מהדרין מן המהדרין בחנוכה

מהדרין מן המהדרין בחנוכה

בחנוכה יש 3 דרגות בהדלקת נרות חנוכה: מהדין, מהדרין, ומהדרין מן המהדרין. מעיקר הדין צריך להדליק נר אחד בכל לילה מ-8 לילות חנוכה. המהדרין מדליקין נרות כמנין בני הבית בכל יום, והמהדרים מן המהדרין – יש מחלוקת במנהג בין הספרדים לאשכנזים.

הספרדים נוהגים כתוספות ומנהג הקדום של בני ספרד שכתוב ברמב"ם שמוסיפים נר אחד בכל לילה, כלומר ביום שני 2 נרות וביום השביעי 7 נרות.

האשכנזים נוהגים כדעת הרמב"ם שכל אחד מבני הבית צריך להדליק נרות בחנוכיה. ולכן אב הבית מדליק חנוכיה ומוציא את אשתו ובנותיו, והבנים מעל גיל 13 כל אחד מדליק חנוכיה. מדין חינוך, הילדים יכולים להדליק חנוכיה מגיל 7.

ההדלקה כמו שנוהגים הספרדים במהדרין על המהדרין, אך נוסף שגם הילדים צריכים להדליק נרות חנוכה ולא יוצאים בהדלקת אב הבית (בשעת הדחק הילדים יכולים לצאת בהדלקת האבא לענין מהדרין)

כמו שמעיר הרב "באר היטב" זה אחת המצוות היחידות שבהם אשכנזים פוסקים כמו הרמב"ם נגד התוספות, והספרדים פוסקים כמו תוספות וכמנהג הקדום של בני ספרד ברמב"ם,אולם לא כמו פסיקת הרמב"ם. 

מדוע בחנוכה יש ענין של מהדרין ומהדרין מן המהדרין מה שאין כן בכל שאר המצוות מהתורה ומדרבנן ? בשאר התורה יש רק דין של זה אלי ואנוהו- התנאה לפניו במצוות,ועושים הידור מצוה עד שליש מהמצוה, כלומר אם יש אתרוג ב-100 ₪, אבל יש מהודר ממנו ב-133 ₪ ,צריך לקנות את המהודר.

נענה ב-2 תשובות, אולם יש עוד מספר תירוצים על כך:

1. יש לשאול מדוע החשמונאים לא הדליקו בשמן טמא,או בשמן שנעשה בטומאה של מת (מהמלחמה נגד היוונים כולם היו טמאי מתים)– הרי טומאה הותרה בציבור ?

תשובה: מכיוון שהחשמונאים רצו להדר במצוה ורצו להדליק במנורה רק שמן טהור ולא שמן טהור שמעיקר הדין כשר למצות הדלקת נרות במנורה. מכיוון שהחשמונאים רצו להדר במצוה ולא לסמוך על טומאה הותרה בציבור ולהדליק בשמן בטומאה, לכן גם נעשה להם נס של פך השמן שהספיק ל-8 ימים, עד שיספיקו להיטהר ולהכין שמן 

חדש ,או להביא שמן טהור מהצפון.

2. במקדש יש 2 סוגי שמנים: שמן שמתאים לקרובן מנחות, ויש שמן שמתאים להדלקת נרות במנורה. שמן שכשר למנחות לא כשר למנורה. כי במנורה צריך שמן זך כתית למאור, ובשמן מנחות אפשר גם לא זך כתית אלא גם עם שמרים. 

ומכאן השאלה : גם אם היה נס ומצאו את פך השמן שהיה חתום בחותמו של כהן גדול, יתכן שהשמן הוא כשר למנחות ולא למנורה, אם כן איך השתמשו בשמן למנורה? הרי השמן שהיה חתום בחותמו של כהן גדול היה שיך לכהן גדול. וכהן גדול מקריב כל יום מנחת חביתין ובכל מנחה צריך שמן,וכמו שאמרנו זה שמן של מנחה ,לכן השמן בפך השמן כשר למנחות ולא למנורה?

התירוץ: הכהן גדול עשה הידור שגם השמן למנחה יתאים גם למנורה. ולכן השמן כשר למנורה. ההידור הנוסף הוא שכמות השמן להדלקת נרות במנורה גדול יותר מכמות השמן למנחה. ובאותו פך היה גם שעור שמתאים להדלקת נרות ולא גם למנחות. 

לולא ההידור של הכהן הגדול, לא היה כל נס חנוכה גם במציאת הפך  ולא היה שמן שכשר להדלקת הנרות במנורה אלא רק למנחות. ולכן אנו עושים הידור,כי כל מהות הנס היה ע"י הידור.