ראיון עבודה לתפקיד מחסנאי חלפי רכב במוסך בפ"ת בחברת כלמוביל

ראיון עבודה לתפקיד מחסנאי חלפי רכב במוסך בפ"ת בחברת כלמוביל 

ב-2002 חפשתי עבודה באופן יזום. לא היה לי אז אינטרנט רק מחשב ופקס ומדפסת. כל מי שהגיע לחברת כ"א היה צריך להביא קורות חיים מודפסים. כנראה לחברות כ"א לא היה אז מערכת מחשוב מותאמת לשמירת פורמט קורות חיים עם יכולות משופרות כמו היום.

כך שאם היה לי מספר ראיונות בכמה חברות כ"א ,הייתי צריך להביא מספר קורות חיים. לקחתי הרבה קורות חיים כאשר הייתי נוסע לרחוב ההגנה בפ"ת ולרחוב רוטשילד בת"א-ברחובות אילו מרוכזים הרבה חברות כ"א. היום ב"ה שולחים במייל או דרך מודעות דרושים באינטרנט ולא דרך פקס או מסירת נייר קורות חיים. 

הגעתי ביוזמתי לחברת כ"א אתגרים בת"א מול בית מעריב ברחוב מנחם בגין בת"א. לא יודע אם החברה קיימת עד היום. נגשתי לרכזת כ"א שהכרתי מפגישה קודמת שהייתה גם יפה והיא הציעה לי תפקיד כמחסנאי במחסן חלפים במוסך רכב בפ"ת בקרית אריה בחברת כלמוביל (בנוסף ל-2 אוטובוסים צריך ללכת ברגל,כי אז וגם היום אין אוטובוס ברחובות שם) , והיא מעריכה שיש לי סיכוי טוב להתקבל בהתאם לקוחות חיים שלי. הסכמתי.  

היא שלחה קורות חיים בפקס לרכזת כ"א בכלמוביל  ודברה בטלפון איתה לידי וקבלה אישור לראיון.

זה ראיון אישי עם מנהל ואין מרכז ההערכה. הראיון נקבע לשעת בוקר מאוחרת במשרדי כלמוביל בפארק אפק בראש העין בסוף הרחוב השני.אין תשובה מיידית למועמד, אלא התשובה עוברת למחרת לרכזת כ"א בחברת כ"א. אתה עובד של החברה ולא של חברת כ"א.

נסעתי בקו 76 מקרית אונו לתחנה מרכזית פ"ת , ומשם לראשונה נסעתי באוטובוס 186 לפארק אפק דרך צומת קסם (נסעתי כמה פעמים שם בדרכי כחיל בצבא בטירונות לבסיס טירונים בט"ר חורון לאחר צומת תפוח, וגם כשחקן כדורסל מקצועי בקבוצה בקרית אונו נגד קבוצות ביישובים כמו אריאל, אלקנה ואורנית). האוטובוס עוצר בכביש המהיר,ואתם צריכים לחצות את הכביש ולעלות למעלה ברגל. אז היו רכבים מועטים בתנועה בכביש.

חברת כלמוביל הייתה במעבר לבנין חדש שם מהמקום הקודם(לא יודע מהו) ואפילו הבנין עדין לא היה גמור ושלם. לאחר חיפוש של כמה דקות ושאלות עם השומרים שם מצאתי את המקום ,לא היה כל שילוט של החברה על המבנה.

נכנסתי למשרדים ואמרתי לפקידת הקבלה שהגעתי לראיון. קבלתי טפסים למלא ,ולאחר המילוי מסרתי אותם לפקידה, והמתנתי. לפניי היו 2 מועמדים מרואיינים וגם אחריי. הבנתי שיש לי מתחרים חזקים. מועמד אחד סיים את הראיון והשני נכנס. לאחר המתנה של חצי שעה נכנסתי לראיון אצל המנהל.

המנהל הציג את עצמו ואת החברה. הציג את התפקיד ואת המנהלים שם. והתחיל לשאול שאלות. הראיון ארך 20-30 דקות לערך.ראיון שבדק כל מועמד האם הוא מתאים או לא. ונראה שהמנהל לא מקובע על מועמד אחד שכבר בחר בו לתפקיד או עושה השוואות לעומת מועמד\ים שעשו כבר ראיון.

אני יכול לומר שזה היה אחד הראיונות הטובים שלי.הצגתי את מומחיותי בתחום כאחד שעבד ברשתות שיווק במשך שנתיים וגם בצבא שנה וחצי מחסנאי וספק וגם ראש צוות קטן של חילים, עם כישורים רלבנטים של למידה ושירות מעולה ולמידת מערכות מחשוב כטכנאי מחשבים.וזה אמור לכסות על ניסיון תעסוקתי חסר בתחום הרכב או ידע בחלקי רכב, וגם אז לא היה לי רישיון נהיגה.

אחת משאלות המנהל הייתה,אם יש לי בעיה לעבוד עם בני דודים? אמרתי לו שאין לי בעיה לעבוד עם קרובי משפחה. ואז הוא אמר שהוא התכוון לשאול, האם יש לי בעיה לעבוד עם ערבים? כי יש הרבה עובדים יהודים בפרט רוסים שמפחדים או לא רוצים לעבוד עם ערבים. ולהזכירך באותו זמן היו פיגועים וגם פיגועי דקירות סכין  של ערבים. לראשונה שמעתי על המושג בני דודים בכל הקשור לערבים. עניתי שאני יכול לעבוד עם ערבים. ומעצם השאלה הבנתי שכלמוביל כבר מעסיק ערבים,והשאלה לא תיאורטית ומכוונת לעתיד, אם יקבלו ערבים לתפקיד.

עוד משאלות המנהל, מה תעשה כאשר אתה עובד ויש עובד שמתבטל ולא עובד, לא רק ביום אחד אלא לאורך זמן? אמרתי לו שזה לא עניני להתערב בשיקולי המנהל, יחד עם זאת אומר לו שלא אוכל לשאת את נטל העבודה ללא עזרה של העובד שלא עובד. וזה תשובה נכונה לומר בראיון.

וכמובן שאל שאלות מקצועיות רלבנטיות נוספות, האם יש לי ידע בחלקי רכב? האם עבדתי במוסך?

היה לי ברור מההתחלה ,בפרט שראיתי את המועמדים לעבודה, שבחור עם ניסיון תעסוקתי ועם ידע רלבנטי יותר ממני יתקבל לעבודה. לא התלהבתי כ"כ לעבוד בעבודה זו לאורך זמן (2 אוטובוסים עם הליכה, עבודה עם ערבים, עבודה עם ריח לא נעים של רכבים וחומרי סיכה למינה והרבה שעות עבודה) , אך מה לא עושים בשביל פרנסה?  

בסוף הראיון, עשיתי את דרכי חזרה לבית. אחרי הליכה של כמה דקות,הגעתי לסופר בתחילת פארק אפק  וקניתי מיני מאפה ומשקה במחיר מופקע.הגיע כבר צהרים והייתי רעב ,לא הייתה לי ברירה. קו  186 היה בא כל חצי שעה וזה הזמן שחיכיתי.ביום למחרת רכזת כ"א התקשרה אלי ואמרה לי שהמנהל מאד התרשם ממני, אך הוא בחר בעובד אחר רלבנטי יותר בניסיון התעסוקתי ובידע בתחום הרכב.