יום שלישי, 30 באוגוסט 2011

והיית אך שמח


והיית אך שמח
שאלה: אך הוא מיעוט, מה בא למעט בפסוק בסוף פרשת ראה בספר דברים "והיית אך שמח" ומה דרשת חז"ל בפסוק?
תשובה: יש מספר תירוצים על כך. חז"ל בתלמוד בבלי מסכת סוכה דף מח עמוד א מובא  דרשה דתנו רבנן: +דברים טז+ והיית אך שמח - לרבות לילי יום טוב האחרון (שמיני עצרת)לשמחה. ומכאן אומרים בספרי חסידות כמה גדולה מעלת השמחה שבכל מקום אך ממעט ולגבי שמחה זה מרבה.

1.     הגר"א מסביר שבסוכות יש מספר מצוות: סוכה, 4 מינים(כל מין מצוה בפני עצמו), שמחת בית השואבה וניסוך המים. ואילו בשמיני עצרת אין כל המצוות האלו מלבד מצות עשה ולא תעשה מלאכה של יום טוב. (ולכן נקרא עצרת ,גם שבועות ,כי אין מצווה ספציפית נוספת ביום זה)
2.     ממעט את הגויים , שרק ישראל שמחים ולא הגויים. בסוכות מקריבים 70 פרים בקורבנות החג כנג 70 אומות העולם. בשמיני עצרת מקריבים פר אחד כנג ישראל בלבד. חז"ל אמרו משל למלך שעשה תה ומסיבה לכולם. לאחר 7 ימי המשתה שכולם הלכו ,אמר לאוהבו שרוצה לעשות איתו משתה ושמחה לבד.
3.     בפסוק הקודם כתוב שאדם צריך להיות בשמחה יחד עם ביתו ובנו עבדו ואמתו. אולם מה הדין כאשר אדם רווק, אלמן, או ניצול שואה שאיבד את משפחתו ,האם הוא צריך להיות גם במצוות שמחה? זה מה שבא הכתוב לרבות, שלמרות שלאדם אין משפחה הוא צריך להיות בשמחה
4.     עוד הסבר של חז"ל במדרש פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) נספחים ב - פרשה אחרת : ד"א והיית אך שמח, מהו אך שמח את מוצא אעפ"י שאדם שמח בעולם הזה אין שמחתו שלימה. היאך בעולם הזה אדם נולד לו בן והוא מיצר עליהם לומר שהן בנים של קיימא או אינם של קיימא והילכך הוא מיצר, אבל לעתיד לבא הקב"ה מבלע את המות, שנא' ובלע המות לנצח וגו' (ישעיה כה: ח), אותה השעה שמחה שלימה, שנא' אז ימלא שחוק פינו ולשונינו רנה (תהלים קכו: ב). ד"א והיית אך שמח, אדם שמח בעולם הזה בא מועד לוקח לו בשר ומבשל בתוך ביתו לשמוח בשביל המועד, לא עשה אלא בא לאכול ומתחיל נותן לכל אחד ואחד מבניו חלקו, של אחי גדול משלי, ונמצא מיצר אפי' בתוך שמחתו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה