באינטרנט יש מספר סוגים של לוחות דרושים שהולכים ומתרבים וגם משתכללים עם הזמן .
וכיום כבר העיתון איבד את הרלבנטיות שלו לעומת לוחות דרושים באינטרנט כי היתרון הגדול של האינטרנט לעומת עיתון הוא עדכון מיידי של הצעת העבודה וגם הסרת הצעת העבודה ונגישות מיידית לקהל היעד וחשיפה של 24 שעות ביממה למחפשי עבודה.
1. לוחות דרושים של העיתונים הגדולים- ידיעות אחרונות, מעריב, לוח העיר (הארץ) , ישראל היום ושאר המקומונים כמו גל גפן באזור המרכז. מלבד העבודות שכתובות בעיתון הנייר הן כתובות גם באתר האינטרנט בלוח דרושים של העיתון. באינטרנט יש יותר נגישות לשליחת קורות חיים וכן יש אפשרויות חיפוש והצלבה של משרות לפי תחומים והתמחויות ותתי התמחויות ותפקידים וגם חיפוש חופשי של טקסט וכן תאריך המודעה והרלבנטיות שלה מאשר בעיתון.
2. לוחות דרושים של חברות כ"א והשמה- כמו מנפאואר, דנאל, אורטל, ל.מ, חבר הון אנושי, אביגיל ועוד. JobInfoבתחום ההיי-טק. באתרי האינטרנט של חברות כ"א והשמה יש הצעות עבודה בהתאם לחברות ולתפקידים שחברת כ"א והשמה עובדת איתן.אם חברת כ"א והשמה לא עובדת עם מעסיקים בתחום הייצור, לא יהיו משרות של ייצור וכן הלאה.
צריך לדעת באלו משרות ותחומים חברות כ"א והשמה עובדים. יתכן שחלק מהמשרות לא רלבנטיות והן עדין באתר למרות שמצוין תאריך רלבנטי ,או יתר על כן משרות פיקטיביות על מנת לקבל קורות חיים ממועמדים.
להבדיל מלוח דרושים של עיתון או חברות פרטיות , בחלק מאתרי כ"א יש צורך בשליחה חוזרת עם כל הפרטים שלך לכל קורות חיים אחד לתפקיד אחד. מה שעושה את שליחת קורות החיים למספר תפקידים כמייגע מלבד באגים נוספים שלא שולחים את קורות החיים.
יש אפשרות לקחת את מספר המשרה באתר הדרושים ולהתקשר לסניף הרלבנטי של חברת כ"א בקשר למשרה , כאשר בחברת כ"א יש כבר את קורות החיים שלך .
3. לוחות דרושים חינמיים - הלוחות המובילים : דרושים , Jobnet ו Jobmaster. מחפש העבודה לא משלם עבור המשרות בלוח הדרושים , אלא רק המעסיק ללוח הדרושים. המחיר שמשלם המעסיק ללוח הדרושים הוא פחות ממה שהוא משלם לעיתונים או\גם שיש ביקוש עבודה יותר כמותי ואיכותי של עובדים ויותר רלבנטיות מאשר עיתון , ומכאן גם הכדאיות שלו למעסיק.
4. לוחות דרושים בתשלום- הלוחות המובילים: Alljobs, MsnJobs ו Jobby. גובים דמי תשלום חודשי ממחפשי העבודה. כאשר יש מיתון יש יותר רלבנטיות לתשלום כי מספר הצעות עבודה קטנות ויש יותר מעומדים. ומאידך בתקופת שפע ועודף תעסוקה המצב הפוך ויש פחות נטיה לשלם. חלק מהמשרות מוכפלות בצורות שונות ,גם ע"י המעסיקים וגם ע"י האתר , על מנת ליצור נפח הצעות יותר גדול וכן כדי להגדיל את הסיכוי בהשגת יותר קורות חיים ממעומדים שיראו וישלחו לפחות הצעה אחת.
5. אתרי הפצה של קורות חיים – כמו runner,digger . מחפש עבודה מעלה לאתר את קורות החיים עם ציון התפקידים והתחומים והאתר שולח את קורות החיים לתפוצה של חברות כ"א והשמה ומעסיקים פוטנציאלים. לרוב הכלי לא יעיל , עקב הגשת מעומדות לתפקידים שאין להם הצעות עבודה רלבנטיות כרגע.
6. אתרים מתווכים בין מחפש עבודה למעסיק- מחפש עבודה מעלה קורות חיים וגם דברים נוספים כמו סרטון, קובץ קול, תמונה, גיליונות ציונים, תעודות סרוקות, ומכתבי המלצות, וכל דבר שיכול לסייע לו במציאת עבודה ומעסיק שיקבל אותו לעבודה.ואפשרות שליחת קישור לתכנים באתר למעסיק. מצד שני גם המעסיקים נכנסים לאתר ומחפשים עובדים ויש יותר מידע על המעומד .
7. לוחות דרושים של חברה - בכל חברה גדולה יש לוח דרושים באתר האינטרנט שלה.ודרך הלוח אפשר לשלוח קורות חיים. הלוח מחולק לפי תחומים ותפקידים. בד"כ הלוח מעודכן באחריות אגף משאבי אנוש. יש חברות ששליחת קורות חיים אפשריים רק דרך אתר החברה בלבד .הם מפרסמות הצעות עבודה בלוחות דרושים אולם בלוח דרושים יש רק קישור לאתר החברה ולא אפשרות של שליחת קורות חיים דרך הלוח דוגמאות: תעשיה אווירית, פלאפון, בנק לאומי ועוד.
8. לוח דרושים של מחפשי עבודה - חדשני מאד ולא נפוץ בארץ.עובד בשיטה הפוכה ללוח דרושים וזה לא דומה לאתר מתווך.בלוח דרושים זה מתפרסמים קורות חיים של מועמדים עם תגיות של תפקידים עם אופציה של עובד,לא עובד ועוד אפשרויות.יתכן שגם מדובר באתר פרטי של מחפש עבודה או באתר ייעודי של חיפוש עבודה. הדבר היחידי שעושה מחפש עבודה הוא להעלות קורות חיים ולהגדיר את התפקידים ושאר פרטי המשרה וזהו.חברות כ"א והשמה או מעסיקים פוטנציאלים בעיקר יכולים לעשות חיפוש או באמצעות תוכנה לשאוב את כל פרטי המעומדים הרלבנטים לתפקיד .
ראה גם בהמשך הבלוג התייחסות ספציפית יותר לכל לוח דרושים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה