יום חמישי, 11 באוגוסט 2011

בני מיכל ומירב בנות שאול והמגדל ילד כאילו ילדו:


בני מיכל ומירב בנות שאול :
שאלה ראשונה - בשמואל א פרק יח כתוב " ויהי בעת תת את מרב בת שאול לדוד והיא נתנה לעדריאל המחלתי לאשה".
ואילו בשמואל ב פרק כ'א אנו מוצאים "...וְאֶת-חֲמֵשֶׁת, בְּנֵי מִיכַל בַּת-שָׁאוּל, אֲשֶׁר יָלְדָה לְעַדְרִיאֵל בֶּן-בַּרְזִלַּי, הַמְּחֹלָתִי".איזו בת שאול נישאה לעדריאל, מרב או מיכל? ובהתאם לכך מי ילדה את הילדים

שאלה שניה - שימו לב לתופעה מעניינת:
שמואל ב פרקים ח-ט: "וְיוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה, עַל-הַצָּבָא; וִיהוֹשָׁפָט בֶּן-אֲחִילוּד, מַזְכִּיר.  יז וְצָדוֹק בֶּן-אֲחִיטוּב וַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן-אֶבְיָתָר, כֹּהֲנִים; וּשְׂרָיָה, סוֹפֵר.  יח וּבְנָיָהוּ, בֶּן-יְהוֹיָדָע, וְהַכְּרֵתִי, וְהַפְּלֵתִי; וּבְנֵי דָוִד, כֹּהֲנִים הָיוּ." (סוף פרק ח').
תחילת פרק ט - "וַיֹּאמֶר דָּוִד--הֲכִי יֶשׁ-עוֹד, אֲשֶׁר נוֹתַר לְבֵית שָׁאוּל; וְאֶעֱשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד, בַּעֲבוּר יְהוֹנָתָן.  ב וּלְבֵית שָׁאוּל עֶבֶד וּשְׁמוֹ צִיבָא, וַיִּקְרְאוּ-לוֹ אֶל-דָּוִד; וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֵלָיו הַאַתָּה צִיבָא, וַיֹּאמֶר עַבְדֶּךָ."

ולעומת זאת פרקים כ-כ'א: "וְיוֹאָב, אֶל כָּל-הַצָּבָא יִשְׂרָאֵל; וּבְנָיָה, בֶּן-יְהוֹיָדָע, עַל-הכרי (הַכְּרֵתִי), וְעַל-הַפְּלֵתִי.  כד וַאֲדֹרָם, עַל-הַמַּס; וִיהוֹשָׁפָט בֶּן-אֲחִילוּד, הַמַּזְכִּיר.  כה ושיא (וּשְׁוָא), סֹפֵר; וְצָדוֹק וְאֶבְיָתָר, כֹּהֲנִים.  כו וְגַם, עִירָא הַיָּאִרִי, הָיָה כֹהֵן, לְדָוִד" (סוף פרק כ)

ומיד תחילת פרק כ'א
"א וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד שָׁלֹשׁ שָׁנִים, שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה, וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד, אֶת-פְּנֵי יְהוָה;  {ס}  וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-שָׁאוּל וְאֶל-בֵּית הַדָּמִים, עַל-אֲשֶׁר-הֵמִית, אֶת-הַגִּבְעֹנִים.  ב וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ לַגִּבְעֹנִים, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם:  וְהַגִּבְעֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה, כִּי אִם-מִיֶּתֶר הָאֱמֹרִי, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נִשְׁבְּעוּ לָהֶם, וַיְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לְהַכֹּתָם בְּקַנֹּאתוֹ לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה.  ג וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-הַגִּבְעֹנִים, מָה אֶעֱשֶׂה לָכֶם; וּבַמָּה אֲכַפֵּר, וּבָרְכוּ אֶת-נַחֲלַת יְהוָה.  ד וַיֹּאמְרוּ לוֹ הַגִּבְעֹנִים, אֵין-לי (לָנוּ) כֶּסֶף וְזָהָב עִם-שָׁאוּל וְעִם-בֵּיתוֹ, וְאֵין-לָנוּ אִישׁ, לְהָמִית בְּיִשְׂרָאֵל; וַיֹּאמֶר מָה-אַתֶּם אֹמְרִים, אֶעֱשֶׂה לָכֶם.  ה וַיֹּאמְרוּ, אֶל-הַמֶּלֶךְ, הָאִישׁ אֲשֶׁר כִּלָּנוּ, וַאֲשֶׁר דִּמָּה-לָנוּ; נִשְׁמַדְנוּ, מֵהִתְיַצֵּב בְּכָל-גְּבֻל יִשְׂרָאֵל.  ו ינתן- (יֻתַּן-) לָנוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים, מִבָּנָיו, וְהוֹקַעֲנוּם לַיהוָה, בְּגִבְעַת שָׁאוּל בְּחִיר יְהוָה;  {פ} וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, אֲנִי אֶתֵּן. "

השאלה היא על הצמידות של פירוט שרי הצבא בשני התיאורים- במקרה הראשון מונים את שרי הצבא ואחריהם את רצונו של דוד לעשות חסד עם בית שאול. ובמקרה השני מונים את שרי הצבא ומיד אחר כך מתארים את הסכמתו להמית את הנותרים בבית שאול. מה משרתת הצמידות הזו?

תשובה :
מובא בחז"ל במסכת סנהדרין פרק שני דף יט עמוד ב'  התירוץ שמרב נשאה לעדריאל ולא מיכל  וילדה ילדים .אך מרב מתה ומיכל גדלה את הילדים של מרב ולכן נקראו הילדים על שמה , ומכאן לומדים שלא רק המוליד והיולד  ילד הוא בנו\בנה, אלא גם המגדל את הבן.  ומובא שם עוד מספר ראיות: לגבי משה רבינו שזה השם שנתנה לו בתיה בת פרעה ולא הוריו וקרוביו כי בתיה בת פרעה גדלה את משה מגיל שנתיים (לאחר ההנקה) עד גיל  20 שנה שהיה במצרים. לגבי עובד בנם של רות ובעז שמובא בסוף רות שהשכנות אמרו יולד בן לנעמי ולא לרות כי נעמי גדלה. וכן לגבי יוסף שנקראו בני ישראל - בני יוסף , מפני שכלכל אותם במצרים ולכן נקראו על שמו ולא על שם ישראל אביהם.
אלה בני משה- ומונה את בני אהרון מלמד שכל המלמד בן חברו תורה כאילו ילדו .

ההסבר לכך נראה פשוט ,כי מיכל נתנה לפלטי בן ליש כידוע,ולא לעדריאל ,מירב אחותה התחתנה איתו. ואחרי מות שאול ועלית איש-בשת בנו של שאול למלוכה ודוד מלך ביהודה - דרש דוד מאיש-בשת שיתן לו את מיכל בת שאול שנתנה לו בעבר.

לגבי הענין השני - אין מוקדם ומאוחר בתורה וגם בנביא. כמו שאנו מבינים לפי הפרקים , שני המקרים לא קרו יחדיו. בתחילה לאחר מות יהונתן ושאול ,ולאחר מות איש בשת- דוד מלך בכל ישראל ורצה לגמול טובה וחסד עם בני יהונתן , וכל שכן שלפי דעות במפרשים - לפי חז"ל בנו של יהונתן  היה רבו (הלא מובהק) של דוד שנקרא איש בשת. זה היה בתחילת מלכותו וכל שכן שמרד אבשלום (היה קצת לפני הרעב)  הוא היה כבר על שולחנו כידוע. ומקרה הרעב היה בסוף ימיו של דוד ובסוף מלכותו.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה