יום שישי, 3 ביוני 2011

יריד תעסוקה דרך לחפש עבודה ולהציע עבודה


יריד תעסוקה (יריד גיוס עובדים) דרך לחיפוש עבודה- יריד הוא התארגנות של מעסיקים מענפים ותחומים שונים עם תפקידים שונים . היריד מתקיים באזור מסוים ביישוב מסוים ,מקומי ולא ארצי.לדוגמא גני התערוכה.  בכל יריד יש חברות שמציעות עבודה למחפשי עבודה , וכן חברות שמציעות הכשרה מקצועית בהתאם לסוג היריד.. בד"כ סוג המשרות הן מלאות. בד"כ החברות הן בהתאם לסוג היריד ובהתאם לאוכלוסיית מחפשי העבודה. בד"כ זמן היריד הוא בד"כ בין 5-7 שעות בלבד ובשעות הצהרים והערב ולא הבוקר.
לכל חברה יש דוכן או ביתן עם שילוט ופרסום , ובד"כ לחברות יש עלוני פרסום עם מתנות למשתתפים ביריד תעסוקה וכל שכן למי שגם התראיין.
בכל יריד יש עשרות חברות בלבד שנעות בין 20 ל-50 לערך , לא מעבר לכך.
מדוע אין הרבה מאד חברות ביריד ? לטענת המארגנים הם מקבלים היענות רק לעשרות חברות ולא מקבלים היענות מחברות נוספות רבות להשתתף ביריד,למרות שפנו למאות חברות. האם זה בגלל שפנו לחברות לא רלבנטיות שאין להם צורך בגיוס עובדים , או שהעלות לגיוס עובדים בודדים גבוהה דרך יריד, או שמחיר ההשתתפות ביריד קובע יותר ?
מה לגבי חוסר השתתפות של  חברות כ"א והשמה? הן בד"כ לא משתתפות ביריד. ומכאן גם החיסרון הגדול ביריד למחפשי עבודה ונכתוב לקמן.
בד"כ בעיתונות ובמקומונים מפרסמים מראש את המועד ואת המקום שיריד התעסוקה  יהיה. ואף יש פרסום של החברות המשתתפות ושאר אתרי האינטרנט בהתאם לסוג היריד. אם היריד לסטודנטים בד"כ יהיה פרסום של אגודות הסטודנטים והאוניברסיטאות.
הנהנה העיקרי מהיריד הוא מארגן היריד. היריד הוא בחינם למחפשי העבודה, אולם חברות שמעוניינות להשתתף צריכות לשלם למארגני היריד.
ולכן בד"כ ישתתפו חברות גדולות בעיקר שמגייסים הרבה עובדים בכל תקופה ,או שעכשיו זה זמן גיוס העובדים , ולא עסקים קטנים , ובהתאם לכך גם מספר המעסיקים ביריד כאמור שלא עובר את מספר ה-50. היריד נערך במקומות מסוימים בארץ  מידי כמה חודשים. ביריד בתחום מסוים יתכן שיהיה כל שנה לערך .

חובה וצריך לעשות יריד כל חודש בחודשו במקומות שונים בארץ ,כולל עסקים קטנים בעיקר, והמדינה צריכה להשתתף בהוצאות הגיוס של העסקים הקטנים.   

מה צריך להביא איתו מחפש עבודה ביריד ? רצוי וחובה להביא מסמכים רלבנטיים כמו קורות חיים ובשפע- יתכן שיבקשו מכם מספר העתקי  קורות חיים בחברה אחת , תעודת זהות, תעודת סטודנט תעודות השכלה : תארים אקדמים, לימודי תעודה, תעודת בגרות וכיוצא, רצוי להגיע ליריד כשבידכם מסמכים רלוונטיים, כגון תעודת זהות, תעודות המעידות על ההשכלה שלכם, כל תעודה או פרס אחרים רלבנטיים שמעידה על ניסיון התעסוקתי שלך, והמלצות לא כ"כ חובה בעיקר לשם ראיה ולא לשם מסירה
מה היתרונות של יריד תעסוקה למחפש עבודה ? המעסיקים ביריד מחפשים עובדים לתפקידים ספציפיים. יתכן שמודעות דרושים  בלוח דרושים בעיתון או באינטאנו או בגם באתר החברה הוא לא רלבנטי ומגייסים קורות חיים של מחפשי עבודה לגיוס עתידי. ולכן מחפש העבודה מבזבז את זמנו בשליחת קו"ח למשרה לא מיידית אם בכלל יקבל תשובה לזימון לראיון. כאן החברות צריכות עובדים במיידי. כאשר מחפש עבודה שולח קורות חיים בפקס  או במייל א"א לדעת האם קורות חיים הגיעו והאם מי שצריך לקבל אותם ,קבל אותם. כאן האחראים בחברות לגיוס עובדים בד"כ אגף משאבי אנוש  מקבלות ישירות את קורות החיים שלך . מחפש העבודה יכול להגיע בפעם אחת לכל החברות  פנים מול פנים  ולפגוש את המגייסים בחברות  ללא מתווכים ועובדים זוטרים אחרים וחוסך המון זמן וטורח בטלפונים וחיפוש משרות ושליחת קו"ח ונסיעות לראיון  והמתנה לראיון . יש חברות רבות שגם עושות ראיון ראשוני  קצר עד 5 דקות בד"כ 2-3 דקות, להתרשמות מהמועמד והאם הוא מתאים לדרישות התפקיד. אם הוא מתאים יתכן שיזמנו אותו לראיון מקיף בחברה.  אם אתה מחפש עבודה שפנוי לעבודה וסיימת את הלימודים,יש סיכוי טוב שיריד תעסוקה הוא המקום בשבילך, כדי למצוא את העבודה הבאה שלך. כאשר אתה מגיע ליריד ופוגש בחברות ובנציגי החברות  ומתרשם מהמשרות ומהחברה ,אתם יכולים לקבל החלטה מושכלת יותר האם כדאי לי לעבוד בחברה זו או אחרת , מה דרישות התפקיד ותרבות הארגונית של החברה ועוד. בנוסף שיתכן שיש תפקידים או חברות שלא חשבתם שאתם מתאימים ועכשיו זה נראה מושך ומתאים יותר לך  
מה החסרונות של יריד תעסוקה למחפש עבודה ? אי אפשר להספיק להגיע לכל המעסיקים הרלבנטים. ככל שיש יותר מחפשי עבודה ביריד ובפרט לחברה או חברות מסוימות ,כך יש יותר קושי לראיון קצר ביריד , ואפשר רק למסור קורות חיים ויתכן שכבר החברה תגייס ממי שעשה ראיון קצר.
צריך להביא מספר רב של קורות חיים מודפסים, לא יהיה לך מספיק קורות חיים לחברות ,הרי כמחפש עבודה לא מימשת את האפשרות כלל להציע את עצמך לחברה. יש לקחת בחשבון שיתכן שגם קורות אילו יאבדו ולא יוכלו ליצור איתך קשר למרות שאתה מתאים והיית בראיון קצר.
בד"כ החברות המגייסות לא נותנות כרטיס ביקור להתקשרות אלא רק להיפך.
יש זמן קצר יחסית , על מנת להיות בכל החברות הרלבנטיות וגם לחכות לתורך בכל חברה. בד"כ לא מספיקים להיות בכל החברות הרלבנטיות וגם לזכות לראיון. יש מירוץ נגד הזמן , בפרט שככל שיש יותר מחפשי עבודה ביריד.
יריד תעסוקה במכללה או אוניברסיטה - בד"כ אותם חברות באות כדי לגייס את הטובים ביותר מקרב מחפשי העבודה, ולא רק עובדים טובים. בנוסף שלחלק גדול מתחומי הלימודים במכללה או באוניברסיטה אין כלל חברות מגייסות , ורוב החברות המגייסות ביריד הן בתחומי היי-טק וניהול בעיקר, וחברות אילו בד"כ מחפשות עובדים לטווח הארוך וכן במשרה מלאה ,ובנוסף שחברות כ"א והשמה לא משתתפות בד"כ ביריד - חלק גדול מהסטודנטים לא עומדים בקריטריונים אילו, מלבד מיקום העבודה , הם יכולים לעבוד רק במשרה חלקית ולא מלאה ואין להם יכולת להתחייב לטווח הארוך ,ולכן היריד לא רלבנטי עבורם כלל.
ואילו הסיבות שבעיקר יש פחות מחפשי עבודה מהצפוי והנדרש ביריד למרות היתרונות הגדולים שלו.
למה חברות מסכימות להשתתף ביריד תעסוקה? הרי לחברה יש הרבה הוצאות ולא הכנסות בגיוס מועמדים טובים לעבודה. כמו שאמרנו השתתפות החברה כרוכה בתשלום. בנוסף גם לעלות הביתן והפרסום והמתנות ותשלום לעובדי החברה בעיקר משאבי אנוש או גם עובדים זמניים שם. אם כך למה זה משתלם להם להגיע ולהשתתף ? עיקר הפעילות של החברות היא העלאת המודעות בקרב מחפשי העבודה על החברה עצמה שיידעו שהיא קיימת שיסכימו לעבודה בה וגם שיעבדו לטווח הארוך. יש כמובן חיזוק התדמית של החברה כחברה מצליחה וכמבצעת גיוסים , שבד"כ גיוס מעיד על הרחבה (יתכן שמגייסים שוב אחרי צמצום ופיטורין בשיטת הדלת המסתובבת או שיטת הורדת וצמצום עלויות) , וגם הפניית מחפשי העבודה לפרטים נוספים על החברה ועל התפקידים לאתר האינטרנט של החברה. בחלק מאתרים אילו יש אפשרות להגשת מועמדות לתפקידים בחברה דרך אתר החברה.
מה דרישות החברה לתפקיד ממחפש העבודה? לא רק ממוצע ציונים גבוה - רצוי השכלה כתואר אקדמי או לפחות תעודת בגרות עם אפשרות של קורסים והשתלמויות, ניסיון תעסוקתי רלבנטי ומעבר בראיון ומבחני המיון , וכמובן צריך לעבור את כל ההטיות הלא רלבנטיות בבחירת מועמד לתפקיד שמיוחדות לכל חברה. 
יש מספר סוגי ירידים: יש יריד מטעם לשכת התעסוקה, יש יריד מטעם האוניברסיטה או מכללות בקמפוסים. יש יריד של משרד ממשלתי כמו תחום התיירות, או לעולים חדשים ותושבים חוזרים מטעם משרד קליטת עלייה. יריד מקצועי תחומי מגדרי כמו עו"ד ומתמחי משפטים, או רואי חשבון ועוד.
דוגמא ליריד תעסוקה בתחום התיירות :התקיים ביום ג' 9.2.10, בין השעות 19:00-15:30 בביתן 1 בגני התערוכה בתל אביב.
 אלפיים משרות הוצעו ע"י  כ-40 מציגים: מלונאים ונציגי רשתות בתי מלון, סוכני נסיעות ותיירות פנים, מורי דרך, מפעילי אתרים.לצד משרדי התמ"ת והקליטה, הסוכנות היהודית, שירות התעסוקה, היחידה להכוונת חיילים משוחררים ועוד. בנוסף לנציגי המכללות והאוניברסיטאות, שמקיימות קורסי הכשרה ולימודים בתחומי התיירות, והן הציגו את אפשרויות הלימוד וההכשרה השונות.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה