שאלת בדיחה לפורים ואיך עונים לעם הארץ: מה היה קודם,קריאת המגילה או ברית מילה של משה?

שאלת בדיחה לפורים ואיך עונים לעם הארץ: מה היה קודם,קריאת המגילה או ברית מילה של משה?

ידוע שיש מחלוקת בין הפוסקים האם קריאת המגילה קודמת לברית מילה (כשם שהיא קודמת לתלמוד תורה ועבודה ולכל מצווה אחרת מלבד מקבורת מת מצווה) או שברית מילה קודמת,כי כתוב במגילה ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון- ודרשו חז"ל ששון זה מילה, ככתוב בפסוק שש אנוכי על אמרתך.

שאלת עם הארץ- הרי משה נולד בז' באדר אז יוצא שברית מילה של משה היה ביד' באדר בפורים. אם כן מה קדם קריאת המגילה או ברית מילה של משה?

משה נולד בז' באדר נלמד מכך שמשה מת בז' באדר מכך שהתאבלו על משה 30 יום ולאחר 3 ימים אמר ה' ליהושע לעבור את הירדן בי' בניסן כמובא בתחילת ספר יהושע ודרשו חז"ל שהצדיקים הקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים משנה לשנה, ולכן משה מת ביום שנולד (מובא בקידושין פרק ראשון).

ברור שהשאלה לא מתחילה כי משה קדם לנס פורים כ1100 שנה. והרי ידוע שהתורה קודמת לכתובים בזמן, אבל לעם הארץ אסור לומר שהוא לא יודע לא תורה ולא היסטוריה וכיוצא. כי הוא לא יקבל את התירוץ ואת מה שאומרים לו. בפרט שהוא שואל כמי שמבין בהלכה . ולכן חכמי הדורות  תמיד ענו בהתאם לראשו של אותו עם הארץ.

התירוץ הראשון כתוב בספר עם השאלה, והשאר אני איל מהדב הכותב כאן הוספתי כמה תירוצים. התירוצים מותאמים להלכה.

0. משה קדם לקריאת המגילה ולכן אין שאלה מה קדם, ברית מילה של משה. הסברנו למה אי אפשר לענות כך לעם הארץ.(ולכן ממוספר באפס תרתי משמע)

1.העיר גושן מקום מגוריו של משה היתה עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון ולכן קריאת המגילה הייתה בטו ולא ביד באדר.

2. משה רבינו נולד בז' באדר בשבת(מדרש), וידוע שבשבת לא קוראים את המגילה משום גזירה דרבה (שיטלטלו את המגילה ללא עירוב בשבת ויחללו שבת ) אלא ביום שישי (או חמישי לפי דעה שניה).

3.משה רבינו נולד מהול (מדרש), ולכן יש רק הטפת דם ברית ולא ברית מילה, והטפת דם ברית פחות חמורה מברית מילה ולא דוחה קריאת המגילה.ולכן הקדימו קריאת המגילה

4. כאמור ב-3, רק שבהמשך ל-2 הטפת דם ברית לא דוחה שבת ולכן עשו למשה הטפת דם ברית בראשון ,וקראו את המגילה בזמנה ביד' אדר בשבת לפי הדיעה שעדין לא הייתה גזרה דרבה.

5. לפי דעה אחת משה נולד באדר א' (דעה שניה נולד באדר ב'),וקריאת המגילה קוראים רק באדר ב' , ומי שקרא המגילה באדר א' לא יצא ידי חובתו וצריך לקרוא שנית, ובוודאי משפחתו של משה עשו לפי הדין.

יש תירוצים נוספים מופרכים שגם עם הארץ יצליח לפרוך

6. תירוץ מופרך (נכון) ל-2 הצדדים: לא היה מגילת אסתר כשרה למשפחתו של משה ולכן נאלצו לחכות עד שיגיע השליח עם המגילה. ולכן המילה קדמה. ולאידך, המוהל לא הגיע בזמן בבוקר השכם, ולכן קראו בינתיים המגילה.

כי השאלה מה קודם ברית מילה או קריאת המגילה הוא כאשר שניהם נמצאים לפנינו:המגילה והבן והמוהל, ולא כאשר יש מגילה ואין בן,או שיש בן ומוהל אבל אין אין מגילה.

7. עקב גזירת פרעה כל הבן היילוד היאורה השליכוהו וחיפוש המצרים בבתי העברים לזריקת התינוקות לנילוס, לכן לא עשו ברית מילה בפרסום, ומאידך קריאת המגילה בפרסום, אם כך, לא היו מצוות קריאת המגילה וברית מילה באותו מעמד ולכן אין שאלה מה עדיף להקדים.

עקב כך יתכן שעשו ברית מילה בחושך לפני הנץ החמה לאחר עלות השחר,ואילו את קריאת המגילה עשו לכתחילה לאחר הנץ החמה. (כל מצוות היום לכתחילה מקיימים לאחר הנץ החמה ולא לפני הנץ החמה לאחר עלות השחר, ובדיעבד מי שקים לאחר עלות השחר יצא)

8. תירוץ מופרך נוסף , לא היה עדין עשרה למנין למילה ורצו לקים ברוב עם הדרת מלך) ולכן קראו המגילה שאפשר לקרותה גם ביחיד בזמנה ויד באדר זה זמנה (זה מהדין ולא ממידת חסידות) ויתכן שגם בעשרה כי לענין קריאת המגילה נשים גם מצטרפות לעשרה לקריאת המגילה . זה מופרך כי היו אלפי אלפי יהודים ובוודאי שהיה מנין ולא רק מנין אחד.

מכירים עוד תירוצים נוספים? כתבו למטה

הכרת טובה וכפיות טובה בתחילת ספר שמות

הכרת טובה וכפיות טובה בתחילת ספר שמות

כפיות טובה - מלך חדש של מצרים אשר לא ידע את יוסף - ואת הטובות שעשה עם העם המצרי .

הכרת טובה- הסיבה האידיאולוגית לצידוק שעבוד העברים במצרים היה שהם עשו להם טובה בזמן שנות הרעב ושכנו אותם בארץ גושן , אז עכשיו הם צריכים גם להחזיר טובה - בצורת מיסים ושעבוד.

1.רעואל שואל את בנותיו "ואיו?קראן לו ויאכל לחם" , הרי הציל אתכם מיד הרועים ודלה מים והשקה הצאן ,ולא גומלים לו טובה כלשהי ?  בנוסף יתרו נותן למשה את בתו הבכורה ציפורה לאישה , ומארח אותו בביתו ללא זמן מוגבל ,כמקצוע כרועה צאן במקום בנותיו - קרב את משה גם לצורך עצמו .

2.בנות יתרו אומרות לאביהן שאיש מצרי הצילנו , משה הוא איש עברי ולא מצרי - וגם התירוץ \ההסבר שהיה לבוש בגדי מצרי מבית המלוכה לא מספקים , כי אז הוא מצרי ולא איש מצרי ,איש משמעותו בעלות ,מהות של משהו כמו איש תם לגבי יעקב.

ולכן מסבירים  חז"ל המדרש ,שמשה אמר להן ,אתם צריכות להכיר טובה לאיש מצרי שהרגתי במצרים שבלעדיו לא הייתי בורח ממצרים למדין ואז לא הייתי מציל אתכן מהרועים.

3. גם כאשר משה מקבל ציווי מקב"ה ללכת למצרים ולגאול את ישראל - הוא עדין צריך לבקש רשות מיתרו חותנו ללכת למצרים משום דרך ארץ  של הכרת הטוב.

4. למרות שמשה מקבל ציווי לעשות את המכות של דם צפרדע כינים ולהכות על הארץ ועל המים- אהרון אחיו עושה את המכות ולא משה, כי למשה יש הכרת הטוב למים וקני סוף כאשר היה בתיבת גומא וניצל ונלקח ע"י בת פרעה.והארץ כי קבלה את קבורת המצרי שמשה הרג וקבר אותו בארץ "ויטמנהו בחול".הסבר הציווי מוסבר לפי שורת דרך ארץ - באר ששתית ממנו מים, אל תזרוק בו צרור עפר (ותעכיר את מימיו).

יש הכרת הטוב לא רק כלפי אדם ובעלי חיים , אלא גם כלפי דומם וצומח. 

כנ"ל מוסבר למה משה לא יצא בעצמו למלחמת מדין בסוף ספר במדבר בפרשת מטות ושלח את פינחס במקומו ,למרות שיש ציווי מופרש - כי גדל במדין ויש הכרת הטוב .

אש זרה של נדב ואביהוא בני אהרן הכהן

אש זרה של נדב ואביהוא בני אהרן הכהן

האש ירדה מהשמים גם בזמן המשכן וגם בזמן המקדש הראשון  של שלמה המלך וגם בבית שני כמבואר בפסוקים בתורה ובנביאים.

יש הלכה שלמרות שיש אש מן השמים על המזבח ,יש מצווה להביא אש מן ההדיוט ,ולכן יש מערכות עצים על המזבח ומוסיפים אש  (יש מחלוקת תנאים במסכת יומא כמה מערכות עצים  יש) .

הנקודה שהכהנים הביאו אש ועצים כי הם נצטוו להביא. נדב ואביהוא לא נצטוו ספציפית  להביא אש מפי משה, ולכן למרות שעשו כדין והביאו מן ההדיוט ,מכיוון שלא נצטוו הפכה האש לאש זרה.( ויש ציווי לא להכניס אש זרה) ונשרפו.

יש הרבה סיבות בחז"ל למה נדב ואביהוא מתו בחנוכת המשכן בניסן, ואש זרה זו אחת מהם. יש לציין שאש זרה זה ראשי תיבות של שאר סיבות החטא . אש, שתויי יין,ז ,רווקים לא היו להם בנים, הורו הלכה

לפי המסורת משה ירד עם הלוחות ביום כיפור,ולאחר 5 חודשים באחד בניסן היה חנוכת המשכן. סדר הלימוד: היה מלמד את אהרון אח"כ את בניו ואח"כ את הזקנים והנשיאים ואח"כ את כל העם וכן הלאה אהרון בניו והזקנים. 

שאלות לפרשות ויקהל-פיקודי בספר שמות

שאלות לפרשות ויקהל-פיקודי בספר שמות

      1.        "ששת ימים תעשה מלאכה", תעשה בצירי ולא בפתח?

      2.        מהיכן היינו אוסרים מלאכה בימות החול?

      3.        "שבת שבתון" למה הכפילות?

      4.        "לא תבערו אש" מ"ש משאר מלאכות שבת ומה הדרשה לענין מידות?

      5.        מנין שהדליקה מצויה במקום שמחללים שבת? 

      6.        מדוע לא כתוב "לכם" ב10- הדברות?

      7.        האם ערב רב יכולים לתת לנדבת המשכן וכן לעשות במלאכת המשכן או לא?

      8.        מדוע יש ואו העיטוף בכל נדבת במשכן משא"כ בפרשת תרומה?

      9.        חכם לב  מהו?

   10.     מדוע אבני שהם ואבני מילואים בסוף ולא בתחילה?

   11.     מדוע התחיל באמצע פסוק ולא בתחילה זהב וכסף

   12.     "ויצאו כל עדת בנ"י מלפני משה" מה משמיענו שיצאו וכן מלפני הרי משה הקהיל ודבר?

   13.     איך הנשים הביאו נדבת המשכן הרי מעשה ידיה לבעלה ועוד שמקבלים ממנה דבר מועט ולא הרבה?

   14.     מנין שאין מעמידים פרנס אלא מדעת ציבור? (הסבר ע"פ טעות קרח ועדתו)

   15.     "וכל אשה חכמת לב בידיה טוו" "כל הנשים ויטוו העיזים" מה החכמה בכך? מה השינוי מיחיד לרבות

   16.     "איש שנשאו לבו" ואח"כ נדבה רוחו  מה ההבדל ולא לא ביחד?

   17.     דים והותר, שני הפכים ?

   18.     למה משה ציוה תחילה על השבת ואח"כ על המשכן, שהקב"ה אמר ההפך?

   19.     מה ענין ממחרת יום הכיפורים שכתוב כאן לפני השבת ופרשת יתרו על המשפטים?

   20.     איך יודעים שבמעשה המשכן נתכפר להם עוון העגל(אין קטיגור נעשה סניגור)

   21.     במה זכה שבטו של יהודה ושבט דן לעשות המשכן? ובפרט בצלאל ואהליאב? "ויעש" ולא ויעשה

   22.     מה ההבדל בין נדבת המשכן לנדבת העגל ומה התביעה לכך?

   23.     "כל העושה מלאכה יומת" ולא מות יומת?

   24.     "ולהורות נתן בלבו" "להורות את בנ"י" – מסורה?

   25.     מדוע נזכר 2 תרומות ולא 3?

   26.     בשולחן הזכיר "את כל כליה" ובמנורה כתב "את כליה" ?

   27.     איזה שמן הביאו הנשיאים לשמן המשחה ואיך לומדים?

   28.      מנין שהזמנה מילתא היא?

   29.     מנין שהיחיד שעשה במלאכה צריך למסור לציבור ולא יהיה נדבת יחיד?

   30.     "ויעש בצלאל את הארון" למה נקט שמו דוקא כאן ועוד על הארון ומדוע הוא עשה?

   31.     מדוע לא הזכיר בכיור "לרחצה" במו שהזכיר בפרשיות תצוה ובפקודי?

   32.     "שמן משחה קודש קטורת סמים טהור" מה ההבדל?

   33.     לא היה העולם כדאי לזהב(ושאר דברים) אלא לנדבת המשכן היכן רמוז?

   34.     מדוע בארון לא מוזכר בדים לבתים ובמזבח ובשולחן כן מוזכר?

   35.     ג"פ הקמה "תקים את המשכן" הוקם המשכן" ויקם משה את המשכן" למה?

   36.     מנין לומדים שמשה היה גיבור?

   37.     מנין היו מביאים חיטים ללחם הפנים ויין לנסכים ולא מגזל?

   38.     "ויברך אותם משה" למה ברכם עכשיו ולא בגמר מלאכת המשכן?

   39.      "ויעשו בנ"י" "כן עשו" למה הכפילות?

   40.     מדוע בנדבת המשכן בקשו דו"ח ובעגל לא בקשו?

   41.     "כאשר צוה ה את משה" הרבה פעמים כתוב מה החידוש, ולמה דוקא כתוב בבגדים?

   42.     "ויקח ויתן את העדות" מ"ש מהשאר שיש רק פעולה אחת ויתן וכדומה וכאן שתים?

   43.     מה יש ללמוד שמשה לא נכנס לאוהל מועד?

   44.     "ביום החודש ה1- באחד לחודש"  מיותר ולשון משונה?

שאלות לפרשת כי תשא בספר שמות

שאלות לפרשת כי תשא

      1.        "ונתת שמה מים" בו צ"ל? "את ידיהם ואת רגליהם" בבת אחת, וקשה שאת הפסיק(מגילה ב:)

      2.        למה לא כתוב דווקא בדברות הראשונות שמשה לא אכל ולא שתה וכתב בשניות?

      3.        למה משה הסיר את המסוה שהיה מלמד את ישראל ומ"ש אח"כ שלא היה מלמד?

      4.        מנין זכה משה שיקרן אור פניו?

      5.        שעור מחצית השקל כיום 9.06 וקשה ש20- גרה השקל?

      6.        מה לשון נשיאות ראש אצל המספר? את ראש, ראשי צ"ל?

      7.        ונתנו ולקחו צ"ל כפ תרומה?

      8.        "איש כופר נפשו" כופר נפשם צ"ל?

      9.        למה משה התקשה במחצית השקל?

   10.     למה נתנו מבן 20 שנה ומעלה

   11.     למה אומ"הע נמנים לגולגולת ואינם ניזוקין?

   12.     זה יתנו משמע באצבע למה?

   13.     סתירה ברש"י, בתחילה מונים השקלים(כי תשא) ואח"כ האנשים(העובר על הפקודים)

   14.     למה נותנים מחצית השקל ולא פחות ולא יותר?

   15.     ונתנו, יתנו צ"ל?

   16.     איך כסף גשמי מכפר על נפש

   17.     למה היה צריך לתת מחצית השקל?

   18.     למה ל"כפר על נפשותיכם" פעמים ובלשון רבים?

   19.     "זה יתנו" עפירש"י למה היה צריך להראות ולמה של אש? עין במילה מחצית. נפש גמ’ שקל

   20.     "ואתה קח  לך בשמים ראש"  ר"ת קול, ס"ת חכם, ר"ת קבל מה מרמז ?

   21.      מרדכי מן התורה מנין?

   22.     "העובר על הפקודים" מהו?

   23.     "ואמלא אותו" ואתן צ"ל?

   24.      "לעשות  את השבת" מהו?

   25.     "שבת וינפש" וי אבדה נפש, וקשה שמרגישים כן במוצ"ש ולא בקבלת שבת?

   26.     למה משה השליך הלוחות מידיו?

   27.     מידו כתיב ללא יוד?

   28.      "כי זה משה האיש" מיותר לכאורה?

   29.     "מי  אשר חטא" , כל צ"ל?

   30.      "ועתה הניחה לי" פירוש?

   31.     "אשר דבר לעשות לעמו" מיותר לכאורה?

   32.     אלוקיו אלוקים צ"ל?

   33.     "חג לה מחר" מה כוונתו?

   34.     מנין שלא אוכלים בעמידה ואכילה גורמת חטא?

   35.     "להרוג אותם בהרים" מיותר ומדוע?

   36.     "חטאה גדולה ועשו להם" איך משה הזכיר את עוונם לפני ה?

   37.     איך דנם כאנשי עיר הנדחת הרי היו יחידים לעומת כלל בנ"י?

   38.     "ואתה דבר" לא מצינו בשאר המקומות

   39.     סמיכות פרשיות בין תצוה לכי תשא? וכן בין בשר בחלב לכתיבת בתורה?

   40.     "אעשה נפלאות" היכן מצינו?

   41.     איך רמוז מצות מילה בסממני הקטורת?

   42.     ממה נעשה כיור הנחושת?

   43.     היכן רמוזים האבות במילה מסוה?

   44.      "אך  את שבתותי" מה בא למעט ולמה בלשון רבים?

   45.     עין המחלוקות שיש בענין מה נכלל ביג מידות?

   46.     אז "ויסתר משה פניו" וכאן "הראני נא את כבודך"?

   47.     איזה דברים שנבראו בע"ש בין השמשות מוזכרים

   48.     האם פרקו הנשים והבנות נזמיהם מדוע ואיזה שכר קבלו?

   49.     למה יש נגף שסופרים ישראל במנין סתם?

   50.     "סרו מהר" מהו? "אשר צויתים" מה מוסיף?

   51.     מדוע לא שבר משה הלוחות ששמע מה עד שראה ממש?

   52.     איך משה שרף העגל צריך אש גדולה מאד?

   53.     מדוע שאול פקד בנ"י בטלאים ולא בכסף?

   54.     מנין שכל הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו?

   55.     " קודש היא  לכם" מהו?

   56.     "כי עם קשה עורף" מדוע תלה הענין במידה ולא בחטא?

   57.     "ילך נא ה בקרבנו כי עם קשה עורף" איפכא מסתברא?

   58.     קרן עור פניו 3 פעמים למה?

   59.     איך ולמה עשו העגל? מה היה טעות העגל?

   60.     מדוע לא בחרו באהרון למנהיג אחרי משה לפי הבנתם

   61.     מבקש ה' , שיחה 1 ר"ח שמולאביץ. יג מידות, תומר דבורה.

   62.     ואמת, קשה זו מידת דין ולא רחמים?

   63.     איזה דברים בקש משה מהקב"ה ונתן לו?

   64.     מנין יודעים שלא מרצים בשעת הכעס?

   65.     למה צריך לצרף פושעים בתענית ובתפילה ולא גם בשמחה ואיך לומדים הענין מהקטורת?