הקשר בין מעמד נמוך לבין קבלה לעבודה
בשיעור בסוציולוגיה בבית ספר התיכון למדנו מחקר לגבי ביורוקרטיה בארגונים,שיש עובדים שעובדים בארגון שנותנים שירות ללקוחות מכל המעמדות :נמוך,בינוני וגבוה. אותם עובדים שייכים למעמד נמוך,והם מעוניינים לנקום במעמד הגבוה ,ולכן הם לא נותנים למעמד הגבוה שירות טוב ,או יותר נכון נותנים שירות גרוע. במה זה מתבטא? לא מקבלים אותם מהר, עושים השהיות שונות עד שמקבלים אותם,לא מטפלים בכלל בבקשות שלהם ,שמים אותם בסוף התור של הטיפול ועוד. חלקם מביעים זאת בהכרת פניהם.
מה זה קשור לקבלה לעבודה? אז גם כאן רכזות כ"א ורכזות השמה בחברות ובארגונים או בחברות כ"א והשמה או במכוני מיון שהם ממעמד נמוך, לא מעוניינים שעובדים-מועמדים לעבודה ממעמד גבוה יתקבלו לעבודה, או יקבלו עבודה בכלל. ולכן לא מציעים להם עבודה,מציעים להם עבודות לא רלבנטיות,וכמובן לא מקבלים אותם לעבודה למרות שהם מתאימים לעבודה המוצעת. גם במשרת מכירות או בונוס על השמה של מועמד לעבודה הוא פחות רלבנטי כאן
לשים לב, אותו מועמד לעבודה לא חייב להיות ממעמד בינוני-גבוה עד גבוה ממש, מספיק שיחשבו שהוא ממעמד גבוה,על מנת שהוא לא יקבל שירות או עבודה. מניסיון של אלפי ראיונות בחברות וארגונים כולל מכוני מיון וחברות כ"א והשמה, המציאות הזאת קיימת בחברה הישראלית .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה