עצות להתגברות על מחשבות מטרידות ואסורות והפיכה למחשבות חיוביות יותר

עצות להתגברות על מחשבות מטרידות ואסורות והפיכה למחשבות חיוביות יותר

לפני ובעיקר לאחר יום הכיפורים, יש חיזוק במעשה ובמחשבות האדם עם שיבה בתשובה והתחזקות בתורה ומעשים טובים.

ביהדות יש הרבה מצוות עשה  על מחשבות כמו אמונה בה',אהבת ה',יראת ה', התבוננות בחסדי ה' ועוד. וגם יש הרבה מצוות לא תעשה על מחשבות , המצווה הידועה שכתובה בקריאת שמע "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" -מחשבות על עבודה זרה, מחשבה מתמשכת לביצוע עבירה (גניבה,גזלה,רצח,עריות ועוד).

בנוסף ביהדות יש צורך בסיסי של תיקון מידות האדם.אם האדם לא מתקן את מידותיו,למה לו חיים?! צריך  לחשוב על תכונות חיוביות כמו אהבה ונדיבות, ולא על תכונות שליליות כמו קנאה ושנאה,הקפדה וכעס,דאגה ויגון. ולכן היהודי הדתי מצווה על מחשבות חיוביות ולא על מחשבות שליליות.

השאלה המציקה היא איך להיפטר אחת ולתמיד מהמחשבות השליליות ולהתמקד במחשבות חיוביות?2 העצות המובאות להלן מתאימות להרבה תחומים לא דתיים וגם לבני אדם לא דתיים ולא רק לאדם הדתי או לאדם שרוצה לשלוט על מחשבותיו.

1.אדם ששב בתשובה שלמה ליהדות בא לרב ובקש עצה איך להתגבר על המחשבות שעולות במוחו בעקבות אורח החיים הקודם שלו. הרב נתן לו כתובת של רב אחר במקום מרוחק ואמר לו שאותו רב יתן לו עצה ותשובה. אדם קבל את תשובת הרב ,לקח את הכתובת, ויצא בנסיעה לאותה עירה.

הוא הגיע למקום  לעת ערב, התפלל מנחה וערבית והלך לכיוון לבקתת הרב בסיוע אנשי המקום הנדיבים. הרב לא היה כ"כ מוכר. האדם  הגיע לבקתה נוכח שיש אור ויש תנועה בדירה ודפק על הדלת קלות,אך לא קבל כל תשובה.

חשב אולי דפקתי חלש, אדפוק יותר חזק. דפק יותר חזק ואין תשובה. העלה יותר ויותר את הדפיקות עד שגם בעט בדלת בחוזקה. אין כל תשובה והרב לא פותח את הדלת. עברו כבר כמה דקות ואין תשובה

כך דפק רבע שעה, חצי שעה, שעה, הגיע זמן חצות ועדין אין תשובה. האדם שומע את הרב מבעד לדלת לומד תורה ומפזם שיר מידי פעם.

האדם לא אמר נואש והמשיך לחכות ולדפוק מידי פעם . אדם אחר היה כבר מתייאש בתחילה לאחר רבע שעה לערך וחוזר לרב שלו שנתן לו את הכתובת שלו וטוען בפניו - באתי לרב אך הוא לא פתח לי את הדלת.

עבר עוד שעה ועוד שעתיים עם דפיקות חזקות חוזרות ונשנות יש קול של לימוד הרב וגם שירים ,וכבר הגיע קרוב לעלות השחר ואין כל תשובה. האדם החליט לוותר כעת באכזבה גלויה , כי הגיע הזמן להתכונן לתפילה וללמוד קצת לפני התפילה, ויתכן שהרב יסכים לדבר איתו לאחר התפילה.

האדם החל ללכת בדרך לבית הכנסת, לא הרחיק 50 מטר, ושמע את חריקת הדלת של בקתת הרב נפתחת ואיתו נראית גם דמות הרב שקרא לו.

האדם הגיע במהירות לרב (לפני שיתחרט ויסגור את הדלת) וכבר לא יכל לשלוט ברוחו ומיד  שאל את הרב ,עוד לפני שהרב אמר לו דבר: למה הרב לא פתח את הדלת? האם הרב לא שמע את כל הדפיקות שדפקתי על הדלת כל הלילה והמתנתי בחוץ?

הרב ענה:שמעתי את הדפיקות הקלות והחזקות ואת העובדה שהמתנתי בחוץ והמתנת לתשובה ולפתיחת הדלת.יחד עם זאת, רק אני קובע מי יכנס לבית שלי ומי שלא ייכנס. רק אני קובע אילו מחשבות אני מכניס למוחי ואלו מחשבות לא נכנסות.

לסיכום:חוסר פתיחת הדלת היה הלימוד המוחשי לאותו אדם כמה אפשר להתחזק בשמירת המחשבות לאורך לילה שלם ולא רק העצה התיאורטית עצמה.  

2. יהודי בפולין היה בעל בית מזיגה (פאב בלשוננו) שהיה מיועד בעיקר לשתית הגויים החקלאים ובעלי המלאכות מהסביבה . הגויים כהרגלם את רוב המשכורת החודשית היו מוציאים בבית המזיגה אצל היהודי, והיהודי הרוויח טוב. אולם הרווח לא מספיק כדי לפתור בעיות אחרות.

מה הבעיות ? הגויים השיכורים נרדמים על הרצפה או על הכסא ולא קמים מרוב שכרות והיהודי צריך להוציא אותם החוצה. קשה היה לו ליהודי צנום להרים ולהוציא גוי שמן החוצה מבית המזיגה,בפרט שמדובר בכמה גויים וכל זה מידי ערב.

בנוסף למריבות שהיו קורות מידי פעם בין הגויים עקב השכרות ושוברים ליהודי את חפצי המקום כמו כסאות ושלולחנות וגם חלק מהרכוש של השתיה. לך תתבע נזקים מגויים...

בנוסף שהיה צריך לנקות את המקום מידי ערב עקב ההקאות והצרכים של הגויים השיכורים מלבד הגועל.

בנוסף היהודי רצה יותר זמן פנוי לו ולמשפחתו ויוכל יותר ללמוד תורה מאשר לעסוק לפרנסתו שעות רבות במשך היום. גם בלילה לעיתים הגויים היו דופקים על הדלת ומבקשים שתיה משכרת והיהודי מהפחד נאלץ לפתוח ולספק את מבוקשם.

לבסוף החליט שלמרות הרווח הטוב, כדאי לו לסגור את בית המזיגה ולפתוח חנות מכולת. הרווח קטן יותר אך ללא בעיות וטרחות והוצאות אחרות. וכן עשה.ויותר לא היו אצלו גויים שיכורים.

אולם עדין באו אליו בלילה גוים חצי שיכורים שהלכו באופן תודעתי למקום שהיה בית המזיגה וקראו לו " מושקה, תביא יי"ש ,תביא בירה, מהר! ".היהודי היה צועק להם:"כאן זה לא בית מזיגה, כאן זה חנות מכולת, תלכו מכאן".

אדם ששב ממעשיו ומחשבותיו הופך להיות אדם אחר ולא אותו אדם שהיה קודם. וזה מה שהוא צריך לומר למחשבותיו\ליצר הרע\לאדם שמזכיר מעשיו הרעים הקודמים :" אני לא אותו אדם הקודם שמחשבות אילו היו רלבנטים עבורו. אני אדם אחר והמחשבות והמעשים האילו לא רלבנטים אלי. תלך מכאן ואל תחזור. תלך לאותו האדם הקודם הישן שחשב מחשבות אילו.