נשמה יתרה בשבת עם שמירת שבת והוכחה לאמיתות התורה
כתוב בתורה בספר שמות פרק לא :" אך את שבתותי תשמרו.. לדעת כי אני ה' מקדשכם ". ודרשו חז"ל את הפסוק והמילה לדעת במסכת ביצה דף טז עמוד ב, אמר לו הקב"ה למשה:משה, מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה(את השבת) לישראל, לך והודיעם.
ועוד דרשו חז"ל שם, כל מצות שנתן הקב"ה לישראל נתן להם בפרהסיא חוץ משבת שנתן להם בצנעא שנאמר "ביני ובין בני ישראל, אות היא לעולם ". ואומרת הגמרא שמתן שכרה של השבת הודיע ה' לישראל כך שגם גויים יידעו, אולם נשמה יתרה נתן רק לישראל ולא לגויים. כמו שאמר רבי שמעון בן לקיש נשמה יתרה נותן הקב"ה באדם ערב שבת, ולמוצאי שבת נוטלין אותה הימנו שנאמר "שבת וינפש", כיוון ששבת ,ויי אבדה נפש.
ולכן כל יהודי דתי\ה ששומר שבת וחג וגם שאר מצוות(כולל מי שלא שמר בעבר ועכשיו הוא שומר) מקבל נשמה יתרה בכל ערב שבת וחג והנשמה היתרה נשארת עד מוצאי השבת והחג.
יהודי שלא שומר שבת וחג לא מקבל נשמה יתרה. כולל מי ששמר שבת וחג בעבר ועכשיו הוא לא שומר לא מקבל אין נשמה יתרה. לגוי אין נשמה יתרה וגם אין בו נשמה אלא נפש. הנשמה היהודית גבוהה יותר מהנשמה של גוי.
כמו שמסופר במדרש שאדרינוס קיסר התארח אצל רבי יהושע בשבת ויום חול ,ושאל אותו מדוע התבשילים הקרים בשבת טובים יותר מהתבשילים החמים ביום חול? ענה לו רבי יהושע, כי יש לנו תבלין שנקרא שבת ואנו מוסיפים אותו לתבשיל. אמר לו אדרינוס, תן לי מאותו תבלין. אמר לו ר' יהושע, מי ששומר שבת יש לו את התבלין ,מי שלא שומר שבת אין לו את התבלין, אתה שומר שבת?
וכן מסופר אותו מעשה בין רבי יהודה הנשיא לבין קיסר רומי אנטונינוס.
למה צריך נשמה יתרה בשבת וחג ? אומר רש"י שם במסכת ביצה בדיבור המתחיל נשמה יתרה:" רוחב לב למנוחה ולשמחה ולהיות פתוח לרווחה ויאכל וישתה ואין נפשו קצה עליו "
מדייקים ואומרים בעלי המוסר מפירוש רש"י הנ"ל , שהנשמה היתרה לא באה לשם לימוד תורה או קיום מצוות- לדברים רוחנים, אלא דווקא לדברים הגשמיים כמו אכילה ושתיה.
האם כולם מקבלים את אותה נשמה יתרה בשבת ? התשובה לא. כל אחד מקבל נשמה יתרה לפי מעשיו. ככל שדרגתו הרוחנית יותר גבוהה כך גם הנשמה יתרה יותר גבוהה. אומרים חז"ל שהנשמה יתרה של עם הארץ בשבת ,זו הנשמה הרגילה של תלמיד חכם ביום חול, וכל שכן שהנשמה יתרה של תלמיד חכם בשבת גדולה בהרבה מנשמתו ביום חול.
בנוסף יש מצוות שאחת הסגולות הרוחנית שלהם היא תוספת נשמה יתרה יותר גבוהה. לדוגמא: מי ששכר פועל ושלם את כל שכרו בזמן. ולכן באותו שבוע שקים את המצוה ,יקבל תוספת נשמה יותר גבוהה.
איך מרגישים בשבת ללא נשמה יתרה ? ההרגשה לחילוני ולמי שלא שומר שבת וגם לא מקבל נשמה יתרה היא שיום שבת הוא כמו יום חול (מלבד שישנים עד מאוחר ואין עבודה)-לא מרגישים שיום שבת הוא יום אחר מיום חול ויום שיש בו קדושה. זה המילה חילוני שהוא חול הפך מקודש. (הדתיים סוברים שלכל חילוני יש חלק קדוש, ולכן המילה חילוני נתנה ע"י החילונים ולא ע"י הדתיים)
דברי חז"ל לא צריכים חיזוק או ראיה. אולם גם שמעתי הרבה חילונים (שחלקם חזר בתשובה) שאומרים לי שעבורם יום שבת הוא ככל הימים והם לא רואים כל שינוי ,גם אני שהייתי חילוני לא כ"כ הרגשתי את הנשמה היתרה. גם כאשר קבלתי נשמה יתרה נראה שהיא עזבה אותי כבר בצהרי שבת לאחר תפילת מנחה ולא במוצאי שבת.
האם הנשמה יתרה יכולה לעזוב באמצע השבת? אם אדם חלל שבת וחג ,הנשמה היתרה עוזבת אותו לפני צאת השבת. וגם כאשר אדם עבר עבירות חמורות בשבת .
כאמור בחז"ל השבת נתנה כמתנה לעם ישראל בלבד ולא לגויים, ולכן אמרו חז"ל שגוי ששבת ביום שבת ובשאר הימים שבת כמו יהודי חייב מיתה (בידי שמים), כי הגוי גזל את מתנת השבת שנתנה רק לישראל ולא לגויים (וגזל זה אחד מ-7 ממצוות בני נח), ולכן גוי לא צריך לשבות בכוונה מכוונת וגם לעשות מלאכה.
הודעת השבת כמתנה ע"י הקב"ה לישראל ,על מנת שעם ישראל לא יבזבז את השבת בדברים בטלים ולא חשובים. לדוגמא: כמו משחקי ספורט וכדורגל, קלפים, סרטים ,טמבלויזיה ,שינה ארוכה ללא פעילות.
אלא בשבת נתמקד בלימוד תורה וקיום מצוות כמו שאמר חז"ל לא נתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא כדי שיעסקו בתורה. בפרט מי שעובד במשך 6 ימי המעשה ולומד פחות, בשבת יש לו הזדמנות ללמוד יותר .
יש כנראה חילונים ששונאים מתנות ולכן לא מעונינים במתנת השבת וולא שומרים שבת ועושים את שבתם חול (והם לא נצרכים לבריות) ... אם חילוני יתחיל לשמור שבת ויהיה נשמה יתרה בשבת וכל שבת ,הוא חוזר בתשובה.
בנוסף יש דין בשבע ברכות של חתן וכלה שצריך בכל יום פנים חדשות שלא היו בשמחה על מנת לברך 7 ברכות בכל סעודה ובכל יום מ- 7 הברכות, אולם בשבת לא צריך פנים חדשות ,כי הנשמה יתרה גורמת שלכל אחד ואחת יש פנים חדשות והפנים שלו\שלה הם לא הפנים של יום חול.
נשמה יתרה בשבת היא לא רק הרגשה בלב, אלא גם הרגשה פיזית (פנים חדשות באו לכאן,האדם נראה קצת אחרת וטוב יותר) ונפשית (מרגיש טוב יותר – מנוחה ושמחה) והתנהגותית (אדם מתנהג טוב יותר, ויכול להתגבר על עצמו ויש העלאת נקודת הבחירה של האדם )
את ההבדל בין שבת ליום חול רואים במוצאי שבת, הפנים, וההרגשה וההתנהגות הטובה לא נשארת והיא חוזרת למה שהאדם היה לפני שבת. ולכן תקנו חז"ל בהבדלה להריח בבשמים כדי להקל על עזיבת הנשמה היתרה. ולכן במוצ"ש יש הרגשת דכאון ועצב במקצת על עזיבת הנשמה היתרה. ולכן בשבת יש לשמר את הנשמה היתרה גם ליום חול ע"י התנהגות ומחשבה טובות יותר.
הנשמה היתרה היא אחת ההוכחות לאמיתות היהדות. הנשמה היתרה בשבת היא אחת הסיבות שאני דתי. אני לא צריך עוד הוכחות לאמיתות התורה. עוד סיבה היא קדושת התורה וההשפעה על התנהגות האדם ועל המצב הנפשי.
ההוכחה היא לקיום נשמה יתרה מלבד הנשמה הקיימת. (זה טיעון ארוך מאד לענין הנשמה ) והנשמה היתרה מופיעה רק בשבת (ולא ביום חול), ורק ליהודי ולא לגוי,ורק למי ששומר שבת ולא למי שמחלל שבת, והנשמה היתרה גורמת לאדם להיות טוב יותר כמו שביארתי לעיל . וזה אומר שיש בורא שמצוה על השבת והוא ציוה על היהודים את מצות השבת ולבות ממלאכה כמו שכתוב בתורה בלוחות הברית שמור \ זכור את יום השבת לקדשו .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה