עקרות חנה אימו של שמואל ועונש פנינה צרתה ופירוש פסוק
שאלה: מנין שחנה אימו של שמואל הייתה עקרה , ומה העונש של פנינה צרתה שצערה את חנה?
וגם מה פירוש הפסוק בתפילת חנה עד עקרה ילדה שבעה,ורבת בנים אומללה ?
תשובה: ידוע שבזמנם היה אפשרי לישא מספר נשים. כאשר האישה ה-1 אשת נעוריו של הבעל לא ילדה לו ילדים, הוא נשא אישה שניה פוריה שילדה לו ילדים. ראו מקרה האמהות שרה רחל ולאה (רק ששם האמהות הציעו לבעלם להינשא לאישה שניה ולא מיוזמתו - הבעל פשוט לא רצה להכניס צרה לאשתו ,למרות שרצה בנים ,העדיף לחכות לבנים מאשתו האהובה)
חנה הייתה האשה ה-1 ופנינה האשה השניה, בפסוק מתוארת חנה ואח"כ פנינה. לפנינה היו 10 בנים , וזה מה שאמר אלקנה בעלה לחנה שאני טוב לך מ-10 בנים של פנינה. מכיוון שאלקנה נשא את פנינה כאישה שניה , פנינה ילדה תלד 10 בנים - עברו הרבה שנים. מה שמעיד על עקרות חנה האישה.
בשמואל א' פרק ב' יש את תפילת חנה. חנה אמרה "עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אומללה" - והיא דיברה על עצמה ועל צרתה פנינה. אך חנה ילדה רק 5 בנים (הראשון שמואל) ולא שבעה ולמה פנינה אומללה?
אומרים חז"ל במדרש שפנינה נענשה שצערה את חנה , למרות שחז"ל אומרים שפנינה התכוונה לשם שמיים שצערה את חנה כדי שתתפלל יותר מעומק הלב והכוונה שיהיו לה בנים.אולם מכל מקום מי שמצער את חברו גם לשם שמים נענש.
וזה לשון הפסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא מג - כי פקד ה' את חנה
ד"א הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים אילו עשרה בנים של פנינה, לא עשה אלא כשבא לפקוד את חנה היתה חנה יולדת בן אחד ופנינה קוברת שני בנים, ילדה חנה ארבעה ופנינה קוברת שמונה, והיתה חנה מעוברת בן חמישי, ונתייראה פנינה שלא תקבור שני בניה שנשתיירו לה, מה עשתה פנינה, הלכה ובקשה מן חנה, אמרה לה בבקשה ממך נעניתי לך, יודעת אני שחטאתי לך אלא וותר לי כדי שיחיו שני בני שנשתיירו לי, באותה השעה נתפללה חנה לפני הקדוש ברוך הוא, אמרה לפניו וותר לה את שני בניה שיחיו, אמר לה הקדוש ברוך הוא חייך שהיו ראויים למות אלא הואיל שנתפללת עליהם שיחיו לשמך אני קורא אותם, לפיכך הוא אומר עד עקרה ילדה שבעה שנתחשבו לה שני בנים של פנינה.
וזה שנאמר עד עקרה ילדה שבעה- 5 בנים של חנה, ועוד 2 של פנינה שגרמה בתפילתה שלא מתו . ורבת בנים אומללה- היא פנינה שמתו לה רוב בניה, ולצרתה חנה עכשיו יש יותר ילדים ממנה(ויותר חשוב כי הראשון הוא שמואל)
יש פירוש אחר בחז"ל על הפסוק בפסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא מג - כי פקד ה' את חנה
עד עקרה ילדה שבעה (שם /שמואל א' ב'/) זו חנה, ורבת בנים אומללה (שם /שמואל א' ב'/) זו פנינה, ואם חמשה ילדה היאך אומרת ילדה שבעה, רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנין, רבי יהודה אומר חמשה ילדה אלא ששמואל שקול כנגד משה ואהרן שנאמר משה ואהרן בכהניו ושמואל בקראי שמו וגו' (תהלים צ"ט ו'), רבי נחמיה אומר חמשה ילדה [אלא] שראתה שני בניו של שמואל ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה (שמואל א' ח' ב') ובני בנים כבנים, לכך עד עקרה ילדה שבעה, [ורבנין אמרין חמשה ילדה].
יש עוד פירוש אחר של חז"ל שהפסוק מתפרש על רחל ולאה. מובא בבראשית רבה (וילנא) פרשת ויצא פרשה עב - עד עקרה ילדה שבעה, זו לאה שהיתה עיקרה של בית ילדה שבעה, ורבת בנים אומללה, זו רחל שהיתה ראויה שיעמדו ממנה רובן של בנים אומללה,
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה