מדריך יסודות משחק כדורסל ריבאונד

מדריך יסודות משחק כדורסל ריבאונד 

ריבאונד בעברית זה כדור חוזר ,בין בהגנה ובין בהתקפה.כדור חוזר משמעו שהכדור נזרק לסל אך לא נכנס לסל אלא הגיע למרובע או לטבעת הסל וחזר למגרש. 

יש 2 סוגי ריבואנד: הגנה והתקפה. הגנה מצד הקבוצה השומרת ,והתקפה מצד הקבוצה המתקיפה. בד"כ רוב ריבואנד לוקחים ההגנה ומיעוט ההתקפה. המטרה של הקבוצה המתקיפה (מלבד לקלוע יותר סלים) היא לקחת כמה שיותר ריבאונד בהתקפה.

מה עושים עם ריבאונד התקפה?  כאשר קבוצה מתקיפה לוקחים כדור הם יכולים לחזור ולזרוק לסל ולקלוע בד"כ אם השחקן עומד קרוב לסל. יש אפשרות להוציא החוצה לזריקה מחצי מרחק ל-2 או לזריקת שלוש. או להתחיל התקפה חדשה. 

הסכנה בריבאונד התקפה היא לאבד את הכדור שוב להגנה או בחטיפה מצד שחקן ההגנה. ןבמקרים רבים לקבל התקפה מתפרצת בסל השני, כי הקבוצה המתקיפה חושבת שהכדור אצלה להתקפה חוזרת או לסל ולא מוכנה להתקפה.

ריבאונד התקפה הוא אחד המדדים לנצחון או להפסד של קבוצה, מדוע? כי אם לוקחים לקבוצה בהגנה יותר כדורים, יש אפשרות לקבוצה המתקיפה לעשות יותר סלים במקום אין סל אם הקבוצה בהגנה ההיתה לוקחת את הכדור, ומצד שני הקבוצה בהגנה עושה פחות התקפות עם סיכוי לסל. ובעצם מפסידים פעמיים: גם קבלו סל וגם לא עשו סל. ובנוסף שקשה לשחקן ולקבוצה לעשות יותר הגנה עם 2 התקפות ויותר בטווח של עד דקה ויותר ולבסוף מקבלים סל (לא מוכרח).

מי צריך לקחת ריבאונד? יש קבוצות שיש ריבאונדר טבעי גבוה בד"כ בעמדה 4 או 5  שלוקח כל משחק את הריבאונד,לא את כל הריבואנד אלא את רובו. ויש קבוצה שכל הקבוצה קופצת לריבאונד, אין שחקן ספציפי או שחקנים מסוימים שלוקחים ריבאונד. וזה מחייב שכל הקבוצה תהיה קרוב לסל, ולא שחקן אחד או שנים שיהיו למעלה בקשת השלוש או אף למעלה מזו לשם התקפה מתפרצת. 

ויש שחקנים שלעולם לא לוקחים ריבאונד, הם כנראה חושבים שזה לא התפקיד שלהם בקבוצה. הם לוקחים כדור חוזר רק כאשר הכדור מגיע אליהם ממש ולא עושים שום התאמצות לקחת כדור חוזר. 

מי צריך לקבוע מי קופץ לריבואנד (שחקן גבוה,כל הקבוצה, שחקן שלא קופץ ועוד) ? המאמן. אבל יש שחקנים שקובעים לעצמם האם יקפצו לריבאונד או שלא ויש להם גם תירוצים שונים למה לא, והתוצאות בהתאם. המאמן צריך להתמודד עם שחקנים כאלו. 

למה צריך שחקן גבוה ? כי צריך לקפוץ ולקחת את הכדור,ולעיתים גם מעל הטבעת ובטבעת,ורק גבוה עם קפיצה יכול להגיע לכדור. וכמובן גם להתחרות עם הגבוהים של הקבוצה היריבה. בכדרוסל יש שחקנים גבוהים כ- 2 מטר ומעלה  עד 2.20 לערך.

ברור שבד"כ השחקן הגבוה יקח יותר ריבאונדים ולא השחקן הנמוך, אבל זה לא מוכרח. העיקר בלקיחת ריבאונד הוא במיקום השחקן. שחקן שמתמקם במקום הנכון, יקח יותר כדורים חוזרים גם אם הוא לא גבוה. 

ברור שלא רק הגובה קובע אלא בקפיצה של השחקן. שחקן שיש לו קפיצה גבוהה יותר,יש יותר סיכוי להגיע לכדור לפני שחקן היריב,גם אם הוא שחקן נמוך, וכל שכן אם הוא שחקן גבוה. 

החכמה הוא לדעת מה מיקום הכדור שיפול מהסל  וגם לסגור את השחקן היריב שלא יקח לפניו את הכדור החוזר. אם לא יודעים היכן הכדור ייפול, השחקן יעמוד במקום שהכדור לא ייפול שם ושחקן אחר ייקח אותו. מצד שני גם אם הכדור ייפול במקום שלך,אבל לא סגרת השחקן התוקף\היריב,אז השחקן התוקף יקח את הכדור ויעשה סל. 

אז לפני  שהולכים לסל למקום שהכדור ייפול, סגור את השחקן היריב  שלא יוכל להגיע לפניך לכדור. הסגירה לא מבוצעת ע"י ידים,זה עבירה, אלא בסגירה של הגוף שלך לפני הגוף שלו ,ובתזוזה שהשחקן גם זז, באופן שאם השחקן ירצה להגיע לכדור לפניך הוא יצטרך לעשות עבירה, או יעשה עבירה, ואז השגת את המטרה בכך שהכדור עבר לידים שלך,גם אם לא לקחת את הכדור החוזר בכלל... ויתכן שגם בגלל העבירה תזרוד עונשין בצד השני. 

אחד הריבאונדים הטובים שהיו בישראל זה קווין מגי,וגם  וויליאמס במכבי ת"א. ורודמן בשיקגו בולס בליגת אנביאי.שלקחו כדורים חוזרים במספרים דו ספרתיים מידי משחק. כמובן שיש הרבה זרים ושחקנים שהם ריבאונדרים טובים. 

כל הזכויות שמורות לאיל מהדב מקרית אונו, מאמן כדורסל אישי לילדים עד נוער. טל: 0525-968568 , מייל: eyalm34@gmail.com

למה מכבי ת"א בכדורסל הפסידה לפרטיזן בלגרד אמצע מרץ 2014?

למה מכבי ת"א בכדורסל הפסידה לפרטיזן בלגרד אמצע מרץ 2014?

עד תחילת הרבע ה-4 מכבי הובילה ב10 נקודות והובילה לאורך כל המשחק כדורסל. אבל כמה דברים שהיו לאורך המשחק כדורסל והתבטאו ברבע ה-4 שבו הפסידה מכבי ב2 נקודות בלבד. שחקני פרטיזן הורידו את כל 10 הנקודות ואף הובילו ב-3! 

1. סופו -שמשחק בעמדת הגבוה לא שיחק ברבע ה-4. הוא נפגע בברך ולא המשיך לשחק. מבחינת סטטיסטית כאשר סופו במשחק מכבי קולעת יותר נקודות ומונעת נקודות מהיריב. פסיכולוגית שחקני מכבי נחלשו שסופו לא שיחק ולא יחזור לשחק במשחק,בפרט שלא היה לו בעיות עבירות וגם ראו שיפור במשחק ההתקפה וההגנה שלו. וכמובן שחקני פרטיזן שראו שסופו לא משחק התעוררו מהשינה שתנאי המשחק השתנו לטובתם.

2. לנדסברג- לא שיחק במשחק למעט כמה דקות שקלע שלשה. במשחקים הקודמים הוא להט עם נקודות.וכאן המאמן החליט לא לשתף אותו, על חשבון שחקנים ששחקו פחות טוב ממה שלנדסברג יכל לתת ולהשפיע על המשחק. 

סמית שיחק בצורה לא טובה כלל. מלבד אחוזי קליעה נמוכים,עשה עבירות לא טובות כולל סל ועבירה. ומכיוון שהיה לו 4 עבירות, לא עשה עבירה חמישית בהתקפה מתפרצת לפני הסל, ולכן שחקן פריטיזן עשה עוד 2 נקודות 

3. ריבאונד התקפה - שחקני פרטיזן לקחו יותר ריבאונדים גם בהתקפה וניצלו זאת ליותר נקודות או ליותר עייפות אצל שחקני מכבי עקב השמירות הנוספות לזמן רב יותר במקום התקפה. 

4. החטאות קליעה ועונשין - פניני בשניה האחרונה החטיא שלשה שיכלה לנצח את המשחק, כמו שבלו החטיא שלשה במשחק הגד קובאן. היקמן יודע לסחוט עבירות אך לא קלע עונשין ועמד באחוזים נמוכים על 2 מ-7 גם ברבע ה-4 החטיא. וכמובן קליעות שלשה שלא נכנסו. 

5. כניסה לסל- שחקני מכבי פחדו להיכנס פנימה לסל ,זה נבע מפחד מחסימה? פחד מהחטאה? חוסר ביטחון? הוראה ממאמן? לא היה הכנסת כדור פנימה לגבוה ולא פיק אנד רול. וכך מסתכים על קליעה מבחוץ ,וכאשר יש אחוזי קליעה נמוכים, שחקני פרטיזן נצלו כדי לצמצם הפער ואף להוביל. 

המשך מדריך יסודות משחק כדורסל עונשין

המשך מדריך יסודות משחק כדורסל  עונשין

עמדות עונשין- מסביב לבקבוק יש אותיות מחולקות לעמדות. כל צד יש 4 עמדות: המקום הראשון והשלישי שמורים לשחקני הגנה והמקום השני שמור לשחקן התקפה שחברו לקבוצה קולע עונשין. ומכאן שיש 2 שחקני התקפה ו-4 שחקני הגנה.

השחקן החמישי בהגנה או השלישי תפקידו לסגור לריבאונד את הזורק עונשין . תפקיד הראשון והשלישי לסגור לריבאונד את השחקן השני של היריב. אם הזורק יחטיא יוכל ושחקני ההגנה לקחת את הריבואנד ולא שחקן התקפה שיוכל גם לזרוק ולעשות עוד סל (ולעתים גם עם עבירה) ואז הקבוצה היריבה הרוויחה פעמיים באותה התקפה.

יש להישמר לקבוצת ההגנה לא להיכנס לפני הזמן של הזריקה של השחקן, כי יש זריקה חוזרת אם הוא החטיא. וגם לקבוצת ההתקפה (ובפרט אם הקבוצה מובילה, ובפרט אם לא נשאר הרבה זמן לסיום הרבעון והמשחק) כי אם השחקן מחטיא יש כדור מהצד. טעות זו הביאה למכבי את הנצחון וגם לזכיה באליפות ששחקן קבוצה היריבה נכנס לפני הזריקה וחברו לקבוצה החטיא 2 עונשין ונשארו עוד מספר שניות לסיום. היד של שלף למסירה לשרפ לזריקת שלוש שהשוותה את המשחק להארכה ולנצחון מכבי  

מתי כן מחטיאים עונשין ולא קולעים? נשמע די מפתיע, מדוע לא לקלוע, נכון? התשובה: כאשר מובילים בהפרש קטן ונמצאים לפני סיום המשחק ורוצים למנוע מהקבוצה היריבה פסק זמן או אפשרות שכדור החוץ יצא קרוב לסל במחצית המגרש השניה הקרובה לסל ולא הראשונה הרחוקה מהסל.

כאשר מחטיאים מבזבזים את הזמן שהכדור נמצא בטבעת,את תפיסת הכדור, בפרט אם יש מאבק על הכדור והוא קופץ משחקן לשחקן, מסירה לשחקן ועד הזריקה, כבר מסתיים המשחק. וכל שכן זה טוב אם הקבוצה התוקפת לוקחת את הריבאונד וקולעת או מבזבזת זמן או עוישים עליה עבירה שוב.

אפשרות נוספת- כאשר נשאר מספר שניות ויש הפרש יתרון 3-4 נקודות  ואי אפשר גם לעשות עבירה וגם להצליח לזרוק 3 ,ויתכן שאם השחקן היריב יקלע את העונשין לאחר שעשינו עליו את העבירה לאחר שקלענו לסל ויהיה 4 נקודות ומעלה,אין רלבנטיות להשוואה וכל שכן לא לנצחון בקליעת 3 בצד השני.

ולכן אנו קולעים את זריקת העונשין הראשונה ומחטיאים את השניה, ולוקחים את הריבאונד וזורקים ל- 2 נקודות או מוציאים החוצה לזריקת שלוש,ולכן צריך שיהיה שחקן מוכן בעמדת השלוש או קרוב אליה על מנת שיוכל לזרוק משלוש.

הכי חשוב שקולעים לסל ולא מחטיאים,בהרבה קבוצות הצליחו לעשות זאת אך לא קלעו והפסידו, ולכן צריך להוציא למי שיש יותר סיכויים שיקלע ובמקרה הגרוע למי שפנוי. אם יש יותר זמן להתקפה מי שלקח את הריבאונד יכול לכדרר למקום מסוים ל-2או 3 נקודות ולקלוע משם. מהלכים כאלו נצחו את המשחק מספר פעמים.

אפשרות נוספת בהמשך לקודמת- אנו מעונינים להחטיא על מנת לקחת את הריבאונד ולעשות עוד סל מהיר ויחד 3 נקודות ולא רק 2 נקודות מעונשין או לעשות עוד התקפה ולא רק סל מהיר, וכל שכן כאשר מדובר בזריקת בונוס של עונשין ,וזה כאשר אנחנו יותר בטוחים שאכן נצליח לקחת את הריבואנד ולא הקבוצה היריבה,כי אחרת יצאה ההחטאה רק בהפסד ולא ברווח.

יחד עם זאת יש להיזהר לא סתם לזרוק את הכדור ולהפציץ את הקרש או טבעת הסל ,כי אחרת השופט יעביר אוטומטית את הכדור לקבוצה היריבה. ולכן אם אתם לא בטוחים שאתם יכולים לזרוק את הכדור שיחזור אליכם ולתפוס ריבאונד  ,זרקו וקלעו לסל וקבלו נקודה.

אפשרות נוספת לא מקצועית- כאשר שחקן לא מעונין שיחליפו אותו אם הוא יקלע את הסל, או כאשר הוא לא מעונין שהשחקן שמחליף אותו ישחק, ולכן הוא מחטיא כדי להיות במשחק עוד התקפה לפחות עד שאפשר להחליף שחקן (זריקה,עונשין,עבירה),או עד שאפשרות להחליף שחקן נגנזת בעיקר בסוף רבעון. דוגמא קלאסית: שנת 2011-2012 לנגפורד במכבי ת"א.

אני לא חושב שמעשי השחקן מוצדק והוא לא צריך להיכנס לשיקולי המאמן. טובת הקבוצה ונצחון הקבוצה יותר חשוב מאשר השחקן היחיד בקבוצה.

אז קדימה לך להתאמן ולקלוע ולעשות 90-100% בעונשין. עד היום זכור לי על הסנטר האפמן במכבי ת"א שעשה במשחק אחד 17 מ-17 מהעונשין.  בתור שחקן הייתי עם אחוזים גבוהים בעונשין  80-100% ולעיתים גם שהחטאתי את הכדור,לקחתי את הריבאונד ועשיתי עוד סל או התקפה נוספת.

כל הזכויות שמורות לאיל מהדב מקרית אונו, מאמן כדורסל אישי לילדים עד נוער.

טל: 0525-968568 , מייל: eyalm34@gmail.com

מדריך יסודות משחק כדורסל עונשין

מדריך יסודות משחק כדורסל  עונשין

קליעת עונשין היא קליעה לאחר שהשחקן היריב עשה עלינו עבירה שהשחקן התוקף היה  בדרך לסל או בקליעה, או כל עבירה כאשר ליריב יש כבר 5 עבירות קבוצתיות.

קליעת עונשין צריכה להיות סל בטוח עם אחוזים הכי גבוהים שיש 90-100%, כאשר אין הפרעה של שחקן יריב ויש זריקה ממצב ניח ולא בתנועה כלשהי עם אפשרות לכוון טוב (מלבד הפרעות רעש קהל והפרעה פסיכולוגית של השחקן או הפרעה כללית של זריקות אצל השחקן). ברור שככל שמתאמנים יותר על עונשין,כך קולעים עונשין באחוזים יותר גבוהים, ולהפך. 

לצערנו אנו רואים שיש משחקים ויש שחקנים מסוימים או קבוצות שמחטיאות עונשין ומגיעות לאחוזים נמוכים (גם פחות מ-50%). שזה מעיד על זלזול באימון זריקת עונשין וגם בהפרעות השונות לשחקן במשחק.

לעיתים זריקות עונשין קובעים את גורל תוצאות המשחק לנצחון או להפסד,וזה קורה בכל ליגה מקצוענית וחובבנית כאחת בכל מקום בעולם (בישראל, אירופה ובארה"ב). כאשר קבוצה החטיאה עונשין באחוזים גבוהים היא הפסידה את המשחק ,גם כאשר קלעו טוב לזריקות 2 ו-3.

כאשר יש שחקן או קבוצה שמחטיאים הרבה עונשין כדאי לעשות עליהם עבירות ולא לאפשר להם לקלוע לסל,בפרט אם מדובר בסל בטוח. כל החטאה בעונשין זה רווח נקי , מלבד שלוקחים את ריבאונד ההתקפה ולא הקבוצה היריבה.

הקליעה מהעונשין היא לא ממש קרוב לסל ,אך גם לא רחוקה. לשחקן שאין לו חוזק בידים (בעיקר ילדים) יש סיכוי שהוא בכלל לא יגיע לסל או יגיע לטבעת החיצונה ולמטה, ולכן יש צורך בחיזוק הידים.

כאשר הכדור חלקלק או עם זיעה, רצוי לנגב אותו כדי שהכדור לא יחליק מהידים בזריקה.ללא קשר לכדור,יש להחזיק את הכדור חזק על מנת שלא יפול מהידים בזמן שמכוונים לסל מכופפים ברכים ומנתרים וזורקים

בזריקת עונשין צריך להיות עם רגלים מפוסקות בשווה (למי שזורק ב-2 ידים כאחד) או קצת קדימה את הרגל שבה היד זורקת (רגל ויד ימין או רגל ויד שמאל) ולא ברגלים צמודות,כך שיהיה ייצוב בגוף.אין כמעט סיכוי לקלוע ברגלים צמודות. אנחנו צריכים לפעול על מנת שהסיכוי לקליעה יהיה הכי גבוה ולא נמוך ולסמוך על המזל.

בזריקת עונשין  צריך לא לעבור את הקו. עוברים את הקו,הזריקה פסולה. אפשר לעבור את הקו לאחר הזריקה. יחד עם זאת לא צריך לזרוק ממרחק יותר ארוך,גם למי שזורק שלוש טוב.

 בזריקת עונשין יש צורך בניתור קל או הרמת כף הרגל כאשר אצבעות הרגל נשארות למטה . ללא ניתור  או הרמת כף הרגל הסיכוי לקלוע נמוך. מי שהוא גבוה עם ידים חזקות יכול לזרוק גם ללא ניתור.

יש לכופף את הברכים שניה עד שתים לפני שמנתרים וזורקים וליצור מנוף עזר לידים לקליעה. לא זורקים לסל כאשר הברכים והרגלים ישרות- הסיכוי לקלוע נמוך מאד, ואף לא להגיע בכלל לסל. לא לכופף יותר מידי, כי אחרת זה יוצר עומס על הרגלים ואין כלל מנוף לידים אלא להפך.

יש להסתכל על הסל לפני הזריקה מספר שניות , לא זורקים מיד לסל כאשר מקבלים את הכדור מהשופט המשחק.כאשר לא מסתכלים לסל או לא מסתכלים בכלל הסיכוי לקלוע נמוך.

יש לכדרר מספר כדרורים במקום ורצוי להסתגל לסל במקביל לכדרור, להמתין מעט לכוון את הידים לסל ולזרוק.

לסיכום, איך קולעים עונשין נכון עם אחוז קליעה גבוהה?  לחזק הידים להחזיק חזק את הכדור, לעמוד יציב עם רגל קדימה לפני הקו, לכדרר מספר כדרורים, להסתכל ולכוון לסל את הידים עם הכדור, לכופף ברכים (לחזק קצת ירכים), לנתר מעט ולזרוק לסל.

לעיתים החטאות עונשין נובע מזריקה וקליעה לא נכונה של השחקן. כאשר השחקן מתקן את הקליעה באופן כללי, הוא גם יקלע עונשין באחוזים יותר גבוהים.

כל הזכויות שמורות לאיל מהדב מקרית אונו, מאמן כדורסל אישי לילדים עד נוער.

טל: 0525-968568 , מייל: eyalm34@gmail.com

ניתוח קצר של משחק כדורסל הראשון בסדרה מכבי ת"א נגד פנאתיניקוס ביון השבוע

ניתוח קצר של משחק כדורסל הראשון בסדרה מכבי ת"א נגד פנאתיניקוס ביון השבוע

מכבי ת"א לאחר חודשים ארוכים עם משחקים קלים בליגה האדריאטית וגם נגד הליגה בארץ שהיא מנצחת ב15-25 נקודות. הגיעה ליריבה קשה בהרבה יותר מליגת יורולוג מובילה שיכולה להגיע לגמר ואכן הגיעה לגמר במהלך העשור האחרון כמו מכבי ת"א. ההרגל לנצח בקלות בהפרש גדול תרם להפסד ולהכנה המנטלית הלקויה.

הטעויות של מכבי ת"א במשחק: שמירה זה הסיפור של המשחק ושל כל משחק. קבוצה ששומרת יש לה את הסיכוי הכי גבוה לנצח יותר מקבוצה שיודעת להתקיף ולקלוע.

שחקני מכבי לא יודעים לשמור היטב ומפקירים את ההגנה, בעיקר כאשר יש חילופים בהגנה ושחקן יריב פנוי כאשר אחד לא יודע על מי לשמור (הוא עוד לא מצא אותו)

מספר האסיסטים הגבוה של שחקני פאנא מעיד על פרגון ועל שחקנים פנויים ועל הסלים במתפרצות , לעומת מספר אסיסטים נמוך במכבי.  

מה לגבי ריבאונד? זה הדבר החלש במכבי ת"א כאשר אין ריבאונדר טבעי ואין מישהו שלוקח את רוב הריבאונדים, אין שחקן שסוגר לריבאונד ואז היריב לוקח הכדור, עם סגירה אין ליריב סיכוי. השחקנים לא עוקבים אחרי כיוון ירידת הכדור והמיקום הנכון .וחלק מהשחקנים מסתכלים על הכדור ולא לוקחים אותו, או שמעיפים את הכדור ליריב במקום לתפוס ב-2 ידים, או שלאחר שתופסים מאבדים אותו מהידים והיריב לוקח וקולע.

סגרו בעיקר את אזור הצבע מה שלא מנע מהגבוהים של היריבה לעשות שליש מהנקודות בצבע. והפקירו את אזור השלוש וסמכו על כך ששחקני היריבה יחטיאו באחוזים ניכרים מה שלא קרה ושחקני היריבה קלעו הרבה לשלוש . ויחד עם זאת מכבי ת"א לא זרקה כמעט ל-3 נקודות. מלבד ברבע הראשון- שני באחוזים טובים, כל המחצית השניה רק 2 זריקות שלוש.

כדי שמכבי ת"א תנצח היא צריכה לזרוק לשלוש וכמה שיותר, לפחות 15 זריקות. בפרט אם האחוזים לשתי נקודות לא גבוהים.

סופו וגם פאפאלוקס ששחקו ביון בקבוצה היריבה לפאנא לא ספקו כלל את הסחורה ונראה שהם נמצאים במשבר הפסד מאשר ברצון וביכולת לנצח.

שחקני מכבי ברוב הרבעון ה-1 מסרו רק לסופו שלא יצר נקודות, ואף איבד כדורים. חייבים לשתף את כל השחקנים במשחק במסירות וזריקות וכניסה לסל ולא שחקן אחד בלבד לאורך מספר התקפות ברבעון.

מסירה בכל מחיר לשחקן פנים במכבי ת"א שהוא לא פנוי לגמרי ,הביאה לאיבוד ולחטיפה של שחקן היריב ולהתקפות מתפרצות שסופן סל. מוסרים לגבוה פנימה רק כאשר הוא מפנה את עצמו לקבלת כדור, והוא עושה זאת ללא עבירת תוקף על מקום בצבע, כמו שקרה לסופו.

למכבי היה הרבה איבודים שכפולים מאיבודי היריבה כבר במחצית ה-1, וזה ממש לא רגיל למשחק של מכבי (מזכיר לי קבוצה ישראלית ששחקה נגד מכבי ונטען שהיא עושה הכי פחות איבודים בליגה ובאותו משחק עשתה הכי הרבה איבודים),בהמשך גם לפאנא היה הרבה איבודים.

 היחידי שבא למשחק שהתבטא בעיקר ברבעון ה-1 היה סמית שקלע מחצית מהנקודות אבל המאמן בלאט מוריד אותו לספסל ולא מאפשר לו להמשיך לשחק. מי שקולע מעל לממוצע לעומת שחקנים אחרים יוצא החוצה ולא על מנת לנוח, אלא על מנת שלא יקלע יותר נקודות (זה התבטא גם כאשר לנגפורד היה היחיד שקלע במכבי לעומת שחקנים אחרים שהחטיאו, אך הוצא מהשחק ע"י המאמן בלאט)

זה מבטא אחד מהחסרונות במכבי-לא מאפשרים לשחקן אחד או שנים לעשות הרבה נקודות מעל ל-25  או מחצית מהנקודות במשחק. וממש לא מובן למה ויש הרבה קבוצות כולל בארה"ב שקלעים הרבה נקודות. ם סמית קולע באחוזים טובים מאד, יש לאפשר לו לשחק ולקלוע

לזכור- המטרה היא לנצח את המשחק בעזרת הקבוצה ובעזרת כל יחיד בקבוצה. כנראה שלמכבי ת"א ולמאמן יש מטרות אחרות חשובות יותר מלנצח.

בלו הותיק במכבי במשחק הזה לא בא לידי ביטוי כלל .הוא לא זרק לסל מלבד כמה זריקות של שתים ושלוש ברבעון ה-3 בלבד! ברבעון ה-1 הוא לא כדרדר ולא זרק לסל ולא בגלל שלא קבל הכדור ,והוא לא התפנה לזריקה.

בסוף הרבעון השני במקום לנצל את כל הזמן ולקלוע ב-2 שניות האחרונות, בלו זרק ב4 שניות האחרונות והחטיא (תחת שמירה ולא היה פנוי) וגרם לזריקת שלשה של פאנא בצד השני.

אחד מחסרונות שחקן שהוא לא מסוגל לקלוע בשמירה או תוך כדי תנועה, בנוסף ששחקן מקבל כדור הוא חייב לאים על הסל, הוא לא יכול להיות במצב של רק מסירה ולחכות מספר שניות עם הכדור כי כך גדל האיום על השחקן הגבוה שמנסה לקבל כדור ולבסוף מאבד אותו , וזה החסרון של בלו במשחק זה.

כמה פעמים דברו על אוחיון שהוא לא קלע ולכן קלע שלשה אחת אבל החטיא השאר, ולא זרק משתים, היה טוב בכניסה לסל באסיסטים ובניהול ההתקפה. מה שמביא אותי לדבר על עבירות מיותרות על שחקן שהוא גם לא מחזיק את הכדור, או שהוא בכלל מעבר לקו השלוש. אין שום טעם לעשות עבירה!

כאשר עושים עבירות מיותרות אלו , גורם ל-5 עבירות קבוצתיות בזמן יותר מהיר ומה שהביא את היוונים לקו העונשין בכל עבירה נוספת וקליעה של  2 נקודות במתנה.

מה שמביא אותי לענין העונשין שמכבי ת"א קלעה עונשין באחוזים נמוכים  לעומת היריבה שקלעה באחוזים גבוהים במחצית הראשונה, במחצית השניה היה קצת איזון.

ומה לגבי 2 נקודות? העבודה שפאנא קלעה באחוזים גבוהים במחצית לא מוכיח שהם קלעים גדולים (שיכולים להפגין יכולת דומה במשחק הבא) אלא בעיקר כי מכבי לא שמרה וחלק מהנקודות הם בצבע ולאחר ריבאונד.

אליהו לא בא לידי ביטוי במשחק, מלבד שלא שיחק הרבה דקות, הוא מסר לא טוב (אין על מה לדבר על שמירה או לקיחת ריבאונד, כאשר הוא מסתכל על הכדור במקום לקחת אותו או שהוא ביד אחת מעיף אותו לשחקן פאנא במקום לתפוס ב-2 ידים), החטיא בצבע לנקודות בטוחות ולא עשה נקודות בתנועה עם קבלת אסיסט מלבד אחד להטבעה ברבעון 1.

בסוף רבעון 1 תחילת רבעון שני בכ-5 דקות פאנא עשתה 20- 0 .5 דקות מכבי ת"א לא קלעה סל. שאראס התחיל בכך שמסר כמה אסיסיטים והביא לבריחה .לא מובן איך מכבי ת"א ויתרה עליו במשכורת של חצי מיליון דולר והביאה את פאפאלוקס שלא יכול לתרום במשחקים מהירים וגם תרם פחות לאורך כל העונה (מלבד שבלאט לא שתף אותו הרבה)

נכון המשחק הוא לא בבית אלא בחוץ, אבל שחקן כדורסל צריך להתמקד במגרש ובמשחק ולא באוהדים. כאשר יתרכז הוא כבר לא ישמע אותם ויתיחס אליהם והם יהיו פחות רלבנטים עבורו

כמובן שהאשם העיקרי בכל הסיפור הזה הוא המאמן בלאט.העיקר שלפני הסדרה והגמר הוחתם כבר ל-2 עונות נוספות במכבי . פשוט טמטום של בעלי מניות הקבוצה- מאמן לא יפעל יותר לנצח אם מקומו מובטח לו.

ברבעון השני מכבי ויתרה על המשחק. היא עדין בכל ההיסטוריה לא חזרה למשחק מיותר 20 נקודות הפרש, וכל שכן בפער שיא של 33 נקודות ברבעון 3. ברבעון 4 פאנא הורידו את הדוושה ואפשרו למכבי ת"א לצמצם , וגם אז מכבי עשתה רק 21 נקודות ברבעון.

בשורה התחתונה נראה שהאסטרטגיה היא להיות מובסים היום על מנת לנסות לגנוב את המשחק בחמישי וגם לנצח בבית ולנצח בסדרה כמו שעשתה סיינה לאולימפיאקוס. לא חושב שזה יעבוד...

טעויות נפוצות במשחק כדורסל שעושים שחקני כדורסל

טעויות נפוצות במשחק כדורסל שעושים שחקני כדורסל

זה פוסט על כדורסל. מי שכדורסל לא רלבנטי עבורו, עדיף שתדלגו לפוסטים אחרים. כמי ששחק 6 שנים כדורסל מקצועני בעמדת סנטר עם לימוד כללי משחק הכדורסל חזור ושנן במהלך השנים ושנה אחת עם מאמן נהדר שמאמן במכללות - הבנתי והפנמתי את הכללים.

צריך להבין עובדה אחת פשוטה. משחק כדורסל כמו כל משחק הוא תחרות פסיכולוגית בעיקר (בין השחקנים היריבים ובין המאמנים) ופחות יכולות פיזיות או שכליות. דוגמא לפני 20 שנה נוער קרית אונו שיחקה נגד נוער מכבי ת"א. עם מאמן אחד הפסידו 50 הפרש עם נקודות מועטות. עם מאמן אחר הפסידו 6 נקודות בלבד וקלעו הרבה נקודות (לא הובילו כל המשחק,רק רדפו ושמרו) למרות הנחיתות הפיזית והגובה שלא הייתה שונה ב-2 המשחקים. השוני היה ביישום כללי משחק נכונים מצד המאמן ויישום של השחקנים.

בכל משחק יש כללים. מי שמפר את הכללים, או לא מתנהג בהתאם לכללים, יש סיכוי טוב להפסד.במשחקי ספורט ובכללו משחק כדורסל הכלל תקף במשנה תוקף. יש משפט של ערסים: מרחוק היא נראית מיליון דולר, מקרוב היא חייבת לי 200 ₪. בדומה לכך, למרות שיש שחקני כדורסל מקצוענים, או שמכונים מקצוענים, בישראל שמקבלים מאות אלפי עד מיליוני ₪ לעונת משחק (שנה אחת) ,הם עדין עושים טעויות ששחקני כדורסל צעירים לא עושים.

נביא כמה דוגמאות בכל חלקי המשחק:

ריבאונד:השחקן לא קופץ לריבאונד כלל.

השחקן לא תופס את הכדור עם שליטה מלאה ב-2 הידים אלא משחק בקצה האצבעות.

לא תופס את הכדור בריבאונד התקפה אלא עושה פולו (follow) ולא זריקה, ולעיתים קרובות זה בחוץ והוא לא מצליח לקחת שוב את הכדור.

לקיחת ריבאונד התקפה מטר מסל ולא לקלוע לסל אלא להוציא לבחוץ (כאשר יש הרבה זמן על השעון ולא צריך לבזבז זמן או קרוב לסיום הרבעון).

לא לקחת ריבאונד התקפה ולעשות עבירה על השחקן היריב הרחק מהסל,בפרט שהוא הולך זריקות עקב 5 עבירות קבוצתיות.

לזרוק לסל ולא לקחת את הכדור שחוזר אליך חזרה אלא להתרחק מהכדור חזרה להגנה.

והכי חשובים:לא לדעת היכן הכדור יפול ולכן לא להיות במקום שהכדור נמצא. ריבאונדר מצוין יודע היכן הכדור נופל והולך לשם ותופס עמדה.

לא לסגור את שחקן היריב בריבאונד הגנה, ושחקן היריב לוקח ריבאונד וקולע, או עבירה, או מוציא החוצה להתקפה חוזרת או לבזבוז זמן.

קליעות:בד"כ החטאות הקליעות נובעות מחוסר אימון וחוסר אימון נכון לקליעות.

אין אימון לקליעה בתנועה אלא דווקא בתנועה סטטית שעומדים במקום,ולכן השחקן לא יכול לקלוע במצבי לחץ או בתנועה.

שחקן מחטיא זריקה קרובה לסל או בעונשין וללא שמירה.

להחטיא צעד וחצי, להחטיא מטר מהסל.

שחקן גבוה שנמצא ליד הסל וזורק לסל ומחטיא במקום להטביע את הכדור.מעדיפים לקלוע ולא להטביע. לא מטביעים על השחקן היריב. שחקן שמנסה להטביע עם יד אחת ולא מטביע ב-2 ידים לסל ומקבל חסימה.

לקלוע באחוזים נמוכים עד לא לקלוע מחצי מרחק. לקלוע באחוזים נמוכים לשלוש. לא לקלוע עונשין.

הגנה ועבירות:שחקן שלא עושה עבירה על סל בטוח.

עושים עבירה עם סל במקום עבירה ללא סל או לאפשר לו לעשות סל.

לא לעשות עבירה דרך מכה חזקה על הכדור או על כף היד של השחקן.

עבירות באות כתחליף להגנה לא טובה ולא נכונה (דחיפה של השחקן,עצירה ע"י הטית הגוף ולא תנועת הגוף) עבירה כתוצאה מעמידה לא נכונה או תזוזה של חסימה וכל שכן דחיפה של שחקן.

עשית עבירות תוקף כאשר נכנסים בשחקן היריב מולו ולא למסור.

כאשר עושים עבירה רחוק מאד מהסל ללא איום על הסל. (יש מקרים מוצדקים,כגון להפעיל לחץ על מוליכי הכדור, אפשר גם לעשות עבירה רחוק מהסל) .

לא לעשות עבירה במשך הרבעון – אתם רוצים לקלוע תעשו זאת דרך העונשין ולא דרך זריקות בהתקפה.

לא להאט ולעצור קבוצה עם תכונות מהירות.

לא לשמור את הצד החזק (ימין ושמאל) של השחקן.

לא לתת עזרה בהגנה לגבוה או למוליך כדור שנכנס פנימה.

כאשר שחקן יריב מאיים על הסל בזריקה, או כאשר שחקן מכדרדר על קו השלוש בכוונה לזרוק שלוש ולא שומרים תמוד ולא שמים יד. אלא גם נותנים לו לקלוע בחופשיות כאילו הסיכוי שיקלע אפסי.

ו

אפשר להוסיף עוד הרבה טעויות. לסיכום הקבוצה שעושה את הכי פחות טעויות במשחק מנצחת. ככל שפער של טעויות גדל בין הקבוצות, כך פער התוצאה יותר גדול. 

למה ומה הסיבות שקבוצת ספורט מפסידה או מנצחת ?

למה ומה הסיבות שקבוצת ספורט מפסידה או מנצחת ?

בתשובה  קצרה: צריך לקרוא את הספר "הצוות המנצח" של פט ריילי בהוצאת מטר. למרות שפט ריילי היה מאמן קבוצות כדורסל ב-N.B.A  : לוס אנג'לס לייקרס בשנות ה-80 (מאמן השנה ומאמן העשור עם מספר אליפויות וקביעת שיא של ניצחונות ואליפויות בעשור)  וניו-יורק ניקס בשנות ה- 90 (מתחרה מול שיקגו בולס של ג'ורדן). הספר יכול להתאים לכל קבוצת ספורט כמו:פוטבול,כדורגל, כדור בסיס ועוד. ואף לקבוצות עבודה בחברות מסחריות.

לכל קבוצה יש הפסד מ-2 צדדים עיקריים: היבט מקצועי והיבט פסיכולוגי. כל אחד מהביטים קשור אחד לשני. קבוצות מקצועיות מפסידות כי היבט הפסיכולוגי לא טוב. ומאידך קבוצות עם פסיכולוגיה טובה אך חסרות כישורים מקצועיים יעשו הרבה טעויות מקצועיות ,ויתכן שאף ישפיע על ההיבט הפסיכולוגי. ויפסידו את המשחק

למה נבחרת ישראל בכדורסל מפסידה ולא מנצחת ולא הגיעה למעמד גבוה בנבחרות אירופה ? במילים אחרות , אילו טעויות מקצועיות ומאלו היבטים פסיכולוגיים  קבוצות  כדורסל מפסידות במשחק כדורסל ולא מנצחות את הקבוצה היריבה?

יש הרבה סיבות מקצועיות ואלו הן בקצרה:

1. אין סנטר דומיננטי בנבחרת לאורך שנים (שחקן מספר 5)- גם שחקנים ששחקו כסנטרים,הם שחקו כסנטר בחצי משרה ולא משרה מלאה. אין סנטר טבעי בישראל ,גם עם השחקנים הגבוהים. זה חיקוי. כשחקן מקצועי ששחק בקבוצות כדורסל במשך 6 שנים בעמדת סנטר אני יודע מה אני מדבר.

מה תפקיד הסנטר?  ריבאונד: לפחות לקטוף 10 ריבאונדים במשחק בפרט ריבאונד הגנה וגם בריבאונד התקפה –הסנטר אמור לדעת היכן הכדור אמור לנחות ולהיות שם. לקבל כדור באותיות ליד הצבע מול השחקן היריב ולעשות סל ע"י זריקה או כניסה.  לקבל כדור ולמשוך שחקנים,כך שאפשר לשחקן לזרוק מבחוץ או מהשלוש. לסחוט עבירות משחקנים שבאים לעזור בהגנה. להטביע כדור בסל במקום לזרוק ,ובעיקר דרך צעד וחצי או 2 רגלים עם קפיצה.  חסימות נכונות עם שחקנים 2 ו-3 וגם עם הרכז בצד אחד,כאשר שאר השחקנים בצד שני. וקבלת כדור לקליעה קלה לסל בין שנים לאחר חסימה. מסירה ארוכה לרכז או לאורך המגרש להתקפה מתפרצת.

כאשר יש ביטוח שהסנטר לוקח ריבאונד ומוסר לרכז ולא מפספס את הריבאונד לשחקן היריב, עמדה 2ו-3 יכולים לרוץ קדימה ולעשות התקפות מתפרצות עם סל. ואף כאשר הסנטר בא בטריילר ,הוא מקבל כדור ועושה סל קל ופשוט.

סנטר לא קולע מבחוץ רק מבפנים. כאשר יש סנטר שיודע גם לקלוע מהשלוש זהו יתרון (כמו האפמן במכבי ת"א). למועט  לציין שמעטים השחקנים שידעו בכלל לקלוע לשלוש וגם לפגוע.

2. לא כל הקבוצה קופצים לריבאונד ולא סוגרים שחקנים יריבים לריבאונד בהגנה -התוצאה היא שהיריבים לוקחים את הריבאונד ואת ההזדמנות השניה ולעיתים אף השלישית  ועושים סל. או שיש התקפה חדשה. מכיוון שקבוצה לא יכולה לעמוד בהגנה הרבה זמן ,היא מקבלת סל קל ואף שלוש במקום שתים שהיה קודם. כל שכן כאשר מדובר בהתקפה שלילית. וגרוע יותר כאשר יש זמן קצר לסיום הרבע, והקבוצה השניה יכולה לבזבז זמן ,או יכולה לעשות יותר נקודות.  

השחקנים חייבים לסגור את השחקנים לריבאונד התקפה ובעיקר הגבוהים בעמדה 4 ו-5. סגירה נכונה יכולה להביא לא רק לקטיפת הכדור מהסל אלא גם לעבירה של היריב בניסיון להשיג את הכדור.

מה שקורה בד"כ באופן הגרוע הוא ששחקן היריב לוקח ריבאונד התקפה ועושה סל+עבירה ואח"כ עוד קולע סל ועושה שלוש, או גרוע יותר לקוח את הכדור החוזר ועושה סל של 2 או מתחיל התקפה חדשה.

טוענים שהשחקנים היריבים יותר גבוהים משחקני נבחרת ישראל – הטענה לא כ"כ רלבנטי כלל לריבאונד מה הגובה של השחקנים היריבים, ושהם גבוהים יותר ב-5 -10 ס"מ  מהקבוצה. כאשר סוגרים את השחקן,גם השחקן הגבוה היריב לא יכול לקחת ריבאונד משחקן הקבוצה הנמוך ממנו. כאשר שחקני הגנה קופצים יותר לגובה מאשר שחקן גבוה שרק מרים את הידים ובקושי קופץ , יש סיכוי לשחקן הנמוך יותר לקחת את הכדור. הקפיצה צריכה להיות יותר ב-10 ס"מ וזה לא קשה.  

בנוסף בקפיצה לריבאונד לא ממש קופצים לגובה אלא בעיקר לוקחים את הכדור בקצות האצבעות ולא עם כל היד, ולכן לעיתים מאבדים את הכדור לשחקן היריב. ולעיתים עושים סל עצמי . ריבאונד לוקחים עם כל כף היד ועם מרפקים כלפי מעלה ועם קפיצה גבוהה. שחקן  נמוך יכול לקחת ריבאונד כאשר בא בתנופה.

לקיחת ריבאונד באופן קבוע גורמת שהקבוצה מתחילה התקפה ולא הגנה. הקבוצה היריבה מבינה שיש לה רק הזדמנות אחת לקליעה בפנים או בחוץ ואין הזדמנות שניה ,ולכן יש לחץ מסוים לזריקה לסל.