אחת הסיבות העיקריות שאדם לובש בגדים וחיה ובהמה לא, היא ההפרדה המבנית בין אדם לבהמה. אדם לבוש בגדים אומר למעשה שהוא לא בהמה וחיה אלא אדם שיש לו עליונות על הבהמות והחיות. חיות ובהמות לא צריכות לבוש. הלבוש מובנה בגופן בצורת עור,נוצות,פרווה ועוד. בן אדם כיצור שכלי יכול לייצר לבוש שיתאים לו, ולכן הוא לא נוצר עם לבוש צמוד גוף. בנוסף אין לו בגופו כלי מלחמה כמו לבעלי חיים: שיניים ,קרן, מקור, ציפורניים,ארס ועוד. יש לו אפשרות לייצר בעצמו כל כלי מלחמה מתאים.
הסיבה השניה העיקרית, ונקדים הקדמה - בגן עדן לפני החטא אדם וחוה לא היו לבושים והיו ערומים ויחד עם זאת הם לא התבוששו. לעומת זאת לאחר החטא באכילת עץ הדעת אדם וחוה חיפשו מלבוש לעירומם ע"י עלי תאנה ועשו חגורות בכיסוי אברי המין בעיקר.
מדוע? מה ההבדל בין לפני החטא ולאחר החטא? לפני החטא איברי המין היו חשובים לאדם ולחווה כמו ידים ורגלים. כמו שאדם לא חושב כל מחשבה וכל שכן מחשבת עבירה וזימה על יד או רגל,כך לא הרגישו וחשבו שום מחשבה על כאשר ראו את איברי המין. אדם וחווה יכלו לעשות את כל הפעולות ללא כל הגבלה מחשבתית בעקבות בעירום.
ואילו לאחר החטא כמו מצבנו היום. יש הבדל בין הסתכלות על יד ורגל לבין הסתכלות על איברי המין או על עצם שאנו ערומים. יש מחשבות זרות ואחרות לעומת כאשר אנו לבושים,מלבד תחושת השחרור וההפקר כמו חיות.ומהסתכלות יש הרהור ויש מעשה לאחר מכן ברצון או באונס.
ולכן אנו מלובשים בבגדים על מנת לכסות ולהסתיר את חסרון האדם במחשבתו כאשר הוא ערום, ולהרגיש נוח כאדם כאשר הוא לבוש. כאשר אדם הולך ללא בגדים או פחות בגדים הוא אומר למעשה שהוא קרוב לבהמה מאשר לאדם.
כיום יש תפיסה שהלבוש שייך יותר לאופנה ולא כיסוי מערומים. אצלנו אומרים שמי שהולכים בעירום חושבים שהם נמצאים בגן עדן וגם חיים לבד בעולם , אנחנו חושבים שאנו מחוץ לגן עדן וחיים עם ציבור ענק.
יש בדיחה בנושא ותודה לאוריאל רז. יהודי דתי מגיע לתחנת אוטובוס ורואה בחורה בלבוש שחושף את רגליה, ידיה וחלק בולט מהחזה. הולך היהודי למינימרקט הקרוב וקונה תפוח. מגיע לבחורה ומבקש אותה לאכול מהתפוח. הבחורה שואלת אותו, למה ? ענה לה שגם חווה לא ידעה שהיא עירומה עד שאכלה מהתפוח.
בנוסף כיום גבר מהרהר גם אחרי אישה עם לבוש וכל שכן אישה ללא לבוש. לא רק כאשר הוא רואה אותה אלא גם לאחר מכן. לא רק לזמן קצר אלא לטווח ארוך. למעט אם אותה אישה מתה. כאשר אדם מרים כסא או כאשר אוכל בכף ומזלג, או כאשר קודח במקדחה- הוא לא חושב על הכסא,מקדחה או על הכף והמזלג הוא חושב על הפעולה- הרמה, אכילה וקדיחה. ואילו כאשר גבר משתמש באישה הוא לא חושב על הפעולה אלא על האישה עצמה.
בעבר וגם פחות היום יש רבנים ידועי שם בעיקר טהורי עיניים ולב שלמרות שהם השתמשו באישה, הם חשבו על הפעולה ולא על האישה ויתר על כן חשבו במחשבתם דברים אחרים של חכמה.
על אמורא אחד מסופר שהוא הרים כלה על כתפיו בשמחת כלה (זה המקור המקולקל שגברים מרימים את האישה על כתפיהם). תלמידיו שאלו אותו, האם לנו זה גם מותר? הוא ענה להם אם אתם חושבים כאשר אתם מרימים אישה כמו שאתם חושבים כאשר אתם מרימים קורת עץ (חושבים על הפעולה ולא על האישה) -מותר לכם , ואם לא - לא מותר לכם. למותר לציין שאף תלמיד לא התיר לעצמו.
על אמורא אחר היה יושב בכניסה לבית הטבילה (מקווה נשים) והיה אומר לנשים כך תטבלו וכך תטבלו עם פסיקת הלכות. שאלו אותו חכמים, מר לא מפחד מיצר הרע? ענה להם שהנשים דומים עליו כמו ברווזים לבנים ואין הרהור.
העירו על כך בעלי המוסר, אם גם במקום שאדם ערום ,מבזים ומשפילים אותו ואת כל שאר היהודים והוא נמצא יחד עם כולם ולא לבד,והוא לא מתבייש מאחרים- ועדין יש לו יצר רע להסתכל על נשים ערומות.אז קל וחומר וכל שכן אם אדם שהוא לא ערום ולא נמצא בשואה -ועדין יש ויהיה לו יצר רע להסתכל על נשים ערומות.
אני ממש מרגיש כמוהו כאשר אני יוצר לרשות הרבים,
האישה נבראה מצלע האדם שהוא מקום מכוסה וצנוע ולא מאברים אחרים כמו :יד,רגל,אף,עיניים ועוד. על מנת שהאישה תהיה צנועה ובסיס האישה היא צניעות,כך אמרו חז"ל במדרש בשם הקב"ה. ולכן אישה שהולכת בצניעות מקיימת מצוות בכל רגע ורגע. זה כמו מצוות הטלית והתפילין ותלמוד תורה של הגבר.
אישה נשואה יפה \דוגמנית שחזרה בתשובה שניסתה להסביר לאישה חילונית אחרת למה היא מכסה את ראשה ולא הולכת בגילוי ראש ברשות הרבים:לאחר שהסירה את כיסוי הראש ופיזרה את שערה וחשפה את יופי השער,היא שאלה את האישה ,האם השער שלי יפה ? החילונית אמרה שכן. אז היא אמרה לה גם אני יודעת זאת, והשער הזה שמור לבעלי בלבד ולא לזרים.
ונאמר זאת לכל הגוף. הגוף הזה שמור רק לבעלי ולא לגבר\גברים אחרים. אחד מהדברים שיכולים לעשות שלום בית ולייקר את האישה בעיני בעלה. רוב ככל הבעלים מקנאים לנשותיהם ומועטים הבעלים שמעוניינים שנשותיהם תופיע כאחד הנשים הריקות.
בנוסף שתפיסת היופי והמשיכה של האישה בעיני הגבר היא דווקא כאשר האישה לא חושפת את בשרה. כי הגבר אומר כשם שהיא חושפת בשר לי ,היא גם חושפת בשר לשני ולכולם.אם כך מה היתרון שלי באישה זו? התוצאה נשים יותר מזולזלות בעיני הגברים. עד שיש גברים ששורקים לנשים אילו כאילו הן חתולות או כלבות או כל בהמה אחרת ולא בנות אדם.
אם נשים חושפות את בשר הגוף עם פחות בגדים ופחות את השכל, אז למה הנשים צריכות להתפלא כאשר גברים מסתכלים ומתייחסים רק על גוף האישה ולא על השכל והידע שלה ? האישה יכולה לדבר מכאן ועד להודעה חדשה לגברים שהשכל שלה עיקר ולא היופי,כאשר המעשים מראים אחרת.
האם הנשים חושפות את גופן כי הן מעדיפות להיות העירום או שהן מעונינות ליצור משיכה לגברים? אני אישית לא משתף פעולה עם נשים אילו. אני מכבד את הנשים שהולכות ערומות כבנות אדם וצלם אלוהים, אבל אני לא מתכוון להיות לידן ובמחיצתן ולא להסתכל עליהן. גם לא בחדר כושר ולא בחוף הים ובבריכה.
יש פסוק בתהילים שאומרים בתפילת שבת במנחה ,אדם ובהמה תושיע ה'. מה החיבור בין האדם לבהמה ללא הפרדה? מסבירים חז"ל שמדובר באדם עצמו. אדם שהוא ערום בדעת ועושה עצמו כבהמה (מציית לבורא עולם למרות שהוא חכם עם דעה עצמית) ואילו כיום צריך לומר הפוך הם ערומים מדעת והם לבושים ומתנהגים כבהמות ממש ולא כבני אדם.
בעבר היה בידי קונטרס שנקרא המדריך למציץ ולמטריד המתחיל, כיום אני בחור דתי ולכן אני לא יכול לכתוב ולהפיץ כולל גם לא לנשים שתזהרנה מגברים אלו ,כי כל גבר שיקרא את הקונטרס ,יידע איך לעשות את ההפך. ולפני עיור לא תיתן מכשול.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה