אישה חילונית אבלה על אביה כתבה טענות שונות ומשונות על הדתיים בכל הקשור לקבורה ולאבל על המת.אין קשר כלשהו בין רוב טענותיה לבין חברה קדישא . הכתבה להחליף את חברה קדישא. הקישור http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4073828,00.html .
מכיוון שלא הובאו כל תשובות לטענות האישה , כמו שצריך להתחייב ממקור עיתונאי נטרלי , אענה עליהן כאן אחת לאחת.
כל עבודה שאדם עובד לצורך השני מקובל לקבל שכר.השכיר או הקבלן לא עובד בהתנדבות ומגיע לו שכר עבור עבודתו. גם בעבודות מצווה כמו חזן, קורא בתורה, תוקע בשופר, מעביר שיעורי תורה מכין ילד לבר מצווה וכיוצא צריך לשלם לו. אלא אם האדם מוכן לעבוד בהתנדבות ולא דורש שכר. ללמוד לעילוי נשמת המת או לומר השכבה למת צריכים לעשות הקרובים והאבלים. אם האבלים מעוניינים שאדם אחר ילמד או יאמר השכבה, הם צריכים לשלם לו עבור ההשכבה או הלימוד, אלא אם האדם מסכים להתנדב ולא לקבל תשלום. אין כל חובה (גם תמורת תשלום) על אדם כלשהו לומר השכבה או ללמוד לעילוי נשמת המת ,גם אם האבלים מבקשים ממנו.
בניגוד לטענתה , אין כל פסוקים בארמית שאומרים לעילוי נשמת המת וגם לא ממלמלים את המילים,אלא אומרים אותם בשפה ברורה ובקול כדי שהאבלים ישמעו ,זהלא סוד שאומרים בלחש.ואין כמובן קשר בין הספד ברבים בבית קברות לבין השכבה ולימוד ביחיד בבית.
וכמובן יש מחיר סביר שמקבלים בהתאם לתמורה.אם היא חושבת שהמחיר גבוה מידי, היא לא חייבת להשתמש בשירותיו ,אלא תקבל מישהו אחר עם מחיר סביר כמו שעשתה לגבי הקבר לאם ליד האב המת.
נשים ובנות לא אומרות קדיש רק בנים. קדיש אומרים כאשר יש עשרה גברים בעיקר בזמן תפילה , ככל דברים שבקדושה ולא ביחיד. גם אם המת ציוה לפני מותו שביתו היחידה תאמר קדיש ,לא שומעים לצוואת המת, והבת לא תאמר קדיש וכל שכן לא ברבים. כך נפסק בהלכה היהודית .
כמו שהאישה הדתית אמרה לה, לא נוגעים סתם במת וזה לא מקובל. נוגעים במת לצורך כיסוי העיניים, לצורך טהרה- שטיפה ורחיצה, פשיטת בגדיו והלבשת תכריכים , וכמובן נשיאת המת בהלוויה עד לקבר.גם כאשר הבן\הבת ואפילו התלמיד לרב מאד מצטערים במותו , לא נהוג לגעת במת עצמו.
נהוג ללמוד לעילוי נשמת המת כל השנה , וגם לתת צדקה לעניים ולתלמידים. גם אם האבלים לומדים לעילוי נשמת המת ונותנים צדקה, יש צורך גם בתשלום נוסף לתלמידים\אברכים\ רבנים שילמדו לעילוי נשמת המת. זה אחד מהדברים שעושים לכבוד המת - כך נפסק בהלכה היהודית.את המת מכבדים במותו ולא רק בחייו.
יש שנוהגים לשלם לאברכים,על מנת שילמדו לעילוי נשמת וזה לא משנה מיהו (דתי או חילוני), צדיק או רשע. האברכים לא מתפללים אלא לומדים תורה לעילוי נשמת המת. כך נהגו היהודים במהלך כל הדורות בכל המקומות שידענו שמעם : ספרדים אשכנזים ותימנים.
מכיוון שמדובר במשפחה חילונית, הרי ברור שהמשפחה לא תלמד לעילוי נשמת המת ,ולכן האברכים באו להציע את עצמם למשפחה, גם תמורת תשלום, כי כאמור אין חובה לעשות בחינם. כמובן שכל אחד ואחת יכולים לקבל החלטה האם המחיר נמוך או גבוה , והאם הוא שוכר אדם פלוני או איש אלמוני לעבודה או ללימוד.
וכמו שהוזכר בכתבה היא יכולה לקבור את המת לא בקבורה יהודית אלא בקיבוץ או בקבורה אזרחית או אצל גויים.היא בחרה לקבור את המת בקבורה יהודית בבית קברות יהודי ע"י חברה קדישא. ולכן צריכ לקבל עליה את הכללים של חברה קדישא והיהדות. היא הזכירה בכתבה שבקיבוץ מבקשים מחירים מופקעים לקבורה, ומעניין שהכותבת לא יוצאת נגד מחיר מופקע זה, לעומת המחיר הנמוך שדורשים האברכים על הלימוד ,או מקום קבורה ע"י חברה קדישא (שממילא מוחזר דרך הביטוח לאומי). ועל הניצול שמנצלים את החילונים העירונים לשלם , בנוסף שאין כ"כ היתר לקיבוצים לקבור בבית קברות הקיבוץ מי שאינו חבר קיבוץ.(לחלק מהקיבוצים זה מקור פרנסתם החדש) הדבר רק מעיד על חוסר איזון .
לא חייבים למסור טלפון ובוודאי לא מספר פקס , או כתובת מגורים לחברה קדישא. גם אם יש צורך למסור , יש לבקש לא להעביר את הפרטים לאדם אחר. למרות שהיא לא הזכירה את הדואר ,ידוע לי שיש חברות מצבות ששולחים הצעות דרך הדואר. אני חושב שרלבנטי מאד שחברות יציעו את עצמן למשפחה , בפרט בזמן אבל שהמשפחה לא כ"כ פנויה לכך. המשפחה יכולה לקבל הצעות מחיר ולעשות השוואה בין החברות ובין המחירים של המצבות. זה דבר חיובי ולא שלילי. תמיד המשפחה יכולה לומר שהיא כבר עובדת עם חברה מסוימת בקשר למצבות ולא מעוניינת בעוד הצעות ,כמו בכל הצעה. כיום גם יש את חוק הספאם ,כך שאפשר לתבוע כל חברה על כל הצעת פרסום שלא נתבקשה לשלוח.
בניגוד למה שהיא כתבה, לא בכל רשתות השיווק יש מזון כשר. רשת שיווק טיב טעם מצטיינת במאכלים לא כשרים בהצהרה. רשתות שיווק מייבאים מוצרים עם חוסר השגחה של רבנות . רשתות שיווק משווקים מוצרים של חברות עם מוצרים לא כשרים . וכמובן לכל אדם יש אפשרות לקנות מוצרים בכל מקום שהוא חפץ ואין כל כפיה.יש כפיה אם הלקוחות כמו הכותבת אומרים לרשת שיווק למכור מזון לא כשר בלבד. רשת שיווק היא חברה עסקית ולא מפלגתית אידיאולוגית. כיום רוב הציבור בישראל קונה כשר כולל גוים ולכן כדאי לרשת שיווק למכור כשר ופחות מוצרים לא כשרים. האם מוצר כשר הוא לא מוצר טוב ובריא ויש בו חסרון כלשהו לעומת מוצר לא כשר?
לפי מה שנפסק בהלכה על מצבת הקבר יופיע תאריך עברי ולא לועזי, כי אנחנו יהודים ולא גויים ואנו סופרים לפי התאריך העברי. אם בחייו לא זכרה האדם בתאריך עברי, לפחות במותו, בפרט שכך נהגו היהודים מדורי דורות וכל שינוי בסדרי הקבורה ובית הקברות היא סכנה. אנחנו לא יכולים למחות ולמנוע את מי שמביא פרחים על מצבה או שותל פרחים ואילן ליד הקבר , למרות שהדבר לא מותר לעשות למת ע"פ היהדות.
כמו שהכותבת ציינה את המצב האבסורדי , שבית משפט חילוני קובע לרבנים וחברה קדישא מה לעשות ומה לא לעשות בעניני יהדות, ובכללם גם התאריך הלועזי.
מעניין שלא הזכירה שביקשו ממנה גם לתת צדקה . מעניין שאותה אישה לא הזכירה האם האברכים החרדים שהציעו את עצמם ללמוד לעילוי נשמת המת- האם הם גם נחמו אותה שבאו לביתה ,או דברו "ביזנעס" בלבד? אני מניח שכן , כי אם לא נחמו אותה ,היא הייתה מציינת זאת גם לגנאי. ובדרך אגב נשאל האם יש ומצוי חילוני שמנחם חילוני שלא מכיר ? אדם חרדי מנחם חילוני זה מצוי , כי לנחם מישהו\מישהי לא חייבים להכיר את האדם המת או החי. יש נחמה שמשותפת לכולם.
ולבסוף שדברה על קבורה אלטרנטיבית אזרחית לא דתית,ברור כבר מה הקו ולמה היא מתנגדת לדתיים ולחברה קדישא ללא קשר לדת ולדתיים. היא פשוט מתנגדת לכל קבורה יהודית הנהוגה מדורי דורות שיש לה כל סממן יהודי דתי. הרי כל ההתנגדות היא לחצי שעה של קבורה והרי בקושי קוברים כמה מתים במשך החיים, אח"כ כל ענין הקבורה והמצבה וכל השנים לבקר בבית הקברות ביום השנה ובשאר זמנים בחופשיות וללא תשלום (מלבד חניה)היא יכולה לעשות כרצונה. אז על מה כל הרעש ?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה