ראיון עבודה לתפקיד איש מכירות בחנות נעלים יוקרתיות ברמת גן ובני ברק

ראיון עבודה לתפקיד איש מכירות בחנות נעלים יוקרתיות ברמת גן ובני ברק

לפני שעשיתי בבוקר ראיון עבודה בחברת ביטוח איילון, קבעתי ועשיתי עוד ראיון לתפקיד מוכר בחנות נעלים יוקרתיות. הראיון נקבע עם בעלי החנות הפרטית(זכין של מספר מותגים יקרים) בשעה 9 בבוקר בסניף ארומה בר"ג ליד מגדל אביב ליד איילון ביטוח. הראיון נקבע לאחר שליחת קורות חיים ולאחר ראיון טלפוני קצר עם המנהל (ללא תכתובת כלשהי במייל).למרות שהייתי עם תואר ראשון במנהל עסקים,המנהל חשב שזה יכול להתאים בעתיד עם העסק שלו.

כאשר הגעתי לסניף ארומה,המנהל עדין לא היה שם.אני הגעתי כמה דקות לפני הזמן, הוא הגיע כמה דקות אחרי הזמן. למרות שלא ידעתי איך הוא נראה וגם הוא לא ידע איך אני נראה לא העברנו תמונות במייל. אם לא נפגשים מרימים טלפון נייד ויש זיהוי. אבל אני יכול לזהות גם ללא תמונה או שיחת טלפון. איך ? אני מומחה בשפת גוף ולמצבים,כך שידעתי מי שמגיע רק לשתות ולאכול בארומה ומי בא לעשות עסקים ופגישות בעיקר. זיהיתי אותו כאשר הוא עלה ופניתי אליו. לא טעיתי.

לאחר ברכת שלום וכמה מילים נימוסיות, הוא התיישב בשולחן בחוץ (ולא בפנים) והזמין אותי לשתיה של מיץ תפוזים וביקש שאזמין ואשלם מכיסו. אני כמובן בעד מיץ פירות בבוקר, אך לא על חשבון אדם אחר וגם לא סמכתי על הכשרות של ארומה.ולכן הזמנתי ושלמתי עבור כוס גדולה של מיץ תפוזים ונתתי לו את העודף (סימן ראשוני טוב לראות אם העובד לא גונב ממך את העודף או מזייף את המחיר). הוא שאל למה לא קניתי גם עבורי והשבתי את הנ"ל. והוא אמר שהוא לא ידע זאת...

התחלנו בראיון האישי הקצר רבע שעה לערך. כאן מדובר במכירות פרונטליות ולא טלפוניות,כך שהצגתי את עצמי כטוב במכירות  פרונטליות אלו בניסיון של מספר שנים ברשתות שיווק ודיל מכירות. ופחות מאשר אי עמידה ביעדים של מכירות טלפוניות בחברת ביטוח דקלה.

לא כ"כ עניין אותי להיות מוכר בחנות.אך מצד שני,אני לא מעוניין להישאר מובטל ללא הבטחת הכנסה כלשהי וללא הסבה מקצועית ולעשות עוד עשרות ראיונות ולשלוח עוד מאות ואלפי קורות חיים.

אני נפלתי בתחום הגישה של המכירות.אני לא מיועד למכור נעלים זולות. הכי זול זה זוג נעלים שעולה 150 ₪ לפחות. אני מיועד למכור נעלים יקרות שעולות 200-300 ₪ לערך ואף 500 ₪ .החנויות נמצאות ברמת גן ובבני ברק, ואפשרי למכור מוצרים יקרים גם בעיר בני ברק העניה.

כאשר אמרתי לו שאני קונה רק נעליים זולות ואני משלם על נעל 50-100 ₪ בלבד. הסברתי שזה נובע בעיקר מהסיבה שכל זוג נעלים כלשהו באותם שנים לא היה מחזיק יותר מ-3 חודשים ,ולכן לא היה לי כדאיות כלכלית לקנות זוג יקר.  המנהל טען שאם הייתי קונה נעל איכותית ויקרה יותר, הנעלים היו מחזיקים יותר זמן. אמרתי שיתכן שכן אבל יתכן שלא. וגם באותה קניה של נעל יקרה אני יכול לקנות מספר זוגות נעלים זולות יותר. המנהל טען זה אולי נכון אך ההרגשה והאיכות של נעל יקרה באותו הזמן טובה יותר מהנעלים הזולות.

המנהל כנראה חשב שמוכרן צריך לחוש הזדהות מלאה עם המוצר שהוא מוכר, ומוכרן שקונה נעלים זולות לא יכול למכור טוב נעלים יקרות. אולם לדעתי אין קשר בין המוכר לבין המוצר.אני מעדיף נעלים זולות אולם אני מוכר ללקוח ולאדם אחר שחושב שנעלים יקרות טובות יותר מזולות ולא רק איכותיות,ולכן הוא נכנס לחנות. מי שקונה בזול לא נכנס לחנות.

בקיצור בסוף הראיון לא קבל החלטה האם לקבל או לא, היו לו עוד מועמדים לתפקיד. אמרתי לו שאחריו יש לי עוד ראיון עבודה עם סיכוי גבוה להתקבל. הוא התקשר למחרת בערב ואמר לי שלא התקבלתי לעבודה.אמרתי לו שזה בסדר, כי אני כבר התקבלתי לעבודה אצל איילון גמל. אם הוא היה יותר זריז, זה היה רלבנטי עבורי,כרגע לא.

עצה למעסיקים: אל תחשבו שהמועמד לעבודה בכיס שלך והוא ירצה לעבוד אצלך בכל תנאי ובכל זמן. יש עוד חברות ומעסיקים אחרים שמתחרים כמוך על כח אדם דומה לשלך. קבל החלטה מושכלת שעה אחת קודם למעסיק אחר המתחרה על העובד.