למה ומה הסיבות שקבוצת ספורט מפסידה או מנצחת ?

למה ומה הסיבות שקבוצת ספורט מפסידה או מנצחת ?

בתשובה  קצרה: צריך לקרוא את הספר "הצוות המנצח" של פט ריילי בהוצאת מטר. למרות שפט ריילי היה מאמן קבוצות כדורסל ב-N.B.A  : לוס אנג'לס לייקרס בשנות ה-80 (מאמן השנה ומאמן העשור עם מספר אליפויות וקביעת שיא של ניצחונות ואליפויות בעשור)  וניו-יורק ניקס בשנות ה- 90 (מתחרה מול שיקגו בולס של ג'ורדן). הספר יכול להתאים לכל קבוצת ספורט כמו:פוטבול,כדורגל, כדור בסיס ועוד. ואף לקבוצות עבודה בחברות מסחריות.

לכל קבוצה יש הפסד מ-2 צדדים עיקריים: היבט מקצועי והיבט פסיכולוגי. כל אחד מהביטים קשור אחד לשני. קבוצות מקצועיות מפסידות כי היבט הפסיכולוגי לא טוב. ומאידך קבוצות עם פסיכולוגיה טובה אך חסרות כישורים מקצועיים יעשו הרבה טעויות מקצועיות ,ויתכן שאף ישפיע על ההיבט הפסיכולוגי. ויפסידו את המשחק

למה נבחרת ישראל בכדורסל מפסידה ולא מנצחת ולא הגיעה למעמד גבוה בנבחרות אירופה ? במילים אחרות , אילו טעויות מקצועיות ומאלו היבטים פסיכולוגיים  קבוצות  כדורסל מפסידות במשחק כדורסל ולא מנצחות את הקבוצה היריבה?

יש הרבה סיבות מקצועיות ואלו הן בקצרה:

1. אין סנטר דומיננטי בנבחרת לאורך שנים (שחקן מספר 5)- גם שחקנים ששחקו כסנטרים,הם שחקו כסנטר בחצי משרה ולא משרה מלאה. אין סנטר טבעי בישראל ,גם עם השחקנים הגבוהים. זה חיקוי. כשחקן מקצועי ששחק בקבוצות כדורסל במשך 6 שנים בעמדת סנטר אני יודע מה אני מדבר.

מה תפקיד הסנטר?  ריבאונד: לפחות לקטוף 10 ריבאונדים במשחק בפרט ריבאונד הגנה וגם בריבאונד התקפה –הסנטר אמור לדעת היכן הכדור אמור לנחות ולהיות שם. לקבל כדור באותיות ליד הצבע מול השחקן היריב ולעשות סל ע"י זריקה או כניסה.  לקבל כדור ולמשוך שחקנים,כך שאפשר לשחקן לזרוק מבחוץ או מהשלוש. לסחוט עבירות משחקנים שבאים לעזור בהגנה. להטביע כדור בסל במקום לזרוק ,ובעיקר דרך צעד וחצי או 2 רגלים עם קפיצה.  חסימות נכונות עם שחקנים 2 ו-3 וגם עם הרכז בצד אחד,כאשר שאר השחקנים בצד שני. וקבלת כדור לקליעה קלה לסל בין שנים לאחר חסימה. מסירה ארוכה לרכז או לאורך המגרש להתקפה מתפרצת.

כאשר יש ביטוח שהסנטר לוקח ריבאונד ומוסר לרכז ולא מפספס את הריבאונד לשחקן היריב, עמדה 2ו-3 יכולים לרוץ קדימה ולעשות התקפות מתפרצות עם סל. ואף כאשר הסנטר בא בטריילר ,הוא מקבל כדור ועושה סל קל ופשוט.

סנטר לא קולע מבחוץ רק מבפנים. כאשר יש סנטר שיודע גם לקלוע מהשלוש זהו יתרון (כמו האפמן במכבי ת"א). למועט  לציין שמעטים השחקנים שידעו בכלל לקלוע לשלוש וגם לפגוע.

2. לא כל הקבוצה קופצים לריבאונד ולא סוגרים שחקנים יריבים לריבאונד בהגנה -התוצאה היא שהיריבים לוקחים את הריבאונד ואת ההזדמנות השניה ולעיתים אף השלישית  ועושים סל. או שיש התקפה חדשה. מכיוון שקבוצה לא יכולה לעמוד בהגנה הרבה זמן ,היא מקבלת סל קל ואף שלוש במקום שתים שהיה קודם. כל שכן כאשר מדובר בהתקפה שלילית. וגרוע יותר כאשר יש זמן קצר לסיום הרבע, והקבוצה השניה יכולה לבזבז זמן ,או יכולה לעשות יותר נקודות.  

השחקנים חייבים לסגור את השחקנים לריבאונד התקפה ובעיקר הגבוהים בעמדה 4 ו-5. סגירה נכונה יכולה להביא לא רק לקטיפת הכדור מהסל אלא גם לעבירה של היריב בניסיון להשיג את הכדור.

מה שקורה בד"כ באופן הגרוע הוא ששחקן היריב לוקח ריבאונד התקפה ועושה סל+עבירה ואח"כ עוד קולע סל ועושה שלוש, או גרוע יותר לקוח את הכדור החוזר ועושה סל של 2 או מתחיל התקפה חדשה.

טוענים שהשחקנים היריבים יותר גבוהים משחקני נבחרת ישראל – הטענה לא כ"כ רלבנטי כלל לריבאונד מה הגובה של השחקנים היריבים, ושהם גבוהים יותר ב-5 -10 ס"מ  מהקבוצה. כאשר סוגרים את השחקן,גם השחקן הגבוה היריב לא יכול לקחת ריבאונד משחקן הקבוצה הנמוך ממנו. כאשר שחקני הגנה קופצים יותר לגובה מאשר שחקן גבוה שרק מרים את הידים ובקושי קופץ , יש סיכוי לשחקן הנמוך יותר לקחת את הכדור. הקפיצה צריכה להיות יותר ב-10 ס"מ וזה לא קשה.  

בנוסף בקפיצה לריבאונד לא ממש קופצים לגובה אלא בעיקר לוקחים את הכדור בקצות האצבעות ולא עם כל היד, ולכן לעיתים מאבדים את הכדור לשחקן היריב. ולעיתים עושים סל עצמי . ריבאונד לוקחים עם כל כף היד ועם מרפקים כלפי מעלה ועם קפיצה גבוהה. שחקן  נמוך יכול לקחת ריבאונד כאשר בא בתנופה.

לקיחת ריבאונד באופן קבוע גורמת שהקבוצה מתחילה התקפה ולא הגנה. הקבוצה היריבה מבינה שיש לה רק הזדמנות אחת לקליעה בפנים או בחוץ ואין הזדמנות שניה ,ולכן יש לחץ מסוים לזריקה לסל.