תחקור עצמי אחרי מלחמה או רעב בתנ"ך
כאשר מתים חיילים מישראל במלחמה- יש מיד תחקור למה הסיבה לכך היא עבירה שעשו עם ישראל או החיל. הגישה אומרת שאף חיל לא צריך למות בקרב, (לעומת הגישה הגויית העולמית הסוברת שהעיקר לנצח במלחמה גם אם נפלו הרבה חיילים ).
בספר במדבר פרשת מטות מובא שיצאו 12 אלף למלחמה (ועוד 12 אלף על הכלים לשמירה) במלחמה נגד מדין וכלם חזרו ללא מת אחד ולא נפקד מהם איש כלל ,והביאו קורבן על הרהור עבירה.
בספר יהושע מסופר על המנהיג יהושע שצר על העי ומתו בקרב ה-1 כ-36 איש (לפי חז"ל זה היה בן אדם אחד ששקול כנגד 36 אנשים). הוא עשה תחקיר וגילה את פרשת עכן בן כרמי שמעל בחרם.
בספר שמואל א' מסופר על שאול ומלחמתו בפלשתים והוא רדף אחריהם ושאול השביע את העם עם חרם לא לטעום אוכל עד שמסיימים את הקרב והעם הסכים לכך. שאול הרגיש שמישהו עבר על החרם ועשה גורל ונפל על בנו יהונתן שעבר על השבועה ואכל מיערת הדבש.
מובא בסוף שמואל ב' , בימי דוד המלך היה רעב 3 שנים ,לפי חז"ל דוד המלך בדק כל שנה את עבירות עם ישראל שהעונש עליהן הוא רעב ולא מצא , עד שגילה את פרשת הגבעונים ומילא את דרישתם ואז הרעב נפסק.
בתחילת ספר מלכים ב' מתואר שהיה רעב בשומרון 7 שנים עד שאכלו בשר בניהם ובנותיהם עקב החטא של עבודה זרה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה