דרך לבדיקת אשה בתולה או בעולה

דרך לבדיקת אשה בתולה או בעולה

הדבר העיקרי לבדיקת אישה האם היא בתולה או לא כאשר לא בתולה חייבת מיתה מדין מלך וסנהדרין הוא להעביר את האישה מול הציץ של כהן גדול-  אם היא מעל ל-3 שנים (אם היא גויה), או אם היא לא בתולה אם היא ישראלית - פניה מוריקות ויודעים שהיא לא בתולה.

מובא במסכת יבמות דף ס עמוד ב ,שכך עשו במלחמת מדין כמובא בספר במדבר בפרשת מטות. כל אישה שיודעת משכב זכר המיתו וכל אישה שלא יודעת משכב זכר החיו.משכב זכר- האישה ראויה להיבעל מגיל 3 שנים ומעלה(בזמנים הקדמוניים,לא היום-הגבר פדופיל),כמובן שעם ישראל לא ידעו את הגיל של הנשים המדיניות הקטנות, והמדינית או המדיניות לא נאמנות לומר את גילן.  

דרך נוספת לבדיקה- אישה תשב על פי חבית של יין , אם פתחה פתוח והיא לא בתולה הרי הריח של היין יעלה מהרחם והמעיים עד הפה (כידוע למי שיש לו חולי מעיים- שמרגישים את הריח המעיים שלו בפיו). ואם היא בתולה ופתחה סגור- אין ריח.

מובא בסוף ספר שופטים פרק כא , בפרשת פלגש בגבעה כאשר כל ישראל נלחמו נגד שבט בנימין, כולם נשבעו שמי שלא יעזור וישתתף במלחמה מכלל ישראל- יהרג. לאחר מכן נמצא שאנשי יבש גלעד לא באו למלחמה. ושבטי ישראל הרגו אותם מלבד 400 הנשים הקטנות שלא ידעו משכב זכר.

ומובא במסכת יבמות דף ס עמוד ב שהבדיקה הייתה ע"פ חבית יין. לא יכלו לעשות בדיקה בציץ כי כתוב לגבי ציץ לרצון להם לפני ה' ולא לפורענות. ואישה שהיא יודעת משכב זכר- הבדיקה עבורה היא פורענות שהורגים אותה.  אם כן תשאלו למה לגבי בנות מדין לא דורשים כך. כי כתוב להם,לעם ישראל ולא לגויים. לגויים אפילו לפורענות אפשר לבדוק.  

במסכת כתובות בפרק ראשון מובא שאחרי חורבן בית שני שלא היה ציץ - בזמן רבן גמליאל הוצרכו לבדיקה זו כדי לעשות שלום בין אישה לבעלה.

חובה לציין שדרך בדיקה זו יש בה מן הביזוי וחוסר כבוד לאישה שמושיבים אותה על פי חבית,ולכן אם לא היו בטוחים שבדיקה זו אמיתית,לא היו עושים.