יום חמישי, 11 באוגוסט 2011

ובני רשף יגביהו עוף ולחמי רשף, מהו רשף ?


ובני רשף יגביהו עוף ולחמי רשף, מהו רשף ?
שאלה:כתוב ובני רשף יגביהו עוף, מזי רעב  ולחמי רשף וקטב מרירי , מה פירוש המילה רשף ?

תשובת החוקרים- הם  מפרשים את הפסוק ע"י שימוש בתגליות מהעיר אוגרית כדי לזהות את המילה רשף עם האל הכנעני RASHAF. ברור לכן ש"בני רשף" הם "בני האל רשף". באנלוגיה מלאה לביטוי "בני האלוהים" (למשל בספר בראשית) שניתן לפרש כמלאכים, כך ניתן לפרש את "בני (האל) רשף" כמלאכים. זה כנראה היה ביטוי נפוץ באותה תקופה והסופר השתמש בו. האם פרשנות זו מקובלת על חכמי ישראל ?

תשובה: במסכת ברכות בפרק ראשון פירשו שבני רשף האלו הם מזיקים או ייסורין . מהפסוק בפרשת האזינו – מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי. מזי רעב זה ייסורין של רעב. קטב מרירי שם של מזיק. יש חכם אחד שמסמיך את לחמי רשף למזי רעב, ויש שמסמיך לקטב מרירי.

וזה לשון התלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד א: ואמר רבי יצחק: כל הקורא קריאת שמע על מטתו - מזיקין בדילין הימנו, שנאמר +איוב ה'+ ובני רשף יגביהו עוף; ואין עוף אלא תורה, שנאמר: +משלי כ"ג+ התעיף עיניך בו ואיננו; ואין רשף אלא מזיקין, שנאמר +דברים ל"ב+ מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי.  
 אמר רבי שמעון בן לקיש: כל העוסק בתורה יסורין בדילין הימנו, שנאמר: ובני רשף יגביהו עוף; ואין עוף אלא תורה, שנאמר: התעיף עיניך בו ואיננו; ואין רשף אלא יסורין, שנאמר: מזי רעב ולחמי רשף.

בפירוש רש"י דברים פרשת האזינו פרק לב כתוב - ולחמי רשף - השדים נלחמו בהם, שנאמר (איוב ה, ז) ובני רשף יגביהו עוף, והם שדים
וכן בפירוש רש"י לתהלים פרק עו פסוק ד :  ורשפי קשת ל' ולחומי רשף (דברים ל"ב) דמתרגמינן עוף, ובני רשף יגביהו עוף (איוב ה') וכן ומקניהם לרשפים (לקמן /תהלים/ עח) לצפרים, וכן ובני רשף בני עפיפה הם שדים יגביהו לעוף

פירוש נוסף בחז"ל  שרשף הם עופות . מובא בשמות רבה (וילנא) פרשת וארא פרשה יב
... לגבי מכת ברד והעוף יורד עליו מלמעלה ואוכלו (את בשר הבהמה של המצרי) שנאמר (תהלים עח) ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים, מהו ומקניהם לרשפים אלו העופות, כמד"א (איוב ה) ובני רשף יגביהו עוף.
חיזוק נוסף לפירוש מובא בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת האזינו: ולחומי רשף תרגם אכילי עוף כמו (איוב ה) ובני רשף יגביהו עוף.וכן פירש גם אבן עזרא בפירוש הפסוק בפרשת האזינו.

פירוש נוסף של רשב"ם בפרשת האזינו פרק לב : ולחומי רשף - ברד ואש מן השמים. כמו רשפי [אש]. ועיקר פירושו לשון פריחה בעוף כדכת' בני רשף יגביהו עוף. שמה שבר רשפי קשת, כלשון מחץ יעוף יומם:

בנוסף, אי אפשר להזכיר דימוי של אלילים במקרא , זה נגד ההלכה היהודית  "ושם אלוהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך "  למעט מה שנכתב בתורה עצמה שמותר,  אבל לכתוב דימויים בין האדם לאליל כאילו יש בו ממש (בני מלאכים או אלילים) ? זה בוודאי אסור,ולכן לסיכום הפירוש לא מקובל על חכמי ישראל כלל ועיקר, ודברי החוקרים בורות של עמי הארץ.

החוקרים לא מבינים דבר בלשון העברית וביהדות ודיניה, ולכן הביאו ממרחק את פירושם מתוך שפה אחרת אוגרית - ודרך אגב אציין שראיתי שכך פירשו הרבה פסוקים בנביא מתוך שלא הבינו את לשון הקודש ואת פירוש הפסוק ואת מדרשו.

אנו רואים את ההבדל בין השכל הישר של חכמי ישראל לעומת השכל העקום של החוקרים

תגובה 1: