מדריך יסודות משחק כדורסל חטיפות

מדריך יסודות משחק כדורסל חטיפות 

מטרת הקבוצה בהגנה היא למנוע משחקני הקבוצה היריבה לזרוק לסל וגם לקלוע וגם לגרום  להם ליותר איבודי כדור(כמו שכתבתי בפוסט איבודים),ובנוסף גם לנסות לחטוף כדורים,על מנת לעשות התקפה מתפרצת בצד השני ולקלוע לסל, או לפחות לעצור את התקפת קבוצת היריב ולהתחיל התקפה חדשה.

מה נקרא חטיפה? כאשר הכדור עובר אקטיבית מקבוצה\שחקן התקפה לשחקן קבוצת ההגנה ע"י פעולה אקטיבית של שחקן הגנה שהופך להיות שחקן תוקף. 

באילו מקרים זה נקרא חטיפה ? 

1.שחקן הגנה מוריד את הכדור לארץ מהחזקת ידיו של שחקן התקפה כאשר הפסיק לכדרר והוא נמצא ב-2 ידיו ,והכדור עובר לשחקן ההגנה.      

2.שחקן הגנה לוקח משחקן התקפה את הכדור, תוך כדי ששחקן ההתקפה מכדרר.    

3.כאשר שחקן התקפה מוסר לחברו ,ושחקן הגנה מפריע ולוקח את הכדור.      

4.כאשר הכדור נפרד מהשחקן התקפה או מהסל  מסיבות שונות ,ושחקן הגנה מקדים את שחקן ההתקפה בהשתלטות על הכדור.

איך חוטפים כדור משחקן ההתקפה? 

1.כאשר שחקן התקפה הפסיק לכדרר והוא לא מוסר או זורק לסל, יש על שחקן ההגנה להפעיל עליו לחץ ולעיתים גם ע"י 2 שחקני הגנה שצמודים אליו שלא יוכל לקלוע ולא למסור. שחקן הגנה יכין את היד החזקה ויקח מידיו של שחקן ההתקפה ממש במשיכה את הכדור,בעיקר כאשר הכדור המוחזק ע"י שחקן ההתקפה לא חזק ,אחרת יהיה כשלון ולא יהיה אפשרי. בנוסף ביתר קלות אפשר להוריד את הכדור מידיו  ע"י מכה חזקה על הכדור ולקחת אותו. 

2. שחקן ההגנה צריך לא רק למנוע את המסירה או הקליעה משחקן היריב, אלא לנסות לקחת ממנו את הכדור,דהיינו חטיפה. ויש הרבה שחקנים שכלל לא חושבים על חטיפה, אלא שמירה פסיבית נטו בלבד. כאשר שחקן הגנה מאיים בחטיפה על שחקן ההתקפה ,היכולת של שחקן ההתקפה מוגבלת, כי הוא חושב גם על אפשרות איבוד הכדור ולא רק על ניהול המשחק והצלחת המסירה או הקליעה לסל. 

לחטוף כדור עם עבירה זה לא בעיה כ"כ. הבעיה היא לחטוף כדור מבלי לעשות עבירה! כי חטיפה עם עבירה לא שווה כלום להגנה ,אלא נוספה עוד עבירה נוספת והכדור נמצא עדין אצל הקבוצה התוקפת ויתכן שיהיה עונשין. בד"כ העבירה היא מכה על יד השחקן היריב או הזזת גופו. 

כדי להצליח לחטוף  ללא עבירה, צריך להתמקד בכדור ועם היד בפעולה מהירה להזיז את הכדור לנקודה שבה שחקן ההגנה יקח את הכדור לפני שחקן היריב. וכמובן בהתאם למצב גופו של שחקן היריב, וגם אופן גופו של שחקן ההגנה . חטיפה כזאת אפשר להבין בעיקר שרואים ולא רק שמסבירים. 

3. כאשר שחקן הגנה מזהה שיש סיכוי ששחקן התקפה ימסור לחבירו ,וכל שכן אם כבר מסר, יש סיכוי שאם הוא נמצא בקו המסירה ,הוא יוכל לקחת את הכדור, וגם כאשר מוסרים בין כמה שחקנים מצד לצד (מסירה שעדיף לא למסור עקב הסיכוי באיבוד ובחטיפה).

4. שחקן הגנה צריך להספיק להגיע לכדור לפני ששחקן התקפה יגיע, ובהתאם למסור לחבירך בקבוצה ולהתחיל התקפה חדשה.

כל הזכויות שמורות לאיל מהדב מקרית אונו, מאמן כדורסל אישי לילדים עד נוער. טל: 0525-968568 , מייל: eyalm34@gmail.com

מדריך יסודות משחק כדורסל איבודים

מדריך יסודות משחק כדורסל איבודים 

במשחק כדורסל כמו כל משחק, מנצח מי שעשה פחות טעויות. הטעויות שיש במשחק כדורסל  מלבד חוסר קליעה לסל (חופשי ובעונשין) וחוסר ריבאונד בעיקר הן איבודים. איבודים בעצם מעבירים את הכדור מקבוצת ההתקפה לקבוצת ההגנה, ובמקום שהקבוצה המתקיפה תנסה ואולי תצליח לעשות סל בהתקפה, היא הופכת להיות קבוצת ההגנה.

מה כולל איבודים? 

1.הוצאת הכדור לחוץ - עקב כדרור לא נכון ואיבוד שליטה על הכדור שיצא החוצה.     ניסיון חטיפה של שחקן יריב ונגיעה אחרונה בשחקן ההתקפה, כנ"ל לגבי ריבאונד התקפה ששחקן התוקף נגע אחרון בכדור ויצא לחוץ.       מסירה לא נכונה לשחקן (מסירה גבוה מידי או נמוכה מידי או בכלל לא לכיוון השחקן)  או שהשחקן לא תפס כראוי את הכדור.       

2. חטיפה - שחקן יריב חטף את הכדור  ועשה סל בצד השני או התקפה חדשה. ** יש קטגוריה של חטיפה בפני עצמה מלבד איבודים.  כנ"ל לגבי עביר תוקף- ששחקן תוקף עשה עבירה על שחקן הגנה .** יש קטגוריה של עבירות בפני עצמה מלבד איבודים

פעולות לא חוקיות בכדורסל - דאבל, צעדים, משיכה,בעיטה ברגל בכדור

3.דאבל: כאשר תופסים כדור ב2 ידים  יש אפשרות רק למסירה או לזריקה לסל. כדרור נוסף לא חוקי. בנוסף שמותר לכדרר רק ביד אחת.כדרור ב2 ידים במקביל לא חוקי. זריקת הכדור ע"י שחקן ההתקפה אבל הכדור לא מגיע לסל ותפיסה מחדש ע"י שחקן ההתקפה ללא נגיעה של שחקן הגנה. 

4.משיכה - כדרור לא נכון, כאשר מכדררים מעבר לגובה הכתף של השחקן, או כאשר יד השחקן התוקף מסובב את הכתף והיד בצורה מעגלית וכך הוא מכדרר את הכדור. או כאשר מסובבים את הכדור רק בכף היד בכדרור ולא בכל היד (זה הטעיה לשחקן ההגנה)

5. צעדים- מותר לעשות צעד אחד עם רגל ציר או ב2 צעדים ובצעד וחצי לסל,או לקפוץ ולעמוד בעמדת מוצא עם 2 רגליים במקביל.אם עושים צעדים מעבר ל2 צעדים או מעבר לרגל ציר זה צעדים. 

6.בעיטה בכדור- כדורסל זה משחק עם הידים ולא עם הרגלים (זה לא כדורגל) . ובד"כ כאשר שחקן בהגנה בועט בכדור או עוצר התקפה בכדור, יש כדור מהצד עם 14 שניות. אין עבירה לשחקן שבועט ממש בכדור,וחבל שאין.(כמו בכדורגל למי שנוגע ביד)

7.זמן ההתקפה נגמר- כל התקפה יש 24 שניות בלבד. בעבר היה 30 שניות. אם עובר הזמן של 24 שניות והכדור לא פגע בטבעת (ולא מספיק ברבוע הקשיח של הסל) הכדור עובר לקבוצה היריבה. 

מתי זה קורה? כאשר יש שמירה חזקה מצד הקבוצה ההגנה ולא מצליחים לזרוק בצורה נוחה שתכנס לסל או גם כניסה לסל בצעד וחצי , וגם שחקני היריב לא שמים לב שהזמן נגמר. רלבנטי מאד כאשר יש רק  14 שניות בהתקפה, ובפרט כאשר נגמר רבע המשחק ונשאר מספר שניות בודדות.יש להיערך לזריקה בהתאם לזמן ההתקפה. 

חושבים שיש עוד סוגי איבודים במשחק כדורסל? תכתבו למטה 

כל הזכויות שמורות לאיל מהדב מקרית אונו, מאמן כדורסל אישי לילדים עד נוער. טל: 0525-968568 , מייל: eyalm34@gmail.com

מדריך יסודות משחק כדורסל ריבאונד

מדריך יסודות משחק כדורסל ריבאונד 

ריבאונד בעברית זה כדור חוזר ,בין בהגנה ובין בהתקפה.כדור חוזר משמעו שהכדור נזרק לסל אך לא נכנס לסל אלא הגיע למרובע או לטבעת הסל וחזר למגרש. 

יש 2 סוגי ריבואנד: הגנה והתקפה. הגנה מצד הקבוצה השומרת ,והתקפה מצד הקבוצה המתקיפה. בד"כ רוב ריבואנד לוקחים ההגנה ומיעוט ההתקפה. המטרה של הקבוצה המתקיפה (מלבד לקלוע יותר סלים) היא לקחת כמה שיותר ריבאונד בהתקפה.

מה עושים עם ריבאונד התקפה?  כאשר קבוצה מתקיפה לוקחים כדור הם יכולים לחזור ולזרוק לסל ולקלוע בד"כ אם השחקן עומד קרוב לסל. יש אפשרות להוציא החוצה לזריקה מחצי מרחק ל-2 או לזריקת שלוש. או להתחיל התקפה חדשה. 

הסכנה בריבאונד התקפה היא לאבד את הכדור שוב להגנה או בחטיפה מצד שחקן ההגנה. ןבמקרים רבים לקבל התקפה מתפרצת בסל השני, כי הקבוצה המתקיפה חושבת שהכדור אצלה להתקפה חוזרת או לסל ולא מוכנה להתקפה.

ריבאונד התקפה הוא אחד המדדים לנצחון או להפסד של קבוצה, מדוע? כי אם לוקחים לקבוצה בהגנה יותר כדורים, יש אפשרות לקבוצה המתקיפה לעשות יותר סלים במקום אין סל אם הקבוצה בהגנה ההיתה לוקחת את הכדור, ומצד שני הקבוצה בהגנה עושה פחות התקפות עם סיכוי לסל. ובעצם מפסידים פעמיים: גם קבלו סל וגם לא עשו סל. ובנוסף שקשה לשחקן ולקבוצה לעשות יותר הגנה עם 2 התקפות ויותר בטווח של עד דקה ויותר ולבסוף מקבלים סל (לא מוכרח).

מי צריך לקחת ריבאונד? יש קבוצות שיש ריבאונדר טבעי גבוה בד"כ בעמדה 4 או 5  שלוקח כל משחק את הריבאונד,לא את כל הריבואנד אלא את רובו. ויש קבוצה שכל הקבוצה קופצת לריבאונד, אין שחקן ספציפי או שחקנים מסוימים שלוקחים ריבאונד. וזה מחייב שכל הקבוצה תהיה קרוב לסל, ולא שחקן אחד או שנים שיהיו למעלה בקשת השלוש או אף למעלה מזו לשם התקפה מתפרצת. 

ויש שחקנים שלעולם לא לוקחים ריבאונד, הם כנראה חושבים שזה לא התפקיד שלהם בקבוצה. הם לוקחים כדור חוזר רק כאשר הכדור מגיע אליהם ממש ולא עושים שום התאמצות לקחת כדור חוזר. 

מי צריך לקבוע מי קופץ לריבואנד (שחקן גבוה,כל הקבוצה, שחקן שלא קופץ ועוד) ? המאמן. אבל יש שחקנים שקובעים לעצמם האם יקפצו לריבאונד או שלא ויש להם גם תירוצים שונים למה לא, והתוצאות בהתאם. המאמן צריך להתמודד עם שחקנים כאלו. 

למה צריך שחקן גבוה ? כי צריך לקפוץ ולקחת את הכדור,ולעיתים גם מעל הטבעת ובטבעת,ורק גבוה עם קפיצה יכול להגיע לכדור. וכמובן גם להתחרות עם הגבוהים של הקבוצה היריבה. בכדרוסל יש שחקנים גבוהים כ- 2 מטר ומעלה  עד 2.20 לערך.

ברור שבד"כ השחקן הגבוה יקח יותר ריבאונדים ולא השחקן הנמוך, אבל זה לא מוכרח. העיקר בלקיחת ריבאונד הוא במיקום השחקן. שחקן שמתמקם במקום הנכון, יקח יותר כדורים חוזרים גם אם הוא לא גבוה. 

ברור שלא רק הגובה קובע אלא בקפיצה של השחקן. שחקן שיש לו קפיצה גבוהה יותר,יש יותר סיכוי להגיע לכדור לפני שחקן היריב,גם אם הוא שחקן נמוך, וכל שכן אם הוא שחקן גבוה. 

החכמה הוא לדעת מה מיקום הכדור שיפול מהסל  וגם לסגור את השחקן היריב שלא יקח לפניו את הכדור החוזר. אם לא יודעים היכן הכדור ייפול, השחקן יעמוד במקום שהכדור לא ייפול שם ושחקן אחר ייקח אותו. מצד שני גם אם הכדור ייפול במקום שלך,אבל לא סגרת השחקן התוקף\היריב,אז השחקן התוקף יקח את הכדור ויעשה סל. 

אז לפני  שהולכים לסל למקום שהכדור ייפול, סגור את השחקן היריב  שלא יוכל להגיע לפניך לכדור. הסגירה לא מבוצעת ע"י ידים,זה עבירה, אלא בסגירה של הגוף שלך לפני הגוף שלו ,ובתזוזה שהשחקן גם זז, באופן שאם השחקן ירצה להגיע לכדור לפניך הוא יצטרך לעשות עבירה, או יעשה עבירה, ואז השגת את המטרה בכך שהכדור עבר לידים שלך,גם אם לא לקחת את הכדור החוזר בכלל... ויתכן שגם בגלל העבירה תזרוד עונשין בצד השני. 

אחד הריבאונדים הטובים שהיו בישראל זה קווין מגי,וגם  וויליאמס במכבי ת"א. ורודמן בשיקגו בולס בליגת אנביאי.שלקחו כדורים חוזרים במספרים דו ספרתיים מידי משחק. כמובן שיש הרבה זרים ושחקנים שהם ריבאונדרים טובים. 

כל הזכויות שמורות לאיל מהדב מקרית אונו, מאמן כדורסל אישי לילדים עד נוער. טל: 0525-968568 , מייל: eyalm34@gmail.com

למה מכבי ת"א בכדורסל הפסידו לריאל מדריד בבית בסוף מרץ 2014?

למה מכבי ת"א בכדורסל הפסידו לריאל מדריד בבית בסוף מרץ 2014?

מכבי ת"א הפסידה בנקודה אחת בלבד, לאחר שרוב המשחק ריאל מדריד הובילה ,ומכבי חזרה להוביל ברבע השלישי ,וברבע הרביעי תוך תהופכות של נקודה שתים לריאל מדריד .פרשנים ואוהדים מדברים על החטאת עונשין של טיוס לאחר סל ועבירה לאחר החטאה של סמית.אם היה קולע היה הארכה. מכיוון שהחטיא ולא לקחו הכדור,מכבי הפסידה. 

אמרתי הרבה פעמים משחקים לא מוכרעים בהתקפה אחת או החטאה אחת בדקה אחת , היא מתבטאת לאורך כל המשחק ב40 דקות. מכבי ת"א לאחר הסל המדהים של סמית לשלוש בשניה האחרונה של הרבע ה-3 מתחילת המגרש, ריאל מדריד לא קלעה 5 וקצת דקות ברבע ה-4!  כנראה נמצאו בהלם פסיכולוגי של השלשה של סמית וגם מכבי התחילה לשמור חזק והספרדים החטיאו זריקות. ומכבי רצה ל12:0.ועברה ליתרון שלוש אבל לא ניצלה עוד הזדמנויות להגדיל את הפער המספרי וגם החטיאה הרבה זריקות. ולאחר שריאל קלעה שלוש וקלעה עונשין המספרים השתווו לאורך שאר הרבע. 

1. למרות האחוזים הנמוכים לשלוש,מלבד סמית שקלע 3 שלשות והיה המצטיין בנקודות  ,עדין המשיכו שחקני מכבי ת"א לזרוק לשלוש, במקום להיכנס פנימה ולזרוק ל2 ולסחוט עבירות ולהגיע לקו עונשין עם סיכוי להוציא שחקנים קריטים ב5 עבירות.  בפרטיזן בלגרד היה תירוץ שהשחקנים גבוהים ויקבלו חסימות וחטיפות או איבוד כדור,בריאל מדריד אין תירוץ כזה, וזה לא בוצע.

2. רודריגז בריאל מדריד היה המצטיין של המשחק, למרות ששיחק קצת יותר מחצי משחק . מכבי ת"א לא שמה עליו שמירה צמודה שלא יקבל כדור או שישמרו עליו בלבד. לא עצרו אותו בדרך לסל. לא שמו לב שהוא תמיד פונה לצד אחד ומוסר את הכדור אחורה לצד השני. לא היו חטיפות כדורים של מכבי ממסירות של ריאל מדריד. 

3.מלבד זאת היקמן הוא עדין לא שארפ למרות שהוא דומה לו פיזית ,הוא לא שומר טוב ולא שמר טוב על רודריגז וגם יצא ב5עבירות ,2 עבירות אחרונות על רודריגז שלא מוכרחות. מה שהוא נתן למכבי בנקודות, הוא החזיר לחובה בנקודות של רודריגז. רודריגז שחקן שקלע 7 מ7 מהעונשין ,לא עושים עליו עבירה! עדיף שיזרוק לסל מאשר עבירה שגם לא מוכרחת בדרך לסל. העונשין של רודריגז היו הנקודות הבודדות של הספרדים ברבע ה-4 שהחזיר אותם למשחק, במקום להתרחק מהם. 

4. סופו קיבל כדורים ברבע ה-1.בתחילה קלע,אלא בהמשך החטיא 3 כדורים בטוחים.קבוצה לא יכולה להמשיך פסיכולוגית עם החטאות רצופות וללא נקודות  והמשך מסירות לשחקן שלא קולע שגם מקבל את רוב הכדורים לזריקה. הוא הוחלף בצדק בטיוס שעשה את העבודה וקלע חופשי כולל הטבעות וקפיצה לכדורים שסופו לא יכול לעשות.  מצטער אבל סופו לא התאים למשחק נגד הספרדים. ולא היו תוצאות טובות יותרשל סופו בהמשך המשחק. 

טעויות שחקנים במשחק כדורסל מכבי ת"א והפועל י"ם אמצע מרץ 2014

טעויות שחקנים במשחק כדורסל מכבי ת"א והפועל י"ם אמצע מרץ 2014 

נראה ששחקני מכבי ת"א לא באו בכלל לשחק אחרי ההפסד לפרטיזן ונותנים את האליפות להפועל י"ם. משחק על המקום ה-1. 

0.שחקנים שלא מבינים ששופטים הם בעד קבוצה מסוימת וגם הם עושים הימורים על המשחק,והם לא מקצועיים. היו הרבה טעויות שיפוט ובד"כ נגד מכבי 

1.לגבוה מוסרים במסירה על הארץ שיגיע למתנים ולידים, ולא לגובה שיש אפשרות חטיפה, איבוד למכבי. 

2. סופו עשה עבירה טכנית שצעק על השופט אחרי עבירה שנשרקה נגדו- עבירה ללא כדור. כמעט גם על היקמן נשרק טכני שלאחר עבירה עשה תנועת ביטול ביד על השופט. לרייס נשרקה עבירה לא ספורטיבית בהתקפה מתפרצת של הלפרין. 

3.בהתקפה מתפרצת לא מכדרדרים בין שחקנים יריבים, תוצאה- חטיפה ואיבוד כדור למכבי

4. עבירות מוקדמות מאפשרות לשחקני היריב שכל עבירה ילכו לקו העונשין. וטעות בהמשך שעבירות שלא מוכרחות ללא איום לסל יתבטא בסלים קלים מהעונשין.

5. אליהו 0 מ-4 מהשדה רבעון 1 וגם לא קלע ברבעון 2.

6. לא קופצים למעלה ששחקן עושה הטעיה לזריקה. אלא מורידים לו ביד את הכדור למטה. עם הטעיה אפשר לעשות צעדים -דנקן מי"ם

7.  טעות שחוזרת כל משחק בפרט במכבי -לא סוגרים בריבאונד התקפה וזה מתבטא בסל או בכדור חוזר והתקפה שניה.  

8.כאשר שחקן מכדרד סביב השלוש,זאת אומרת שהוא רוצה לזרוק והוא מכוון, יש להפריע לו ולא לאפשר לו לזרוק ולא לשמור מרחק אלא צמוד,לא לחשוש שיעבור ויקלע או צעד וחצי כי יהיה גיבוי משחקן אחר.

9. למסור לגבוה שלא יעשה כלום עם הכדור אלא יחזיר את הכדור למוסר. גרין מול סופו

10.בשמירה שמים את הידים בצדדים ולא באמצע,גם בשחקן גבוה וגם בשחקן צד.גרין מול סופו ,ובלו 

11. לא מוסרים מסירה בין 2 שחקניםחטיפה ואיבוד כדור. 

12. ניסיון חטיפה שמתבטא בעבירה מיותרת,כאשר השחקן רחוק מהסל ולא מאיים עליו. 

13. לא לעשות עבירה על שחקן שהולך בדרכו לסל בצעד וחצי או זריקה קרובה. 

14. לעשות עבירה, כאשר אין סיכוי בכלל לעצור את השחקן וזה מתבטא בסוף בסל ועבירה. 

15. לא למסור לשחקן שהוא פנוי למסור ולמסור לשחקן שהוא לא פנוי וגם המסירה ברורה,תוצאה איבוד כדור. 

16. בכל סיום רבע שיש מספר שניות והתקפה מסודרת צריך תמיד לזרוק לשלוש ולא ללכת לאופציה של כניסה או מסירה או זריקה חצי מרחק. 

17. קבוצה שמקבלת מעל 50 נקודות במחצית ומעל 30 נקודות ברבע .

18.שחקנים שמוותרים על המשחק כבר בתחילת המשחק וגם בתחילת רבע 4 למרות שיש סיכוי לנצח. 

19. לתת לשחקן לזרוק שוב ושוב למרות שהוא לא קולע בכלל, במקום לתת לשחקן אחר לקלוע באחוזם גבוהים יותר. 

20. כישלון של מאמן ושל ההנהלה, ההפסד של מכבי 

למה מכבי ת"א בכדורסל הפסידה לפרטיזן בלגרד אמצע מרץ 2014?

למה מכבי ת"א בכדורסל הפסידה לפרטיזן בלגרד אמצע מרץ 2014?

עד תחילת הרבע ה-4 מכבי הובילה ב10 נקודות והובילה לאורך כל המשחק כדורסל. אבל כמה דברים שהיו לאורך המשחק כדורסל והתבטאו ברבע ה-4 שבו הפסידה מכבי ב2 נקודות בלבד. שחקני פרטיזן הורידו את כל 10 הנקודות ואף הובילו ב-3! 

1. סופו -שמשחק בעמדת הגבוה לא שיחק ברבע ה-4. הוא נפגע בברך ולא המשיך לשחק. מבחינת סטטיסטית כאשר סופו במשחק מכבי קולעת יותר נקודות ומונעת נקודות מהיריב. פסיכולוגית שחקני מכבי נחלשו שסופו לא שיחק ולא יחזור לשחק במשחק,בפרט שלא היה לו בעיות עבירות וגם ראו שיפור במשחק ההתקפה וההגנה שלו. וכמובן שחקני פרטיזן שראו שסופו לא משחק התעוררו מהשינה שתנאי המשחק השתנו לטובתם.

2. לנדסברג- לא שיחק במשחק למעט כמה דקות שקלע שלשה. במשחקים הקודמים הוא להט עם נקודות.וכאן המאמן החליט לא לשתף אותו, על חשבון שחקנים ששחקו פחות טוב ממה שלנדסברג יכל לתת ולהשפיע על המשחק. 

סמית שיחק בצורה לא טובה כלל. מלבד אחוזי קליעה נמוכים,עשה עבירות לא טובות כולל סל ועבירה. ומכיוון שהיה לו 4 עבירות, לא עשה עבירה חמישית בהתקפה מתפרצת לפני הסל, ולכן שחקן פריטיזן עשה עוד 2 נקודות 

3. ריבאונד התקפה - שחקני פרטיזן לקחו יותר ריבאונדים גם בהתקפה וניצלו זאת ליותר נקודות או ליותר עייפות אצל שחקני מכבי עקב השמירות הנוספות לזמן רב יותר במקום התקפה. 

4. החטאות קליעה ועונשין - פניני בשניה האחרונה החטיא שלשה שיכלה לנצח את המשחק, כמו שבלו החטיא שלשה במשחק הגד קובאן. היקמן יודע לסחוט עבירות אך לא קלע עונשין ועמד באחוזים נמוכים על 2 מ-7 גם ברבע ה-4 החטיא. וכמובן קליעות שלשה שלא נכנסו. 

5. כניסה לסל- שחקני מכבי פחדו להיכנס פנימה לסל ,זה נבע מפחד מחסימה? פחד מהחטאה? חוסר ביטחון? הוראה ממאמן? לא היה הכנסת כדור פנימה לגבוה ולא פיק אנד רול. וכך מסתכים על קליעה מבחוץ ,וכאשר יש אחוזי קליעה נמוכים, שחקני פרטיזן נצלו כדי לצמצם הפער ואף להוביל. 

מדריך יסודות משחק כדורסל מסירות

מדריך יסודות משחק כדורסל  מסירות

כמו כל משחק כדור, גם בכדורסל יש מסירות כדור. אולם יש יותר מגוון מסירות מאשר משחק כדור אחר. המסירות הם בידים בלבד ולא ברגלים או בראש,אם כי אפשרי למסור בגוף,אך הדבר נדיר עד לא קים.

מסירת ראש: נמצאים בגוף ישר ולא מתכופפים במסירה תופסים את הכדור ב-2 ידים מעל לראש ומוסרים לשחקן ממולנו או מהצד. המסירה היא ישירה ומהירה לידים של השחקן והיא לא נופלת על הקרקע. יש להיזהר לא למסור חזק מידי,כי אחרת השחקן לא יקלוט את הכדור.

מכיוון שהמסירה מהירה כל חוסר תפיסה גוררת איבוד החוצה או לשחקן יריב. בד"כ רלבנטי בהוצאת חוץ או לאחר סל, וגם לשחקן רכז או חצי פינה לשחקן סנטר או בתוך הצבע. ורלבנטי כאשר השחקן המוסר גבוה מהשחקן היריב השומר. לא קופצים שמוסרים מסירה זאת, כי יש פחות שליטה על המסירה המדויקת לעומת מצב נייח. אם כי אפשרי כאשר עושים צעד וחצי על מנת למסור.

מסירת ראש לא חייבת להיות לשחקן שלידי, יכול להיות גם לשחקן הרחוק. ואז המסירה תהיה פחות חדה ויותר עגולה ויותר למעלה על מנת למנוע חטיפה. יחד עם זאת אם יש שחקן יריב קרוב או שיותר לקפוץ או שהמסירה נמוכה מידי,אפשר לחטוף בקלות.  ולכן חייבים להתאמן במסירות אילו ,ובד"כ כמעט שאין מסירות כאלו במשחק למעט בודדות ממש, כאשר השחקן נמצא בלחץ הגנתי, או שהשחקן נמצא ממש לבד לזריקה.

מסירת צד קדימה: מטים את הגוף לצד שמאל או ימין ומזיזים רגל ציר בהתאם ומוסרים את הכדור על הקרקע המגרש הכדור קופץ פעם אחת(ולא יותר!אחרת זה מגיע לכפות הרגלים וצריכים להתכופף עד לזנק)עם הקרקע המגרש ומגיע לשחקן לחזה או לכיוון הרגלים, תלוי בבקשת השחקן המקבל ואפשרות החטיפה מהשחקן היריב ששומר עליו.  בד"כ כאשר שחקן היריב יותר גבוה, ובד"כ רק לשחקן הקרוב ממש.

מסירה מאחורי הגב לצד: כמו שאפשר לכדרדר מאחורי הגב, כך גם אפשר למסור מאחורי הגב וביד אחת ולא שתי ידים. בד"כ לשחקן קרוב אליך שעומד לצידך, בד"כ כאשר שחקן חודר לסל או בהתקפה מתפרצת, ואפשרות רחוקה כאשר בא לקבל כדור קרוב אליך ואי אפשר למסור קדימה או לצדדים אלא רק לצידך.

מאמנים לא אוהבים בלשון המעטה שמוסרים בצורה כזו,זה יותר ליצנות מהמשחק מאשר יכולת וכל שכן כאשר המסירה לא טובה,השחקן לא תפס את הכדור,התבצע צעדים מחוסר תרגול נכון של המסירה וכמובן השחקן היריב חטף את הכדור וכיוצא.

מסירה מעל לראש אחורה: מסירה נדירה עם יד אחת שרלבנטית לשחקן קרוב אליך שעומד מאחוריך , בד"כ כאשר שחקן חודר לסל או בהתקפה מתפרצת,והוא לא יכול לקלוע,אז הוא מוסר לשחקן שבא אחריו. חובה שיהיה תיאום בין השחקנים, אחרת השחקן הבא לא יקלוט את הכדור היטב עד איבוד הכדור ויפסידו נקודות. ידוע הסל בהטבעה ב-2 רגלים של בורנשטיין לאחר מסירה כזו.

מסירה הפוכה מאחורי הראש: כאשר שחקן נמצא בגבו לסל או לשחקן והוא שם את ידיו מתחת לכדור ולא מעל לכדור וזורק את הכדור מעל לראשו ומעל לראש השחקן היריב השומר. מסירה זו כאשר אי אפשר למסור מהצד או לפנים,ויש רק אופציה של גב.

הכדור תמיד יהיה גבוה וקצת מעוגל. אם הכדור יהיה שטוח ולא גבוה הרי השחקן היריב יכול לחסום בידיו או לקחת את הכדור או שהכדור יחסם בגופו  ולא יגיע לחברו לקבוצה. הוא לא יכול להיות חד. אי אפשר לתפוס אותו במעופו בגלל הגבוה ,רק כאשר מאבד גובה כפי מטה. הוא יכול להיות לטווח קצר של כמה מטרים עד גם 15 מטרים. ויתכן שגם יהיה רק לגובה ללא מרחק, על מנת לבזבז זמן שנותר לסיום הרבעון.

וכמובן יש אופציה שמסירה זו או אפילו אופן זריקה לסל יכנס לסל, בד"כ ל-2 נקודות ולא שלוש (קרה כמה פעמים וגם ניצח את המשחק בשניות האחרונות כולל משחקי גמר חשובים)

מסירה מיד ליד: מסירה שבד"כ מוסרים כאשר לא יכולים למסור כלל לא לצד ולא מעל לראש ,אז השחקן בא לקחת את הכדור מחברו. בד"כ רכז משחקן סנטר או חצי פינה שלא עושה כלום עם הכדור או שהפסיק כדרור ולא יכול לכדרר.

יש אפשרות מסירה כזו בתרגיל שמיניות שכל אחת לוקח כדור מחברו מיד ליד והולך מאחוריו  לכיוון הסל.  יש אפשרות חטיפה בסגנון כדור זה בעיקר כאשר שחקני ההגנה ערוכים לכך.

מסירת חזה: מסירה עם 2 ידים מהחזה כלפי חוץ (החזקת הכדור עם מרפקים החוצה ופישוט הידים קדימה עם הכדור),שמיועדת לטווח ארוך יותר (כ-8-12 מטר ויותר), ואי אפשר להסתפק רק במסירת ידים לטווח קצר של כמה מטרים בודדים, וצריכים שהמסירה תהיה יותר מגיעה וגם תגיע לשחקן החבר הקבוצה.

בד"כ רלבנטי בהתקפה מהירה או מתפרצת או שהקבוצה בלחץ הגנתי מהקבוצה היריבה,או שנשאר מספר שניות לסיום הרבעון ורוצים לקלוע סל וצריכים להעביר את הכדור מהיר יותר במסירה אחת  מאשר מספר מסירות , ואופציה גם לזרוק לסל בסגנון מסירה זו מחצי מגרש ויותר(כמו שעשה ברקוביץ הותיק ממכבי ת"א מספר פעמים במשחק וגם בתחרות זריקות). ידועה מסירה נפוצה זו של ארואסטי במכבי ת"א בשנות 70-80.  

מסירת כתף: דומה במהותו למסירת חזה. מסירה שמוסרים ביד אחת מאחורי הראש כאשר מכופפים את הרגלים עם רגל אחת קדימה ואחת אחורה לצורך ייצוב ותנופה (כמו שמניפים כדור ברזל ודסקוס). לא מוסרים מסירה זו עם 2 רגלים סמוכות כמו בזריקת עונשין.

מסירה שמיועדת לטווח ארוך לכל אורך המגרש 15-21 (כ22 מטר אורך מגרש כדורסל לערך.ויש להיזהר לא לעבור את כל המגרש במסירה ויהיה איבוד כדור. או כדור יותר מידי גבוה לשחקן שאליו מיועדת המסירה. מיועדת לסל מהיר בצד השני, בד"כ בהוצאת חוץ או אחרי סל מתחילת המגרש לסופו או לאחר ריבאונד.

בד"כ מי שמוסר כך הוא הרכז או שחקן הסנטר שמוריד ריבאונד. תלוי במערך ההתקפי של כל קבוצה. בד"כ רלבנטי בהתקפה מהירה או מתפרצת או שהקבוצה בלחץ הגנתי מהקבוצה היריבה,או שנשאר מספר שניות לסיום הרבעון ורוצים לקלוע סל, ואופציה גם לזרוק לסל בסגנון מסירה זו(ג'מצ'י ידוע שזרק כך פעמיים מסוף המגרש וקלע לסל)

מסירות גוף וכל היד: מסירות נדירות מאד שמתאימות לשחקנים מקצועיים בלבד עם הרבה אימון, ובד"כ למובילי כדור. בארץ לא נראה מסירות כאלו כלל, ולא רק בגלל המאמנים. בד"כ המסירות כדור הן עם כפות הידים. אך אפשר להשתמש גם במרפק או גם בכתף כדי למסור. אפשר להטות את הכדור לכיוון אחר (כמו בכדוררגל בבעיטה לשער) לשחקן בקבוצה ולמנוע חטיפה,כאשר אי אפשר לתפוס את הכדור בידים ולמסור מיד, או כאשר אפשר למסור כך ולא צריך ידים.

יש לך עוד סוגי מסירות? עושים שימוש אחר במסירות ? תכתבו למטה

כל הזכויות שמורות לאיל מהדב מקרית אונו, מאמן כדורסל אישי לילדים עד נוער.

טל: 0525-968568 , מייל: eyalm34@gmail.com

המשך מדריך יסודות משחק כדורסל עונשין

המשך מדריך יסודות משחק כדורסל  עונשין

עמדות עונשין- מסביב לבקבוק יש אותיות מחולקות לעמדות. כל צד יש 4 עמדות: המקום הראשון והשלישי שמורים לשחקני הגנה והמקום השני שמור לשחקן התקפה שחברו לקבוצה קולע עונשין. ומכאן שיש 2 שחקני התקפה ו-4 שחקני הגנה.

השחקן החמישי בהגנה או השלישי תפקידו לסגור לריבאונד את הזורק עונשין . תפקיד הראשון והשלישי לסגור לריבאונד את השחקן השני של היריב. אם הזורק יחטיא יוכל ושחקני ההגנה לקחת את הריבואנד ולא שחקן התקפה שיוכל גם לזרוק ולעשות עוד סל (ולעתים גם עם עבירה) ואז הקבוצה היריבה הרוויחה פעמיים באותה התקפה.

יש להישמר לקבוצת ההגנה לא להיכנס לפני הזמן של הזריקה של השחקן, כי יש זריקה חוזרת אם הוא החטיא. וגם לקבוצת ההתקפה (ובפרט אם הקבוצה מובילה, ובפרט אם לא נשאר הרבה זמן לסיום הרבעון והמשחק) כי אם השחקן מחטיא יש כדור מהצד. טעות זו הביאה למכבי את הנצחון וגם לזכיה באליפות ששחקן קבוצה היריבה נכנס לפני הזריקה וחברו לקבוצה החטיא 2 עונשין ונשארו עוד מספר שניות לסיום. היד של שלף למסירה לשרפ לזריקת שלוש שהשוותה את המשחק להארכה ולנצחון מכבי  

מתי כן מחטיאים עונשין ולא קולעים? נשמע די מפתיע, מדוע לא לקלוע, נכון? התשובה: כאשר מובילים בהפרש קטן ונמצאים לפני סיום המשחק ורוצים למנוע מהקבוצה היריבה פסק זמן או אפשרות שכדור החוץ יצא קרוב לסל במחצית המגרש השניה הקרובה לסל ולא הראשונה הרחוקה מהסל.

כאשר מחטיאים מבזבזים את הזמן שהכדור נמצא בטבעת,את תפיסת הכדור, בפרט אם יש מאבק על הכדור והוא קופץ משחקן לשחקן, מסירה לשחקן ועד הזריקה, כבר מסתיים המשחק. וכל שכן זה טוב אם הקבוצה התוקפת לוקחת את הריבאונד וקולעת או מבזבזת זמן או עוישים עליה עבירה שוב.

אפשרות נוספת- כאשר נשאר מספר שניות ויש הפרש יתרון 3-4 נקודות  ואי אפשר גם לעשות עבירה וגם להצליח לזרוק 3 ,ויתכן שאם השחקן היריב יקלע את העונשין לאחר שעשינו עליו את העבירה לאחר שקלענו לסל ויהיה 4 נקודות ומעלה,אין רלבנטיות להשוואה וכל שכן לא לנצחון בקליעת 3 בצד השני.

ולכן אנו קולעים את זריקת העונשין הראשונה ומחטיאים את השניה, ולוקחים את הריבאונד וזורקים ל- 2 נקודות או מוציאים החוצה לזריקת שלוש,ולכן צריך שיהיה שחקן מוכן בעמדת השלוש או קרוב אליה על מנת שיוכל לזרוק משלוש.

הכי חשוב שקולעים לסל ולא מחטיאים,בהרבה קבוצות הצליחו לעשות זאת אך לא קלעו והפסידו, ולכן צריך להוציא למי שיש יותר סיכויים שיקלע ובמקרה הגרוע למי שפנוי. אם יש יותר זמן להתקפה מי שלקח את הריבאונד יכול לכדרר למקום מסוים ל-2או 3 נקודות ולקלוע משם. מהלכים כאלו נצחו את המשחק מספר פעמים.

אפשרות נוספת בהמשך לקודמת- אנו מעונינים להחטיא על מנת לקחת את הריבאונד ולעשות עוד סל מהיר ויחד 3 נקודות ולא רק 2 נקודות מעונשין או לעשות עוד התקפה ולא רק סל מהיר, וכל שכן כאשר מדובר בזריקת בונוס של עונשין ,וזה כאשר אנחנו יותר בטוחים שאכן נצליח לקחת את הריבואנד ולא הקבוצה היריבה,כי אחרת יצאה ההחטאה רק בהפסד ולא ברווח.

יחד עם זאת יש להיזהר לא סתם לזרוק את הכדור ולהפציץ את הקרש או טבעת הסל ,כי אחרת השופט יעביר אוטומטית את הכדור לקבוצה היריבה. ולכן אם אתם לא בטוחים שאתם יכולים לזרוק את הכדור שיחזור אליכם ולתפוס ריבאונד  ,זרקו וקלעו לסל וקבלו נקודה.

אפשרות נוספת לא מקצועית- כאשר שחקן לא מעונין שיחליפו אותו אם הוא יקלע את הסל, או כאשר הוא לא מעונין שהשחקן שמחליף אותו ישחק, ולכן הוא מחטיא כדי להיות במשחק עוד התקפה לפחות עד שאפשר להחליף שחקן (זריקה,עונשין,עבירה),או עד שאפשרות להחליף שחקן נגנזת בעיקר בסוף רבעון. דוגמא קלאסית: שנת 2011-2012 לנגפורד במכבי ת"א.

אני לא חושב שמעשי השחקן מוצדק והוא לא צריך להיכנס לשיקולי המאמן. טובת הקבוצה ונצחון הקבוצה יותר חשוב מאשר השחקן היחיד בקבוצה.

אז קדימה לך להתאמן ולקלוע ולעשות 90-100% בעונשין. עד היום זכור לי על הסנטר האפמן במכבי ת"א שעשה במשחק אחד 17 מ-17 מהעונשין.  בתור שחקן הייתי עם אחוזים גבוהים בעונשין  80-100% ולעיתים גם שהחטאתי את הכדור,לקחתי את הריבאונד ועשיתי עוד סל או התקפה נוספת.

כל הזכויות שמורות לאיל מהדב מקרית אונו, מאמן כדורסל אישי לילדים עד נוער.

טל: 0525-968568 , מייל: eyalm34@gmail.com

מדריך יסודות משחק כדורסל עונשין

מדריך יסודות משחק כדורסל  עונשין

קליעת עונשין היא קליעה לאחר שהשחקן היריב עשה עלינו עבירה שהשחקן התוקף היה  בדרך לסל או בקליעה, או כל עבירה כאשר ליריב יש כבר 5 עבירות קבוצתיות.

קליעת עונשין צריכה להיות סל בטוח עם אחוזים הכי גבוהים שיש 90-100%, כאשר אין הפרעה של שחקן יריב ויש זריקה ממצב ניח ולא בתנועה כלשהי עם אפשרות לכוון טוב (מלבד הפרעות רעש קהל והפרעה פסיכולוגית של השחקן או הפרעה כללית של זריקות אצל השחקן). ברור שככל שמתאמנים יותר על עונשין,כך קולעים עונשין באחוזים יותר גבוהים, ולהפך. 

לצערנו אנו רואים שיש משחקים ויש שחקנים מסוימים או קבוצות שמחטיאות עונשין ומגיעות לאחוזים נמוכים (גם פחות מ-50%). שזה מעיד על זלזול באימון זריקת עונשין וגם בהפרעות השונות לשחקן במשחק.

לעיתים זריקות עונשין קובעים את גורל תוצאות המשחק לנצחון או להפסד,וזה קורה בכל ליגה מקצוענית וחובבנית כאחת בכל מקום בעולם (בישראל, אירופה ובארה"ב). כאשר קבוצה החטיאה עונשין באחוזים גבוהים היא הפסידה את המשחק ,גם כאשר קלעו טוב לזריקות 2 ו-3.

כאשר יש שחקן או קבוצה שמחטיאים הרבה עונשין כדאי לעשות עליהם עבירות ולא לאפשר להם לקלוע לסל,בפרט אם מדובר בסל בטוח. כל החטאה בעונשין זה רווח נקי , מלבד שלוקחים את ריבאונד ההתקפה ולא הקבוצה היריבה.

הקליעה מהעונשין היא לא ממש קרוב לסל ,אך גם לא רחוקה. לשחקן שאין לו חוזק בידים (בעיקר ילדים) יש סיכוי שהוא בכלל לא יגיע לסל או יגיע לטבעת החיצונה ולמטה, ולכן יש צורך בחיזוק הידים.

כאשר הכדור חלקלק או עם זיעה, רצוי לנגב אותו כדי שהכדור לא יחליק מהידים בזריקה.ללא קשר לכדור,יש להחזיק את הכדור חזק על מנת שלא יפול מהידים בזמן שמכוונים לסל מכופפים ברכים ומנתרים וזורקים

בזריקת עונשין צריך להיות עם רגלים מפוסקות בשווה (למי שזורק ב-2 ידים כאחד) או קצת קדימה את הרגל שבה היד זורקת (רגל ויד ימין או רגל ויד שמאל) ולא ברגלים צמודות,כך שיהיה ייצוב בגוף.אין כמעט סיכוי לקלוע ברגלים צמודות. אנחנו צריכים לפעול על מנת שהסיכוי לקליעה יהיה הכי גבוה ולא נמוך ולסמוך על המזל.

בזריקת עונשין  צריך לא לעבור את הקו. עוברים את הקו,הזריקה פסולה. אפשר לעבור את הקו לאחר הזריקה. יחד עם זאת לא צריך לזרוק ממרחק יותר ארוך,גם למי שזורק שלוש טוב.

 בזריקת עונשין יש צורך בניתור קל או הרמת כף הרגל כאשר אצבעות הרגל נשארות למטה . ללא ניתור  או הרמת כף הרגל הסיכוי לקלוע נמוך. מי שהוא גבוה עם ידים חזקות יכול לזרוק גם ללא ניתור.

יש לכופף את הברכים שניה עד שתים לפני שמנתרים וזורקים וליצור מנוף עזר לידים לקליעה. לא זורקים לסל כאשר הברכים והרגלים ישרות- הסיכוי לקלוע נמוך מאד, ואף לא להגיע בכלל לסל. לא לכופף יותר מידי, כי אחרת זה יוצר עומס על הרגלים ואין כלל מנוף לידים אלא להפך.

יש להסתכל על הסל לפני הזריקה מספר שניות , לא זורקים מיד לסל כאשר מקבלים את הכדור מהשופט המשחק.כאשר לא מסתכלים לסל או לא מסתכלים בכלל הסיכוי לקלוע נמוך.

יש לכדרר מספר כדרורים במקום ורצוי להסתגל לסל במקביל לכדרור, להמתין מעט לכוון את הידים לסל ולזרוק.

לסיכום, איך קולעים עונשין נכון עם אחוז קליעה גבוהה?  לחזק הידים להחזיק חזק את הכדור, לעמוד יציב עם רגל קדימה לפני הקו, לכדרר מספר כדרורים, להסתכל ולכוון לסל את הידים עם הכדור, לכופף ברכים (לחזק קצת ירכים), לנתר מעט ולזרוק לסל.

לעיתים החטאות עונשין נובע מזריקה וקליעה לא נכונה של השחקן. כאשר השחקן מתקן את הקליעה באופן כללי, הוא גם יקלע עונשין באחוזים יותר גבוהים.

כל הזכויות שמורות לאיל מהדב מקרית אונו, מאמן כדורסל אישי לילדים עד נוער.

טל: 0525-968568 , מייל: eyalm34@gmail.com

מדריך יסודות משחק כדורסל הקדמה

מדריך יסודות משחק כדורסל  הקדמה

אני שחקתי  בקבוצות כדורסל 7 שנים מילדים עד נוער (מלבד כיתות א-ד) בקרית אונו בעמדת סנטר. מידי יום (מלבד שבת ושישי) הייתי מתאמן גם בכושר וגם בכדורסל  לפחות 4 שעות עד 8 שעות לאחר בית הספר בעיקר בכיתות ה-ז שיש פחות לימודים.

קבלתי אימון והדרכה ממספר מאמנים: מאמן כושר, מאמן- שחקן בליגת העל בכדורסל, מאמן מכללות בארה"ב ומאמני בוגרים-גברים ונשים. מה שקבלתי מאחד לא קבלתי מהשני.כל אחד יש יתרונות ודרכים שאין בשני. החכמה היא לשלב את שיטות המאמנים ולהיות שחקן טוב יותר.  

כיום יש הרבה מאמנים שלא מעבירים את יסודות הכדורסל כראוי, או אין להן זמן באימון להעביר את היסודות מלבד שהשחקנים הצעירים לא עושים אימון לחיזוק היסודות או שלא מקפידים שהשחקנים הצעירים (וכל שכן המבוגרים) יישמו אותם ובעיקר אין אימון אישי לשחקן אלא רק בקבוצה,ובכך ההפסד לשחקן היחיד ולקבוצה גדול.

כדי לשחק טוב כדורסל וכדי להגיע להיות שחקן ישראלי טוב ומעולה וגם להתחרות בשחקנים זרים, צריך לדעת את יסודות הכדורסל היטב ולהשתמש בהם נכון במשחק. חוסר שימוש או שימוש לא נכון  יגרור טעויות ואיבודים והפסד במשחק,ובעיקר הפסד לשחקן.  

יחד עם זאת, משחק כדורסל  הוא לא רק משחק פיזי (הגנה והתקפה) הוא גם משחק פסיכולוגי, כמו כל משחק. לא בהכרח מי שיודע לשחק פיזי בהגנה ובהתקפה טוב יותר הוא זה שינצח, לעיתים הפסיכולוגיה במשחק מנצחת למרות הנחיתות הראשונית וההבדלים הרבים בין הקבוצות. במדריך זה בינתיים לא אכתוב על פסיכולוגית המשחק כדורסל אלא בעיקר על יסודות  הכדורסל במשחק פיזי

במדריך יסודות הכדורסל: מסירות, חטיפות, ריבאונד (כדורים חוזרים), תנועה ללא כדור, כניסות לסל, עונשין, זריקות ל-2, כדרור , עמדות הגנה ,התקפה מתפרצת ועוד. 

כל הזכויות שמורות לאיל מהדב מקרית אונו, מאמן כדורסל אישי לילדים עד נוער.

טל: 0525-968568 , מייל: eyalm34@gmail.com

ניתוח קצר של משחק כדורסל הראשון בסדרה מכבי ת"א נגד פנאתיניקוס ביון השבוע

ניתוח קצר של משחק כדורסל הראשון בסדרה מכבי ת"א נגד פנאתיניקוס ביון השבוע

מכבי ת"א לאחר חודשים ארוכים עם משחקים קלים בליגה האדריאטית וגם נגד הליגה בארץ שהיא מנצחת ב15-25 נקודות. הגיעה ליריבה קשה בהרבה יותר מליגת יורולוג מובילה שיכולה להגיע לגמר ואכן הגיעה לגמר במהלך העשור האחרון כמו מכבי ת"א. ההרגל לנצח בקלות בהפרש גדול תרם להפסד ולהכנה המנטלית הלקויה.

הטעויות של מכבי ת"א במשחק: שמירה זה הסיפור של המשחק ושל כל משחק. קבוצה ששומרת יש לה את הסיכוי הכי גבוה לנצח יותר מקבוצה שיודעת להתקיף ולקלוע.

שחקני מכבי לא יודעים לשמור היטב ומפקירים את ההגנה, בעיקר כאשר יש חילופים בהגנה ושחקן יריב פנוי כאשר אחד לא יודע על מי לשמור (הוא עוד לא מצא אותו)

מספר האסיסטים הגבוה של שחקני פאנא מעיד על פרגון ועל שחקנים פנויים ועל הסלים במתפרצות , לעומת מספר אסיסטים נמוך במכבי.  

מה לגבי ריבאונד? זה הדבר החלש במכבי ת"א כאשר אין ריבאונדר טבעי ואין מישהו שלוקח את רוב הריבאונדים, אין שחקן שסוגר לריבאונד ואז היריב לוקח הכדור, עם סגירה אין ליריב סיכוי. השחקנים לא עוקבים אחרי כיוון ירידת הכדור והמיקום הנכון .וחלק מהשחקנים מסתכלים על הכדור ולא לוקחים אותו, או שמעיפים את הכדור ליריב במקום לתפוס ב-2 ידים, או שלאחר שתופסים מאבדים אותו מהידים והיריב לוקח וקולע.

סגרו בעיקר את אזור הצבע מה שלא מנע מהגבוהים של היריבה לעשות שליש מהנקודות בצבע. והפקירו את אזור השלוש וסמכו על כך ששחקני היריבה יחטיאו באחוזים ניכרים מה שלא קרה ושחקני היריבה קלעו הרבה לשלוש . ויחד עם זאת מכבי ת"א לא זרקה כמעט ל-3 נקודות. מלבד ברבע הראשון- שני באחוזים טובים, כל המחצית השניה רק 2 זריקות שלוש.

כדי שמכבי ת"א תנצח היא צריכה לזרוק לשלוש וכמה שיותר, לפחות 15 זריקות. בפרט אם האחוזים לשתי נקודות לא גבוהים.

סופו וגם פאפאלוקס ששחקו ביון בקבוצה היריבה לפאנא לא ספקו כלל את הסחורה ונראה שהם נמצאים במשבר הפסד מאשר ברצון וביכולת לנצח.

שחקני מכבי ברוב הרבעון ה-1 מסרו רק לסופו שלא יצר נקודות, ואף איבד כדורים. חייבים לשתף את כל השחקנים במשחק במסירות וזריקות וכניסה לסל ולא שחקן אחד בלבד לאורך מספר התקפות ברבעון.

מסירה בכל מחיר לשחקן פנים במכבי ת"א שהוא לא פנוי לגמרי ,הביאה לאיבוד ולחטיפה של שחקן היריב ולהתקפות מתפרצות שסופן סל. מוסרים לגבוה פנימה רק כאשר הוא מפנה את עצמו לקבלת כדור, והוא עושה זאת ללא עבירת תוקף על מקום בצבע, כמו שקרה לסופו.

למכבי היה הרבה איבודים שכפולים מאיבודי היריבה כבר במחצית ה-1, וזה ממש לא רגיל למשחק של מכבי (מזכיר לי קבוצה ישראלית ששחקה נגד מכבי ונטען שהיא עושה הכי פחות איבודים בליגה ובאותו משחק עשתה הכי הרבה איבודים),בהמשך גם לפאנא היה הרבה איבודים.

 היחידי שבא למשחק שהתבטא בעיקר ברבעון ה-1 היה סמית שקלע מחצית מהנקודות אבל המאמן בלאט מוריד אותו לספסל ולא מאפשר לו להמשיך לשחק. מי שקולע מעל לממוצע לעומת שחקנים אחרים יוצא החוצה ולא על מנת לנוח, אלא על מנת שלא יקלע יותר נקודות (זה התבטא גם כאשר לנגפורד היה היחיד שקלע במכבי לעומת שחקנים אחרים שהחטיאו, אך הוצא מהשחק ע"י המאמן בלאט)

זה מבטא אחד מהחסרונות במכבי-לא מאפשרים לשחקן אחד או שנים לעשות הרבה נקודות מעל ל-25  או מחצית מהנקודות במשחק. וממש לא מובן למה ויש הרבה קבוצות כולל בארה"ב שקלעים הרבה נקודות. ם סמית קולע באחוזים טובים מאד, יש לאפשר לו לשחק ולקלוע

לזכור- המטרה היא לנצח את המשחק בעזרת הקבוצה ובעזרת כל יחיד בקבוצה. כנראה שלמכבי ת"א ולמאמן יש מטרות אחרות חשובות יותר מלנצח.

בלו הותיק במכבי במשחק הזה לא בא לידי ביטוי כלל .הוא לא זרק לסל מלבד כמה זריקות של שתים ושלוש ברבעון ה-3 בלבד! ברבעון ה-1 הוא לא כדרדר ולא זרק לסל ולא בגלל שלא קבל הכדור ,והוא לא התפנה לזריקה.

בסוף הרבעון השני במקום לנצל את כל הזמן ולקלוע ב-2 שניות האחרונות, בלו זרק ב4 שניות האחרונות והחטיא (תחת שמירה ולא היה פנוי) וגרם לזריקת שלשה של פאנא בצד השני.

אחד מחסרונות שחקן שהוא לא מסוגל לקלוע בשמירה או תוך כדי תנועה, בנוסף ששחקן מקבל כדור הוא חייב לאים על הסל, הוא לא יכול להיות במצב של רק מסירה ולחכות מספר שניות עם הכדור כי כך גדל האיום על השחקן הגבוה שמנסה לקבל כדור ולבסוף מאבד אותו , וזה החסרון של בלו במשחק זה.

כמה פעמים דברו על אוחיון שהוא לא קלע ולכן קלע שלשה אחת אבל החטיא השאר, ולא זרק משתים, היה טוב בכניסה לסל באסיסטים ובניהול ההתקפה. מה שמביא אותי לדבר על עבירות מיותרות על שחקן שהוא גם לא מחזיק את הכדור, או שהוא בכלל מעבר לקו השלוש. אין שום טעם לעשות עבירה!

כאשר עושים עבירות מיותרות אלו , גורם ל-5 עבירות קבוצתיות בזמן יותר מהיר ומה שהביא את היוונים לקו העונשין בכל עבירה נוספת וקליעה של  2 נקודות במתנה.

מה שמביא אותי לענין העונשין שמכבי ת"א קלעה עונשין באחוזים נמוכים  לעומת היריבה שקלעה באחוזים גבוהים במחצית הראשונה, במחצית השניה היה קצת איזון.

ומה לגבי 2 נקודות? העבודה שפאנא קלעה באחוזים גבוהים במחצית לא מוכיח שהם קלעים גדולים (שיכולים להפגין יכולת דומה במשחק הבא) אלא בעיקר כי מכבי לא שמרה וחלק מהנקודות הם בצבע ולאחר ריבאונד.

אליהו לא בא לידי ביטוי במשחק, מלבד שלא שיחק הרבה דקות, הוא מסר לא טוב (אין על מה לדבר על שמירה או לקיחת ריבאונד, כאשר הוא מסתכל על הכדור במקום לקחת אותו או שהוא ביד אחת מעיף אותו לשחקן פאנא במקום לתפוס ב-2 ידים), החטיא בצבע לנקודות בטוחות ולא עשה נקודות בתנועה עם קבלת אסיסט מלבד אחד להטבעה ברבעון 1.

בסוף רבעון 1 תחילת רבעון שני בכ-5 דקות פאנא עשתה 20- 0 .5 דקות מכבי ת"א לא קלעה סל. שאראס התחיל בכך שמסר כמה אסיסיטים והביא לבריחה .לא מובן איך מכבי ת"א ויתרה עליו במשכורת של חצי מיליון דולר והביאה את פאפאלוקס שלא יכול לתרום במשחקים מהירים וגם תרם פחות לאורך כל העונה (מלבד שבלאט לא שתף אותו הרבה)

נכון המשחק הוא לא בבית אלא בחוץ, אבל שחקן כדורסל צריך להתמקד במגרש ובמשחק ולא באוהדים. כאשר יתרכז הוא כבר לא ישמע אותם ויתיחס אליהם והם יהיו פחות רלבנטים עבורו

כמובן שהאשם העיקרי בכל הסיפור הזה הוא המאמן בלאט.העיקר שלפני הסדרה והגמר הוחתם כבר ל-2 עונות נוספות במכבי . פשוט טמטום של בעלי מניות הקבוצה- מאמן לא יפעל יותר לנצח אם מקומו מובטח לו.

ברבעון השני מכבי ויתרה על המשחק. היא עדין בכל ההיסטוריה לא חזרה למשחק מיותר 20 נקודות הפרש, וכל שכן בפער שיא של 33 נקודות ברבעון 3. ברבעון 4 פאנא הורידו את הדוושה ואפשרו למכבי ת"א לצמצם , וגם אז מכבי עשתה רק 21 נקודות ברבעון.

בשורה התחתונה נראה שהאסטרטגיה היא להיות מובסים היום על מנת לנסות לגנוב את המשחק בחמישי וגם לנצח בבית ולנצח בסדרה כמו שעשתה סיינה לאולימפיאקוס. לא חושב שזה יעבוד...

טעויות נפוצות במשחק כדורסל שעושים שחקני כדורסל

טעויות נפוצות במשחק כדורסל שעושים שחקני כדורסל

זה פוסט על כדורסל. מי שכדורסל לא רלבנטי עבורו, עדיף שתדלגו לפוסטים אחרים. כמי ששחק 6 שנים כדורסל מקצועני בעמדת סנטר עם לימוד כללי משחק הכדורסל חזור ושנן במהלך השנים ושנה אחת עם מאמן נהדר שמאמן במכללות - הבנתי והפנמתי את הכללים.

צריך להבין עובדה אחת פשוטה. משחק כדורסל כמו כל משחק הוא תחרות פסיכולוגית בעיקר (בין השחקנים היריבים ובין המאמנים) ופחות יכולות פיזיות או שכליות. דוגמא לפני 20 שנה נוער קרית אונו שיחקה נגד נוער מכבי ת"א. עם מאמן אחד הפסידו 50 הפרש עם נקודות מועטות. עם מאמן אחר הפסידו 6 נקודות בלבד וקלעו הרבה נקודות (לא הובילו כל המשחק,רק רדפו ושמרו) למרות הנחיתות הפיזית והגובה שלא הייתה שונה ב-2 המשחקים. השוני היה ביישום כללי משחק נכונים מצד המאמן ויישום של השחקנים.

בכל משחק יש כללים. מי שמפר את הכללים, או לא מתנהג בהתאם לכללים, יש סיכוי טוב להפסד.במשחקי ספורט ובכללו משחק כדורסל הכלל תקף במשנה תוקף. יש משפט של ערסים: מרחוק היא נראית מיליון דולר, מקרוב היא חייבת לי 200 ₪. בדומה לכך, למרות שיש שחקני כדורסל מקצוענים, או שמכונים מקצוענים, בישראל שמקבלים מאות אלפי עד מיליוני ₪ לעונת משחק (שנה אחת) ,הם עדין עושים טעויות ששחקני כדורסל צעירים לא עושים.

נביא כמה דוגמאות בכל חלקי המשחק:

ריבאונד:השחקן לא קופץ לריבאונד כלל.

השחקן לא תופס את הכדור עם שליטה מלאה ב-2 הידים אלא משחק בקצה האצבעות.

לא תופס את הכדור בריבאונד התקפה אלא עושה פולו (follow) ולא זריקה, ולעיתים קרובות זה בחוץ והוא לא מצליח לקחת שוב את הכדור.

לקיחת ריבאונד התקפה מטר מסל ולא לקלוע לסל אלא להוציא לבחוץ (כאשר יש הרבה זמן על השעון ולא צריך לבזבז זמן או קרוב לסיום הרבעון).

לא לקחת ריבאונד התקפה ולעשות עבירה על השחקן היריב הרחק מהסל,בפרט שהוא הולך זריקות עקב 5 עבירות קבוצתיות.

לזרוק לסל ולא לקחת את הכדור שחוזר אליך חזרה אלא להתרחק מהכדור חזרה להגנה.

והכי חשובים:לא לדעת היכן הכדור יפול ולכן לא להיות במקום שהכדור נמצא. ריבאונדר מצוין יודע היכן הכדור נופל והולך לשם ותופס עמדה.

לא לסגור את שחקן היריב בריבאונד הגנה, ושחקן היריב לוקח ריבאונד וקולע, או עבירה, או מוציא החוצה להתקפה חוזרת או לבזבוז זמן.

קליעות:בד"כ החטאות הקליעות נובעות מחוסר אימון וחוסר אימון נכון לקליעות.

אין אימון לקליעה בתנועה אלא דווקא בתנועה סטטית שעומדים במקום,ולכן השחקן לא יכול לקלוע במצבי לחץ או בתנועה.

שחקן מחטיא זריקה קרובה לסל או בעונשין וללא שמירה.

להחטיא צעד וחצי, להחטיא מטר מהסל.

שחקן גבוה שנמצא ליד הסל וזורק לסל ומחטיא במקום להטביע את הכדור.מעדיפים לקלוע ולא להטביע. לא מטביעים על השחקן היריב. שחקן שמנסה להטביע עם יד אחת ולא מטביע ב-2 ידים לסל ומקבל חסימה.

לקלוע באחוזים נמוכים עד לא לקלוע מחצי מרחק. לקלוע באחוזים נמוכים לשלוש. לא לקלוע עונשין.

הגנה ועבירות:שחקן שלא עושה עבירה על סל בטוח.

עושים עבירה עם סל במקום עבירה ללא סל או לאפשר לו לעשות סל.

לא לעשות עבירה דרך מכה חזקה על הכדור או על כף היד של השחקן.

עבירות באות כתחליף להגנה לא טובה ולא נכונה (דחיפה של השחקן,עצירה ע"י הטית הגוף ולא תנועת הגוף) עבירה כתוצאה מעמידה לא נכונה או תזוזה של חסימה וכל שכן דחיפה של שחקן.

עשית עבירות תוקף כאשר נכנסים בשחקן היריב מולו ולא למסור.

כאשר עושים עבירה רחוק מאד מהסל ללא איום על הסל. (יש מקרים מוצדקים,כגון להפעיל לחץ על מוליכי הכדור, אפשר גם לעשות עבירה רחוק מהסל) .

לא לעשות עבירה במשך הרבעון – אתם רוצים לקלוע תעשו זאת דרך העונשין ולא דרך זריקות בהתקפה.

לא להאט ולעצור קבוצה עם תכונות מהירות.

לא לשמור את הצד החזק (ימין ושמאל) של השחקן.

לא לתת עזרה בהגנה לגבוה או למוליך כדור שנכנס פנימה.

כאשר שחקן יריב מאיים על הסל בזריקה, או כאשר שחקן מכדרדר על קו השלוש בכוונה לזרוק שלוש ולא שומרים תמוד ולא שמים יד. אלא גם נותנים לו לקלוע בחופשיות כאילו הסיכוי שיקלע אפסי.

ו

אפשר להוסיף עוד הרבה טעויות. לסיכום הקבוצה שעושה את הכי פחות טעויות במשחק מנצחת. ככל שפער של טעויות גדל בין הקבוצות, כך פער התוצאה יותר גדול. 

המשך למה ומה הסיבות הפסיכולוגיות שקבוצת ספורט מפסידה או מנצחת ?

המשך למה ומה הסיבות הפסיכולוגיות שקבוצת ספורט מפסידה או מנצחת ?

6. כאשר הקבוצה לא באה לשחק- כמה שזה נשמע מפתיע , לעיתים המטרה העיקרית של קבוצת ספורט באה למשחק לא כדי לשחק , אלא בשביל דברים אחרים בפרט אם מדובר על משחק חוץ. וכך אנו שומעים על שחקנים (בעיקר בכדורגל וגם בנבחרת) שבילו בלילה עם נערת ליווי, או שיחקו בקזינו או שטיילו בעיר ועוד. הקבוצה חייבת להיות מרוכזת במשחק עצמו ובאווירה לפני המשחק.

היה סרט בשנות ה-80 על נוער בקבוצת כדורגל במדינה באירופה שהתארחה במדינה אחרת באירופה (הולנד או דנמרק כמדומני). הקבוצה המתארחת הפסידה בכל המשחקים. הנוער הגיע רק כדי להכיר את בנות המדינה\העיר ולא באו לשחק. היחידי שהגיע מוכן היה המאמן שלמד באותו שבוע את שפת המקום ונתן נאום תודה מסכם בפני האורחים לפני שהקבוצה חזרה למדינה.

7. כאשר השחקנים לא מקבלים כסף- נכון שמשחק זה משחק ונותן הנאה וסיפוק גם ללא כסף (ראו את כל הילדים שמשחקים) ,אולם למבוגר שקבוצת ספורט מקצוענית היא עבורו גם פרנסה בנוסף למשחק, אם הוא לא מקבל משכורת, יכולת המשחק שלו פחות טובה והוא מוכן להפסיד.

רוב בני אדם  משקיעים מאמץ עבור תשלום ,וכאשר אין תשלום ,לא רוצים להתאמץ.

הדוגמאות הידועות לכל קבוצה (גם בכדורסל וגם בכדורגל) שפושטת רגל או לא עומדת בבקרה התקציבית בד"כ כ בסוף שנה או בתחילת עונה, והיא מפסידה ולא מנצחת ,ולא בגלל שאין לה שחקנים טובים.

8. כאשר השחקנים לא נהנים מהמשחק – כל ילד נהנה ממשחק ורואים זאת על פניו. יש לו מעורבות גבוהה והתלהבות גם כאשר הוא בתהליך הפסד במשחק. (ההנאה נגמרת לילד המפסיד כאשר הוא מפסיד בפועל),ולמרות שהוא בפיגור הוא שמח על נקודה שהושגה.

אם שחקן לא נהנה מהמשחק (גם אם הוא מפסיד) ,זה אומר שהוא לא משחק נכון לפי הכללים. שחקן לא נהנה חסר הנעה ורצון לשחק ולנצח – לא יכול לנצח.

9. שחקן אגואיסטי עם מחלת האני-  כאשר שחקן משחק לבד ולא משתף את חבריו, חבריו לקבוצה ולמשחק לא נהנים כלל מהמשחק ולא שומרים בעיקר בהגנה.יותר גרוע שכל שחקן בקבוצה גם נהיה אגואיסט.

האגואיזם מתבטא בחוסר מסירות לחבר\חברים בקבוצה, למרות שהם נמצאים בעמדה עדיפה לזריקה או לכניסה לסל. זריקות לסל גרועות .ובסופו של דבר פחות נקודות לקבוצה ויותר נקודות לקבוצה היריבה. וזה פועל גם לצד השני, שחקן בקבוצה לא אגואיסט לא ימסור את הכדור לשחקן אגואיסט שהולך לבד ולא מוסר ,גם אם הוא בעמדה טובה יותר לזריקה או לכניסה לסל, וילך גם לבד או ימסור לשחקן אחר.

 שחקן אגואיסט חושב שכל הקבוצה צריכה לעבוד עבורו על מנת שיעשה סלים וכמובן יקח את כל התהילה לעצמו ולא לאחרים.

לפני שמטפלים בפתרון הבעיה צריך לדעת מה שורש הבעיה של השחקן. לפי השורש אפשר לתת פתרון ולהותיא מן הלימון לימונדה וישפיע לטובה על הקבוצה ולא לרעה.

לא רק לשחקן אגואיסט שעושה רע בד"כ לקבוצה (במקרים קיצונים מאד יש טוב במשהו), אלא גם לשחקן דומיננטי ומרכזי שעיקר הקבוצה נשענת עליו ועושה רק טוב לקבוצה , לחברי הקבוצה לא משנה שהשחקן האגואיסט או המרכזי שהולך לבד עושה נקודות ומנצח את המשחק כל פעם והקבוצה נמצאת במקומות הראשונים בטבלה, והכל נעשה לפי הוראת המאמן.

חובת השחקן הבודד להעלות את רמת המשחק של חבריו על מנת שיהיה אפשר לשתף אותם במשחק ההתקפה ולנצח יחד כקבוצה ולא כשחקן יחיד. לזכור שקבוצה היא מספר שחקנים ולא שחקן אחד.  

כמו שמתואר בספר הצוות המנצח של פט ריילי, זה מה שמג'יק גונסון עשה בליגות הנמוכות בכדורסל. למרות שהמאמן הורה לו לקחת יותר אחריות ולשחק לבד בעיקר ולהזניח את שאר חבריו לקבוצה ולנצח את המשחק, שאר חבריו לקבוצה לא היו מרוצים בלשון המעטה ואף אחד לא שמח על הניצחון (כי הנצחון הוא לא שלנו אלא שלו)

קבוצת כדורסל שלנו בקרית אונו בכיתות ה-ו סבלנו משחקן אגואיסט שלא מסר ופעל בשיטות פסולות כמו עבירות מכוונות וטכניות ,אם היה זונח את האני שלו ופועל יותר למען הצלחת הקבוצה ולא ההצלחה המדומה שלו, הקבוצה הייתה מנצחת. הקבוצה לא הצליחה לנצח גם במשחקים קלים שהיינו צריכים לנצח ולא נצחנו.

בכיתה ז הוא פרש ולא המשיך. בכיתה ח הגענו למקום שלישי עם 3 הפסדים ל-2 קבוצות במקום 1 ו-2. עם קצת מאמץ ופחות בעיות פסיכולוגיות  היינו יכולים להגיע למקום השני. לא הצלחנו לנצח את גבעת שמואל- סיבת הלוזר המפסיד. כאשר הפסדנו מספר פעמים כל שנה בכיתות ה-ז ,אתה לא חושב שתוכל לנצח. ולכן ההפסד לא היה בהפרש קטן אלא בהפרש גדול ולמרות שאתה ממוקם בצמרת ליד גבעת שמואל ,ולמרות שאתה נצחת את קבוצת אריאל במקום השני שהיא נצחה את גבעת שמואל, זה לא עזר.

10.כאשר יש מלחמה בין 2 שחקנים על דומיננטיות ועל טריטורית משחק – כאשר באותה משבצת יש מספר שחקנים שמתאימים לתפקיד, ובעצם הם מתחרים מי ישחק יותר. או כאשר יש שחקן דומיננטי בטבעו (אך לא במשחק) ויש עוד שחקן דומיננטי בטבעו בקבוצה, בהכרח יהיה התנגשות. לאחר ההתנגשות יוכרע האם 2 הצדדים ישלימו או ישארו עם הטינה והתחרות לאורך זמן.

11. עוד הרבה מאד סיבות פסיכולוגיות.

האם יש לך עוד סיבה אחת ויותר ? אתם מוזמנים לשתף אותנו ולכתוב למטה בתגובות