דחיינות בלימודים והגשת עבודות

דחיינות בלימודים והגשת עבודות

המרצה בקורס מסוים באוניברסיטת MIT אמר ביום הראשון לסטודנטים את הסילבוס ותכנית הלימודים של הקורס. מלבד אחוז ההופעה בשיעורים,חלק ממטלות הקורס  כללו הגשת 3 עבודות גדולות.

המרצה, מומחה להתנהגות צרכנים, לימד באותו סמסטר ב- 3 כיתות את אותו קורס בדיוק, עם אותה תוכנית לימודים מלבד שינוי אחד קטן. המרצה רצה לעשות בדיקה להשערה מסוימת על דחיינות בלימודים בין 3 כיתות .בסוף הקורס  המרצה ישווה את הציונים של הסטודנטים ב-3 הכיתות עם בדיקה בהתאם לשינוי הקטן.

בכל כיתה התבקשו הסטודנטים להגיש 3 עבודות גדולות שיש להם משקל בציון הסופי.

בכיתה הראשונה התבקשו התלמידים לקבוע בעצמם בתיאום כל הסטודנטים את מועד הגשת כל אחת מהעבודות ולעמוד במועד (תאריך) שהם קבעו לעצמם. כל איחור של יום בהגשת העבודה גורר הורדת ציון של 1%. כדי שלא יירד ציון לסטודנט,הוא חייב להגיש את העבודה בזמן ולא לאחר הזמן.

בכיתה השנייה התבקשו התלמידים להגיש 3 עבודות מתי שהם רוצים לאורך הסמסטר.אין תאריך מסוים להגשה. כל תאריך במהלך הסמסטר הוא תאריך טוב להגשה. הם לא צריכים להודיע למרצה ולמתרגל מתי הם מתכוונים להגיש את העבודות, הם פשוט צריכים להגיש. אין הורדת ניקוד על איחור בהגשת עבודות.

 
לכיתה השלישית המרצה קבע לסטודנטים מראש מה מועדי ההגשה של כל עבודה מבלי יכולת ערעור של הסטודנטים ושינוי המועדים .אין גמישות בהגשה כמו בכיתה הראשונה ואין גם בחירה כמו בכיתה השניה- יש הכתבה. מועדי ההגשה נפרסו באופן שווה לאורך הסמסטר: מועד הגשה ראשון היה בשליש הסמסטר, מועד הגשה שני היה אחרי שני שליש סמסטר, ומועד ההגשה האחרון היה בסוף הסמסטר.

שאלת ההשערה- איזו כיתה תקבל את הציונים הכי גבוהים לעומת שאר הכיתות? באיזו כיתה הושגו הציונים הנמוכים ביותר?

תשובה: הכיתה שלא היה גמישות ולא בחירה אלא הכתבה מראש על זמני הגשת העבודות. הכיתה עם הציונים הכי גרועים היתה הכיתה השניה. והכיתה הראשונה עקב הקנס במקום השני.