הסמיכות בין יום זיכרון לעצמאות והקשר לגן עדן וגיהנם
אחד מבעלי המוסר היהודים החרדים שפעל באירופה והשפעתו עד היום ,נקרא בחיבה "הסבא",חי לפני יותר מ100 שנה , קבע מבחן פשוט לאדם שהוא עדין חי בעולם הזה ,האם לאחר מותו הוא בדרך לגן עדן או לגיהנם.כאשר אדם הולך לחתונה, האדם שמח כבר בדרך , ולא רק שמגיע לאולם החתונה ולחתונה עצמה ,וכל שכן שהוא שמח שהוא הגיע לאולם החתונה ולחתונה. כשם שאדם שמח במיידי שהוא מקבל הודעה שהוא זכה בזכיה כספית בהגרלה או בירושה וכדומה, למרות שהכסף עדין לא הגיע לכיסו.כאשר אדם הולך לבית העלמין לקבורה או לניחום אבלים,אז האדם עצוב כבר בדרך ולא רק שמגיע לבית אבלים או לבית עלמין, וכל שכן שמגיע לשם. כשם שאדם מקבל תביעה משפטית כלכלית או פלילית הוא מודאג לפני המשפט ולא רק בזמן המשפט או בהכרעת המשפט לרעתו.
אז מה הקשר לגן עדן וגיהנם? העולם הזה הוא הכנה ופרוזדור לעולם הבא שהוא הטרקלין. אם אדם שמח בהרגשה ובמעשיו בעולם הזה משמע שהוא בדרך לחתונה ולגן עדן ,אם אדם בעצב ודיכאון על מצבו בעולם הזה ,אז יתכן שהוא בדרך לגיהנם.
אז מה הקשר ליום הזכרון והעצמאות? ברור שיום הזיכרון זה יום עצב והשתתפות באבל של חיילי צה"ל ואזרחים שנפגעו בפעולות איבה. ויום העצמאות הוא יום שמח על הקמת המדינה העצמאית של היהודים עם כל הכרוך בכך. הבעיה היא שיום הזיכון צמוד ליום העצמאות, אחרי יום הזיכרוןיש יום עצמאות.
בהתאם למה שהסברנו קודם,ביום הזיכרון האדם עצוב בהתאם ליום זה מצד אחד, אך מצד שני הוא קרוב ליום העצמאות ,אז הוא צריך לשמוח לקראת היום.
מה האדם מעדיף ,להיות עצב או שמח? מה שקרוב לוודאי שרוב הציבור שלא קשור אישית ליום הזיכרון יעדיף את שמחת העצמאות וההכנה ליום זה קודם, מאשר את עצב הזיכרון. מה שבעצם פוגם ביום הזיכרון כולו עצמו. יום הזיכרון הוא למעשה חצי יום עד הצפירה והטקס,ולאחר מכן מתכוננים לעצמאות.
ומי שמאד רלבנטי עבורו יום הזיכרון ,כי יש לו\לה חיל\ת ו\או אזרח שנפל -הוא קרוע בין תחושת העצב לבין תחושת השמחה.
כמו שפורסם השנה בעיתונות על כך שממש לא נכון שיש סמיכות בין הזיכרון לעצמאות.
בנוסף לאמור,אתיחס לנקודה נוספת והיא שגם ביום העצמאות יש קצת עצב או לא שמחה,כי עצב יום הזכרון שרק היה לפני כמה שעות לא נמחק לגמרי והוא עדין נשאר,וכך אנו נשארים קרחים מכאן בעצב ומכאן בשמחה. מלבד שיש פחות שמחה במדינה מאשר בהקמתה ויש יותר תחושת עצב בזיכרון.
אז מה הקשר לגן עדן וגיהנם? העולם הזה הוא הכנה ופרוזדור לעולם הבא שהוא הטרקלין. אם אדם שמח בהרגשה ובמעשיו בעולם הזה משמע שהוא בדרך לחתונה ולגן עדן ,אם אדם בעצב ודיכאון על מצבו בעולם הזה ,אז יתכן שהוא בדרך לגיהנם.
אז מה הקשר ליום הזכרון והעצמאות? ברור שיום הזיכרון זה יום עצב והשתתפות באבל של חיילי צה"ל ואזרחים שנפגעו בפעולות איבה. ויום העצמאות הוא יום שמח על הקמת המדינה העצמאית של היהודים עם כל הכרוך בכך. הבעיה היא שיום הזיכון צמוד ליום העצמאות, אחרי יום הזיכרוןיש יום עצמאות.
בהתאם למה שהסברנו קודם,ביום הזיכרון האדם עצוב בהתאם ליום זה מצד אחד, אך מצד שני הוא קרוב ליום העצמאות ,אז הוא צריך לשמוח לקראת היום.
מה האדם מעדיף ,להיות עצב או שמח? מה שקרוב לוודאי שרוב הציבור שלא קשור אישית ליום הזיכרון יעדיף את שמחת העצמאות וההכנה ליום זה קודם, מאשר את עצב הזיכרון. מה שבעצם פוגם ביום הזיכרון כולו עצמו. יום הזיכרון הוא למעשה חצי יום עד הצפירה והטקס,ולאחר מכן מתכוננים לעצמאות.
ומי שמאד רלבנטי עבורו יום הזיכרון ,כי יש לו\לה חיל\ת ו\או אזרח שנפל -הוא קרוע בין תחושת העצב לבין תחושת השמחה.
כמו שפורסם השנה בעיתונות על כך שממש לא נכון שיש סמיכות בין הזיכרון לעצמאות.
בנוסף לאמור,אתיחס לנקודה נוספת והיא שגם ביום העצמאות יש קצת עצב או לא שמחה,כי עצב יום הזכרון שרק היה לפני כמה שעות לא נמחק לגמרי והוא עדין נשאר,וכך אנו נשארים קרחים מכאן בעצב ומכאן בשמחה. מלבד שיש פחות שמחה במדינה מאשר בהקמתה ויש יותר תחושת עצב בזיכרון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה