוה. 
ברור שלא רק הגובה קובע אלא בקפיצה של השחקן. שחקן שיש לו קפיצה גבוהה יותר,יש יותר סיכוי להגיע לכדור לפני שחקן היריב,גם אם הוא שחקן נמוך, וכל שכן אם הוא שחקן גבוה. 
החכמה הוא לדעת מה מיקום הכדור שיפול מהסל  וגם לסגור את השחקן היריב שלא יקח לפניו את הכדור החוזר. אם לא יודעים היכן הכדור ייפול, השחקן יעמוד במקום שהכדור לא ייפול שם ושחקן אחר ייקח אותו. מצד שני גם אם הכדור ייפול במקום שלך,אבל לא סגרת השחקן התוקף\היריב,אז השחקן התוקף יקח את הכדור ויעשה סל. 
אז לפני  שהולכים לסל למקום שהכדור ייפול, סגור את השחקן היריב  שלא יוכל להגיע לפניך לכדור. הסגירה לא מבוצעת ע"י ידים,זה עבירה, אלא בסגירה של הגוף שלך לפני הגוף שלו ,ובתזוזה שהשחקן גם זז, באופן שאם השחקן ירצה להגיע לכדור לפניך הוא יצטרך לעשות עבירה, או יעשה עבירה, ואז השגת את המטרה בכך שהכדור עבר לידים שלך,גם אם לא לקחת את הכדור החוזר בכלל... ויתכן שגם בגלל העבירה תזרוד עונשין בצד השני. 
אחד הריבאונדים הטובים שהיו בישראל זה קווין מגי,וגם  וויליאמס במכבי ת"א. ורודמן בשיקגו בולס בליגת אנביאי.שלקחו כדורים חוזרים במספרים דו ספרתיים מידי משחק. כמובן שיש הרבה זרים ושחקנים שהם ריבאונדרים טובים. 


כל הזכויות שמורות לאיל מהדב מקרית אונו, מאמן כדורסל אישי לילדים עד נוער. טל: 0525-968568 , מייל: eyalm34@gmail.com

יום שני, 4 ביוני 2012

המשך מדריך יסודות משחק כדורסל עונשין


המשך מדריך יסודות משחק כדורסל  עונשין

עמדות עונשין- מסביב לבקבוק יש אותיות מחולקות לעמדות. כל צד יש 4 עמדות: המקום הראשון והשלישי שמורים לשחקני הגנה והמקום השני שמור לשחקן התקפה שחברו לקבוצה קולע עונשין. ומכאן שיש 2 שחקני התקפה ו-4 שחקני הגנה.

השחקן החמישי בהגנה או השלישי תפקידו לסגור לריבאונד את הזורק עונשין . תפקיד הראשון והשלישי לסגור לריבאונד את השחקן השני של היריב. אם הזורק יחטיא יוכל ושחקני ההגנה לקחת את הריבואנד ולא שחקן התקפה שיוכל גם לזרוק ולעשות עוד סל (ולעתים גם עם עבירה) ואז הקבוצה היריבה הרוויחה פעמיים באותה התקפה.

יש להישמר לקבוצת ההגנה לא להיכנס לפני הזמן של הזריקה של השחקן, כי יש זריקה חוזרת אם הוא החטיא. וגם לקבוצת ההתקפה (ובפרט אם הקבוצה מובילה, ובפרט אם לא נשאר הרבה זמן לסיום הרבעון והמשחק) כי אם השחקן מחטיא יש כדור מהצד. טעות זו הביאה למכבי את הנצחון וגם לזכיה באליפות ששחקן קבוצה היריבה נכנס לפני הזריקה וחברו לקבוצה החטיא 2 עונשין ונשארו עוד מספר שניות לסיום. היד של שלף למסירה לשרפ לזריקת שלוש שהשוותה את המשחק להארכה ולנצחון מכבי  

מתי כן מחטיאים עונשין ולא קולעים? נשמע די מפתיע, מדוע לא לקלוע, נכון? התשובה: כאשר מובילים בהפרש קטן ונמצאים לפני סיום המשחק ורוצים למנוע מהקבוצה היריבה פסק זמן או אפשרות שכדור החוץ יצא קרוב לסל במחצית המגרש השניה הקרובה לסל ולא הראשונה הרחוקה מהסל.

כאשר מחטיאים מבזבזים את הזמן שהכדור נמצא בטבעת,את תפיסת הכדור, בפרט אם יש מאבק על הכדור והוא קופץ משחקן לשחקן, מסירה לשחקן ועד הזריקה, כבר מסתיים המשחק. וכל שכן זה טוב אם הקבוצה התוקפת לוקחת את הריבאונד וקולעת או מבזבזת זמן או עוישים עליה עבירה שוב.

אפשרות נוספת- כאשר נשאר מספר שניות ויש הפרש יתרון 3-4 נקודות  ואי אפשר גם לעשות עבירה וגם להצליח לזרוק 3 ,ויתכן שאם השחקן היריב יקלע את העונשין לאחר שעשינו עליו את העבירה לאחר שקלענו לסל ויהיה 4 נקודות ומעלה,אין רלבנטיות להשוואה וכל שכן לא לנצחון בקליעת 3 בצד השני.

ולכן אנו קולעים את זריקת העונשין הראשונה ומחטיאים את השניה, ולוקחים את הריבאונד וזורקים ל- 2 נקודות או מוציאים החוצה לזריקת שלוש,ולכן צריך שיהיה שחקן מוכן בעמדת השלוש או קרוב אליה על מנת שיוכל לזרוק משלוש.

הכי חשוב שקולעים לסל ולא מחטיאים,בהרבה קבוצות הצליחו לעשות זאת אך לא קלעו והפסידו, ולכן צריך להוציא למי שיש יותר סיכויים שיקלע ובמקרה הגרוע למי שפנוי. אם יש יותר זמן להתקפה מי שלקח את הריבאונד יכול לכדרר למקום מסוים ל-2או 3 נקודות ולקלוע משם. מהלכים כאלו נצחו את המשחק מספר פעמים.

אפשרות נוספת בהמשך לקודמת- אנו מעונינים להחטיא על מנת לקחת את הריבאונד ולעשות עוד סל מהיר ויחד 3 נקודות ולא רק 2 נקודות מעונשין או לעשות עוד התקפה ולא רק סל מהיר, וכל שכן כאשר מדובר בזריקת בונוס של עונשין ,וזה כאשר אנחנו יותר בטוחים שאכן נצליח לקחת את הריבואנד ולא הקבוצה היריבה,כי אחרת יצאה ההחטאה רק בהפסד ולא ברווח.

יחד עם זאת יש להיזהר לא סתם לזרוק את הכדור ולהפציץ את הקרש או טבעת הסל ,כי אחרת השופט יעביר אוטומטית את הכדור לקבוצה היריבה. ולכן אם אתם לא בטוחים שאתם יכולים לזרוק את הכדור שיחזור אליכם ולתפוס ריבאונד  ,זרקו וקלעו לסל וקבלו נקודה.

אפשרות נוספת לא מקצועית- כאשר שחקן לא מעונין שיחליפו אותו אם הוא יקלע את הסל, או כאשר הוא לא מעונין שהשחקן שמחליף אותו ישחק, ולכן הוא מחטיא כדי להיות במשחק עוד התקפה לפחות עד שאפשר להחליף שחקן (זריקה,עונשין,עבירה),או עד שאפשרות להחליף שחקן נגנזת בעיקר בסוף רבעון. דוגמא קלאסית: שנת 2011-2012 לנגפורד במכבי ת"א.

אני לא חושב שמעשי השחקן מוצדק והוא לא צריך להיכנס לשיקולי המאמן. טובת הקבוצה ונצחון הקבוצה יותר חשוב מאשר השחקן היחיד בקבוצה.

אז קדימה לך להתאמן ולקלוע ולעשות 90-100% בעונשין. עד היום זכור לי על הסנטר האפמן במכבי ת"א שעשה במשחק אחד 17 מ-17 מהעונשין.  בתור שחקן הייתי עם אחוזים גבוהים בעונשין  80-100% ולעיתים גם שהחטאתי את הכדור,לקחתי את הריבאונד ועשיתי עוד סל או התקפה נוספת.

כל הזכויות שמורות לאיל מהדב מקרית אונו, מאמן כדורסל אישי לילדים עד נוער.
טל: 0525-968568 , מייל: eyalm34@gmail.com

מדריך יסודות משחק כדורסל עונשין


מדריך יסודות משחק כדורסל  עונשין

קליעת עונשין היא קליעה לאחר שהשחקן היריב עשה עלינו עבירה שהשחקן התוקף היה  בדרך לסל או בקליעה, או כל עבירה כאשר ליריב יש כבר 5 עבירות קבוצתיות.

קליעת עונשין צריכה להיות סל בטוח עם אחוזים הכי גבוהים שיש 90-100%, כאשר אין הפרעה של שחקן יריב ויש זריקה ממצב ניח ולא בתנועה כלשהי עם אפשרות לכוון טוב (מלבד הפרעות רעש קהל והפרעה פסיכולוגית של השחקן או הפרעה כללית של זריקות אצל השחקן). ברור שככל שמתאמנים יותר על עונשין,כך קולעים עונשין באחוזים יותר גבוהים, ולהפך. 

לצערנו אנו רואים שיש משחקים ויש שחקנים מסוימים או קבוצות שמחטיאות עונשין ומגיעות לאחוזים נמוכים (גם פחות מ-50%). שזה מעיד על זלזול באימון זריקת עונשין וגם בהפרעות השונות לשחקן במשחק.

לעיתים זריקות עונשין קובעים את גורל תוצאות המשחק לנצחון או להפסד,וזה קורה בכל ליגה מקצוענית וחובבנית כאחת בכל מקום בעולם (בישראל, אירופה ובארה"ב). כאשר קבוצה החטיאה עונשין באחוזים גבוהים היא הפסידה את המשחק ,גם כאשר קלעו טוב לזריקות 2 ו-3.

כאשר יש שחקן או קבוצה שמחטיאים הרבה עונשין כדאי לעשות עליהם עבירות ולא לאפשר להם לקלוע לסל,בפרט אם מדובר בסל בטוח. כל החטאה בעונשין זה רווח נקי , מלבד שלוקחים את ריבאונד ההתקפה ולא הקבוצה היריבה.

הקליעה מהעונשין היא לא ממש קרוב לסל ,אך גם לא רחוקה. לשחקן שאין לו חוזק בידים (בעיקר ילדים) יש סיכוי שהוא בכלל לא יגיע לסל או יגיע לטבעת החיצונה ולמטה, ולכן יש צורך בחיזוק הידים.

כאשר הכדור חלקלק או עם זיעה, רצוי לנגב אותו כדי שהכדור לא יחליק מהידים בזריקה.ללא קשר לכדור,יש להחזיק את הכדור חזק על מנת שלא יפול מהידים בזמן שמכוונים לסל מכופפים ברכים ומנתרים וזורקים

בזריקת עונשין צריך להיות עם רגלים מפוסקות בשווה (למי שזורק ב-2 ידים כאחד) או קצת קדימה את הרגל שבה היד זורקת (רגל ויד ימין או רגל ויד שמאל) ולא ברגלים צמודות,כך שיהיה ייצוב בגוף.אין כמעט סיכוי לקלוע ברגלים צמודות. אנחנו צריכים לפעול על מנת שהסיכוי לקליעה יהיה הכי גבוה ולא נמוך ולסמוך על המזל.

בזריקת עונשין  צריך לא לעבור את הקו. עוברים את הקו,הזריקה פסולה. אפשר לעבור את הקו לאחר הזריקה. יחד עם זאת לא צריך לזרוק ממרחק יותר ארוך,גם למי שזורק שלוש טוב.

 בזריקת עונשין יש צורך בניתור קל או הרמת כף הרגל כאשר אצבעות הרגל נשארות למטה . ללא ניתור  או הרמת כף הרגל הסיכוי לקלוע נמוך. מי שהוא גבוה עם ידים חזקות יכול לזרוק גם ללא ניתור.

יש לכופף את הברכים שניה עד שתים לפני שמנתרים וזורקים וליצור מנוף עזר לידים לקליעה. לא זורקים לסל כאשר הברכים והרגלים ישרות- הסיכוי לקלוע נמוך מאד, ואף לא להגיע בכלל לסל. לא לכופף יותר מידי, כי אחרת זה יוצר עומס על הרגלים ואין כלל מנוף לידים אלא להפך.

יש להסתכל על הסל לפני הזריקה מספר שניות , לא זורקים מיד לסל כאשר מקבלים את הכדור מהשופט המשחק.כאשר לא מסתכלים לסל או לא מסתכלים בכלל הסיכוי לקלוע נמוך.

יש לכדרר מספר כדרורים במקום ורצוי להסתגל לסל במקביל לכדרור, להמתין מעט לכוון את הידים לסל ולזרוק.

לסיכום, איך קולעים עונשין נכון עם אחוז קליעה גבוהה?  לחזק הידים להחזיק חזק את הכדור, לעמוד יציב עם רגל קדימה לפני הקו, לכדרר מספר כדרורים, להסתכל ולכוון לסל את הידים עם הכדור, לכופף ברכים (לחזק קצת ירכים), לנתר מעט ולזרוק לסל.

לעיתים החטאות עונשין נובע מזריקה וקליעה לא נכונה של השחקן. כאשר השחקן מתקן את הקליעה באופן כללי, הוא גם יקלע עונשין באחוזים יותר גבוהים.

כל הזכויות שמורות לאיל מהדב מקרית אונו, מאמן כדורסל אישי לילדים עד נוער.
טל: 0525-968568 , מייל: eyalm34@gmail.com

יום שלישי, 20 בספטמבר 2011

למה ומה הסיבות הפסיכולוגיות שקבוצת ספורט מפסידה או מנצחת ?


למה ומה הסיבות הפסיכולוגיות שקבוצת ספורט מפסידה או מנצחת ?
בהמשך לפוסטים הקודמים ,וכמו שכתבתי בתשובה  קצרה: צריך לקרוא את הספר "הצוות המנצח" של פט ריילי בהוצאת מטר. עניתי על אלו טעויות וסיבות מקצועיות קבוצת כדורסל מפסידה ולא מנצחת. הניצחון תלוי בתיקון הליקויים מהיבט המקצועי בקבוצה.

ועכשיו נדון על אלו היבטים פסיכולוגיים  קבוצות  כדורסל מפסידות במשחק כדורסל ולא מנצחות את הקבוצה היריבה?

יש הרבה היבטים פסיכולוגיים  ואלו הם בקצרה:
1. מחשבה של לוזר ומפסיד:כאשר יש לקבוצה תווית של לוזר-מפסיד שנתנו לה קבוצות יריבות או הקהל וכיוצא וכך גם הקבוצה חושבת (בתחילה הקבוצה לא האמינה בכך, אך השפעת התעמולה של התווית חלחלה גם לתפיסת הקבוצה את עצמה) ,הסיכוי לנצח קלוש.

גם כאשר הקבוצה מנצחת, היא לא תולה את הניצחון ביכולת הטובה שלה ובכך שהיא לא לוזרית , אלא תולה במקרה וביכולת הלא טובה של הקבוצה היריבה.

גם כאשר הקבוצה משתחררת מהתווית ומאמינה שהיא לא קבוצה לוזרית מפסידה, כל הפסד משחק וכל פיגור גדול בתוצאת המשחק בסוף המשחק וגם במהלך המשחק מכניס אותה ללחץ ולחרדה ולמחשבה על היותה לוזרית-מפסידה , למרות שהקבוצה חשבה שלא ,עכשיו זה כן.

כאשר לנבחרת ישראל לא יהיה תווית של לוזרית אלא של ווינרית-מנצחת היא תוכל לנצח את הקבוצות היריבות או לפחות להפסיד בהפרש קטן ולא להפסיד בתבוסה.

2. שחקן דומיננטי ומרכזי לא משחק: כאשר שחקן לא משחק במשחק והוא חשוב לתרומת הקבוצה בהגנה, זריקות לסל ,ריבאונד וכיוצא, הקבוצה משחקת פחות טוב. לא רק כי השחקן לא משחק ולא כי היכולת של שאר חברי הקבוצה נמוכים, אלא בגלל ששחקני הקבוצה מוצאת תירוץ (לאחר ההפסד)  למה היא שיחקה לא טוב ,כי השחקן לא שיחק (וזה הקבוצה חושבת לפני המשחק ,והתוצאות בהתאם). למרות שכידוע שום קבוצה לא תלויה על שחקן אחד, היא תלויה בכל שחקני הקבוצה, ולכן היא קרויה קבוצה.

הדוגמא הפשוטה מכדורסל : נבחרת ישראל הפסידה במשחקי אירופה 2011 כי עמרי כספי לא שיחק. הקבוצה טוענת שחקנו פחות טוב כי כספי לא שחק. אם כספי היה משחק היה יכולת משופרת יותר.

דוגמא נוספת מכדורגל –כאשר שחקן מקבל כרטיס אדום והקבוצה נותרת ב-10 שחקנים, יש תירוץ טוב למה הקבוצה הפסידה וחטפה עוד שערים,כי חסר שחקן ואנו בחסרון מספרי. לא חשוב שגם קבוצה עם 10 שחקנים נצחה לעיתים קבוצה עם 11 שחקנים, גם קבוצה טובה יותר.

3. כאשר יש הערכה לשחקן אחד ולא לכל חברי הקבוצה: כאשר יש שחקן דומיננטי והמאמן או הקהל או ההנהלה מעריכים אותו ביותר וגם משלמים הרבה יותר בהתאם ,ואילו שאר חברי הקבוצה אין הערכה מספקת- השחקנים מתמרמרים על כך שהם לא מוערכים מספיק. כי להזכירך קבוצה היא כל חברי הקבוצה ולא שחקן אחד.  
בספר הצוות המנצח של פט ריילי מובא שהשחקנים בלוס אנג'לס כעסו והתמרמרו כאשר העריכו את מג'יק ג'ונסון למרות שהוא לא שיחק מספר חודשים, ואילו השחקנים ששחקו ונצחו משחקים גם בלעדיו הקהל וההנהלה לא העריכו אותם מספיק וכאילו הם לא קיימים.

4.שיפוט רע ומשוחד- כאשר הקבוצה נוכחת שהשופט הוא לטובת הקבוצה היריבה, והוא שורק להם עבירות שלא קיימות, ולקבוצה היריבה לא שורק כלל עבירות. עבירה רגילה הופכת לטכנית ולאילו לקבוצה היריבה עבירה טכנית הופכת לרגילה ועוד. או חוסר שריקה על 3 שניות בצבע, 5 שניות בהוצאת כדור, צעדים ועוד.  המשחק הוא לא משחק וזה ממש לא ספורטיבי ולכן הקבוצה לא משחקת ומוותרת על המשחק.

אני אישית הייתי יורד מהמגרש ולא ממשיך לשחק עם כל הקבוצה תוך הודעה למה אנו לא ממשיכים לשחק ,ושהקבוצה השניה תקבל רישום ניצחון רק מניצחון טכני ולא מציאותי (לשמחתי זה לא קרה בשום משחק). היה מספר פעמים שופט עוין, אך הקבוצה הייתה טובה יותר גם עם "טעויות שיפוט" של השופט.

בנוסף שטעויות שיפוט ושופט עוין ,יכול לגרום לתירוץ להפסד. הקבוצה לא לוקחת אחריות על ההפסד ואיך להטיב את אופי המשחק על מנת לנצח בפעם הבאה , אלא מטילה את האחריות לגורם אחר,שבמקרה זה הוא השופט.

דוגמא: הרבה פעמים מאמנים בכדורגל וגם בכדורסל  טוענים שהשיפוט היה נגדם ולכן הם הפסידו.

5. כאשר הקבוצה נותנת כבוד לקבוצה השניה- קבוצה צריכה להרגיש שהיא הקבוצה הכי טובה שיש, וכל שאר הקבוצות נחותות ממנה ושאין להם סיכוי לנצח אותם (לא כ"כ בקלות). אותה הרגשה צריכה להיות גם לשחקן בקבוצה היריבה. אם נותנים כבוד לקבוצה או לשחקן ,הרי שמאפשרים להם לנצח ולא להפסיד. נותנים לשחקן לקלוע נקודות ללא קושי בזריקה וללא הגנה.

במשחק יש יריבות ויש כוונה לנצח ולא להפסיד לקבוצה היריבה, ולכן צריך להניח את הכבוד בצד גם אם זה אישיות שאני מכבד ומעריץ (גם קרובי משפחה) ולהתרכז במשחק.

הדוגמא הידועה- מייקל ג'ורדן משיקגו בולס ,שכינו אותו בכינויי הערצה עקב הקפיצה לגובה ולאורך עם הטבעה מעל הגבוהים. השחקנים מהקבוצות היריבות נתנו לו כבוד ולא שמרו עליו כראוי חזק אפשרו לו לקלוע  לשלוש או בצעד וחצי או בהטבעה.  

המשך נוסף למה ומה הסיבות המקצועיות שקבוצת כדורסל מפסידה או מנצחת ?


המשך נוסף למה ומה הסיבות המקצועיות שקבוצת כדורסל מפסידה או מנצחת ?

8. הקבוצה היריבה אכן עולה על הקבוצה בכל פרמטר שמנינו, כמו: זריקות לסל באחוזים גבוהים יותר לשתים לשלוש ולעונשין.גרימה לזריקות לא טובות לשחקן היריב.  לקיחת יותר ריבאונד בעיקר בהגנה וגם בהתקפה, יותר חטיפות ,פחות איבודי כדור, הגנה טובה יותר ,תרגילי התקפה יעילים וטובים יותר, כושר גופני טוב יותר.

יש מיעוט קבוצות אם בכלל שעולות על שאר הקבוצות בכל פרמטר. כל קבוצות ב-N.B.A   מפסידות לקבוצות יריבות,כולל גם לקבוצות שנצחו אותן בעבר מספר פעמים וגם לאורך מספר שנים. לפחות 10 הפסדים ב-70 משחקים וכאן מדברים על הקבוצות המובילות בטבלה.  

9. לא נמצאים בכושר גופני ראוי- כאשר לא מסוגלים לעמוד במעמסה של משחק ,הרי בהכרח יש מספר תופעות: 1. השחקן לא יכול יותר לשחק והוא יורד לספסל, אין יותר אפשרות החלפה,ולכן  השחקנים הנותרים מתעייפים יותר.
   2. השחקן משחק בחצי תפוקת משחק:לא רץ מהר, לא שומר טוב ועושה יותר עבירות, לא קולע לסל וגם לא פוגעים ועוד.
   3. כאשר שחקן נמצא בחוסר  כושר הוא משפיע גם על שאר חברי הקבוצה שצריכה גם לעזור לו והקבוצה מתקדמת בהתאם לקצב האיטי שלו ולא הקצב המהיר שלה שהיא מסוגלת לעשות.
   4. יש בעיות ביצירת התקפות מתפרצות – ההתקפה נוצרת באיטיות יחסית,והיריב חוזר יותר מהר להגנה מאשר הקבוצה התוקפת .
   5. יש בעיה בחזרה להגנה,בפרט שהקבוצה היריבה יוצאת להתקפה מתפרצת.  

כל זה כאשר מדובר רק בשחקן אחד, אך אם מדובר בכל הקבוצה, ההפסד ידוע מראש. ניצחון יהיה לקבוצה ללא כושר גופני , כאשר גם הקבוצה השניה לא בכושר או שהיא באמת קבוצה גרועה בכל פרמטר.

10. יש עוד ועוד סיבות מקצועיות להפסד קבוצה. חלקן נמצא בספר הצוות המנצח של פט ריילי וחלקן נמצאים אצלי מידע וניסיון מקצועי  

עוד המשך למה ומה הסיבות המקצועיות שקבוצת כדורסל מפסידה או מנצחת ?


עוד המשך למה ומה הסיבות המקצועיות שקבוצת כדורסל מפסידה או מנצחת ?

5. אחוזי קליעה  ומיקומי קליעה- לשחקנים צריכים יותר להתאמן על אחוזי הקליעה. שאחוזי הקליעה יהיו הכי גבוהים שיש לא רק במגרש הבית אלא בעיקר גם במגרשי חוץ. יש לעבוד על זריקה וקליעה נכונה, יציבות רגליים, כפיפות ברכיים, וניתור וקפיצה לזריקה. והעיקר שהזריקה צריכה להיות דינמית ולא סטטית. אימון זריקות זה לא קליעה מהמקום (כמו שכל השחקנים קולעים) אלא עם תנועה של שחקן ללא כדור – מקבל כדור –זריקה. או  שחקן עם כדור מול שחקן יריב שזורק מעליו .

חובה לעשות תרגילי זריקה בעת לחץ. כאשר יש הפרשי סלים והמשחק צמוד, קבוצה שהשחקנים יודעים לשחק בעת לחץ, יגברו על השחקנים היריבים שלא יודעים להתמודד עם הלחץ.

יש חובה שקליעות עונשין יהיו באחוזים גבוהים לפחות של 80%-90%. קליעות עונשין מכריעות את המשחק, בפרט כאשר יש משחק עם הרבה עבירות ופחות זריקות לסל.   

בנבחרת ישראל יש יותר קלעים לשלוש מאשר מחצי מרחק לזריקות לשתים וזה חסרון מאד גדול.
חסרון גדול כאשר שחקן הולך בצעד וחצי והוא מחטיא כאשר אין עליו שמירה כלל, וההחטאה נובעת מחוסר כיוון היד לסל או זריקה עצבנית של הכדור.

6. חטיפות ואיבוד כדורים - יש פחות חטיפות (5 חטיפות במשחק זה טוב) שמבטאות בעצם הגנה לא הדוקה וחוסר גרימה לקבוצה היריבה לעשות טעויות ולאבד כדורים. בד"כ ניסיון חטיפה מסתיים בעבירה ולא בחטיפה חוקית שנובעת מחוסר שמירה נכונה.  
איבודי כדור נובעים בעיקר מעבירה של חצי מגרש, כאשר לא עוברים את המגרש ב-10 שניות. לא מוציאים כדור חוץ ב-5 שניות, שחקן עומד בצבע במשך  3 שניות, ממסירת כדור ליריב עצמו , ממסירה רוחבית כאשר היריב נמצא באמצע וקולט את הכדור. מסירה לא טובה לשחקן ויציאת הכדור לחוץ או ששחקן היריב קולט אותה. עבר 24 שניות של ההתקפה.
יש להקטין במשחק ובקבוצה כמה שפחות את איבודי הכדור למינימום.  

7. מאמן שלא מקבל החלטות נכונות - נכון שיש קבוצה שמשחקת והמאמן לא משחק, אך הרבה משחקים בפרט משחקים שקולים תלויים במאמן עצמו. פט ריילי בעצמו העיד על מספר משחקים שהקבוצה הפסידה בגללו.

בישראל יש הרבה מקרים של הפסד קבוצה שהיה תלוי לחלוטין במאמן,כולל של מכבי ת"א עם גרשון. יש מקרים הפוכים שהקבוצה נצחה בזכות המהלכים של המאמן ופחות בזכות הקבוצה כמו בלאט ברוסיה. 

כאשר מאמן מתאים שחקנים שלא מתאימים לעמדה. לדוגמא שחקן מספר 4 משחק בתפקיד הרכז בעמדה 1. שחקן בעמדה 3(חצי פינה) משחק בעמדה 4 של גבוה ועוד. זה יתבטא גם בהגנה וגם בהתקפה.  

מאמן שלא מכניס את השחקנים הנכונים למשחק ,אלא מכניס שחקנים לא נכונים למשחק.לא כל שחקן מתאים לכל קבוצה יריבה, ולא כל שחקן יכול לשחק במיטבו בכל משחק. המאמן צריך להכיר מי השחקן שיתרום הכי הרבה למשחקה הזה,ולא לעשות חשבונות מי השחקן שבד"כ משחק הכי טוב,אך לא ישחק טוב במשחק זה לעומת שחקנים אחרים.  

לא מתאים נכון את שחקני ההגנה לפי שחקן יריב,וכך יוצא שיש שחקן הגנה שקל לו מאד לשמור על השחקן שלו, ומאידך שחקן הגנה אחר מאד קשה לו לשמור על השחקן היריב שלו. עד שעושים החלפות שמירה בהגנה, חוטפים סלים ועבירות.   

כאשר הקבוצה מנצחת, המאמן עושה החלפות ובכך שובר את המומנטום של ההצלחה, השחקן הנכנס לא חם, לא מצליח לשמור על השחקן היריב, לא משתלב בהתקפה, ועוד.

כאשר יש שחקן שלא משחק טוב, המאמן לא מוריד אותו לספסל ומחליף בשחקן אחר. למועט לציין ששאר חברי הקבוצה לא רוצים לשחק עם שחקן גרוע שעושה טעויות. בנוסף שטעויות השחקן גורמות לסלים של הקבוצה היריבה וגם עבירות ואף לאיבודי כדור, מסירות לא טובות לחבריו לקבוצה וגם לפחות סלים של הקבוצה שלו בהתקפה

כאשר יש שחקן טוב, אך עקב טעות אחת לא רצינית, המאמן מוריד אותו לספסל. ולא רק לכמה דקות למנוחה או לעונש קל.

כאשר המאמן מכין תוכנית התקפה לא טובה או תרגילים בהתקפה לא מותאמים כהוגן לקבוצה היריבה, ולבסוף אין סל.

כאשר המאמן לוקח פסק זמן ולא מפיק את המרב מפסק הזמן. לזכור שבפסק הזמן שאורך כדקה המאמן אומר בקיצור לשחקנים מה שעושים ועשינו  באימון, אי אפשר בפסק זמן לעשות אימון ותרגילים חדשים שלא היו באימון.

כאשר מאמן לא לוקח פסק זמן ,כאשר צריך לקחת פסק זמן בפרט שהקבוצה מפסידה ואין הגנה ומקבלים סלים ועושים עבירות מיותרות וגם ההתקפה מקרטעת. 

כאשר המאמן מכניס מוטיבציה (הנעה) שלילית לשחקנים לחוסר ניצחון ואף להפסד. לכל השחקנים יש מוטיבציה לנצח (ולכן הם בקבוצה והם מתחרים בקבוצות אחרות,אף אחד לא אוהב להיות לוזר-מפסיד). תפקיד המאמן הוא לא להרוס את המוטיבציה החיובית הזאת ואף להגדיל אותה למימדים חיוביים.
כאשר מאמן מעליב,מתעצבן על שחקנים כראוי או לא כראוי בפרט בפני שאר חברי הקבוצה. 

המשך למה ומה הסיבות המקצועיות שקבוצת כדורסל מפסידה או מנצחת ?


המשך למה ומה הסיבות המקצועיות שקבוצת כדורסל מפסידה או מנצחת ?

3. שמירה לא טובה לזריקות שלוש- כאשר ידוע שיש קבוצה שמתבססת ברוב המשחק והנקודות לזריקות שלוש, ויש לה גם אחוזים טובים משלוש, יש לסגור על קו השלוש ולא לרדת למטה לעזרה. הקבוצה מורידה למטה לגבוהים על מנת לתת לקלעים מבחוץ לקלוע. הגבוהים של הקבוצה היריבה לא יקלעו שתים בכל אופן או יסחטו עבירה, אבך הסיכון לשלוש גבוה יותר.

כאשר שחקן הגנה רואה שהשחקן היריב מכדרר  ורוצה לזרוק שלוש ,בפרט שרואים זאת בתנועות הידים והכדרור,יש לשמור עליו באופן צמוד לגמרי.

התפיסה שלתת לקבוצה היריבה לקלוע משלוש והעיקר שהיא לא תקלע משתים לא תמיד נכונה, ובכמה משחקים התפיסה הביאה להפסד צורב כאשר הקבוצה היריבה צלפה שלשות בקצב. 12-20 שלשות זה חצי נקודות במשחק!  

להזכיר את החשבון -  2 זריקות שלוש ב-2 התקפות זה שלוש זריקות לשתיים או זריקות עונשין ב-3 התקפות, כך שזריקת שלוש תורמת יותר נקודות בפחות התקפות. וכל שכן כאשר שחקן יריב זורק שלוש ומקבל גם עבירה וקולע עוד סל.

4. לא יודעים לעשות עבירות נכונות-  כאשר השחקן היריב רחוק מהסל ולא מאיים על הסל ,לא עושים עליו עבירות. בהרבה מקרים הרכז עושה עבירות על הרכז רחוק מהסל. לעיתים אפשר לעשות עבירה על הרכז כאשר העבירה עם הלחץ ההגנתי תגרום ליותר לחץ על הרכז.

כאשר עושים עבירה היא לעולם לא תהיה עם סל ועבירה, אלא רק עבירה,והשחקן היריב ילך לקו לזרוק עונשין. העבירה חייבת להיות ברוטלית לגמרי ,אך יש להיזהר שלא תהיה עבירה מכוונת. לדוגמא: כאשר הכדור נמצא בידי השחקן היריב , יש לתת מכה חזקה על הכדור או כף היד כך שהכדור יתנתק למטה לארץ מיד השחקן הזורק.

בד"כ שחקן ההגנה נותן מכה חלשה או אפילו רק נגיעה והשחקן היריב עושה סל ועבירה וקולע עוד נקודה מהעונשין. כאשר אי אפשר למנוע את הזריקה מטווח קרוב לסל ,לא עושים עבירה, חד משמעי.  

עבירות עושים כאשר הכדור עדין מתכדרר רחוק מהסל, ולא כאשר השחקן היריב רוצה לקלוע. ההבדל הוא שמצב השני השחקן הולך לקו לקלוע עונשין בוודאות ,יתכן שגם יעשה סל ועבירה. במצב הראשון יש כדור מהצד , אלא אם הקבוצה עברה את מכסת 5 העבירות ואז זה לא רלבנטי ,כי השחקן הולך ממילא לקו העונשין לזרוק.  

כאשר יש מכסה מעל 5 עבירות ,ואז כל עבירה  השחקן היריב הולך לקו העונשים לזרוק, יש להימנע מעבירות ,מלבד מעבירות שממילא השחקן הולך לקו כמו בזריקה לסל או בדרך לסל.